⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 22004

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: קטסת אהתסמסם
  • בא כח: ריינהולד כהן ושות', עו"ד
צד ב'

המתנגדת

  • שם: אוניפארם בע"מ
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 22004 המבקשת: 0 קטסת אהתסמסם ע"ש באמצעות ה"הח ריינהולד כהן ושות', עו"פ המתנגדת: אוניפארם בע"מ

הוצאות לאחר הסרת התנגדות- סעיף 162 לחוק הפטנטים.

הפטנטים, התשכ"ז-1967 - כללו לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977- תקנה 5:1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

. ה הח ל ט ה

1. זוהי החלטה בגין הוצאות, וזאת לאחר שאוניפארם בע"מ (להלן - "המתנגדת") הסירה את התנגדותה למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 93594 (להלן - "בקשת הפטנט").

2. להלן השתלשלות העניינים:

(1) בקשת הפטנט הוגשה ביום ‏ 1 במרץ 1990 ע"ש 2ט0ת0 אגטסתמת 0 (להלן - "המבקשת") ונושאה הוא ‏ " תכשירים תרופתיים המכילים פנציקלוביר וטרום-תרופה שלו לטיפול בזיהומי הפטיטיס-2"

(2) דבר קיבלו של בקשת הפטנט פורסם כדין ברשומות "יומן הפטנטים והמדגמים" מס' 3/9585 מיום 26 במאי 1995, וזאת בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - "חוק הפטנטים").

(3) ביום ‏ 22 באוגוסט 1995 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשת הפטנט.

(4) ביום 20 בספטמבר 1995 הגישה המתנגדת כתב טענותיה.

(5) ביום 20 בפברואר 1996 הגישה המבקשת את כתב טענותיה שכנגד, ואת לאחר שניתנה לה ארכה בת חודשיים.

(6) המתנגדת הודיעה ללשכה ביוס ‏ 8 באוגוסט 1996 על הסרת התנגדותה במקרה דנן ואת ארכה שניתנה ‏ לה ארכה בת שלושה חודשים לשם הגשת ראיותיה.

(7) תעודת פטנט, כפי שהוחתמה כדין, נשלחה לב"כ המבקשת ביום 18 בספטמבר 1996 ונושאת תאריך מתן הפטנט מיום ‏ 11 באוגוסט

במכתבם מיום ‏ 13 באוגוסט 1996 ביקשו ב"כ המבקשת שהרשם יטיל הוצאות על המתנגדת בתשובת המתנגדת שהתקבלה ביוס 29 באוגוסט 1996, הופנתה תשומת הלב לכך שההתנגדות הוסרה לפני שלב הראיות והתבקשתי להביא בחשבון ‏ את גובה ההוצאות שהוטלו על מתנגדים במקרים דומים.

(1) אשר להוצאות הנוגעות להליכי על ריב עפ"י חוק הפטנטים נקבע בסעיף 162(ב) כדלקמן:

"הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולצורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו".

יש לציין כי המחקק לא פירש את משמעות המילים "הוצאות סבירות" ולמעשה השאיר ואת לשיקול דעתו של ראש הפטנטים.

כלי עור ששומשו עד כה כמכשיר לקביעת "הוצאות סבירות" היו כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 כפי שהם תוקנו. הבסיס לשימוש בכלי עזר זה היא השוואת הליך שבפני רשם הפטנטים להליך אזרתי רגיל שלגביו נקבע בתקנה 1 א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרתי, התשמ"ד-1984 כי ‏ אין בעל ‏ דין חייב בתשלום שכר טרתת עורך דין אלא אם כן הטיל עליו בית המשפט או הרשם, בענין שלפניו, את ההיוב בו וקבע את סיכומו.

בראש ובראשונה מוטל עלי לדון בשאלת האם יש מקום במקרה דנן לפסוק הוצאות ואם כן על מי יש להטילן. לכשנשיב על שאלה זו ניתן יהיה לדון בגובה ההוצאות שיש להטילן.

יש לציין כי הכלל הוא שהצד המפסיד בדינו חייב לשלם ‏ את הוצאות הצד שוכ בדינו. אולם בית משפט ובית דין מוסמכים לחרוג מכלל זה בקיום אחת מהנסיבות הבאות:

א. הצדדים להליכי על ריב הגיעו לפשרה לפיה הוסכם שכל ‏ צד ישא בהוצאותיו הוא.

ב. במקרה שבו הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון ובשל ניהול הדיון מטעמו גרם להוצאות שלא לצורך. במקרה ‏ כזת ייקבע ‏ ע"י בית המשפט או בית הדין שצד שצכה בדינו ישא בהוצאותיו הוא שכן אין וה מן הדין או מן הצדק ‏ להטיל את ההוצאות על הצד שכנגד שאינו אתראי להן.

ג. אם ‏ קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהצד שוכו בדינו ישא בהוצאותיו או הלק מהן.

אין ספק שצד בהליכי על ריב הנערך בפני הרשם אשר במהלכו הוא מכיל את התנגדותו למתן פטנט נחשב, לצורך קביעת הוצאות, כצד שהפסיד בדינו. לפיכך, חל הכלל המווכר לעיל על המתנגדת במקרה דנן.

מאת ובמקרה דנן לא מתקיימת אף אחת מהתלופות המפורטות לעיל אין לי אלא לקבוע שעל המתנגדת לשלם את הוצאותיה של המבקשת.

יש לדון עתה בגובה ההוצאות.

בואי לדון בגושא הנ"ל, עלי להביא בחשבון את הנתונים ואת מספר העקרונות הבאים:

א. הצורך להגיע למצב שבו לא יהיה חסרון כיס לצד שזכה בדינו; ב. טיב ההליכים ועד כמה הס מסובכים;

ג. השלב אליו הגיעו הליכי על ריב;

ד. המטירה שהוטלה על הצד שזכה בהליכים לשם הכנת ההליכים, והמסמכים בגינם והגשתם;

ה. כללי לשכת עורכי דין;

כפי שנאמר קודם הוראות סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים מסמיכות את הרשם לפסוק "הוצאות סבירות", שמשמעותן הוצאות כיס, שכר התייצבות ושכר טרתת עורך דין (או עורך פטנטים), היינו הוצאות שמגמתן למנוע "חיסרון כיס".

בהתחשב בכל האמור דלעיל, ובהתחשב גם בכללים והעקרונות המקובלים כפי שהם פורטו לעיל ובחינת בגובה ההוצאות שנקבעו בעבר במקרים דומים, הנני לקבוע כי על המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה בסך 2,000 ש"ח כולל.

הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים (30) יוס מתאריך החלטתי זו שאם לא כן הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום החלטה ‏ זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום, טו' בכסלו התשנ"ו 6 בנובמבר 1996 מיכאל אופיר רשם פטנטים, המדגמים וסימני המסחר