סימן מסחר 20000

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימן מסחר 20000

המבקשת: סייבר גיא יזמות ושיווק בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רו פרנקל מגדל ב.ס.ר. 2 קומה 28 דרך בן גוריון 1 רמת גן 51201

1 בפני בקשה לרישום סימן מסחר רדיו ישראל. הסימן הוא מעוצב ונראה כך:

₪

2 הסימן סביר לרישום מהעילות המנויות בסעיפים: 3(11) משום שניתן להסיק ממנו שהוא נהנה מחסות או נותן שירותי לממשלה או למדינת ישראל; 10(11) בהיותו סימן המתאר את אופי השירות שהוא מסמן; 11(11) בהיותו סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית.

3 סימן שהוא גיאוגרפי, ככל שהדבר אמור בשירות או בתחום אשר מקורו באותו האזור הגיאוגרפי, הוא סימן תיאורי, אלא שלא נדרש ממנו תיאור מלא של הסחורה ודי בציון אזור המקור שלה, כדי להפוך את הסימן לתיאורי.

4. עיקר טענותיה של מבקשת הרישום בפני נסובים סביב אופי מבחין שלטענתה רכש הסימן. לצורך כך הביאה בפני ראיות על היקף פעילות בתחום הסימן, חוזים עסקיים שהיו לה תחת הסימן, תקציבי פרסום שהשקיעה לטענתה בסימן, ולבסוף ראיות על שימוש נרחב בביטוי המרכיב את הסימן או דומה לו, באופן הנטען על ידה כהפרות וכגזילת המוניטין שלה. זה שבו השקיעה את פרסומה.

5 אומר כבר עתה, אין חולק, ואף המבקשת בהופיעה בפני לא חלקה על כך כי הסימן הוא סימן תיאורי. השירות או המוצר אותו מציעה המבקשת מתגלס בסרגל כלים אינטרנטי המשולב אל תוך דפדפן האינטרנט והכולל בתוכו קישורים באמצעותם ניתן להגיע למספר רב ומגוון של שידורי רדיו ישראליים. אמת, לצד קישורים אלה מאפשר הסרגל גם פעילויות וקישורים נוספים, בין של מפרסמים ובין של שירותי תוכן אחרים, על פי כפי שהוצהר בפני וכפי שלמדתי מחומר הראיות שהוגש לי, לב פעילותה של המבקשת במוצר זה הוא מתן גישה באינטרנט לשידורי רדיו מישראל.

נפסק לא אחת (ראה פרשת תירוש) כי מידת התיאוריות של סימן יכולה להיות מסומנת על סרגל המכונה סרגל התיאוריות (ר' ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע "מ). מצידו האחד של הסימן מצוייס הסימנים הדמיוניים לחלוטין אלו שאין קשר כלל בינם ובין השירות או המוצר המסומן בהס, לאחר מכן יבואו הסימנים המרמז רמז רחוק המעורר אסוציאציה בלבד לגבי המוצר או השירות, במרכז הסרגל יבואו הסימנים המרמזים על המוצר או השירות, ולאחר הישומנו הסימנים המתארים לדרגותיהם עד שבקצהו הרחוק ישכון לו הסימן הגנרי והאשר זיקתו אל המוצר או אל השירות הס הישירים ביותר.

כל הסימנים הנופלים בקטגוריות הדמיוניים והמרמזים לרישום מסוג זה ומטבעס. הסימנים המתארים לעומתם, אלו שאין בהס אופי מבחין טבוע ומובנה מראש (אינהרנטי) וקדיס לסריכתו של אופי כזה באמצעות שימוש ורכישת מוניטין בציבור הרלוונטי. ככל שגבוה יותר מיקומו של סימן על גבי ציר התיאוריות האמור, כך תגדל מידת האופי המבחין אשר ידרש להכשירו לרישום, עד שבקצהו הגבוה ביותר, על גביו ישכנו הסימנים הגנריים, שוב לא תועיל לסימן גם המידה הרבה ביותר של אופי מבחין שירכוש, על שוס שהמילה או הביטוי הגנריים כאלה אשר גם אם עדיין מקובלים במסחר, הרי שמצווה רישום לשמר פתוחים למסחר.

בשל דברים אלה גם סימן המתאר דרך משל מוצר אשר מוגן היה בפטנט משך עשרים שנים. בעל הפטנט ודאי שרכש לו מוניטין בתחום המוצר הלא משך עשרים שנה שלט הוא לבדו בשוק המוצר, על פי מעליו יובן כי לא ניתן יהיה לרישום את סימן המסחר באופן שימנע מאתחריס להשתמש בתחום המוצר, ובאופן ה למנוע תחרות מהממציא גם לאחר שתמה תקופת הפטנט שלו.

ראה בעניין זה בספרו של א.ח. זליגסון "דיני סימני מסחר ודיני הסימנים הקרובים להס", תשל"ג, בע' 35 :

... אסור לבעל הפטנט להרחיב את הגנתו מעבר לתקופה המייבית הקבועה בחוק להגנת פטנט. הגנה זו יכול היה להשיג אילו התירו לו לרשום את סימן המסחר, שכן גם לאחר שפג תוקף הפטנט היה הסימן מקנה לו זכות למנוע מתחרים לכנות את סחורתם בשמו של המנגנון שהוא כשלעצמו חדל להיות מוגן בפוג תוקף הפטנט"

דומים לסדר דברים במקריס רב בהס הראשון לפעול בשוק מסוים רוכש מוניטין בשמו המתאר של השוק או של הסחורה המאפיינת אותו, גם אז לא יעמדו לזכותו מוניטין אלה על מנת להימנע מהתחרות, ואף לו יאמר רישום סימני המסחר, ראוי היה שאת המוניטין שלך תוהה עס מותג או סימן שאנס נצריכים להשאר פתוחים למסחר (ר' זליגסון, שס בעמ' 36).

חשוב לזכור כי בין מטרותיהם של דיני סימני המסחר מצויה זו אשר תפקידה לשכלל ולשפר את התחרות בשוק על ידי זיהוי חד ערכי של מוצרים או שירותים עס מקורותיהם, שכלול זה נעשה על ידי לקיחת מילים שאינן מצויות או קשורות לענף המסחר הרלוונטי ומיתוג הסחורה באמצעותם. נטילת מילה או מושג המתאר ישירות את המוצר המסומן כמוהס כשלילת התחרות ההוגנת ומתן יתרון שאינו ראוי לאחד העוסקים על חשבון חבריו.

על חשבון חבריו בשתי דרכים, האחת בשל מניעת המתחריס להשתמש במילים הראויות להשאר פתוחות למסחר, השניה על ידי ניתוב הלקוחות המחפשים את המוצר על פי תיאורו ולא על פי שיוכו, ואשר ימצאו את עצמם מובלים ישירות לאחד המתחריס בשוק מבלי שיבחרו בו בעצמס ומתוך שכלול של בחירה.

חיזוק לעובדה שזה אופיו של הסימן המבוקש, ניתן למצוא אף בתצהירו של מייסד המבקשת מר גיא לוי, עת הוא עוסק בהשקעתו בפרסום. כראיה להשקעה ומהביא הוא דף המפרט את השקעתו בפרסום באתר החיפוש 20)202011.5). גישתה העסקית של 21.5)כ10)()0) היא כזו המאפשרת לקישורים ממנו להופיע לצד תוצאות החיפוש הממוחשבות וזאת בהתאם למילות חיפוש המוגדרות מראש על ידי המפרסם. דברים אלה מבוססים על הרצון לפרסום אפקטיבי, דהיינו על הצורך של המפרסם להגיע דווקא אל מחפש אשר יחפוץ בפרסום ואשר יש סיכוי כי יישעה לפרסום וימצא את דרכו אל האתר המפורסם.

בדו"ח שהוגש לי נראה בפריסה על פני מספר שנים, כי רובם המכריע (בניסיון מסוימות כולל) של הביטויים אשר הוגדרו לפרסום המבקשת היו של הביטוי " רדיו ישראל" או של נגזרות שלו. משמעותם של דברים היא כי גם המבקשת סבורה כי מי שיחפש מוצר מהסוג שאותו היא מספקת יחפש אותו תחת המילים הגנריות המתארות אותו- "רדיו ישראל". השקעה מעין זו אינה השקעה המלמדת על רכישת אופי מבחין אלא דווקא על כך שמראש "התבייתה" המבקשת על תיאור גנרי של מוצרה כדי למשוך אנשים המחפשים מוצר ואשר אנשים מכירים דווקא אותה ולהגיע אליה.

בחיפושים שנעשו ברשת האינטרנט, הן בדיון בפני והן במהלך הבחינה, נמצאו מספר לא מבוטל של עוסקים המשתמשים בביטוי " רדיו ישראל" או בנגזרות דומות לו עד מאד.

טוען המבקשת כי אלה הסימונים הגוזלים את לחמה, אולס לא השתכנעתי מאופי הראיות שהובא בפני כי מדובר בחיקויים אסורים. אני מוכן להניח על אף שלא הוכח בפני, כי המבקשת או מנהלה לפניה היו הראשונים לספק שירות מעין אה המדובר, אולס כל שראיתי והבנתי הוא כי בשוק זה קיימת תחרות ובתחרות המתנהלת רובה ככולה ברשת

האינטרנט, מחפשים כל העוסקים להשתמש במילים אשר יביאו אליהם את הצרכנים הרלוונטיים. הצרכנים הרלוונטיים לעניינו אלה אשר יחפשו תחנות רדיו אשר מקורן בישראל.

ראוי לציין לעניין זה כי השוק המספק את התוצרת האמורה אינו מוגבל רק לסרגלי כלים דוגמת מוצר המבקשת, חלק מהמתחריס מפעילים אתרי אינטרנט כאלה או אחריס המספקים קישורים למוסיקה יהודית, רדיו ישראלי, או כל תצורה אחרת של וריאמנט אודיו המקושרת לישראל. תחומים אשר כולם ניתנים לתיאור תחת מסגרת "רדיו ישראל".

ראוי לציין כי גם שמות המתחרים "רדיו ישראל" על אפשרויות הכתיבה השונות ובסיומות השונות מצויות בידי עוסקים אחרים, ואנשים המבקשת, ועל חלקם ניתן לראות כי הם המספקים שירותים דומים לפחות מעת שהתחיל לעשות זאת מייסד המבקשת או בסמוך לכך.

מעבר לדרש אוסיף עוד כי גם תוכניותיה העתידיות של המבקשת כפי שנפרשו בפני, להתקשר ולהציע שירותי תוכן בדמות תחנת רדיו ביתית מזוהה, אף הן נופלות תחת מסגרת השירותים אשר השם "רדיו ישראל" הוא תיאורה הגנרי.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה.

נח שלו שלומוביץ,

פוסק קניין רוחני

נח שלומוביץ 54678313-218060]

סגן רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | 7 מרצ, 2010

כ"א אדר, תש"ע