מבקשי הביטול
- שם: איתן בן אליהו, ד"ר גלעד ליטוין
- בא כח: עדי לויט - עורכי דין
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לביטול לפטנט 21003 (בקשת לגילוי מסמכים)
מבקשי הביטול: איתן בן אליהו ד"ר גלעד ליטוין על ידי עדי לויט - עורכי דין בעלת הפטנט: אלביט מערכות בע"מ על ידי ליעד וטשטיין ושות'
לפניי בקשתם של ד"ר גלעד ליטוין ומר איתן בן אליהו (להלן: מבקשי הביטול) לעיין בהתכתבות בין אלביט מערכות בע"מ (להלן: אלביט) לבין עורכי הפטנטיס שלה בקשר לרישום הפטנט מספר 221863 (להלן: הפטנט) נושא בקשת הביטול.
הבקשה עלתה במסגרת חקירותיו של מר יואב פרגר מנהל קניין רוחני אצל אלביט. בא כוח מבקשי הביטול שאל את מר פרגר אשר למועד בו פנתה אלביט לראשונה אל עורכי הפטנטיס שלה בבקשה לערוך את כתב הפטנט. מר פרגר הניח כי הפניה לעורכי הפטנטיס הייתה "איפשהו בתחילת 2012" (פרוטוקול הדיון מיוס 9.5.2023 עמוד 201). בתגובה נתבקש מר פרגר לחפש את ההתכתבות בין אלביט לעורכי הפטנטיס (להלן: ההתכתבות) ולשלוח אותה אל ב"כ מבקשי הביטול.
לאחר דיוני החקירות קבעתי בהחלטתי מיום 4.6.2023 כי בתרס יפנו הצדדים לכתיבת הסיכומים יהיה זה יעיל לקיום דיון קצר בנוכחות באי כוח הצדדים ובעלי הדין על מנת למקד את המחלוקות ולמנוע הרחבות חזית. בתוך כך ביום 6.7.2023 הגישו מבקשי הביטול בקשה למתן הוראות במסגרתה ביקשו בין היתר את גילוי ההתכתבות.
4. אלביט השיבה לבקשה ביום 9.7.2023 וטענה כי מדובר במסע דיג פסול כחלק מטקטיקה של הטרדה, וכי ההתכתבות המבוקשת כלל אינה רלוונטית להליך. אפילו הייתה היא רלוונטית הרי שאין היא בת גילוי בהיותה חוסה תחת חיסיון עורך פטנטיס לקוח. אלביט הוסיפה שעל מנת שלא יהיה ספק שאין לה דבר להסתיר - מוכנה היא להציג לעיני את התכתבות בנושא שעלה בידה לאתר. בהחלטתי מיום 10.7.2023 קבעתי, לנוכח הדיון הקרוב, כי בשלב זה איני מוצאת שיש חשיבות להגשת המסמכים המבוקשים.
5. בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ובאי כוח ביום 19.7.2023 חזרו מבקשי הביטול על דרישתם לגלות את ההתכתבות וכך נימק ואת באי כוח (פרוטוקול הדיון 19.7.2023 עמ' 9 שורות 13- 1) :
"...ימה שמשונה בעימיי, משונה עד מאוד, כשהיו יכולות להיות ראיות פוזיטיביות ויושב כאן העד הזה שהוא אמר בדיון שהוא יגיש את הראיות פוזיטיביות על תגיד בו בבקשה. זה הרי גם מקצר לנו את כל הדרך ברגע שנראה מה הס כתבו לפרל כהן צדק או לאיזה משרד שלא יהיה. "שלום רבותיי, תגישו לנו בבקשה פטנט על שילוב של מיקרוסקופ וקסדה", אמ מיצחתי את התיק "שלום פרל כהן צדק, תגישו למנו בבקשה פטנט על טכנולוגיות, אלגוריתמים שמאפשרים לנו לקצר את הדרך שבין הקסדה למיקרוסקופ" יכול להיות שאני אלך הביתה. אמי אבקש הקלה בהוצאות ואני אלך הביתה"
6. מהאמור לעיל עולה כי מבקשי הביטול סבורים שההתכתבות רלוונטית ומטרת גילויה היא לקבוע באיזה מועד נעשתה הפנייה של אלביט לעורכי הפטנטיס ומה הייתה מהותה של הפנייה. כלומר האם, כדברי באי כוח, במועד הפנייה לעורכי הפטנטיס התגבשה ההמצאה כולל רכיביה הטכניים או שאלביט פנתה לעורכי הפטנטיס שלה כאשר היה לה רעיון בלבד וביקשה " תגישו לנו בבקשה פטנט על שילוב של מיקרוסקופ וקסדה ". גילוי ההתכתבות לשיטתם של מבקשי הביטול עשוי לייעל את ההליך ואף להביא לסיומו.
7 בעקבות הדיון הגישה אלביט ביום 8.8.2023 לעיוני עותק שלא לפרסום של ההתכתבות הראשונית שלה עם עורכי הפטנטים. כפי שיפורט להלן לאחר שבחנתי את ההתכתבות וצורפותיה אני סבורה שאין מקום לגילוי מלא של ההתכתבות.
8 כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צויין אחרת.
דיון והכרעה
בעניין תא (ת"א) 2284/83 מפעל מתכת נען נ' הידרופלן הנדסה בע "מ (נבו 12.1.1984) העניק בית המשפט חסיון למסמכים שהוחלפו בין לקוח לעורך-פטנטיס כמו כחסיון הניתן ביחסים בין לקוח לעורך-דינו. התכלית של חסיונות אלה היא להבטיח ללקוח שיקבל ייעוץ והגנה על זכויותיו ולא יחשוש, שדברים, שעברו בינו לבין המייצג אותו יתגלו לצד שכנגד ויהיו לו לרועצ (ראו ע"א 327/68 שמחה בונים זינגר נ' ג'ון אדרד ביינון, ואח', כב(2) 1968(602)).
חיסיון עורך דין לקוח מוסדר בסעיף 48א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, ומדובר בחיסיון מוחלט. לשון החוק אינה מותירה לבית המשפט שיקול דעת ביחס לתחולת החיסיון, ופקודת הראיות קובעת במפורש כי החיסיון יחול אלא אם בעל החיסיון ויתר עליו. חיסיון בין לקוח לעורך-פטנטים, בניגוד לחיסיון עורך דין לקוח, הוא חיסיון יציר פסיקה וככזה מדובר בחיסיון יחסי אשר בנסיבות מתאימות ניתן להסירו (ראו בעניין זה יצחק עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, (תשס"ח) עמ' 263).
הפסיקה קבעה מבחן תלת שלבי (להלן: מבחן הגילוי) אשר יכול לסייע ליושב בדיו כאשר מוגשת בקשה לגילוי של מסמך ספציפי. כך למשל ברע"א 400/21 מושב נהלל איחוד עוסקים נ' מס ערך מוסף נצרת (נבו 26.09.2021):
" על דרך הכלל, מעת שהוגשה בקשה לגילוי (או לעיון) ביחס למסמך ספציפי אלינו להפעיל מבחן תלת-שלבי: בשלב הראשון, יש לבחון את שאלת רלוונטיות המסמך שגילויו מבוקש לזירת המחלוקת, כאשר הנטל להוכיח כאמור מוטל על מבקש הגילוי. באס יתברר כי המסמך לא רלוונטי, אין להיעתר לבקשת הגילוי, וזאת גס ללא קשר לדבר קיומה של טענת חיסיון כלשהי. בשלב השני, יש לבחון האס קייס חיסיון או ערך מרכזי אחר הראוי להגנה. בשלב זה מועבר הנטל לכתפיו של הטוען לחיסיון. בשלב השלישי, ורק אס הוכח שקיים חיסיון או ערך כאמור, תיבחן השאלה האס החיסיון הוא יחסי או מוחלט - ככל שהחיסיון הוא מוחלט, על בית המשפט להחילו ובכך תס המבחן, ואילו כאשר עסקינן בחיסיון יחסי, מתוסקף הגדרתו ככוה, בית המשפט נדרש למלאכת איוון עדינה כדי לקבוע האס יש מקוס להסיר את החיסיון אס לאו. דהיינו, על בית המשפט לבחון האס בנסיבות המקרה המובא לפניו הסתרת המסמך עדיפה על פני חשיפתו (ראו: רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסס בנבו] פסקה 15 (6.3.2013)). בבחינה זו, בית המשפט יידרש לאון את האינטרסים העומדים על הכף, ובכללס חיוניות חשיפת המסמך לשס הגשמת התכלית של גילוי האמת, למול האינטרסיס העומדים בבסיס החיסיון שנטען לחלותו במקרה הקונקרטי, המשתניס בין חיסיון אחד למשנהו. בעשותו כן, יידרש בית המשפט, בין השאר, לעוצמת הפגיעה שתיגרס לבעל החיסיון כתוצאה מחשיפת המסמך; מידת הרלוונטיות וחיוניות המסמך למטרה של גילוי האמת; האס עומדות למבקש הגילוי חלופות אפקטיביות להוכחת טענותיו וכיוצא באלה (עניין הדסה, בעמ' 525 ; עמית, חיסיונות ואינטרסים, בעמ' 5פ3- 4)."
בענייננו אני סבורה כי ההתכתבות בין אלביט לעורכי הפטנטיס שלה רלוונטית כדי לקבוע באיוזה מועד נעשתה הפנייה של אלביט לעורכי הפטנטים ומה הייתה מהותה של הפנייה. ממועד הפנייה לעורכי הפטנטיס ומהותה ניתן אולי ללמוד על תרומתם של מבקשי הביטול להמצאה. ההתכתבות אם כן, עוברת את השלב הראשון במבחן הגילוי ואת במיוחד בשלב לגישה הליברלית הנהוגה בפסיקה לפיה די בכך שלמסמך מסוים עשויה להיות רלוונטיות להליך כדי להורות על גילויו (ראו למשל רע"א 8181/15 אריה עופר עבודות בנייה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 20 (נבו 31.1.2016)).
אשר לשלב השני במבחן הגילוי, כאמור לעיל, ההתכתבות חוסה תחת חיסיון עורך פטנטיס לקוח אולס מדובר בחיסיון יחסי ולפיכך בהתאס לשלב השלישי נדרשת מלאכת איזון כדי לקבוע האס יש מקום להסיר את החיסיון.
לאחר שבחנתי את האינטרסים העומדים על הכף אני סבורה שאין מקום לגילוי מלא של ההתכתבות. גילוי כזה הכולל את החומרים אשר הועברו לעורכי הפטנטיס של אלביט אינו נדרש על מנת לעמוד במטרות שלשם נתבקש הגילוי ומנגד עשוי לפגוע בתכליות שעומדות בבסיס חיסיון עורך פטנטיס לקוח.
על מנת לקדם את ההליך אני סבורה כי יהיה זה מידתי לגלות למבקשי הביטול את מועד הפנייה ומהותה. הפנייה הראשונה של אלביט אל עורכי הפטנטיס שלה הייתה ביום 2 במאי 2012. במסגרת פנייה זו הועבר לעורכי הפטנטים מסמך מפורט בן 20 עמודים הכולל היבטים טכניים של ההמצאה וכן רשימת תביעות אפשריות. אין לי ספק שמהות הפנייה של אלביט לעורכי הפטנטיס שלה רחוקה מלהיות "תגישו לנו בבקשה פטנט על שילוב של מיקרוסקופ וקסדה ".
היות שאיני סבורה שההתכתבות המלאה הכוללת את הצורפות, רלוונטית לעצם הליך הביטול, ואי בני חשיפתה משום פגיעה ביכולתם של מבקשי הביטול להוכיח את טענותיהם. ויודגש למבקשי הביטול הייתה האפשרות להגיש בקשות לגילוי מסמכים כמקובל בשלבים המוקדמים של ההליך ואולם בחרו שלא לעשות זאת ונראה כי גם הם סברו שהמידע בהתכתבויות אלה אינו קריטי להוכחות טענותיהם.
7. סוף דבר המסמכים אשר הועברו לעיוני לא יגלו למבקשי הביטול. די בגילוי החלקי לעיל כדי לענות למטרות שלשם נתבקש הגילוי. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
8. כפי שהוריתי בדיון מיום 1.8.2023 סיכומי הצדדים ישמעו בעל פה ביום 13.2.2024 אז יוכלו הצדדים להתייחס בסיכומיהם גם לעניין הגילוי החלקי ככל שיסברו כי נדרשת לכך התייחסות כלשהיא מצדם.
ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני ניתנה בירושלים ביום | כ"ה תשרי תשפ"ד 0 אוקטובר 2023