סימן מסחר 247693

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 247693 1 ה[3) ה[ 016 00011 61 1 1ותסויט 31" "ו[3 6

המתנגדות: 1 .צ.ם זאג סחץ דא האס

31 זְסְ0ַהּע[2313-53) 610)ה חש שתיהן ע"י ב"כ הרצוג, פוקס, נאמן ושות', עו"ד

המבקשת: וי.אס. מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ

ע"י ב"כ ערן פרזנטיי - משרד עו"ד פירון ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפניי התנגדות לרישום סימן המסחר מספר 247693 " ת6 1 0818 18 06 300011 [6 1 1ותסוט [

"גם", ביחס לדברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש הנכללים בסוג 25 (להלן: "הסימן המבוקש").

2. הבקשה לרישום הסימן הוגשה על ידי חברת וי.אס. מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ (להלן: "המבקשת") ביוס 3.7.2012. הבקשה נבחנה על ידי מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים וקובלה ביוס 9.10.2012. הסימן המבוקש פורסם להתנגדויות הציבור ביומן סימני המסחר ביוס 31.10.2017.

3 ביוס 29.1.2013 הגישו החברות 12811 ז800ש2818-581) 610ה8התטע ו- סחק דאג ]את צ.ם דג (להלן: "המתנגדת 1", "המתנגדת 2", בהתאמה וביחד "המתנגדות") התנגדות לרישום הסימן המבוקש.

4. אין מחלוקת בין הצדדים כי סימן המסחר המבוקש הינו שמה של אחת מיצירותיו של האמן סלבדור דאלי (להלן: "האמן"), יצירה המורכבת מארבעים ושלושה ציוריס המלוויס בטקסט ומרכיבים יחדיו סיפור (ראה מוצג 17 לראיות המתנגדות ומוצג 1 לראיות המבקשת).

לצד ההליך דנןו הליכי משפטיים נוספים באשר לשימוש עקיף וישיר ביצירה ובשס היצירה על ידי המבקשת. ביוס 30.6.2011 הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי של מחוו מרכז, בת"א 3247-01-08 (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכס הפשרה קובע, בין היתר, את הסכמת הצדדים באשר לאופן השימוש של המבקשת ביצירה ואת הסכמה לאופן ייחוסה של היצירה לאמן (להלן: "כותרת הייחוס"). פרשנותו של ההסכם נמצאת במוקד המחלוקת שבין הצדדים.

עיקר טענות וראיות המתנגדות

המתנגדת 1, הנה עמותה הרשומה בספרד ובין מטרותיה, לנהל ולהגן על זכויותיו ויצירותיו של האמן סלבדור דאלי. המתנגדת 2, הינה חברה המאוגדת בהולנד ומצויה בבעלותה הבלעדית של המתנגדת 1. המתנגדת 1 קיבלה הסמכה מממשלת ספרד, היורשת של האמן, לנהל ולנצל את זכויות הקניין הרוחני של האמן.

כמו כן בבעלות המתנגדות סימנים רשומים ברחבי העולם ומספר סימנים הרשומים בישראל הכוללים את שס האמן או חלק משמו. להלן הסימנים הרשומים בישראל:

א. , - סימנים רשומים 106552 - 106554 בסוגים: 3, 14, 33, בגין בשמיס וטואלטיקה, מתכות יקרות, וביניהן חפתים, תליוניס ועוד, ובגין משקאות אלכוהוליים;

ב. 41 דא]אטאסוא .]הכ - סימן רשום 122378 בסוג 3, בגין בשמים, טואלטיקה ועוד;

או

בסוג 3;

- סימן מסחר מספר 106551 הרשום בגין בשמיס וטואלטיקה

ד. 14א 11/11 - סימן מסחר רשום 127129 גם הוא בגין בשמיס וטואלטיקה ופריטים נוספים בסוג 3.

המתנגדות טוענות כי המבקשת אינה כשירה לרשום את שס היצירה כסימן מסחר, ואת מאחר שלטענתן המבקשת אינה מחזיקה בזכויות היוצרים ביצירה ועל כן אינן כשירות להגיש בגיו שס היצירה סימן מסחר. בנוסף טוענות המתנגדות כי גס אס היו זכויות היצירה בידי המבקשת הרי שהסימן המבוקש הוא שמה של יצירה ושמות של יצירות אינן כשירים לרישום, כסימני מסחר זאת, בין היתר, מאחר והן נטולות אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

בשל העובדה כי הסימן המבוקש נושא את שס האמן "0811" גורסת המתנגדות כי יש בו כדי להטעות את הציבור ולגרום לתחרות בלתי הוגנת ועל כן הוא אינו כשיר לרישום לאור סעיפיס 1) ו-9(11) לפקודה. לשיטתן, השם 0811 /3[1 581/8001 מוהה בקרב ציבור הצרכנים באופן בלעדי עם המתנגדות המחזיקות בזכויותיו של האמן ומשווקות, בין היתר, מוצרי אופנה הנושאים את שס האמן על כן הסימן המבוקש יטעה את הציבור ויגרום לתחרות בלתי הוגנת.

לטענת המתנגדות הסימן "2811" שבבעלותן הינו סימן מוכר היטב לאור הפרסום הרב לו זכה האמן וכתוצאה משימוש ממושך בסימני המסחר הכולל את שמו, בין היתר, ביחס לפרטי לבוש, וזאת עוד מימי חייו של האמן. לפיכך הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימן המוכר היטב ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 14(11) או למצער סעיף 13(11) לפקודה.

עוד טוענות המתנגדות כי רישום הסימן המבוקש הכולל את השס האמן "811" נוגד את הוראותיו של הסכם הפשרה. לעניין זה מפנות המתנגדות לסעיפים 8 ו-9 להסכם הפשרה וגורסת כי המבקשת אינה רשאית לעשות כל שימוש בשס האמן בעקיפין או במישרין לרבות כבסימן מסחר.

עוד טוענות המתנגדות לחוסר תום לב מצד המבקשת בשל עצם הגשת בקשת הרישום הנוגדת את הסכם הפשרה והחלטות ביהמ"ש. כמו כן טוענות המתנגדות לחוסר תום לב מצד המבקשת בשלבי הבקשה השונים. המתנגדות טוענות כי רישום הסימן נוגד את תקנת הציבור כמשמעות מונח וה בסעיף 5(11) לפקודה. בנוסף טוענת המתנגדות כי הזכויות בשס היצירה שייכות למתנגדות והמבקשת לא הייתה רשאית להגיש שם זה לרישום.

לראיה ותמיכה בטענותיהן הגישו המתנגדות את תצהירה של גב' שתט[ת14161 15806118, המשמשת יועצת משפטית למתנגדת 1.

גב' שחט(ת%161 העידה בתצהירה כי האמן הינו בעל שם בינלאומי וכי המתנגדות מחזיקות בסימני מסחר הנוכללים את שס האמן, "סלבדור דאלי" ו- "דאלי" ב-60 מדינות ואזורי שיפוט עם. לשס תמיכה בטענה זו הגישו המתנגדות פלט של הרשומים והבקשות בהן מחזיקות.

עוד נטען בתצהיר המתנגדות כי לאור עבודתו של האמן עוד בחייו ולאור פעולות אותן נוקטות המתנגדות לקיום מוצרים הנושאים את הסימנים "דאלי" ו- "סלבדור דאלי" נוצר בעיני הלקוחות קשר בין הסימנים לבין האמן. המתנגדות עורכות תערוכות של יצירותיו של האמן ברחבי העולם, אליהן מגיעים מיליוני מבקרים ובמסגרתן נמכרים מוצרים הנושאים את שם האמן.

עוד נטען בתצהיר המתנגדות כי מוזיאון אותו קיים דאלי עוד בחייו בספרד וכן באתר האינטרנט של המוזיאון נמכרים מוצרים הנושאים את הסימן "סלבדור דאלי", וביניהם: ביגוד, בשמים, תכשיטים, צעצועים וכלי מטבח.

גב' שחט[ת14161 נחקרה על תצהירה בחקירה נגדית בדיון שהתקיים בפניי ביוס 29.10.2014.

עיקר טענות וראיות המבקשת

המבקשת טוענת כי אין למתנגדות כל סימן מסחר רשום בישראל ביחס לשס המשפחה של האמן וכי אין דמיון מטעה בין הסימנים הרשומים של המתנגדות לסימן המבוקש. ממשיכה וטוענת המבקשת כי היא היחידה העושה שימוש בישראל בסימן המבוקש ביחס לפריטי הלבשה. המבקשת טוענת כי אין חשש להטעיה בשל העובדה שהמתנגדות אינן משווקות פרטי ביגוד, הנעלה וכיסויי ראש בישראל הנושאים את שס האמן.

ממשיכה המבקשת וטוענת כי הסימן המבוקש כשיר לרישום והינו בעל אופי מבחין. לשיטתה היות והסימן המבוקש מיועד לשימוש בטובין בסוג 25 ובנוסף אינו מתאר את היצירה ואינו מלמד עליה הסימן אינו נופל בגדר של סעיף 8(א) לפקודה. מוסיפה וטוענת המבקשת כי נרשמו בישראל סימני מסחר נוספים המהווים שמות של יצירות, כגון סימנים רשומים 73357

ו-74124 (ם28018) בסוגיס 41 (שירותי בידור הקושרים לייצור והפצת סרטי קולנוע) ו-25 (דברי הלבשה), בהתאמה.

המבקשת מודה כי האמן אכן מוכר, אך סבורה כי אין בכך כדי להפוך את הסימן ל"סימן מסחר מוכר היטב".

מוסיפה וטוענת המבקשת כי למבקשת הזכות לעשות שימוש מסחרי ביצירה ובשס היצירה, זכות שהוכרה בהסכם הפשרה וכן בפסקי הדין שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזי והעליון. המבקשת כופרת בכל טענות המתנגדות לחוסר תום לב מצידה. לדעת המבקשת, הסכס הפשרה שנחתם על-ידי המתנגדות הוא ראיה לכות השימוש ביצירה. עוד מוסיפה המבקשת

כי רישום הסימן המבוקש אינו נוגד את הסכם הפשרה וזאת לצד העובדה כי שימוש מסחרי בשס היצירה הוכר ואושר על-ידי בתי המשפט.

2. לתמיכה בטענותיה הגישה המבקשת את תצהירו של מר יואב חסון, מנהל המכירות של המבקשת. מר חסון העיד בתצהירו כי המבקשת רכשה את הזכויות ביצירה כדין וכי היצירה בבעלותה הבלעדית. עוד העיד מר חסון כי למבקשת מותר השימוש המסחרי בשס היצירה, וכי לא נעשה שימוש מסחרי באר בשס היצירה בסוג 25, בגין פרטי לבוש, פרט לשימוש שעושה המבקשת. עוד העיד מר חסון כי המבקשת העניקה רשות שימוש לחברת "בוורלי הילס מותגי אופנה בע"מ" והיא משווקת אך ורק פרטי לבוש יוקרתיים בגינס מתבקש רישום הסימן, ביניהם, חליפות גבריס, חולצות מכופתרות, עניבות ובלייוריס.

3. מר חסון נחקר על תצהירו בחקירה נגדית בדיון שהתקיים בפני ביוס 29.10.2014.

הסוגיה המשפטית והשאלות שבמחלוקת

4. אין כל מחלוקת בעניינינו שהאמן סלבדור דאלי הוא אמן מפורסם, בעל שם עולמי. כמו כן אין חולק כי בין המבקשת למתנגדות נכרת הסכם פשרה הקובע את אופן אזכור ושיוך שס האמן ליצירה עת מבקשת המבקשת להשתמש ביצירה באופן מסחרי. לפיכך, נחלק הדיון בפנינו לשלוש שאלות מרכזיות בשלושה מישורים: האם כשיר כותר יצירה לרישום כסימן מסחר (מישור זכות היוצרים) ; האם הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימני המתנגדות או מעודד תחרות בלתי הוגנת (מישור פקודת סימני המסחר); האם הוראות הסכם הפשרה מנעות את רישום הסימן (המישור המשפטי.

כשרותו של כותר יצירה להירשם כסימן מסחר

5. כותר יצירה עשוי להיות מושא לזכות יוצרים בפני עצמו ובמנותק מהיצירה. וכות זו להגנה נבחנת ביחס לכותר המסוים ותלויה, בין היתר, באורכו של הכותר, מקוריותו ומידת ההשקעה של היוצר ביצירתו ובבחירתו. ראה לעניין זה ת.א. (מחוזי ת"א) 2233/91 רשות השידור נ' ג.ג. אולפני ישראל-ירושלים בע"מ, פ"מ תשנ"ב(2) 405 שם דן בית המשפט בשאלה האם השם "בשידור חוקר", כותר תכנית טלווזיויה, מוגן בזכות יוצרים. בית המשפט סבר באותו עניין כי אין מקום להעניק לתובעת דשם הגנה בגין שס התכנית, בין היתר, לאור ההשקעה המזערית בהגייתו.

6. בדין האנגלי העמדה הרווחת הינה כי שס יצירה לא יוכה בדרך כלל להגנה בזכות יוצרים, אלא במקרים מיוחדים ונדירים. ראה התץ11אונ) ,1280105 2111138) 287000) ם16

(2011) .60 16% ,"ז[שוצץק0:) חס 13165 506 מב ז6שהוקס)" 6הזססזגז1:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

]60 10 15זווס6 1:18 ]0 66חםוסוו]סיז 86ז 15 חזשט 6וח50 6הז חז" 1 200788 ,0021065 0חז ,5זסקסק5קו6ח ]0 1165 חס הסוו66וסיזטן זתףויזלקס6 5ז'זס] ץ]1חז'זס 11116 16 כזם!ווסוזיזסק חז 0085 10 מסזום!סיד הז .6או] 6זז 6 וח 6!סחלו 0 05 אססט 6 ]0 0ח051511ס6 אזסשו זהףדזלקס6 ב ]ס זיוסק סז 10 5וחווסחחזם 11116 6 ]0 זהףזזעקס6 6 יז ההשו 6 טח סיזסו 6גו155

אזסק סק 116 ]0 סכ 51510101 ם ]ס הז

6וז זווס 6!]גוז 10 זסח ]]6ז60 מ066 מז6ט6קוסו] הטסו[ 6זווס6 6ך... ו גוסו!ז01 ,665ס)5ההווסיז61 6זסזיזקסיזקקם מז הסזו66וסיזט [סוו5 ]ס שוווטו5פסק

".זם] 115 06ף 66 05ו] 6056 סח 66ווססיזק חז

מין האמור נראה, כי שס של היצירה זכאי בתנאים מסוימים להגנת זכות יוצרים בנפרד מן היצירה עצמה. יחד עם זאת, איני נדרשת להכריע בשאלה צו בענייננו, שכן כשירותו של הסימן המהווה שמה של יצירה להירשם כסימן מסחר תיבחן בהתאם להוראות הפקודה והתכלית אותה היא נועדה להגשיס.

טוענת המתנגדות להלכה מושרשת בישראל ובעולם לפיה שמה של יצירה אינו כשיר לשמש כסימן מסחר, באשר הוא נעדר אופי מבחין, כנדרש בסעיף 8(א) לפקודה. עיון במקורות עליהן סמכו המתנגדות את טענתס מעלה כי כך הפני הדברים כאשר מתבקש רישום שס היצירה ביחס לאותה יצירה. אולם, שונה הוא הדיוןעה שהרישום מתבקש ביחס לטובין אחריים המובחנים מהיצירה עצמה.

המלומד ד"ר א.ח. וליגסון מבהיר סוגיה זו בספרו "דיני סימני מסחר ודיני קרוביס להס" הוצאת שוקן (התשל"ג - 1973), בעמ' 7 (להלן: "זליגסון"):

"לעניין סחורה":... סימן מסחר לא יכול להתקיים כאשר לסמל יש קשר ענייני או תכני לסחורה. כותרת של ספר אינה יכולה לשמש סימן מסחר, בהיות הקשר בין הכותרת לבין הספר ענייני, ומכוון לתוכנו ולציון אופיו."

בסיס ההבחנה בין ההגנה לשס יצירה הניתנת באמצעות רישומו כסימן מסחר ביחס לסחורות שאינן מסוג היצירה עצמה לבין רישומו ביחס לאותה יצירה עומד, בין היתר, האינטרס שלא לתת הגנה שאינה מוגבלת בזמן ליצירות המוגנות בזכות יוצרים. בית המשפט העליון אף סבר כי הגנת זכות היוצרים ארוכה דיה ואולי אף ארוכה מדיי, כפי שהתבטא

בעניין ע"א 513/89 נ' 5/1611660מ1, פ"ד מחה(4) 133, 164-165

(1994) שס עמד כבוד הנשיא שמגר (כתוארו אז), בין היתר, על האיוון הנדרש בין משך ההגנה לבין תכליתה, כדלקמן:

"מטרתם של זכויות יוצרים היא לעודד את הגיוון בביטויים (בדעת הקיים ולהעשיר את עולם הביטויים. אלה הם הטובין הציבוריים שאת יצירתם נועדו דיני זכויות יוצרים לעודד. מתן תמריץ כלכלי נועד לשפר את כמות המידע והביטויים ואת האיכות שלהם בלי להתייחס לתועלת שניתן להפיק מהמידע החדש או מהביטוי החדש."

ובהמשך:

"אף שמתן זכות יוצרים ליוצר על יצירתו יש בו כדי לעודד פיתוחן של יצירות מקדיות, הרי שיש בו גם אלמנט שלילי המתבטא בהקטנת מרחב הממדון של יוצרים עתידיים. מאלו נשללת היכולת להשתמש במרכיבים שזכו להגנת זכויות יוצרים אצל יצרן אחר, או לחלופין הם נדרשים לשלס בעבוד זכות זו ובכך מתייקד תהליך הייצור שלהם."

באותו עניין ערך בית המשפט השוואה בין ההגנה הניתנת לפי דיני המדגמים לבין זו הניתנת מכוח דיני זכות היוצרים. בענייננו יש לזכור כי בעוד ההגנה על זכות היוצרים ארוכה אך מוגבלת בזמן, ראה סעיף 38 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, רישום סימן מסחר ניתן לחידוש ללא הגבלה בהתאם לפרק ה' לפקודה.

בהתאם לאמור לעיל, רישום סימן מסחר המאריך את חיי ההגנה על היצירה עלול לפגוע, לאחר תקופת ההגנה בזכות היוצרים, באפשרות לעשות שימוש באותה יצירה שעברה לנחלת הכלל, על כן יש להימנע מרישום שכזה גם מסיבה זו. כתוצאה מפעילות המבקשת במידה

המספיקה לרישומו. המשיך וקבע כב' הרשם כי לאור הפער הרחב הקייים בין תחום עיסוקו של האמן לבין הטובין נמנע החשש לבלבול ולהטעיית הצרכנים.

לסיכוס מישור וּה, סבורה אני כי הסימן המבוקש אינו משולל אופי מבחין ביחס לטובין בגין מתבקש רישומו בשל המרחק הניכר הקיים בין פועלו ויצירתו של האמן לבין המוצרים אשר בכוונת המבקשת לשווק כשהם נושאים את הסימן המבוקש.

משקבעתי כי לסימן המבוקש אופי מבחין אינרנטי מספיק, יש לבחון שא הוא דומה עד כדי להטעות לסימניהם הרישומיים של המתנגדות. המתנגדות התמקדו ברכיב "081" שבסימן, מהווה, לטענתן, הרכיב הדומיננטי בסימן ביחס ליתר הרכיבים אשר הינס חסרי משמעות עבור הצרכן הישראלי.

הדמיון בין הסימנים נבחן על פי המבחן שזכה לכינוי "המבחן המשולש" (ראה: רע"א 2 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, (פורסם בנבו 4.2.2003), וכן ע"א 1427/05, מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו 25.6.2007). כשמו, מבחן זה מורכב משלושה מבחני עזר ואלו הס: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. ומשנית נוסף מבחן הידוע כמבחן

ההיגיון והשכל הישר (ראה ע"א 8441/04 216 69ע16וח נ' אלי שגב, (פורסם בנבו, 06))..

מבחן המראה והצליל, הוא המרכזי מבין שלושת המבחנים והכרעה בו תיעשה תוך השוואת הסימנים בשלמותו אך בשיקול למתן משקל לרושם הראשוני שנוצר אצל הצרכן אשר אינו מתעכב להבחין בין הסימנים לפרטיו. (ראה צליגסון, בעמ' 81).

בהקשר זה ייבחן הדמיון ביחס לסימנים המעוצבים של המתנגדות ולסימן הלא מעוצב של

המבקשת "12811 6 1 02818 18 06 200011 ]6 1 זנתסוט 51". לסימנים משותף שם האמן "1 " המופיע בהם וככזה נטען כי יש להעניק לו משקל יתר. בהתאם לפסיקה, לעיתים יינתן משקל מיוחד לחלקים בולטים וייחסי בסימן. כך למשל בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 146483

"+1.60185", /5 הג ויזה נ' 146 .620 :8 62 [160168 צ351 (4.12.2005) נקבע:

"בואנו לבחון את מידת הדמיון שבין שני סימני מסחר, עלינו לבחון כל סימן

וסימן כמכלול יחד עם מתן דגש על מידת הדמיון הקיימת בין המרכיבים היסודיים שבסימנים, אלו שהשפעתם על מכלול הסימן בולטת במיוחד. כך למשל, ייתכן וסימן יכלול מספר מרכיבים הזהים לחלקים הנמצאים בסימן אחד, ואולי אף יכיל את רוב מרכיבי הסימן האחד, ועדיין הרושם שיתקבל מכל אחד משני סימנים אלה *הא שונה במידה ניכרת. *יתכן אף שלסימן מסוים אשד מכיל בחובו סימן אחר, תתווסף תחילית או סיומת שתהא משמעותית לסימן עד כדי כך שלא יהא עוד חשש שהצרכן הסביר יטעה בין הסימנים".

בעניינו, לאור בחינת הסימנים בכללותם, על אף המרכיב הזהה, לא ניתן לקבוע כי הרושם שיתקבל מהסימנים יהא זהה במידה המעלה חשש שהצרכן הסביר יטעה ביניהם. בחינת הסימנים המעוצבים הרשומים (שמספרים 106551 - 106554) מעלה כי העיצוב הינו דומיננטי ביותר והסימנים כוללים גם את שמו הפרטי של האמן. למעשה, מדובר בחתימת האמן, כפי שעולה . שני סימני המתנגדות האחריס שאין מעוצבים (שמספרים 122378 ו- 9) כוללים אמנם את הרכיב 241.1 אך גם רכיבים נוספים ולא ניתן לומר כי הרכיב

1 הינו הדומיננטי ביניהם.

הסימן המלהוכיח את בעלותן ביצירה באופן שזכות זו תעוגן בפסק דין או בהסכס הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

ברור לי רצונן ואחריותן של המתנגדות לשמור על שמו הטוב של האמן ואני סבורה כי מטרה זו הינה ראויה. עם זאת, משעה שהיצירות התגלגלו לידי אחרים, שליטתן של המתנגדות בשימוש שייעשה בהן הוא מוגבל ביותר ונגזר מזכותו המוסרית של האמן ביצירתו הנותרת בידיו (ובידי יורשיו) (ראה סעיף 45 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007). ויודגש, המתנגדות לא טענו כי רישום הסימן מהווה הפרה של הזכות המוסרית של האמן.

מסקנתי היא אם כן כי רישום סימן המסחר אינו מפר את הוראות הסכס הפשרה וכי הכללתו של הרכיב "וכ " בסימן המסחר נובע מהיות שס האמן חלק משס היצירה ואינו נוגד את הסכמות הצדדים.

סוף דבר

.0

למרות שדחיתי את טענות המתנגדות ביחס לכשירות הסימן לרישום, אין דעתי נוחה מהתנהלות המבקשת בעבר בניגוד להסכס הפשרה, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בחקירתו של מר חסון.

15

1. על המבקשת לבצע את האמור בהסכס הפשרה בדרך מקובלת ובתוס לב ואין ברישום הסימן כדי להוות היתר שלא לפעול בדרך זו, שהרי כל זכות אפילו היא זכות קניינית יש לנצל בתוס לב.

2. תשומת לב המבקשת מופנית לכך כי הדגשה של שם האמן בכל דרך שהיא בתוך סימן המסחר

עלולה להטעות את הציבור. כמו-כן הוספה של הצירוף "12811 5581/8001" לסימן המסחר בכל דרך שהיא אף היא אינה מותרת לפי ההסכם.

3. ואת ועוד, לאור סעיף 9 להסכם כל שימוש בסימן המבוקש יעשה בו בלבד וללא חיבור, לפניו או אחריו, של ציור מציורי היצירה או חלקים ממנה או חתימת האמן. אין באמור כדי למצות את כל האמור בהסכם ועל כן תתווסף לסימן הערה כי רישום הסימן כפוף להסכם

הפשרה בין הצדדים וכי אין המבקשת רשאית להדגיש את המלה "231" המהווה חלק מהסימן.

4. לאור התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ג אייר תשע"ו 1 מאי 2016

סימוכין: 869 - 5"

16