סימן מסחר 207334

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 207334 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשת רישום הטימן: א זַום]א6 זהב 06ב 62

ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר

המתנגדת : מ. ארין אחזקות בע"מ

ע"י ב"כ וליגסון גבריאלי ושות'

ביוס 03.02.2008 הוגשה מטעם 031 תתהכתםתת גת 21 (להלן: "המבקשת") בקשה לרישום סימן המסחר מס' 207334, ביוס 31.12.2008 פורסם דבר קיבול הבקשה ביומן סימני המסחר 12/2008. ביוס 05.04.2009 הוגשה מטעם מ. ארין אחזקות בע"מ (להלן: "המתנגדת") הודעת התנגדות והרצאת טענות וביוס 10.08.2009 הגישה המבקשת את כתב טענותיה.

ביוס 11.11.2009 נשלחה הודעה מטעס מחלקת סימני מסחר ובה הוסבר כי בשל כך שהמתנגדת טרס הגישה ראיותיה הרי שבאו על סיומס הליכי ההתנגדות והסימן נרשם. ביוס 22.11.2009 נשלחה מטעס המתנגדת הודעה דחופה לעיון מחדש בהחלטה זו. הנימוקים לכך הינה כדלקמן: המתנגדת שלא היתה מיוצגת בשלב זה, סברה כי עליה

להמתין לקבלת מועדים מן הרשם: בתקופה שחלפה מקבלת תגובת המבקשת חלו חגי האסלאם (חגי המתנגדת) והחגים היהודים; היעתרות לבקשת המתנגדת תוביל לחיסכון

בהליכים ובוּמן שיפוטי, שכן לא יהיה צורך בפתיחת הליכים חדשיס נוספים כגון בקשה למחיקה או ביטול הסימן הרשום.

ביוס 26.11.2009 הוגשה תגובת המבקשת לבקשת המתנגדת לעיון מחדש. נימוקיה הינם: ביוס שליחת ההודעה למבקשת, נשלחה תעודת הרישום למתנגדת וזו האחרונה יידעה את

לקוחתה בדבר; בהודעה הרשות על פתיחת הליך ההתנגדות נכתב במפורש כי "לוח הומניס... מוסדר על ידי הוראות סעיף 24.... הלשכה אינה שולחת תזכורות במשך ניהול ההליך"; עד לשליחת המתקבל מטעם הלשכה ניתנה למתנגדת אורכה של כחודש, שכן

היה עליה להגיש את ראיותיה עד ליוס 10.10.2009; הימנעות מייצוג איננה יכולה להיות

הצדקה לרמיסת החוק או לזלזול בהוראות המחייבות של הרשות; הליך ההתנגדות תס בשל מחדלה של המבקשת, סימן המסחר נרשם ופורסם ברבים; יומה של המתנגדת יכול

ויבוא כאשר זו תפעל לביטול או מחיקת הסימן הרשום; הבקשה לעיון מחדש אינה מגובה בתצהיר אשר יתמוך בטענות העובדתיות אותן העלתה המבקשת.

בו ביוס נתקבלה החלטת הרשות, אשר דוחה את בקשת המתנגדת. בנוסף חויבה המתנגדת לשלם סך 800 ₪ כולל מע"מ בגין הוצאות המבקשת בתגובה לבקשה זו.

ביוס 31.01.2010 הוגשה בקשת המבקשת לפסיקת הוצאות לטובתה בסך 6,450 אירו. בבקשה זו מציינת המבקשת כי יש לחייב את המתנגדת בהוצאותיה בהליך ההתנגדות אשר הסתייס לטובתה.

ביוס 21.02.2010 הוגשה תגובת המבקשת לבקשה לפסיקת הוצאות. טוענת המבקשת כי מדובר בבקשת סרק מוגזמת וחסרת כל בסיס ודינה להדחות מן הטעמים הבאים: המתנגדת לא חזרה בה מהתנגדותה, כאשר נודעה לה על החלטת הרשות הגיבה מיד, ואת על אף שלא היתה מיוצגת באותה העת; מדובר בהליכי התנגדות אשר הסתיימו בשלב מוקדס מאוד, טרס הוגשו ראיות הצדדים וטר התקיים דיון בעניין, מכאן שלא ברור כיצד נגרמו למתנגדת הוצאות כה גדולות; בתצהיר אותו צרפה המבקשת אין כל פירוט לסך ההוצאות המבוקשות. המבקשת לא טרחה לתמוך בקשתה בראיות כדוגמת : חשבונות עסקה וכו'; המתנגדת מביאה מספר החלטות לתמיכה בטענתה כי, בשל סיום ההליכים המוקדם ואי תמיכת טענות המבקשת בראיות, יש לפסוק למבקשת סכומי הוצאות נמוך.

ביוס 09.03.2010 הוגשה תגובת המבקשת לתשובת המתנגדת לבקשה לפסיקת הוצאות. נימוקיה הס: סכומי ההוצאות משקף בדיוק רב את הוצאותיה של המבקשת בדגש לכך כי מדובר בחברה שמקוס מושבה בחו"ל; המתנגדת כשלה לבסס את התנגדותה ועל כן עליה

לשלם את הוצאות המבקשת; עד ליום כתיבת התגובה המתנגדת טרס שילמה את ההוצאות שנפסקו לחבותה ביוס 26.11.2009.

בתיק שבפני, המתנגדת הינה בבחינת צד החוזר בו מהליך וכמקובל במקרים אלו, עליה לשאת בהוצאות המבקשת אשר נגררה למעשה להליך התנגדות (ראה למשל בעניין

התנגדות לבקשת פטנט מס' 139299 (בקשה לפסיקת הוצאות) אוניפאלם נ' ס2ו]ע

ככלל לא תבחן הסיבה בעתיים חזר בו עו"ד מכוונתו לנהל את ההליך.

בעניינו, לא מקובלת עליי טענתה של המתנגדת כי בשל העובדה שלא היתה מיוצגת באותה עת סברה בתוס לב כי עליה להמתין להוראות מאת הלשכה. במכתב המודיע על פתיחת הליך התנגדות, אשר נשלח לצדדים ביוס 21.04.2009, הוסבר בבהירות כי לוח הזמנים להמצאת כתבי הטענות והראיות בהליך ההתנגדות מוסדר בהוראות סעיף 24 לפקודת

סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972, ותקנות 35 עד 46 לתקנות סימני המסחר, 0. עוד הוסבר במכתב ה כי הלשכה אינה שולחת תזכורות במשך ניהול ההליך.

מעיון בתיק ההליך, ניכר כי היקף העבודה שהושקעה בתיק על ידי המבקשת הינו מועט יחסית. בנוסף, יש לאכור שבקשת ההתנגדות נזנחה בשלב מוקדם יחסית של ההליך, טרס הוגשו ראיות וממילא טרס התקיים דיון הוכחות בעניינה.

בבג"צ 891/05 תנובה נ' משלד התעשייה והמסחל, תק-על 2(2005) נקבעו אמות המידה לפסיקת הוצאות בזו הלשון: "... על היושב בדין לבחון את שיעוד ההוצאות הנטען ולבדוק אס המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתהשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטדחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלבנטי במסגדת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי [...]. הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזד הוצאות נדרשות ולאויות בהליך [...]. לפיכך, אי( בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכדחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין

[...]. ההוצאות צריכות להיות פרופולציונאליות להליך עצמו ומהותו שכן

בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתד על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול

הליך ראוי על ידי הזוכה [..]." מכל האמור לעיל ניכר כי יש לקבוע את הוצאות המבקשת על פי הדין ובהתאם למקובל. בעניינו, טוענת המבקשת לתשלוס הוצאותיה הריאליות בסכום השווה לכ- 33,000 ₪. לדעתי, סכומי זה אינו סביר כלל ועיקר. המבקשת לא טרחה לצרף לבקשתה ראיות התומכות בהוצאותיה אלה, כגון: חשבוניות עסקה, הסכס שכ"ט עו"ד המעיד על הבסיס לחישוב שעות עבודת עו"ד, פירוט היקף השעות בהן עבדו עו"ד על התיק וכו".

לאור האמור אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה ושכר טובין עו"ד בסך 0 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד ליוס התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס, רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס 5 דצמבר 2010

כ"ח כסלו תשע"א