סימן מסחר 219922 "100 5תאס"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 219922 "100 5תאס"

המתנגדת: צס ספא ע"י ב"כ גילת, ברקת ושות', עו"ד

המבקשת: 8 ..0-) 116611116 265+0) שהון)סגצ. ע"י ב"כ איי. פי. פקטור

ה ח ל ט ה

1. בפניי התנגדות לרישום סימן המסחר (02\%510) לגבי פנסי אות, מודד וט-שעה; מברג עם בודק מתח; מתגי חשמל; מפסקים אוטומטיים; מכשיר לשינוי שיעורי מתח; נתיך; מייצב מתח מקור ורס; ממסרים, חשמליים; תקעים, שקעים וחיבורים אחריס [חיבוריס חשמליים]; תיבות פוור[חשמל] ; כולאי-ברק; בקרי חוס, כולס בסוג 9.

2 הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביוס 7.4.2009 על ידי חברת ,.020 13166016 6560ת2) שתוףסטצי

3 חברת צ0 ₪510 (להלו: "המתנגדת") הגישה התנגדות לרישום הסימן ביוס 28.9.2010. לאחר שהוגשו ראיות הצדדיס בהליך, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני, לפיו תינתן ההחלטה ללא חקירות עדיהם.

עיקר טענות המתנגדת

4. למתנגדת סימניס רשומיס בישראל ₪5 510אח (מעוצב) בסוג 9 ו-51'0צז (מילולי) בסוגיס 7, 9, 11. לטענת המתנגדת ישנו דמיון מטעה בין הסימן שרישומו נתבקש לבין הסימניס הרשומיס.

הסימן המעוצב של המתנגדת נראה כך:

לעניין המראה והצליל של הסימניס טוענת המתנגדת כי כל האותיות בסימניס זהות, ולמעשה רק הוחלף מיקומן של שתי האותיות הראשונות בסימנה של המתנגדת והוספה לו אות

תחילית 0.

המתנגדת טוענת כי אין מחלוקת בדבר היות הסימניס מאותו הגדר והדבר אף עולה מהשוואת הפרטות של הסימן המבוקש וסימנה של המתנגדת 144262 בסוג 9. עוד היא טוענת כי לא הוכח שוני בין קהל הלקוחות וצינורות השיווק.

המתנגדת טוענת כי היא עושה שימוש בסימנה החל משנת 1958 וכי הינה בעלת מוניטין רב בתחוס החשמל והאלקטרוניקה. לפיכך טוענת היא כי יש בבחירת הסימן על ידי המבקשת כדי להעיד על רצון להיבנות מן המוניטין שצברה במיוחד לנוכח העובדה כי אין הסימן הינו שרירותי ואין לו משמעות כלשהי בשפה העברית.

המתנגדת טוענת עוד כי סימנה מוכר היטב לציבור בישראל בהסתמך על היקפי המכירות והפרסוס. לפיכך טוענת המתנגדת כי רישום סימנה של המבקשת יעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר ויגרום לדילול המוניטין שרכשה בסימנה ולפגיעה בו.

עיקר טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי היא מתמחה בייצור מוצריס חשמליים בוולטאז' נמוך וכי מחזור מכירותיה גדל משנה לשנה. כן טוענת המבקשת כי היקף מכירותיה בישראל גדול יותר מזה של המתנגדת ולפיכך יש להניח כי סימנה מוכר בישראל יותר מסימני המתנגדת.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי סימנה רשום ברחבי העולם, לרבות בסין, בארה"ב, באיטליה, בשוויצ ובקרואטיה.

המבקשת מבהירה כי סימנה מהווה חלק משמה וכי הרכיב שחוףס6טצ מהווה שס המחוז בסין בו ממוקס משרדה הראשי של המבקשת.

המבקשת מצביעה על ההבדלים בין הסימנים וטוענת כי אין דמיון מטעה ביניהם. לעניין מבחן המראה, לטענתה, הרכיב הדומיננטי בסימן הרשום המעוצב של המתנגדת הינו האות ₪ ובסימן הרשום הלא מעוצב האותיות צ[ת, לעומת הסימן המבוקש בו הרכיב הדומיננטי הינו

האותיות האמצעיות א ו-₪.

לעניין מבחן הצליל, הסימן המבוקש מורכב משלוש הברות לעומת שתי הברות בלבד בסימני המתנגדת והמבקשת מצביעה על ההבדל בין תחיליות הסימניס.

המבקשת טוענת עוד כי קהל הלקוחות של המוצרים הנושאים את הסימנים מורכב מחשמלאים או אנשי מקצוע אחרים ולפיכך פוחתת סכנת ההטעיה.

וממשיכה וטוענת המבקשת כי המסר הרעיוני העולה מן הסימניס שונה לגמרי. משמעותו של הסימן המבוקש הינו "יושר ואמינות" באיטלקית ואילו סימן המתנגדת נגזר ככל הנראה משמו של מייסד החברה הפינית.

המבקשת טוענת עוד כי המתנגדת לא הוכיחה כי סימניה מוכרים חיטב, כי ההתנגדות הוגשה משיקולים זרים, וכי קיים אינטרס ציבורי לתחרות חופשית.

בשולי הדברים טענה המבקשת כי היא מפעילה אתר אינטרנט תחת שס המתחס 510 אז0.

ראיות הצדדים

א. הצדדיס הגיעו להסדר דיוני לפיו וויתרו על חקירות המצהיריס מטעמס. ראיות המתנגדת

מטעס המתנגדת הוגש תצהירה של גב' ת6חותת118 218, מנהלת המותג והתקשורת בחברה

המתנגדת. גב' ח6ת1מת118 הצהירה כי החברה המתנגדת הוקמה בשנת 1958 בפינלנד לייצור מוצרי חשמל בשלושה תחומיסם עיקריים - פתרונות "ירוקיס" לאספקת חשמל; מוצריס לתעשייה ומוצריס לבנייה. בתחומיס אלה מייצרת המתנגדת מגוון רחב של מוצרים, בין היתר, בתחוס החשמל.

גב' ח0ה1תת118 הצהירה כי הוצאות הפרסוס של החברה בין השנים 2006 - 2010 הסתכמו בלמעלה מ-5 מיליון אירו בשנה. המצהירה דיווחה על מכירות בהיקפים גבוהים מאוד בעולס.

על פי התצהיר, היקף מכירות המתנגדת בישראל בין השנים 2006 - 2009 עמד בין 40 ל- 60 אלף יורו בשנה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

3. המתנגדת רשמה את סימניה ברחבי העולם ובכלל גה בישראל, כפי שפורט לעיל. ב. ראיות המבקשת

4. מטעס המבקשת הוגש תצהירו של מר 621181 סטנ), יו"ר המבקשת. מר 6031881 סטנ) הצהיר כי

החברה המבקשת משווקת מוצרי חשמל בוולטאז' נמוך הנושאים את הסימן המבוקש משנת 02.

5. עוד העיד המצהיר מטעס המבקשת כי המוצרים משווקים בלמעלה מ-20 מדינות, ביניהן ישראל. על פי התצהיר, המוצרים משווקים בישראל החל משנת 2008 באמצעות חברת מדע יבוא ושיווק בע"מ, והיקף המכירות השנתי בישראל הינו 200,000%. סימן המבקשת נרשם במספר מדינות, ביניהן ארה"ב, סינגפור, רוסיה, אוסטרליה ועוד.

6. מר 621181 0ט2) הצהיר עוד כי הסימן הינו מוכר היטב בקרב הצרכניס של מוצריס בוולטאז' נמוך, במיוחד שקעיס ותקעים וכי החברה המבקשת הציגה את מוצריה בתערוכות בינלאומיות, אשר רשימתן צורפה לתצהיר.

7. לבסוף הצהיר מר 21181) 00 על ההבדלים בין הסימן המבוקש לרישום לבין סימני המתנגדת.

א. החלטות הטריבונל האירופי

8. ביו הצדדיס התקיים הליך התנגדות לרישום הסימן המבוקש בפני ערכאת הערעור של

ערכאת הערעור קיבלה את ההתנגדות ביוס 20.9.2011. המבקשת ערערה על החלטה זו וערעורה נדחה ביוס 19.3.2013.

9. המתנגדת ביקשה לצרף את ערכאת הערעור מיוס 20.9.2011 כראיה מטעמה בהליך שבפניי. בהחלטתי מיוס 29.4.2012 התרתי את הגשת ההחלטות כמשפט משווה, כך שהצדדים יוכלו לטעון בסיכומיהם באשר להשלכות ההחלטות הללו על ההליך שבפניי ככל שישנן כאלה.

מטבע הדברים כל צד בחר להדגיש את אותס חלקיס בהחלטות שתאמו את עמדתו. מחד קבע בית הדין כי מידת הדמיון במראה הסימנים הינה נמוכה ואולם קייס דמיון בצליל הסימנים, במיוחד לדוברי הצרפתית באיחוד האירופי. מאידך נקבע כי ישנה סכנת הטעיה בין הסימנים במיוחד לנוכח הוהות במוצריס ובהינתן הדמיון הצלילי האמור. הערכאות האירופיות התייחסו אף למשמעות הסימן המבוקש באיטלקית [יושר] ואולם קבעו כי לנוכח העובדה

שבעיני מרבית הציבור אין לסימניס משמעות, הרי שלא ניתן להתייחס לשאלת הדמיון הקונספטואלי ביניהם.

עיון בהחלטות מעלה כי השפעתן על ההליך שבפניי מצומצמת, שהרי אלה קשורות קשר הדוק לקהל הצרכניס הרלוונטי, ובמיוחד ולשפות אותן הוא דובר.

הרחבת חזית

המתנגדת טוענת כי טענות המבקשת בסיכומיה בדבר חשיבותן של תחילית הסימניס והדומיננטיות של הרכיב ₪5 בסימנה המעוצב של המתנגדת הינן טענות חדשות שלא נטענו בכתב טענותיה ולפיכך מהוות הרחבת חזית ואין להתייחס אליהן. עוד טוענת המתנגדת כי טענת המבקשת כי בחרה את סימנה משוס שקל להגותו בעולס המערבי הינה אף היא טענה חדשה שלא הוכחה בראיות. עוד טוענת המתנגדת כי טענת מבקשת הסימן בדבר אתר האינטרנט אותו היא מפעילה אינה רלוונטית ומהווה אף היא הרחבת חזית.

משטענו הטענות בדבר הרחבת חזית בסיכומי התשובה מטעס המתנגדת לא הייתה למבקשת הזדמנות להשיב להן. עס זאת, די בעיוו כתבי טענות הצדדים ובראיותיהם כדי להכריע בשאלה האס הורחבה החזית בסיכומי המבקשת.

אומר בעניין וה א. גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 88 (תשס"ט - 2009):

"משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה לשון."

ובהמשך, בעמ'89:

"האיסור "להרחיב חזית" עיקדו בכך שבעלי הדין אינו רשאי לחדוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפודש או מכללא."

ואולם, כידוע, טענה משפטית טהורה, דהיינו כוו שאינה נסמכת כלל על עובדות, או שהעובדות המהוות לה תשתית הונחו בפני בית המשפט, יכול שתעלה בכל שלב ואף על ידי בית המשפט עצמו ובלבד שניתנה לצדדיס הודמנות להגיב עליה (ראה י. ווסמן סדרי הדין האזרחי, בעמ' 332 - 333 (מהדורה שביעית, 1995).

בענייננו העלתה המבקשת בסיכומיה טענה חדשה בדבר הרכיב הדומיננטי בסימנה של המתנגדת. ניתוח הסימניס כמכלול תוך התייחסות לרכיביהם הדומיננטייס הינה חלק אינטגרלי מן ההכרעה הנדרשת בשאלת הדמיון בין הסימנים ולכן איני רואה כיצד ניתן להתעלם מטענות הצדדים בעניין זה, במיוחד כאשר לצורך ההכרעה בשאלת הרכיב הדומיננטי איני נזקקת להכרעה עובדתית כלשהי. בידי המתנגדת הייתה הודמנות להתייחס לשאלה מהו הרכיב הדומיננטי בסימנה והיא אף עשתה כן בסיכומיה, בסעיף3.1.

טענת המבקשת כי בחרה את סימנה משוס שקל להגותו הינה טענה עובדתית, אשר לא מצאה כל ביטוי בתצהיר מטעמה ולפיכך לא ניתן לקבלה. אשר לאתר האינטרנט של המבקשת, המצהיר מטעס המבקשת הפנה לאתר האינטרנט ם6510.0הס0.עשצצו בתצהיר שהגיש ואולם מעבר להפניה למידע אודות החברה ולמוצרים המצויניס באתר לא מצאתי בכתב הטענות ובראיות כל התייחסות רלוונטית לאתר וה לשאלות שבמחלוקת. לפיכך לא ארחיב את התייחסותי לאתר האינטרנט האמור מעבר להפניה הקיימת בראיות המבקשת.

הדמיון בין הסימנים

העילה העיקרית להתנגדות הינה כי לנוכח סימני המתנגדת הרשומיס בישראל, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי סעיף 9(1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 2 (להלן: "הפקודה"), הקובע כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשירים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחד וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

אין מחלוקת כי הסימניס אינם זהים וטענת המתנגדת היא כי דמיון עד כדי להטעות.

כידוע, מידת הדמיון בין הסימניס נבחנת על פי המבחן המשולש, המורכב ממבחני המראה והצליל, קהל הלקוחות, סוג הטובין וצינורות השיווק, ויתר נסיבות העניין (ראה לעניין זה, בין היתר, רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע "מ, פ"ד מז(5) 165, 167). למבחן ה הצטרף מבחן השכל

הישר, אשר לימיס הפך למבחן עצמאי (ע"א 10959/95 208106 1068 נ' 16ז6שת 1 בז[6 33 ) 007 .5, תק-על 4(2006), 3332, סעיף 10 לפסק דינה של השופטת ברלינר).

(1) מבחן המראה

כלל יסוד לעניין והינו כי יש להשוות הסימניס בכללותם, לשים לב לזיכרון הבלתי מושלס של הלקוח, אך יחד עס ואת לבדוק האס יש רכיבים דומיננטייס בסימניס, אשר עשויים להשליך על שאלת הדמיון ביניהם (ראה רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נו(2) 438, 451; בקשה למחיקת סימן מסחר מספר 129015

"תאז" (לא מעוצב) .1.6 [הּמסוהּ61+ת1 אצ נ' שי מכר סחר (1996) בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 26.8.2008)).

מעיון בסימניס עולה כי ישנה זהות בין האותיות המרכיבות את הסימניס ואולם סידורן שונה. ואת ועוד, הסימן המבוקש מורכב משש אותיות בעוד שהסימן הרשום (המללולי) מורכב מחמש אותיות בלבד.

ואולם הסימן המבוקש הינו מעוצב, כאשר האות א כתובה בצבע לבן, אך העיצוב הינו מזערי ולמעשה מדובר בשימוש בגופן שאין בו ייחוד רב ובצבעים מונוכרומטיים. אציין כי לכך התייחס אף בית הדין האירופי אשר קבע בהחלטתו כי הגופניס בשני הסימניס שוניס במעט בלבד מן הגופניס הסטנדרטיים.

אדגיש כי בהשוואה בין הסימניס מתייחסת אני במיוחד לסימן הבלתי מעוצב של המתנגדת,

שכן, לטעמי, סימנה המעוצב, שמספרו 110772, כולל רכיב בולט, האותיות 55, המהוות תמונת ראי האחת של השנייה, המבדיל בינו לבין הסימן המבוקש.

ואולם יש כאמור הבדל בין מספר האותיות בכל אחד מהסימנים ואולם יש לזכור כי הצרכן אינו עורך השוואה מדוקדקת בין הסימניס כשמסוננים זה לצד זה. זאת ועוד, הצרכן הישראלי מכיר את האלף-בית הלטיני במידה זו או אחרת, אך ברובו הינו דובר עברית. לפיכך החלפת סדר האותיות בסימן עשוי לבלבל אותם, במיוחד כאשר אין לסימניסם כל משמעות בשפה המוכרת לצרכן.

המבקשת טענה בסיכומיה כי הצרכניס הרלוונטיים שם מספיק כדי להבחין בין הסימנים. עס זאת, בתצהיר מטעמה, ציין מר 21181) 0סטנ) כי המפיציס של המוצרים הינס מקצועייס וכך גם אנשי המכירות ולפיכך יש להניח כי צרכני הקצה לא יוטעו. עיון בפרטת הסחורות מעלה כי לפחות חלק מן המוצרים, כגון שקעיס ותקעים, עשוי להימכר לצרכני קצה לשימוש ביתי.

מסקנתי הינה אפוא, כי קיים דמיון מטעה במראה הסימנים. לעניין מה שונה הכרעתי מזו של בית הדין האירופי ולטעמי השוני נובע מכך שהאלף-בית הלטיני הינו אה השגור בפי הציבור ולפיכך ציבור והיזהה בנקל את החלפת האותיות האמורה.

(2) מבחן הצליל

לעניין מבחן הצליל טוענת המבקשת כי ישנו הבדל בין מספר ההברות ולפיכך גס באופן הגיית הסימנים. הסימן המבוקש נהגה, ככל הנראה, כך: "65-10ת-0" ואילו הסימן הרשום כך: -ם6"

"500 או "0)-65".

איני סבורה כי ההבדל בין הסימניס מתבטא בהוספת תחילית לסימן הרשום וזאת לנוכח השוני הקייס בין ההברה השנייה של הסימן המבוקש להברה הראשונה של הסימן הרשום. עס ואת, הדמיון הפונטי הסימניס הינו רב. שני הסימנים מתחילים בהברות שמתחילתן

תנועות, כוללות את העיצור "םמ" ומסתיימים שניהם ב-"500". לפיכך הדמיון הפונטי בין הסימניס רב.

(3) מבחן סוג הסחורות, הלקוחות וצינורות השיווק

נראה כי אין מחלוקת ממשית בין הצדדים כי ישנה והות בין סוג הסחורות, הלקוחות וצינורות השיווק. הצדדיס לא פירטו היכן משווקים מוצריהם. מקובלת עליי טענת המתנגדת כי העדר הפירוט הינו בעוכרי המבקשת, אשר נטל ההוכחה כי הסימן כשיר לרישום מוטל עליה בשלב זה (ראה בג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד לט(2) 148).

(4) מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר

יש במידת אופיו המבחין של הסימן הרשום ומידת "מוכרותו" בציבור כדי להשליך על סכנת ההטעיה של הציבור. מקובל להניח כי ככל שהסימן הרשום מוכר יותר או בעל אופי מבחין רב יותר, כך תגבר סכנת ההטעיה, אם כי ישנס מקריס בהס האופי המבחין הרב של הסימן

המוקדס יותר מסייע בהבחנה בין הסימניס (השווה ,חץ[1.160/6 2810 ,זס[[1/6 180065 ץק הס ,שתו[1466 0וש28 סההנ0פ-ץ0סס1/ 5הותסו[1, 178066 ]0 אב.1 15)

בענייננו טענה המתנגדת כי סימנה מוכר היטב בישראל ואולם הראיות שהוצגו אינן מספיקות על מנת לקבל טענה זו. אמנם המתנגדת הינה חברה ותיקה בהרבה מהמבקשת ואולם שתיהן החלו לשווק מוצריהן בישראל בשני השנים האחרונות, כאשר המתנגדת מקדימה את המבקשת בשנתיים בלבד. המתנגדת הציגה היקפי מכירות גבוהים מאוד בעולס, במיוחד ביחס להיקפיס שהציגה המבקשת. עס ואת, המתנגדת עוסקת בתחומיס נוספים כגון, הולכת חשמל ופתרונות

בנייה, תחומיס בהם המבקשת אינה עוסקת, ככל הנראה. יש להניח כי לפחות חלק ממכירותיה של המתנגדת הינס בתחומיס אלה.

זאת ועוד, בניגוד להיקפי המכירות בחו"ל, היקפי המכירות בישראל של המתנגדת נמוכים ביחס להיקפיס עליה הצהירה המבקשת. אציין כי שני הצדדיס לא הביאו תימוכין לעניין זה מעבר להצהרות העדים, אשר לא נחקרו.

לפיכך לא ניתן לקבוע כי סימנה של המתנגדת מוכר במיוחד בתחוס הרלוונטי להליך זה באופן שיש בו להשליך על סכנת ההטעיה של הציבור.

נדבך חשוב נוסף במבחן זה הינו משמעות הסימן בעיני הציבור והאסוציאציות שהוא מעורר (ראה ע"א 8441/04 .216 10116062 נ' אלי שגב (פורסמה בנבו, 23.8.2006), והשווה החלטת בית הדין האירופי ,וחות2) .ט \/5 ,108165 00766 [3] 1-184/02 תג 183/02). בענייננו יש דווקא להעדר המשמעות של הסימנים הנבחניס, למצער בשפה המובנת למרבית הציבור, כדי לגרום להגברת סכנת ההטעיה בין הסימניס. בהעדר משמעות מילונית מובנת באף לא אחד מן הסימנים, אין לצרכן נקודת אחיזה או עוגו שיסייעו לו לזכור את הסימניס או להבחין ביניהם.הינו יושר ואילו סימן המתנגדת נגזר, ככל הנראה, משמו של מייסדה, אך אין לו משמעות מעבר לכך. לטעמי לא די בדמיון בין סימן המבקשת למלה 6500תס1 באיטלקית כדי ליצור את אותו הבדל קונספטואלי נדרש בקרב הציבור, וזאת בשל העובדה שמרבית הציבור הישראלי אינו מכיר את השפה האיטלקית. לפיכך לשני הסימניםם לא תהיה כל משמעות מילונית בעיניו ויהיה בכך כדי להגביר את סכנת ההטעיה ביניהם לנוכח הדמיון החזותי והצלילי ביניהם.

במסגרת מבחן יתר נסיבות העניין, ניתן להתחשב אף בשיקולים מסחריים, בין היתר, טיב השוק, הלכות המסחר, מנהגי השוק, ומספר סימני המסחר הדומים לסימנים הנדוניס (ראה

(2001). בענייננו לא הובאו ראיות המאפשרות יישום שיקולים אלה.

לסיכום, שקלול מבחני הדמיון בענייננו מביאני למסקנה כי יהיה ברישום הסימן כדי להטעות ולפיכך אין הוא כשיר לרישום לפי הוראות סעיף 9(11) לפקודה. לנוכח קביעה זו איני נזקקת לדון בעילות ההתנגדות הנוספות לפי סעיפים 6(11) ו-14(11) לפקודה, אשר להוכחתן לא הובאו ממילא ראיות מספיקות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סוף דבר והוצאות

0. לנוכח האמור אני מקבלת את ההתנגדות וקובעת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום. המבקשת תישא בהוצאות הליך זה ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ₪ הכולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיוס ועד מועד התשלום בפועל.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביום | (1 יולי 2013 ג' אב תשע"ג