סימן מסחר 236314 "לירז מצברים, שמנים, תוספים, אביזרים"

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר 230314 "לירז" (מעוצב)

המתנגדת: מצברי לירז שיווק 1988 בע "מ ע"י ב"כ שביט, בר-און, גלאון צין נוב יגור ושות', עו"ד

המבקשת: מצברי לירז שיווק (2003) בע "מ

ע"י ב"כ רויטל כרס, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 236314 "לירז מצברים, שמנים, תוספים, אביזרים, מאו 1982" (מעוצב) הנראה כך:

מאז 1982

רור+

מצברים | שמנים | תוספים | אביזרים

2 הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביום 9.3.2011 על ידי מצברי לירו שיווק (2003) בע"מ (להלן: "המבקשת") וקובלה ביום 14.3.2011 לגבי שמנים ותוספים לרכב הכולל בסוג 4, מצברים הנכללים בסוג 9 ואביזרים לרכב הנכללים בסוג 12. התנגדות לרישום הסימן הוגשה ביום 1 על ידי מצברי לירוּ שיווק 1988 בע"מ (להלן: "המתנגדת"). לאחר הגשת כתבי הטענות והראיות בתיק התקיים דיון הוכחות בהליך ביום 19.5.2013. החלטה זו תתייחס לפרוטוקול הדיון מיום 19.5.2013 (להלן: "פרוטוקול הדיון")

3 ביום 16.1.2012 נעתרתי לבקשת המבקשת והוריתי למתנגדת להפקיד ערובה בסך 15,000 ₪ לכיסוי הוצאות המבקשת, במידה שהאחרונה תזכה בדין. ביום 20.1.2013 הנפיקה המתנגדת ערבות בנקאית והגישה עותק ממנה למזכירות בית הדין, כפי שנתבקשה. ביום 8.8.2013 נדחתה על ידי בקשת המתנגדת להעניק צו ובו להורות למבקשת ליתן פרטים נוספים.

4. המתנגדת הינה חברה פרטית אשר לטענתה עוסקת מאז 1981 בתחום יבוא ושיווק חלפים לרכב ולתעשייה. המבקשת לטענתה, מפעילה עסק בשם "לירז" לייבוא ושיווק מוצרי לרכב

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ולתעשייה כולל מצברים, שמנים, תוספים ואביזרים לרכב מאז הקמתה בשנת 2003. הן המבקשת והן המתנגדת טוענות לזכויות בשם "לירז", מכאן ההתנגדות נשוא ההליך שבפני.

5. אין חולק כי עת הוקמה המבקשת ובשנת 2003 התקשרו המבקשת והמתנגדת בהסכמים מסחריים לגבי פעילותן. כחלק מהתקשרות גומונה מר אילן בר, שעבד אצל המתנגדת והינו גם חתונו של בעלי המתנגדת, מר עלי בייגל, כמנכ"ל המבקשת. בחומר הראיות שבפני מצויים שני הסכמים שנחתמו בין המבקשת למתנגדת כדלקמן: הראשון מיום 22.7.2003 שצורף נספח לבקשה לחיוב המתנגדת בהפקדת ערובה שהוגשה במסגרת הליך זה (להלן: "ההסכם משנת 2003") וכן הסכם למתן שירותי ניהול מיום 1.7.2008 אשר צורף לתצהיר מר בייגל (להלן: "ההסכם משנת 2008"). ההתקשרות העסקית בין הצדדים הופסקה בשנת 2011. להשלמת התמונה יצוין, כי ביני הצדדים מתנהל הליך נוסף בבית משפט השלושים בפתח תקווה, (ת"א 11190-09-11).

עיקרי טענות הצדדים וראיותיהם 6. להלן עיקרי טענות המתנגדת:

א. המתנגדת עושה שימוש נרחב הנמשך למעלה מ-20 שנה בשם "לירוּ". השם נבחר על ידי מייסד המתנגדת, מר עלי בייגל, מאחר שהינו שם של בתו.

ב. הסימן המבוקש פסול לרישום מכוח סעיפים 5(11), 6(11) ו- 12 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה"). ציבור הלקוחות הורגל לקשר את השם "לירוּ" אשר משמש את המתנגדת, עסק מוצריו הינם מצברים, שמנים, תוספים וחלפים לרכב ולתעשייה בישראל. כמו כן מוצרי המבקשת ומוצרי המתנגדת הינם מאותו סוג, באמצעות אותו קהל יעד באמצעות אותם ערוצי שיווק. לפיכך, קיים חשש ממשי להטעיה שכן הסימן המבוקש מצביע על קשר בין הטובין לגביהם שהתבקש רישום הסימן לבין מוצרי המתנגדת.

ג. מבקשת הרישום מנסה להיבנות מן המוניטין שרכש המתנגד ומייסדה בשם "לירז" אשר אף הינו והשם עסקה של המתנגדת ("מצברי לירו 1988). אי לכך, יש בסימן המבוקש כדי לגרום לתחרות בלתי הוגנת במסחר.

ד. כפועל יוצא מהאמור לעיל ולטענת המתנגדת, יש ברישום הסימן המבוקש כדי לפגוע בתקנת הציבור.

השם "לירז" הפך למוכר היטב ביחס לאותן סחורות באמצעות מספקת המתנגדת. בשל כך גם פסול הסימן לרישום על פי סעיף 13(11) לפקודה. בהקשר זה נטען כי שימוש המבקשת בסימן המבוקש יביא לדילול המוניטין השייך למתנגדת ביחס לסימן המסחר "לירז".

הבקשה לרישום סימן המסחר הוגשה שלא בתום לב.

ראיות המתנגדת הוגשו באמצעות תצהיר מר עלי בייגל מייסד המתנגדת ומנהלה בפועל מיום 2, וכן באמצעות תצהירי מר חיים קמחי מיום 26.7.2012, מר מיכה עיל מיום 2 ומר עדי סגל מיום 17.7.2012. תצהיר נוסף מטעמו של מר נתן דובולצקי נמחק לבקשת המתנגדת עצמה, משלא התייצב לדיון (פרוטוקול הדיון, עמ' 2 שורות 5-6).

בתצהירו, חזר מר עלי בייגל על הטענות העובדתיות שהציגה המתנגדת. עיקרי הנושאים שהדגיש והוסיף הוא לה:

א.

ב.

ג.

ד.

בשנת 1981 נוסדה חברת מצברי לירז בע"מ על ידי מר בייגל אשר עסקה בתחום המצברים, שמנים ותוספים לרכב עד שנת 1994. בשנה זו רכש מר בייגל חברה נוספת בשם דר מצברים ואביזרי רכב בע"מ (לשעבר אושובושו (1998) בע"מ). עם רכישתה, שונה שמה של החברה למצברי לירז (1988) - היינו, המתנגדת - וכל פעילותה המסחרית של לירז בע"מ הועברו אליה.

מר בייגל עשה שימוש בשם "לירז" מאז שנת 1981 במסגרת מכירה ושיווק מצברים, שמנים ותוספים לרכב וכן בנה לו מוניטין בשם זה. לפיכך, רישום הסימן המבוקש המכיל את תיבות הטקסט "לירז- מאז 1982" עלול להטעות את הלקוחות, שיקשרו בין עסקי המבקשת לעסקי המתנגדת וכך לגרום לתחרות בלתי הוגנת. הפעילות העיקרית של המתנגדת היא מכירת מצברים וכך מזוהה היא בקרב הציבור הרלוונטי (ספקים, לקוחות ومتחרים) המקשר את השם "לירו" עם מר בייגל והמתנגדת.

בשנותיה הראשונות של המתנגדת השקיע מר בייגל מאות אלפי שקלים בפרסום ומיתוג השם "לירז". מר בייגל הוסיף כי ההשקעה בפרסום הצטמצמה במשך השנים בשל כך שהמתנגדת כבר רכשה לעצמה מוניטין בשוק המצברים.

בשנת 2003 ביקשה חברת 3 פאן טכנולוגיות בע"מ לרכוש את פעילות המתנגדת. לשם כך נוסדה חברה חדשה - היא המבקשת - וזו התקשרה בהסכם משנת 2003 עם החברה הנ"ל. ביום 18.5.2005 נמכרו זכויות חברת 3 פאן טכנולוגיות במבקשת לחברת "א.ר.י.א. רואל השקעות וניהול בע"מ". בסמוך לכך, מכר מר בייגל אף הוא את זכויותיו במבקשת לאותה החברה. מר בייגל התנגד לשינוי שם המבקשת מחשש לפגיעה במוניטין בשם "לירז".

.10

.1

.12

ה. ביום 9.1.2005 הוגשה על ידי מר אילן בר, אשר שימש כמנכ"ל המבקשת (כחלק משירותי הניהול שהוענקו לה על ידי המתנגדת) בקשה לרישום סימן מסחר מס' 177208 על שם המבקשת (להלן: "סימן מסחר מס' 177208").

ו. במסגרת ההסכם משנת 2008 הסכימו הצדדים כי המתנגדת תספק שירותי ניהול למבקשת. בנוסף, התחייבה המתנגדת וכן התחייב מר בייגל עצמו, להימנע מתחרות עם המבקשת לתקופה קבועה מסוימת.

ז. ביום 5.9.2010 פיטררה המבקשת את אילן בר וביום 7.9.2010 נשלחה הודעה למתנגדת על הפסקת שירותי הניהול למבקשת.

ח. מר בייגל הצהיר כי הופתע מהפסקת שיתוף הפעולה בין הצדדים וכי בקשתה של המבקשת לרשום את הסימן בענייננו נעשית כחלק ממאבק אישי בעלי המבקשת בו.

מר חיים קמחי הינו מנכ"ל חברת קמחי א.מ. סוכנויות שיווק בע"מ. במסגרת פעילותה מספקת חברה זו שמנים וכימיקלים לכלי רכב למבקשת וכן למתנגדת. מר קמחי הצהיר כי הוא מכיר את מר בייגל באופן אישי מתחילת שנות השמוניות עת עמד בראש חברה מצברי לירוּ בע"מ ומאוחר יותר בראש המתנגדת. עוד הצהיר כי היכרותו עם המבקשת החלה דרך מר בייגל במסגרת פעילותו במבקשת וכי מר בייגל היה איש הקשר היחיד שלו במבקשת במהלך השנים.

מר מיכה עיל הינו בעליו של מוסך בשם "מוסך מיכה" שהצהיר כי משנות ה- 80 ועד שנת 0 רכש מצברים ממר עלי בייגל ומחברה בשם לירז המוכרת לו כחברה שבראשה עומד מר בייגל.

מר עדי סגל הינו בעל ודירקטור למנכ"ל חברת מצברי תעשייה לישראל שהעוסקת בתחום המצברים. מר סגל הצהיר כי בשניס 1994-1996 חברת מצברי תעשיה לישראל אשר בבעלותו ובה מכהן הוא כמנכ"ל, והמתנגדת נכנסו לשותפות עסקית למשך שנתיים. עוד העיד מר סגל כי כיוון מנהל הוא עסקי עם מר בייגל וכי אין לו קשרים עסקיים עם המבקשת.

להלן עיקרי טענות המבקשת:

א. המבקשת מפעילה מאז הקמתה בשנת 2003 עסק בשם "לירז" לייבוא ושיווק מוצרי לרכב ולתעשייה, כולל מצברים, שמנים, תוספים, אביזרים וחלפים. היקף פעילות המבקשת עומד על עשרות מיליוני שקלים והציבור מכיר את השם "לירז" עם המבקשת ומוצריה.

ב.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בבעלות המבקשת סימן מסחר 177208 (מעוצב) שנרשם ביום 10.12.2006 לגבי מצברים לרכב הנכללים בסוג 9. הסימן נושא את השם "לירז" בשפה האנגלית, מתחתיו מופיע הכיתוב: "לירז - מתניעה אותך קדימה". הסימן נראה כך:

. . '-" . -

"רו מויעת אוהך הדימה -

הסימן המבוקש הוא לוגו מעוצב נוסף הכולל את המילה "לירז" הכלולה בסימן הרשום הקדם של המבקשת.

המתנגדת הינה חברה משפחתית, בבעלותו של מר עלי בייגל, אשר עסקה בתחום מוצרי הרכב. לטענת המבקשת, משכשלה המתנגדת בניהול עסקיה קימו בנותיו של מר בייגל את המבקשת. בהסכם משנת 2003, הועברו מהמתנגדת אל המבקשת כל סודותיה המסחריים, קשריהם המסחריים ונכסיה ובין אדם מוחשיים הם, בין אם לבין. בתמורה, קיבלה המתנגדת סכומיים נכבדים. משגויס משקיע חדש למבקשת והועבר לה כל המידע הדרוש לפעילותה, התחייבה המתנגדת להימנע מלעסוק בתחומי פעילותה.

מאו 2003 ועד 2010, שימשו בני משפחת בייגל כמנהלי המבקשת. לאחר שהודיעה המבקשת על הפסקת שירותי הניהול של בני משפחת בייגל, ביקשו בני המשפחה והמתנגדת למכור את יתרת מניותיהם במבקשת. לטענת המבקשת, רק בעת זו, החלה המתנגדת לפעול מאחורי גבה של המבקשת וחידשה את השימוש בשם "לירז".

ההתנגדות הוגשה שלא בתום לב ותוך שימוש לרעה בהליכים שבפני רשם סימני המסחר. לפי הדין לדחות את ההתנגדות מכוח קיומו של הסימן הרשום המוזכר לעיל.

. ראיות המבקשת הוגשו ביום 30.8.2012 (זאת על אף שהוריתי על הגשתן עד ליום 1.8.2012) כ"הודעה על הוספת תצהיר", בצורת תצהירו של מר אילן בר מיום 25.6.2012. תצהיר זה הוגירוק השותפות בין המבקשת למתנגדת, ורק לאחרונה שב לספק מוצרים למתנגדת, ובלשונו: "ת. אז אמרתי מהרגע שהוא חבר, מהרגע שהוא חבר ל - 2003, המשכתי לספק להם ב-2003. ש. אז הפסקת לספק ל -1988? ת. הפסקתי לספק... " (פרוטוקול הדיון, עמ' 10 שורות 23-26) "ש. התחלת עוד פעם לספק ללירז 88? אתה מקבל מהם חשבוניות? ת. במאי לפני שנה. 88. " (פרוטוקול הדיון, עמ' 11 שורות 4-5).

מעדותו של מר מיכאל עיל ניתן להסיק כי עבד עס מר בייגל עד לשנת 2000 עד אז רכש ממנו מצברי רכב.

הנה כי כן, מכלל העדויות לעיל, ניתן להסיק כי המתנגדת אכן עסקה בממכר מצברי רכב, שמניס ותוספים עד לשנת 2003, תחת שס העסק "לירז" אם כי היקף פעילותה המסחרית בשניס אלו אינו ברור. בנוסף, אין בידי לקבוע באופן ודאי כי קודם לשנת 2003, אוהה השם "לירז" עס המתנגדת כך שניתן כלל לדון במוניטין המתנגדת בשס זה. לכל היותר, נוצר קישור

אפילו אניח כי המתנגדת ומר בייגל הס גוף אחד, ואפילו אניח כי בשניס שבין 1981 ועד שנת 3 זוהה השם "לירז" עם מר בייגל ולפיכך עס המתנגדת, שהרי לא ניתן לקבוע מן העדויות דלעיל, כי השם "לירז" הפך מוכר היטב, ביחס למוצרי רכב מבית המתנגדת כמשמעותו בדין. הרף הראייתי הנדרש להוכחת עילת התנגדות לפי סעיף 13(11) לפקודה ומכוחו של סימן מוכר

הינו גבוה למדי (ראו: התנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 93261 "א דאתק", (פורסס בנבו, 3.9.2003). בעניין שבפני, אין בראיות שהציגה המתנגדת די כדי לתמוך בטענה כי הסימן מוכר היטב עמה בישראל ביחס למוצרי רכב, אף לא ביחס למצברי רכב בלבד.

לסיכום, וביחס לתקופה שבין השניס 1981 עד 2003, העובדה כי השס "לירזּ" קושר באופן כלשהו עס מר בייגל, אשר ניהל את המתנגדת והיה חלון הראווה שלה, הביאה ככל הנראה לעירוב בין וכויותיו בשס "לירז" לבין זכויות המתנגדת בשס זּה, בקשר עס ממכר מוצרי רכב ובעיקר מצברי רכב.

עס ואף, החל משנת 2003, שוב לא ניתן להתייחס לזכויות מר בייגל ו/או המתנגדת בשסם "לירוּ". ואת ראשית, מאחר שמיוס שהוקמה המבקשת בשנת 2003 ועד לפירוק השותפות בין המבקשת למתנגדת בשנת 2011, לא עסקה המתנגדת באופן עצמאי ונפרד בשיווק מוצרי רכב מכל סוג שהוא. למעשה משנת 2003 ועד לשנת 2011, עסקה המתנגדת, כפי שהצהירה היא עצמה, אך ורק במתן שירותי ניהול למבקשת. בנוסף, כלל זכויות המתנגדת ו/או מר בייגל בשס "לירזּ" הועברו למבקשת בשנת 2003 עס הקמתה, כמתחייב מן ההסכמים שנחתמו בין הצדדים כפי שיוסבר מטה.

מערכת ההסכמים בין הצדדים

כאמור, ביוס 22.7.2003 התקשרו ביניהם הצדדיים בהסכם הראשון הוא ההסכם מכוחו הוקמה המבקשת. הצדדים החתומים על הסכם וה הס המבקשת והמתנגדת, חברת 3 פאן טכנולוגיות בע"מ וכן מר עלי בייגל בעצמו. מעיון בהסכם עולה כי מטרת ההתקשרות הייתה הקמת חברה חדשה, היא מבקשת הרישום, תוך קבלת יעוץ ממר בייגל ותחת ניהולו של מר אילן בר, מטעס המתנגדת. דעתי איני נוחה מן המסקנה כי פעילותה העסקית של המתנגדת על כלל נכסיה הועברה למבקשת, תוך שזו הראשונה שמרה על אף אילו מזכויותיה בשס "לירז.".

מקובלת עלי טענת המבקשת בהקשר וה, לפיה מהות ההסכם משנת 2003 הייתה להעביר את פעילותה העסקית של המתנגדת במלואה אל המבקשת, בכל הקשור בשיווק מצברים, תוספי דלק ושמנים. מסקנתי זו נתמכת בסעיף 11.6 להסכם המחייב את המתנגדת לחסל את עסקיה תוך 6 חודשים ממועד החתימה על ההסכם, ולעסוק אך ורק בניהול המבקשת. מן ההסכם עוד עולה כי כלל נכסיה המוחשיים של המתנגדת הועברו אל המבקשת, וכי משאביה האנושיים של המתנגדת, קרי מר בייגל ומר בר, הופקדו על ניהולה.

בנוסף, עולה מן ההסכם כי הצדדים התחייבו לשמירה על סודיות לגבי פעילות המבקשת וקבעו כי קשריה העסקיים של המבקשת שייכיס לה בלבד וייחשבו כסוד מסחרי (עמ' 7 סעיף 2). הגבלת אי התחרות שנקבעה בסעיף 11 להסכם הינה רחבה ואוסרת על המתנגדת לעסוק בפעילויות מסחריות אלה: "יבוא, שיווק, ייצור, תיווך וכל פעילות אחרת הקשורה במצברים, שמניס ותוספים לכל רכב מכל מין וסוג" (עמ' 6 סעיף 11.5).

בהסכם משנת 2003 אין כל סעיף המתייחס לשמירת זכויות המתנגדת בשם "לירז" ולא בכדי. ראשית, יש לזכור כי מייסדות המבקשת הן לא אחרות מבנותיו של מר בייגל, בעל המתנגדת עצמה (ראו: נספח ה' לבקשה להפקדת ערובה; נספח 16 לתצהיר מר בייגל), אליו ככל הנראה הומחו מניותיהן בשלב מאוחר יותר. יחס אל לב כי על ההסכם משנת 2003 מצויה חתימתו של מר עלי בייגל הן מטעס המבקשת והן מטעס המתנגדת. כלומר, אין המדובר במבקשת אשר מנסה להבנות שלא כדין משס המתנגדת, כי אף במתנגדת אשר פעלה באופן יזום להקים את המבקשת, להעביר אליה את כלל פעילותה העסקית, על השם "לירז", הוא ש עסקה.

כמו כן, לו חייתה המתנגדת חפצה להותיר לעצמה את הזכויות בשם "לירו" שהרי לא הייתה מעניקה הסכמתה לבחירת שם המבקשת הלוא הוא- "לירו 2003". כמו כן, היה וה מר בר (חתנו של מר בייגל), שיוס והגיש בקשה לרישום סימן המסחר שמספרו 177208 על שם המבקשת עצמה. עוד יחס אל לב כי על יפוי הכוח בבקשה חתוס לא אחר ממר אלי בייגל עצמו. לאור הדברים הללו, אין אלא לקבוע כי עס העברת הפעילות העסקית של המתנגדת אל המבקשת, אשר הוקמה על ידי משפחת בייגל עצמה, עברו גס וכויותיה בשס "לירוּ" מן המתנגדת אל המבקשת. בתמורה להעברת כלל פעילותה העסקית, נהנתה המתנגדת ממשקיע חיצוני, היא חברת 3 פאן טכנולוגיות אשר הביעה רצון להשקיע במבקשת ובין היתר העמידה לחברה הלוואה בסך 150,000 ₪ (סעיף 7.1. להסכם) והסכימה לדחיית פירעונה בארבע שניס ממועד הינתנה.

שירותי הניהול שהעניקה המתנגדת למבקשת שהחלו בשנת 2003 הוארכו מתוקף ההסכם משנת 2008 שנחתם בין המתנגדת למבקשת, באישורו ובחתימתם של מר בייגל בעצמו, וחתנו מר אילן בר. בנוסף, הוארכה הגבלת אי התחרות לה התחייבו המתנגדת, וכן מר בייגל ומר בר באופן אישי (סעיף 11 להסכם משנת 2003).

אין להתעלס מעדותו של מר בייגל עצמו, לפיה במהלך שנות פעילות המבקשת, למשל בשנת 0 היו רווחיה גבוחים במיוחד והגיע ל כ- 30 מיליון ₪ (פרוטוקול הדיון עמ' 24 שורות 22-.

מן הראיות אשר הוגשו בהליך עולה כי המבקשת עשתה שימוש בשס "לירוּ", בהסכמת המתנגדת, החל משנת 2003 ועד היוס כאשר על שמה אף רשום סימן מסחר מעוצב הנושא את השס "לירז".

לבסוף נוכח הרף הגבוה הקבוע בדין ובהעדר ראיה מספקת, נדחות את טענות המתנגדת ביחס לחוסר תוס לבה של המבקשת בעת רישום הסימן. כמו כן בהעדר פירוט והוכחה, נדחות טענותיה אף ביחס לאי כשירות הסימן המבוקש לאור הוראת סעיף 5(11) לפקודה.

סוף דבר, לא עמדה המתנגדת בנטל הראייתי הרוב לפתחה לביסוס עילות ההתנגדות הקבועות בסעיפים 5(11), 6(11), 13(11) ו- 12 לפקודה. לא עלה בידי המתנגדת להראות כי מחזיקה היא בידיה כיוס מוניטין עצמאי בשס "לירז" באופן אשר יש בו כדי להטעות את הציבור הרלוונטי, או ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר בינה ובין המבקשת. משכך, איני נדרשת כלל לדיון בשאלת קיומן של ראיות מטעס המבקשת שכן נטל הראיה נותר מונח לפתח המתנגדת, מבלי שיהיה בידה של זו להרימו.

לאור כל אלה אין אלא לקבוע כי דין ההתנגדות להידחות. הריני קובעת אס כן כי הסימן המבוקש כשיר לרישום. לאור כלל השיקולים הקבועים בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין, המתנגדת תישא בהוצאות המבקשת להן נדרשה בגין הליך זה בסך 8,000 ש"ח הכולל מע"מ כדין. סכום וה ישולם תוך 25 יוס, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מן המועד לתשלום ועד ליוס התשלוס בפועל. יובהר כי מן המועד בו ישולמו במלואן הוצאות המבקשת על פי החלטה זו, תתבטל הערבות הבנקאית אשר הונפקה לטובת המבקשת.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס א' כסלו תשע"ג

4 נובמבר 2013

סימוכין: 9-42