סימן מסחר 210043

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימן מסחר מס' 210043

מבקשת הרישום: קמהקות 60 016 231 ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

מונחת בפני בקשה לרישומו של סימן מסחר תלת מימדי, מס' 210043 (להלן: "הסימן המבוקש"). הסימן הוגש לרישום ביוס 28.03.2008 על ידי חברת [שם החברה] (להלן: "המבקשת"), ונתבקש לרישום בסוג 3 "סכונים, בשמים, תמציות שמנים, קוסמטיקה, קרמיס לשיער, תכשירים לניקוי, טיפוח, טיפול ויפויי העור, הקרקפת והשיער, מוצרי עיצוב לשיער, תכשירים לגיוון השיער, הלבנה וצביעה; הנכללים כולל בסוג 3".

2. להלן תובא דמות הסימן המבוקש לרישום:

ישן

3 בקשה זו הינה חלק מסדרת בקשות, שעניינו רישום סימן מסחר המורכב מקווי הדמות של בקבוק או מיכל. בדיון שהתקיים בפני ביוס 18.01.2010 טען בפני ב"כ המבקשת, הן באופן כללי לגבי רישום סימנים מעין אלה, והן לגופו של הסימן. במעמד הדיון נדון דבר רישומו של הסימנים הבאים: 170443, 174402, 184125, 184325, 195184, 200689, והסימן נשוא הבקשה.

4. רישום סימני מסחר המורכבים מקווי הדמות התלת מימדיים של בקבוקים ומיכלים, נידון בהרחבה בהחלטה בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 169606 5018115. ניתן ביוס 19.04.2009 [פורסם]

בנבו ובאתר הרשות] (להלן: "פרשת קרמליובסקיה"), שם נקבעו הכללים לפיהם יש לדון בבקשות מעין זו שבפני.

ביוס 15.06.2009 הודיעה מחלקת סימני המסחר כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בשל היותו דמות תלת מימדית של אריזה או מיכל המשמשים עבור הטובין המסומנים בסימן.

ביוס 07.01.2010 ובתמיכה לבקשת רישום הסימן הנדון, הובא תצהירה של הגב' ליטל אשר (511/ 1.1881), מנהלת יחסי חוץ במבקשת. הגב' אשר טוענת כי הסימן נדון נרשם במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן: האיחוד האירופאי, נורווגיה, שוויצ, רוסיה וכו'; עוד נטען כי המוצר המהווה את סימן משווק בישראל מאז שנת 2008. מחילת שיווקו בישראל נמכרו למעלה מ- 230,200 יחידות של המוצר. הגב' אשר מצרפת תמונות, אשר צולמו בחודש אוגוסט 2008, המעידות על מכירת המוצר ברשתות שונות בישראל; המוצרים הנושאים את הסימן פורסמו בישראל בעיתונים, ומגזינים ובטלוויזיה. מובאות מספר דוגמאות לכתבות מעין אלו, אשר פורסמו במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 8, בעיתונות. עוד מובאות דוגמאות לפרסום בטלוויזיה ותמונות שצולמו במהלך מסע קידום מכירות; עוד טוענת הגב' אשר כי הצרכן הישראלי נחשף למוצרי המבקשת באתר האינטרנט הישראלי של המותג, שהינו פעיל מאז חודש פברואר 2008.

במכתבה הנלווה מדגישה המבקשת כי הסימן הנדון הינו ייחודי ובעל ערך מבחין רב, ובשל כך הינו כשיר לרישום בישראל וכי מדובר במיכל המשמש אריזה לטובין שבתוכו. בעניין זה מציינת המבקשת כי בע"א 11487/03 :166 5108068 000581 נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, ניתן ביוס 23.03.2008 [פורסם בנבו] (להלן: "פרשת טופיפי"), לא שלל בית המשפט העליון את האפשרות שלסימן מסחר שהוא צורה תלת מימדית של אריזה יהיה ערך מבחין אינהרנטי. מכאן, לדעת המבקשת, שאריזה של מוצר שהוא ייחודי אינו פסול לרישום רק בשל היותו תלת מימדי, אס אין בעיצוב האריזה אלמנטים פונקציונליים או אסתטיים גרידא.

בעניין זה מסבירה המבקשת כי הסימן הנדון ראוי להירשם בשל היותו בעל אופי מבחין אינהרנטי ואף בשל היותו בעל אופי מבחין נרכש (כמכלול). עוד נטען כי עיצובו הייחודי של המיכל מייקר את עליות אריזתו והובלתו, ואת בשל הפסד הנפח בהשוואה לצורת מיכל מלבנית.

דיון והכרעה:

9. אומר כבר עתה, לא השתכנעתי כי דמות המיכל האמורה חורגת מעיצוב של מוצר, או מיכל, באופן המקנה לה אופי מבחין כלשהו, וממילא אני סבור כי גם אין היא יכולה לרכוש אופי מבחין כאמור.

כל המייחד את הסימן נתון כל כולו בתחום העיצוב התעשייתי, תחום שכמפורט הובהר בהחלטה בעניין סימן מסחר מס' 169606, המוזכרת לעיל, אינו יכול להקנות בלעדיות לעוסק אחד, על שום שתכלית חוקי הקניין התעשייתי, מחייב שיש השארתו פתוחה לציבור המתחרים בשוק.

אין בדמות הסימן כמו שהוצגה לרישום, כל חריגה שהיא מגבולות העיצוב התעשייתי, באופן שיאפשר מתן בלעדיות על דמות הבקבוק. ודמות זו, היא המוטיב הדומיננטי והעיקרי בסימן האמור.

רישום הסימן כמבוקש, ימנע ממתחרי המבקשת לעשות שימוש בעיצוב בקבוק זהה או דומה לשאלה, הגבלה שאינה עומדת בתנאי התחרות החופשית.

כבר נקבע לא אחת כי עיצוב תעשייתי של מוצר הוא תיאורי עד גנרי, וכמו כן קווי דמות שבעלי אופי טכנולוגי פונקציונאלי, דהיינו: ראוי לו שיישאר פתוח למסחר, וככזה אין הוא יכול להבנות ממוניטין נרכשים, דהיינו מאופי מבחין נרכש.

לצורך עניין זה אין כלל חשיבות לשאלה האם המבקש וקיבל הגנה של פטנט או של מדגם על קווי הדמות בהם הוא משתמש, או שלא עשה כן. קווי דמות שחלק מעיצובו האסתטי או הפונקציונלי של חפץ אנושי לרישומו כסימן מסחר. למסקנה זו בדיוק הגיע כבוד השופט גרוניס בפרשת טופיפי:

"ראינו אם כן, כי לצורתו התלת ממדית של המוצר נודעת במקרים רבים חשיבות הן במישור הפונקציונלי והן במישור האסתטי. לעובדה זו נפקות לעניין הדיון בסוגיית כשירותו של סימן מסחר תלת ממדי המודכב מצורתו של המוצר. תוצאת רישומו של סימן מסחר ביחס לצורת המוצר הינה מניעת אפשרויות שימוש בצורה האמורה על ידי מתחריו של בעל הסימן. במילים אחרות, השחקנים האחרים בשוק הרלוונטי אינם יכולים לייצר את המוצר המתחרה באופן שצורתו תהא זהה או דומה עד כדי הטעיה לצורה נשוא סימן המסחר. בכך נמנעים מהם היתרונות הפונקציונליים והאסתטיים הגלומים בצורה הנזכרת. מצב דברים זה עלול להביא לידי פגיעה באפשרות להתחלות באופן יעיל בבעל הסימן (לעניין חשיבותה של התחרות החופשית ראו, רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, 327-328 (1990); דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים (1994) בע