סימן מסחר 2222201

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 2222201 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת: ע. ש.י נאמנויות בע"מ על ידי גילת ברקת ושות עוד

המבקשת: יישוס חברה לפתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ על ידי פרל כהן צדק לצר ברצ

לפניי בקשות הדדיות לפסיקת הוצאות בהליך ההתנגדות מאוחד כנגד בקשה מספר 264021 (להלן: הבקשה ההורה) ובקשה מספר 278337 (להלן: בקשת החלוקה). הליך ה נסגר לבקשת ע.ש.י נאמנויות בע"מ (להלן: המתנגדת) לאחר תיקון פירוט הבקשות על ידי יישוס חברה לפתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בע"מ (להלן: המבקשת).

רקע דיוני

הליך ההתנגדות לבקשה ההורה נפתח בהודעת ההתנגדות למתן פטנט מיוס 27.1.2021. המתנגדת הגישה ומן קצר לאחר מכן בקשה להשהיית ההליך עד לאחר קיבולה של בקשת החלוקה. המבקשת לא התנגדה להשהיה ומשכך הליך ההתנגדות למתן פטנט הושהה.

בקשת החלוקה קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 30.9.2021. המבקשת הסכימה לאיחוד הדיון בשתי ההתנגדויות ולאחר מספר אורכות אף הן בהסכמת המבקשת הגישה המתנגדת את כתב טענותיה המאוחד ביוס 6.3.2022. על המבקשת היה להגיש את כתב טענותיה עד ליוס 6.6.2022. לאחר שתי בקשות ארכה בהסכמת המתנגדת הגישה המבקשת בקשה נוספת ביוס 13.7.2022 ובה עתרה לארכה של חודש נוסף בנימוק שבכוונתה להגיש בקשה לתיקון תביעות. בקשת ארכה זו אושרה חרף התנגדות המתנגדת ולפיכך ביוס 29.8.2022 הוגשה הבקשה לתיקון פירוט (לאחר בקשות ארכה).

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 20.10.2022 הודיעה המתנגדת כי אינה מתנגדת לבקשה לתיקון. בהחלטתי מיוס 20.10.2022 אשרתי את התיקונים המבוקשים לפרסום והורתי למתנגדת להשיב עד ליוס 20.11.2022 האם יש צורך בתיקון כתב טענותיה. ומן קצר לפני תוס תקופת ההתנגדויות הציבור לתיקון ביקשה המתנגדת ארכה על מנת להחליט בעניין וה. על אף שסברתי שאין לקשור בין הדברים הארכה אושרה מטעמי אישי והמתנגדת הגישה ביוס 8.2.2023 הודעה על זניחת הליך ההתנגדות. לפיכך תיק ההתנגדות נסגר הפטנטים ניתנו בנוסח התביעות לאחר התיקון ולצדדיס ניתנה הזדמנות לטעון להוצאותיה בהתאם להוראות חוזר רשם מ.נ 80.

טענות המתנגדת

לטענת המתנגדת יש לראות בה כמי שזכתה בדין בשל הקשר הסיבתי הברור בין הבקשה לתיקון לבין כתב טענותיה. התיקונים שנתבקשו מצמצמים את היקף המונופולין ונובעיס ישירות מכתב הטענות בהתנגדות. המבקשת תבעה בישראל היקף תביעות רחב מזה שנתבע באירופה ובארה"ב

ובחרה לצמצם את תביעותיה בהתאם להיקף שרק לאחר שנחשפה לכתב הטענות בהתנגדות. זאת, בשעה שצמצום התביעות באירופה ובארה"ב נעשה זמן רב לפני שהוגש כתב הטענות המאוחד.

לשיטתה של המתנגדת המבקשת הגישה את הבקשות לתיקון בשיהוי ניכר ואלמלא שיהוי אה כתב הטענות המאוחד כלל לא היה מוגש.

המתנגדת צרפה לבקשתה את תצהירו של מר יעקב ואדה מנהל חשבונות אצל באי כוח המתנגדת המצהיר כי המתנגדת חויבה בפועל בגין שכר טרחת עורכי דינה סכום של 175,897 ₪ (לפני מע"מ) והוצאותיה בהליך בגין אגרות התנגדות היו 4060 ₪ ובגיו חיפוש ידע קודם על ידי ספק חיצוני 4500 ₪. המתנגדת מבקשת שאפסוק לטובתה את שכר טרחת עורכי דינה על דרך האומדנה בסך כולל של 150 אלף ₪ בתוספת מע"מ והוצאותיה בסך של 8560 ₪.

טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי המתנגדת היא זו שהפסידה בדינו. המתנגדת נחה באופן חד צדדי את שתי ההתנגדויות משיקוליה שלה. אין בתיקוני המבקשת כדי להשיב לטענותיה של המתנגדת בהתנגדות לפיכך אין קשר בין התיקון לניחת ההתנגדות.

עוד נטען כי המתנגדת היא חברת קש אשר מנועה ומושתקת מלטעון לויתור או זניחת ההתנגדות בשל התיקון היות שאינה פועלת כלל ובטח שלא בתחום הנדון. מאחורי המתנגדת עומדת חברה מתחרה אשר פתחה בהליך סרק אשר מהווה דוגמא לשימוש לרעה בהליכי משפט ומצדיק כשלעצמו הוצאות למבקשת.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לשיטתה של המבקשת המתנגדת גררה את ההליך וגרמה לעיכוב משמעותי ברישומו של הפטנט על שמה של המבקשת. למבקשת נגרמו בשל ההליך הוצאות למבקשת, היא נדרשה ללמוד את כתב טענות המתנגדת תוך השקעת משאבים ניכרים, לקיים שיחות ועדכונים ולהגיש הודעות שונות.

דיון והכרעה

הרשם רשאי לפסוק הוצאות בהליכים בפניו, וזאת מכוח סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: החוק) כדלקמן:

"הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את

ההוצאות וכיצד ישולמו."

הכלל הוא כי הצד הזוכה בדינו וכאי לפסיקת הוצאות ריאליות (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (נבו 30.6.2005)) (להלן: עניין תנובה).

כיצד נקבע מיהו הצד הזוכה בדינו? ככלל, צד שזנח את בקשתו רואים בו כמי שהפסיד בדין (ראה החלטה בעניין התנגדות לרישום פטנט 133957 (בקשה לפסיקת הוצאות) 20262 | 0060666יק

.16 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (נבו 14.2.2008)). במקריס בהס המבקש זונח את בקשת הפטנט משמעות הדבר היא כי ההתנגדות התקבלה ואז ברי כי המתנגד הוא הזוכה בדין. במקרה שבו המתנגד זונח מסיבותיו שלו את ההתנגדות ובשל כך ניתן למבקש פטנט בהיקף שנתבקש מלכתחילה, יש לראות במבקש כזוכה בהליך.

המקרה שלפניי איננו נופל בגדר המקריס שלעיל, שכן ההתנגדות נזנחה לאחר שהמבקשת תיקנה את פירוט הבקשה וצמצמה את היקף תביעותיה כפי שנתבע בישראל. השאלה אם כן היא האם ניתן לראות בנסיבות אלה את המתנגדת כזוכה בדין?

בנסיבות המקרה המתנגדת היא הזוכה בדין

ברמה העובדתית הבקשה לתיקון התביעות והתאמתסם לנוסח התביעות באירופה ובארה"ב הוגשה רק לאחר שהמתנגדת הגישה את כתב טענותיה לשתי בקשות הפטנט. המבקשת יכולה הייתה להתאים את תביעותיה לנוסח באירופה ובארה"ב בכל עת ואף רק לאחר שהמתנגדת הגישה את כתב טענותיה המפורט. המבקשת עצמה מציינת בבקשתה לתיקון כי "לתיקון אין קשר לטענות המתנגדת בנוגע לכשירות הבקשות לרישום" אך באותה נשימה מוסיפה כי "התיקון עשוי לצמצם משמעותית את נקודות המחלוקת בין הצדדיס ואולי אף לייתר את הליך ההתנגדות המאוחד כולו" כלומר ברי שהתיקון הוגש בעקבות כתב הטענות המתנגדת ונועד להתגבר

על חלק מטענותיה וללא כתב הטענות ספק אס הייתה מוגשת הבקשה לתיקון. לכך יש להוסיף את העובדה כי בסופו של יוס התאימה המבקשת את תביעותיה לנוסח באירופה ובארה"ב.

לגוף של תיקונים אני סבורה שהתיקונים צמצמו את היקף המונופולין באופן שלא המתנגדת אין אינטרס כלכלי או אחר להמשיך את הליך ההתנגדות בעילות עליהן לא התגבר הצמצום. הפסיקה מתייחסת לא אחת למתנגדת כממלאת תפקיד ואפילו במידת מה, כ"חייל" של הרשם (ר' (ת"א) 5 ...5 וחוצ 3010/ נ'\/.5.7 1ת058:) 106110\/ 116668156 1001051116 (נבר, 5).ולחד עם זאת יש לזכור שהגשת התנגדות אינה מעשה אלטרואיסטי לשמירה על טוהר הפנקס אלא מעשה אשר משסף אינטרס כלכלי של המתנגדים אם כדי להסיר מכשולים לפעילותם או כדי להבין את היקף ההגנה הנדרשת ולוודא שפעילותם בעבר בהווה או בעתיד אינה נופלת בגדר הנתבע בפטנט.

בקשת ההורה טרס התיקון כללה 33 תביעות מתוכן שלוש תביעות בלתי תלויות תביעה מספר 1 (תביעת המוצר) ותביעות 13 ו- 23 (תביעות השיטה). בקשת החלוקה כללה 10 תביעות מתוכן תביעה בלתי תלויה אחת - תביעה מספר 1 (תביעת המוצר).

תביעות המוצר - המוצר אשר נתבע בבקשה ההורה טרס התיקון היה תרכיז חלבון חומוס "60116760" המכיל תכולת חלבון של יותר מ70% משקלי מסך החומר היבש. המוצר שנתבע

בבקשת החלוקה היה חלבון קטניות "060167606" המכיל תכולת חלבון של יותר מ70% משקלי מסך החומר היבש ופחות מ 5% שומן. תביעות אלה תוקנו ע"י הוספת ההגבלה לפיה תרכיז החלבון הנתבע יכיל פחות מ -/פרת 0.8 ספוניניס.

עילת ההתנגדות המרכזית לגבי תביעות המוצר הבלתי תלויות היא שהמונח "660160760" הינו עמוס, למעשה כל פרסוס המתאר תרכיז חלבון של חומוס או קטניות שנוטרל בו הטעם או שהופחתה רמת המרירות נכנס לגדר תביעות המוצר. מדובר בתביעות רחבות ואף חמדניות. בשל היקפן הרחב של תביעות המוצר טוענת המתנגדת כי הן נעדרות חידוש לאור שורה של פרסומים (פרק ט.1 לכתב טענות המתנגדת). תיקון התביעות על ידי הוספת ההגבלה מתביעה תלויה מספר 4 (במספור טרס התיקון) לפיה תרכיז החלבון הנתבע יכיל פחות מ -0/סחז 0.8 ספוניניס מצמצמת את התביעה ולמעשה מגדירה את רמת המרירות ויש בה כדי להתגבר ולו באופן חלקי על טענת העדר החידוש.

בכתב הטענות בהתנגדות למתן פטנט טענה המתנגדת כי תביעה 4 אינה בהירה היות שאין בפירוט שיטות למדידת הספוניניס ואינה יעילה כי התוצאה הנתבעת אינה מושגת באמצעות הדוגמאות המתוארות בפירוט. לטענת המתנגדת כמות הספוניניס על פי הדוגמאות שבבקשת הפטנט גבוהה באופן משמעותי מזו הנתבעת בתביעה 4 לפני התיקון ותביעה 1 לאחר התיקון. כלומר לפי המתנגדת גם לאחר התיקון תביעה 1 אינה כשירות פטנט ולכאורה המתנגדת יכולה הייתה להמשיך את הליך

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ההתנגדות בעילות אלה. יחד עם זאת אני סבורה כי יש להטיל על המתנגדת את הנטל להמשיך לנהל הליך התנגדות נגד תביעה שמוגדרת על ידי תוצאה שלשיטת המתנגדת אינה אפשרית.

תביעות השיטה- השיטה שנתבעה בבקשה ההורה טרס התיקון בתביעה 13 ו-23 עוסקת ביצור חלבון חומוס "060110760" (תביעה 13) וביצור חלבון קטנית "060110100" (תביעה 23). השיטה בתביעה 3 כוללת שלושה שלבים: שלב ראשון כולל יצירת תרחיף (ת505260510) במיס של החומוס השלב השני כולל 8ח1ז6601116 של החומוס והשלב השלישי הוא מיצוי החלבון משלב 2. תביעה 13 תוקנה

על ידי הגבלת שלב 2 ל-8ם06216671 על ידי שימוש בחומצה פורמית.

עילת ההתנגדות המרכזית לגבי תביעות השיטה היא המונח 0601000186 בתביעה 13 אינו מוגדר וכולל כל שיטה לקבלת תרכיז חומוס שבאמצעותה ניתן להסיר לפחות חלק מהמרירות נמצאים באופן אינהרנטי בתחום התביעות בבקשות. בשל היקפן הרחב של תביעות השיטה טוענת המתנגדת כי הן נעדרות חידוש לאור שורה של פרסומים (פרק ט.2 לכתב טענות המתנגדת). הגבלת השיטה לשימוש בחומצה פורמית מתגבר לפחות על חלק מפרסומיס אלה. אמנס המתנגדת סבורה כי גם התביעה לאחר התיקון אינה כשירות פטנט ולכאורה ניתן היה להמשיך לנהל את הליך ההתנגדות גם לגבי התביעות לאחר התיקון אך איני סבורה כי יש להטיל על המתנגדת את הנטל להמשיך לנהל הליך התנגדות נגד תביעה מצומצמת אס אין לה אינטרס בכך.

לאור האמור אני סבורה שיש קשר סיבתי בין כתב הטענות לבקשת התיקון. לא ניתן להתעלם מתרומתה של המתנגדת לטוהר הפנקס וברי כי אילולא ההתנגדות היו ניתניס שני פטנטיס בהיקף רחב אף ביחס לאלו שניתנו באירופה ובארה"ב.

המבקשת אינה זכאית לפסיקת הוצאות

המבקשת מלינה על כך שהמתנגדת עיכבה את ההליך ומנעה ממנה את רישום הפטנטים על שמה. אינני יכולה לקבל טענה זו.

המבקשת נתנה הסכמתה להשהיית הלי