סימן מסחר 221842

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשת פטנט 221842 (בקשה להקדמת בחינה)

המבקשת: ג'י.אל גלאט ליפט בע"מ

ע"י ב"כ ד"ר מרק פרידמן

ה ח ל ט ה

בקשת פטנט 221842 הוגשה על ידי המבקשת בישראל ביוס 9.9.2012 לגבי אמצאה בשס "מעלית שבת". הבקשה בישראל תובעת דין קדימה מבקשה בארה"ב שהוגשה שס ביוס

1 וסומנה 61/533,244 115. מכוח הבקשה בארה"ב הוגשה גם בקשת פטנט בינלאומית אשר סומנה 1/182012/054604/)ק.

ביוס 13.10.2015 נשלחה אל המבקשת הודעה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), אשר בתשובה לה הגישה המבקשת ביוס 1.2.2016 תשובה ובה רשימת ציטוטים כפי שנדרשה. משמעות ההודעה והמענה לה כי ניתן להתחיל בבחינת הבקשה (ר' סעיף 4.3 להוראות העבודה לבחינת בקשה לפטנט, הע'-23.1 (הוראות העבודה מפורסמות באתר רשות הפטנטים)).

ביוס 1.2.2016 התקבל ברשות תצהיר בו בקשה לזירוז בחינת הבקשה לפטנט דנן. טעמה של הבקשה להקדמת הבחינה יסודה בעמדתו של המצהיר, מבעלי החברה המבקשת, שבמתן פטנט עליה יהיה לתרום לטובת הציבור.

לשיטתו של המבקש נושא מעליות השבת מהווה חסס לבניה לגובה עבור המגזר הדתי חרדי. לטעמו בביצוע מעלית שבת על פי האמצאה יהא כדי להתגבר על חסס הלכתי זה. לדבריו, האמצאה תאפשר בניה לגובה בשכונות מגוריס המיועדות לחרדים ובכך תאפשר לייעל את ניצול משאבי הקרקע ולהוזיל את מחירי הדיור. כך גם שימוש באמצאה יקל משמעותית על חיים של חולים, וקניין ילדיס המוגבלים להשתמש במעלית בשבת. המצהיר תמך בקשתו בקטעיס מפרסומי עיתונות העוסקים בנדל"ן במגזר הדתי חרדי ובמצוקת המגורים שסובל

מגזר זה באוכלוסייה.

הבקשה להקדמת בחינה שבפני מושתתת כפי הנראה (אין פירוט בתצהיר) על הוראות סעיפים קטנים (5) או (6) לסעיף 19א(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"):

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"19א. (א) מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על -אתר; יראו כל אחד מאלה, בין השאר, כנימוק סביר:

(5) טובת הציבור; (6) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת."

6. מתן פטנטים על פי חוק הפטנטים נעשה על פי כלל "כל הקודם זוכה". דהיינו, הראשון להגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה מסויימת יזכה להגנה במידה ובקשתו תימצא כשירה לפטנט. כפי שהכלל נקבע בסעיף 9 לחוק הפטנטים:

"9. נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין. "

7 סדר בחינת בקשות לפטנט הנגזר מכלל כל הקודם זוכה נקבע בתקנה 34(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"):

"34. (א) הבקשות ייבחנו, בהתחשב בסיווג הנהוג ברשות, לפי סדר הגשתן. בחינת הבקשות על פי סדר הגשתן כאמור, מקיימת את מצוות סעיף 9 כמשפטו ומסדירה את מהלך הבחינה ובכללו את שאלת הידע הקודם ופרסומו בהתאם לסעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים לגבי פרסום קודם והתקדמות אמצאתית על סמך הידע הקודם. סדר הבחינה לכשעצמו מגלם את טובת הציבור (ר' החלטת סגנית הרשם בעניין בקשת פטנט 216870

(בקשה לבחינה על-אתר), שת ד1.1\11 01/45, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 64))).

8 האפשרות להקדמת בחינה המתאפשרת על פי סעיף 19א לחוק הפטנטים הינה חריג לכלל האמור. הפעלת החריג עלולה לפגוע במימוש עקרון כל הקודם זוכה ולהכביד על מהלך הבחינה ובכך לפגוע באיכות הבחינה הכוללת. כך למשל, בהקדמת היוצרות תיתכן גרימת טעות בבחינה בה יינתן פטנט על בקשה שבחינתה הוקדמה מבלי משיס לב לכך שבקשה לגבי אותה אמצאה אשר בחינתה לא הוקדמה הוגשה במועד מוקדם יותר. כך גם לא יהיה זה הוגן להיטיב עס מבקש מסויס ולהקדיס את בקשתו, שהרי הקדמה זו תבוא בהכרח על חשבון יתר המבקשים והציבור, אשר ימתינו ומן רב יותר לבחינת יתר הבקשות.

9. בהקדמת הבחינה ישנו חשש לפגיעה בצדק הגלוס בסדר הבחינה האמור. למרות חשש זה מצא המחוקק לנכון לאפשר הקדמת בחינה במקרים המיוחדים המפורטים בסעיף 19א לחוק.

ענייננו עסקינו במקרים מיוחדיס שהיסוד להקדמת בחינתם יהא "טובת הציבור" או שישנן "נסיבות מיוחדות". סעיף 19א לחוק, נוסף לחוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"ב - 2010 (ס"ח 2367, כ"ב בתמוז התשע"ב, 12.7.2012, עמ' 483) במסגרת דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט בימים 13.3.2012 ו-12.6.2012. מעיון בדיוני הועדה עולה כי גם בגיבוש לשונו של סעיף 19א לחוק לא הוסברו הקריטריונים כדבעי ונותרו לפרשנותו של הרשות.

בכל מקרה ניכר שעילות להקדמת בחינה מטעמי טובת הציבור או נסיבות מיוחדות המצדיקות ואת יהיו מקרי קיצון חריגים. כפי שצויין בשעת הדיונים, אלה ייוחדו למקריס בהם: "יכול להיות מצב של איזה גילוי דרמטי מרעיש, שהוא חיוני למדינת ישראל" (חה"כ ' הרצוג, בדיון הוועדה מיוס 13.3.2012).

בעיקרו של דבר העילות המנויות בסעיפים (5) ו(6) שבסעיף 19א(א) משקפים את הקריטריונים שנקבעו לגבי בקשות הקדמת בחינה על ידי צדדים שלישיים ("אדם שאינו המבקש") המוסדרות בסעיף 19א(ג) לחוק. כפי שעולה מעיון בדיוני הוועדה נושאים כגון בריאות הציבור והעלויות הכרוכות בכך עמדו ביסוד קביעת מונחי השסתוס "טובת הציבור" ו"נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות ואת" בהקשרה של אפשרות של הקדמת בחינה על ידי צדדים שלישיים. אין סיבה לסבור כי עקרונות אלה לא כוונו גם לנימוקי הקדמת בחינה על ידי המבקש עצמו.

מכאן שבבוא המחוקק לאפשר הקדמת בחינה מטעמים חריגיס אלה של טובת הציבור או נסיבות אחרות המצדיקות ואת, עמדו לנגד עיניו אינטרסים חיוניים, ברורים וקריטיים הנוגעים לכלל הציבור בישראל כאינטרס לאומי. בכך דגש על המשמעות החברתית הרחבה על פני אינטרס מיקרו-כלכלי זה או אחר.

הנחת יסוד היא שטובת הציבור גלומה בכל מתן פטנט. לולא היה במתן פטנטים תרומה חברתית בדמות רווחה מאקרו-כלכלית וקידום החדשנות הטכנולוגית, הרי שלא היה המחוקק מאפשר נתינתס.

אין עוררין כי התרומה מכל פטנט תשתנה על פי טיבה של האמצאה, תחומה ומידת ישימותה בקרב הציבור. מידת תרומתו של פטנט זה או אחר יכולה להימדד בתועלות חברתיות או מאקרו-כלכליות. אין קנה מידה אחד ויחיד לאמידה.

לאותו מונח בדבר חקיקה אחד ניתן בדרך כלל אותו פירוש. הפרשנות תיעשה באופן קוהרנטי

לאורך כל דבר החקיקה כל עוד ההקשר מאפשר ואת (ר' א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שני, פרשנות החקיקה, (נבו, 1993), בעמודים 313, 321). כך, בפירוש המונח "טובת הציבור" הנדון בסעיף 19א ניתן להידרש לפרשנות מונח זה כפי שנדון בחוק הפטנטים בהקשר של רשיון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

כפייה. טובת הציבור הנה בין השיקולים שעל הרשות להתחשב בהס במסגרת סימן א' לפרק ז' לחוק הפטנטים:

"122. הרשם בבואו לדון בבקשה למתן רשיון לפי סעיף 117 יתחשב, בין היתר, בגורמים אלה:

(2) טובת הציבור המחייבת, דרך כלל, כי אמצאות, שניתן לנצלן בישראל בדרך ייצור או בדרך ייבוא, ינוצלו כך בהיקף הרחב ביותר בנסיבות הקיימות וללא דיחוי;

..." (ההדגשה אינה במקור - א.ק.)

באשר לטובת ציבור זו עמד בית המשפט המחוזי ב-ת.א. (ת"א) 881/94 כתב ק1.11 ו[

ץ ות 0 ) נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ (פורסם בנבו, 25.11.1998):

בתחום הפטנטים, האינטרס הציבורי הוא הגורם המכריע והדומיננטי בעיצוב ההסדרים והזכויות. קיים אולי יסוד מסוים של דאגה לאינטרס הפרטי של בעליו הספציפיים של הפטנט, וניתן לראות בפטנט גם מעין "גמול" שמעניק המחוקק ליזם. אך עיקר ההצדקה לשיטת הפטנטים הוא בשיקולים ציבוריים של תועלת ורווחה הנוגעים לחברה בכללותה. אמת, הפטנט יוצר זכות מוגנת לאדם פלוני, אך עצם קיום הזכות והיקפה נקבעים רק עד כמה שהיא משרתת את האינטרס הציבורי. בכך זהה הפטנט לרשיון הכפייה. בשני המקוים מוענקת זכות פרטית לאדם ספציפי, אך ההצדקה להענקתה היא בטובת הכלל. ממש כשם שרישיון הכפיה אינו מוענק למבקש משום שחפצים ביקרו שלו, כך אין הפטנט מוענק לבעליו אלא משום שהוא משרת את אינטרס הציבור. לא ניתן להציג את האיזון בין השניים כנערך בין אינטרס פרטי הנוגע בד"כ בפני אינטרס ציבורי. אלא מדובר באיזון בין שיקולים ציבוריים שונים הבא להבטיח תכלית ציבורית אחת. " (ההדגשה אינה במקור - א.ק.)

7. דהיינו טובת הציבור בענייננו, בדומה לבחינת סוגיית השתת רישיון כפייה, תהא תוצאה של איזון בין שיקולים ציבוריים שונים. ברצונה של המבקשת שנחרוג מהאיוון שנגזר, בין היתר, מסדר בחינת הבקשות לפי סדר הגשתן. על נימוק לחריגה מהתור להיות נימוק כבד משקל בעל משמעויות רחבות ציבוריות או מאקרו-כלכליות חיוניות.

8. ודוק, משהוגשה הבקשה וככל שבסופו של יוס יינתן עליה פטנט, הרי שאין המבקשת מנועה כבר עתה מלנצל את האמצאה המתוארת בבקשה, ובכך לאפשר לציבור ליהנות מאמצאתה ללא דיחוי. שאלת אכיפת הזכותיה, ככל שתהיינה, נוגעת לאינטרס הכלכלי שלה עצמה. עיכוב זה באפשרות אכיפת הזכות בא במכלול איון השיקולים העומדים ביסוד שיטת הפטנטים ובכלל קביעת סדר הבחינה על פי עקרון כל הקודם וכה שבסעיף 9 לחוק הפטנטים וסדר הבחינה המוסדר בתקנה 34 לתקנות הפטנטים. להבדיל מהתועלות שעשויות לקוס מעצם ניצולה של האמצאה המתוארת בבקשת הפטנט, המבקשת לא הראתה מהו האינטרס הציבורי הרחב שייהנה מכך שהבחינה תוקדם.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

9. מבלי לקבוע בשלב בחינה מוקדם זה דבר באשר לכשירותה של האמצאה המתוארת בבקשה לפטנט דנן, איני סבור שבאמצאה גלומה טובת הציבור במידה יתרה וחריגה אשר יהיה בה להצדיק הקדמת בחינתה. כפי שעמד על כך המצהיר מטעס המבקשת יהיה באמצאה לסייע למגזר אוכלוסייה מסוים בלבד. נוסף על כך, אין בבקשה להקדמה די נתוניס ובכלל זה ניתוח כלכלי אליו כפי הנראה מכוונת המבקשת שהיה בהס לבסס ולהצדיק חריגה מכלל סדר הבחינה הקבוע יש בחוק ובתקנות.

0. עיקר הדיון לעיל נוגע לשאלת התרומה ל'טובת הציבור' אך הדברים הללו יפים גם למבחן 'נסיבות מיוחדות המצדיקות את הקדמת הבחינה' ככל שכיוון אליהן המצהיר מטעם המבקשת.

1. לפיכך, בקשת הקדמת הבחינה נדחית. הבקשה תיבחן על פי תורה.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ח' סיון, תשע"ו 4 יוני, 2016

סימוכין: 8 "5"