המבקשת
- שם: 1600 , עמהּקנתס:) +05010/ 6חיד
- בא כח: עו"ד סנפורד ט. קולב ושות'
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לרישום סימן מסחר 22003
המבקשת: 1600 \, עמהּקנתס:) +05010\/ 6חיד ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'
ה ח ל ט ה
1. לפני בקשה לרישומו של סימן מסחר תלת ממדי מס' 238633 (להלן: "הסימן המבוקש'"), אשר נתבקש לרישום בסוג 33 הכולל משקאות אלכוהוליים (למעט בירה) ונראה כך:
2. הבקשה הוגשה ביוס 2.5.2011 וסורבה על ידי מחלקת סימני מסחר, אשר קבעה כי בהיותו דמות תלת ממדית של אריות משקה אלכוהולי, נעדר הסימן אופי מבחין אינהרנטי כנדרש בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.
3 ביוס 16.12.2012 ביקשה המבקשת להשמיע את טענותיה בעל פה בפני, ונקבע לשם כך דיון אשר התקיים בפני ביוס 5.6.2013.
עיקר טענות וראיות המבקשת
4. המבקשת היא חברה שבדית המייצרת משקאות אלכוהוליים מזה שניס רבות. ב-2009 נרכשה על ידי התאגיד הבינלאומי חַזה0-316סתזסס.
5 בתמיכה לבקשתה ובטרס הדיון, הגישה המבקשת את תצהירה של הגב' 0381010, המשמשת כמנהלת השיווק של המבקשת בישראל. בתצהירה, טוענת הגב' 0381010 כי צורת הבקבוק המבוקש לרישום כסימן מסחר נשמרה מאז הפעס הראשונה בה נעשה בו שימוש בשנת 1979; כי הסימן המבוקש רשוס כסימן מסחר במדינות רבות ברחבי העולם; כי למבקשת מוניטין רב בישראל, בין היתר, כתוצאה משימוש בסימן המבוקש, ומפעילות לקיום מכירות. עוד מציינת הגב' בהקשר זה, כי היקף המכירות בפועל בעולס הנו רחב ביותר ומגיע למיליוניס רביס של בקבוקי משקה ובכלל גה בישראל.
עוד טוענת המבקשת כי לצורת הבקבוק העומדת ביסוד הסימן המבוקש, צורה ייחודית ביחס לבקבוקי משקאות אלכוהולייסם אחריס וכי השימוש בצורת בקבוק זו נעשה הלכה למעשה כשימוש בסימן מסחר. בהקשר זה, מציינת הגב' כי צורת הבקבוק נשוא הבקשה שימשה כבסיס למספר מסעות פרסום, בגדרס עוצב הבקבוק שככלל הנו שקוף, על ידי מעצביס אשר צבעו אותו והשתמשו בו כחלק מיצירה שלמה אשר מטרתה לקדם את מכירותיו של משקה הוודקה הנמכר באמצעות הבקבוק. כמו כן, במקריס אחרים, מעצביס השתמשו באלמנטיס אחרים כדי ליצור את צורתו הנודעת של אותו הבקבוק.
6. לתמיכה בטענותיה אלו, צירפה הגב' לתצהירה דוגמאות מפרסומיס של הסימן באר ובעולס, העתקיס מתעודות הרישום של הסימן במדינות אחרות, וצילומיס מתוך אתר האינטרנט של המבקשת.
7 הגב' מדגישה כי צורתו התלת ממדית של הבקבוק נמצאת בשימוש המבקשת מאז שנת 1979 לשס שיווק הוודקה הידועה בשס 5001.111. לדבריה נעשה שימוש בדמות צורתו של הבקבוק בכל פרסומיה של המבקשת לעניין מוצר זה (ר' סעיף 6 לתצהיר).
8 בנוסף, עושה המבקשת שימוש בצורתו התלת ממדית של הבקבוק באמצעי פרסוס תלת ממדיים כגון מחזיקי מפתחות, החסנים ניידיס (1065ז60 185)) ואביזרי אופנה (ואת בהתאם לחומריס הנוספים שהוגשו לאחר הדיון באמצעות הודעת המבקשת מיוס 10.6.2013).
9. כאמור, בתצהירה מציינת הגב' כי המבקשת היא בעליהס של מספר סימני מסחר רב, ביניהס סימני מסחר מס' 239160 שהוא דמות החותם העגול המוטבע על הבקבוק ומס' 5 שהוא דמותו הדו-ממדית של הבקבוק של המבקשת, הרשומיס גם הס בסוג 33, ונראיס כך:
0 (נרשום ב-7.4.2013) 5 (נרשום ב-21.7.2002)
דיון
0. סימני מסחר תלת ממדיים נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות, והן: סימנים המהוויס את המוצר עצמו, סימניס המהוויס את אריזת המוצר וסימניס אשר אינס קשורים למוצר כלל, בין אס הס מחובריס אליו ובאין אס נפרדיס ממנו (ר' ע"א 11487/03 :166 506% )טש נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, (פורסם בנבו, 23.03.2008) (להלן: "עניין טופיפי")). בעניין ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם הפטנטים, פורסם באתר נבו (2008) (להלן: "עניין עין גדי") דו בית המשפט העליון בחלוקה זו בין מוצר ואריזה של מוצר ובשאלה האס היא גוררת בהכרח התייחסות שונה לבחינת הכשירות לרישום של סימנים הנוגעיס למוצר ושל סימניס הנוגעיס לאריזות :
"אכן, יש יסוד להבחנה בין הקריטריונים הנדרשים לשם דישומה ש2 צורת מוצדר כסימן מסחר לבין הקריטריונים הנדרשים לשם דישומה של אריזת מוצר כסימן מסחרד. כך למשל, עוצמתו של החשש מפני פגיעה בתחדות באמצעות רישומה ש2 אריזה כסימן מסחד פחותה מעוצמתו של חשש זה בהקשר של רישום סימן מסחר ביחס לצורתו של מוצר (להרחבה בעניין זה דראו פסקאות 12.11 ו.32 לפסק הדין בעניין טופיפי). מאידך, קיימים שיקולים נגדיים התומכים בעמדה לפיה המבחנים ללישום בשני המקדים צריכים להיות דומים, ועיקרם הוא, שהמבחנים לעניין רישומם של סימני מסחר תלת ממדיים צריכים להיות פשוטים וקלים וכי יש להימנע, ככל הניתן, מיצירתן של אבחנות דקות וקשות ליישום." (ההדגשות אינן במקור - א.ק.)
1. עיקר הדיון בעניין טופיפי נסב על שאלת כשירות צורתו התלת ממדית של מוצר לרישום כסימן מסחר לגביו מצא בית המשפט העליון קשייס העומדיס ביסוד ההכרה בו כסימן מסחר:
"המונופולין לו זוכה בעל הסימן ביחס לצודתו התלת ממדית של המוצר מעודר קשיים ניכרים. הטעם לכך נעוץ בהבדל בסיסי בין סימני המסחר הקונבנציונאליים, הכוללים מילים וסמלים דו ממדיים, לבין סימנים המודכבים מצורתסם התלת ממדית של מוצרים. תפקידם של סימנים מהסוג הראשון מתמצה בסימון מקודו של המוצר עליו הס מוטבעים, הא ותו לא. לעומת זאת, לצודתו של המוצר יש, על פי רוב, תפקיד עצמאי החודג מן התפקיד המלועד לסימן מסחד. פעמים דבות מוכתבת צורת המוצר משיקולים פרקטיים, בין שיקוליס פונקציונאליים ובין שיקוליס אסתטיים. בדבדינו על שיקולים פונקציונאליים, מתכוונים אנו לכך שצודת המוצר מיועדת לאפשד את פעולתו התקינה של המוצר ולהשיג תוצאה טכנית או הנדסית מסוימת. לעתים, לא ניתן כלל לייצר את המוצר אלא בצודה תלת ממדית מסוימת. כך למשל, צמיג רכב לא יוכל למלא את ייעודו אלא אס צודתו תהא עגולה. במקריס אחרים ניתן אמנם לייצר את המוצר במספר צורות תלת ממדיות, אלא שאימוץ צודה מסוימת תאפשר ייצור יעיל יותר של המוצר ביחס לית הצודות האפשריות. בדברינו על שיקולים אסתטיים מתייחסים אנו לכך, שעל אף שצודה מסוימת של המוצדר אינה נדדשת לשם השות תוצאה פונקציונאלית כלשהי, הרי שלאותה צודה נודעת עדיפות על פמ צודות אפשדיות אחלות בשל טעמים של אסתטיקה והעדפותיו של ציבוד הצדכנים הרלוונט?" (בפסקה 10 לפסק הדין) (ההדגשה אינה במקור - א.ק.)
2. כפי שנקבע בעניין עין גדי, על מבחני הכשירות לרישום כלל סוגי הסימניס התלת ממדיים להתרחק מאבחנות דקות וקשות ליישוס. בצד ּאת, כפי שעמד על כך בית המשפט העליון הן בעניין טופיפי והן בעניין עין גדי, לא ניתן להתעלס מכך שכאשר מדובר באריזה עצמת החשש מפני פגיעה בתחרות באמצעות רישומה של אריזה כסימן מסחר פחותה מעוצמתו של חשש זה בהקשרו של רישוס סימן מסחר ביחס לצורתו של מוצר. על פי רוב, כאשר מדובר באריזה, פתרון סוגיות אלה פחות קשה לפתרון מאשר בקשר עס מוצר. כך למשל, בדברינו על שיקוליס פונקציונאליים, אין ספק כי מטרת האריוה היא להכיל את המוצר, אך אבחון היבטי הצורה החורגיס ממטרת ההכלה גרידא יהיו, על פי רוב, קליס יותר להפרדה מאשר במקרה של המוצר. כך, על פי רוב שאלת הכרת הציבור הרלבנטי את האריזה כסימן מסחר או לחלופין כהעדפת צורת אריוה אחת על פני שניה המושתתת על טעמיס של אסתטיקה או פונקציונאליות (השייכיסם לתחוס רישומס של מדגמיס), תדרוש אבחנה שונה. ודוק, בעניין טופיפי הותיר בית המשפט העליון את שאלת המבחניס לכשירות צורת אריזה לרישום כסימן מסחר, לרבות שאלת האופי המבחין האינהרנטי לצרכי כשירות על פי סעיף 8(א) לפקודה, בצריך עיון (ר' פסקא 32 לעניין טופיפס.
בסופו של דבר, כפי שעמדה על כך כבוד הפוסקת בקניין רוחני בעניין בקשה לרישום סימן מסה בכך. על מנת לאיין חשש זה לחלוטין, היה עלינו לקבוע כי צורת המוצר לעולם אינה כשרה להירשם כסימן מסחרי. אלא שלא ניתן להתעלם מהאינטרס הנגדי, אשר מתבטא בכך שבאותם מקרים בהם מוכח בבירור כי צורת המוצר ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר, תוענק לה הגנה מתאימה במסגרת דיני סימני המסחר."
לענייננו יש להזכיר כי הן בעניין טופיפי והן בעניין עין גדי נאמר כי החשש האמור לפגיעה בתחרות מופחת כאשר מדובר בצורה תלת ממדית של אריזה.
כדי להכריע אם צורה הנה בעלת תפקיד פונקציונאלי, יש לבחון אם יש בצורה מסוימת זו כדי להביא לתועלת ביחס לחלופות עיצוב אחרות. משמעותה של תועלת בהקשר זה הנו תפקוד טוב יותר, אמינות גבוהה יותר או עלויות ייצור נמוכות יותר (פרשת טופיפי, ס' 10)
ו במקרה הנדון, אם יש בצורתו של הבקבוק כדי לתרום ולהביא לו תועלת ביחס לחלופות עיצוב אחרות. על אף צורתו הפשוטה אין בבקבוק נשוא הבקשה ייחוד כלשהו מן הבחינה הפונקציונאלית המקנה לו יתרון על פני עיצוב שונה. לפיכך, מקובלת עלי הטענה כי עיצובו הפשוט בהכרח אינו נגזר מתפקיד פונקציונאלי ממשי.
בדומה לדרישה להעדר תפקיד פונקציונאלי, כך גם נדרש הסימן להיות נעדר תפקיד אסתטי ממשי. סימן מסחר שלצורתו עדיפות על פני צורות אפשריות אחרות בשל טעמים אסתטיים והעדפותיו של ציבור הצרכנים הרלוונטי, אף הוא לא ייחשב ככשיר לרישום (ר' בעניין וה את דברי בית המשפט בפרשת טופיפי, פסקא 10).
בחינת הבקבוק במקרה הנדון מראה כי המדובר בבקבוק שקוף, מעוגל המזכיר בקבוק תרופות ישן ללא אלמנטים בולטיס המושכים את העין בשל עיצובו. לבקבוק פרופורציות מיוחדות בין הצוואר, המכסה וגוף הבקבוק. איני מוצא בחיצוני של הבקבוק חריג אשר היה מקנה לו תפקיד אסתטי הגורם להסב תשומת לבו של צרכן מהציבור מטעמים אסתתיים, להבדיל מטעמים של זיהוי הטובין עס מקורס.
0. לאור כלל השיקולים שנמנו לעיל הריני מורה על קיבול הסימן ופרסומו ביומן סימני המסחר להתנגדויות.
אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר