⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 194086

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: הכרס בע"מ
  • בא כח: עו"ד אריאל אפשטיין, עו"ד דימיטרי ריאבוב
צד ב'

מבקשת הסימן

  • שם: המגש-שקד בע"מ
  • בא כח: עו"ד טל שקד, גב' אירינה ביסטריצ'י

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 194086

המתנגדת: ([פטכן) 011600138/ זוזק5 -8 חו/ 5 ע"י ב"כ עוה"ד איתן שאולסקי סנפורד ט. קולב ושות'

מבקשת הסימן: 110 [1161166013 11011 אד

ובונ הב ע"י ב"כ עו"ד ארייה רייף ג'יי.אמ.בי, פקטור ושות'

ה ח ל ט ה

רקע

1. לפני התנגדות לרישום סימן מסחר בלתי מעוצב, מספר 194086 בסוג 33 ביחס למשקאות כוהלייס. הסימן נתבקש לרישום באותיות קיריליות ונראה כך: - ]]0עו6א"

"ההזי 66001184 (להלן: "הסימן המבוקש"). הבקשה לרישום הסימן המבוקש הוגשה ביוס 28.9.2006 על ידי חברת ץץ+זז6קסזק [161166018ם1 11סעונתסצן

]5130115 (להלן: "המבקשת"). הסימן קובל ופורסם להתנגדויות הציבור ביומן סימני המסחר מיוס 30.6.2008. ביוס 7.8.2008 הגישה חברת %מק5 8 תג\ 85

([ספטק) 1600186א/ את התנגדותה לרישום הסימן המבוקש (להלן: "המתנגדת"). ביוס

1.008 הוגש כתב טענות שכנגד מטעס המבקשת. עס תוס מסכת הגשת ראיות הצדדים, התקייס בפני הוכחות לאחריו הוגשו סיכומי הצדדיס. בהחלטה זו פקודת סימני מסחר

[נוסח חדש], תשל'ב-1972 תקרא להלן : "הפקודה".

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

המתנגדת הינה חברה שבדית, יצרנית "וודקה אבסולוט" והיא הבעליס של משפחת סימני מסחר הכוללים את המילה 1050101 הרשומים ברחבי העולם ובישראל ביחס למשקאות וודקה.

המבקשת, חברה אוקראינית, אף היא יצרנית משקה וודקה הקרויה בשס "נמירוף" המשווקת בישראל כמו גס במדינות שונות בעולם. על שם המבקשת רשומים סימניס

כוללים את השס +01זונת6צ! בגרסאות שונות.

הסימן אשר הוגש לרישום הוא למעשה סיסמא אשר הינה חלק מפרויקט שיווק שמטרתו לקדס את מוצרי המבקשת, היינו את משקה הוודקה אותו היא מייצרת.

תמצית טענות המתנגדת

טוענת המתנגדת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום על פי הוראת סעיפים 8(א) כיווו שחסר הוא אופי מבחין.

עוד נטען כי הסימן המבוקש נחזה ונשמע כסימן המשתייך למשפחת סימני המתנגדת ואי לכך עלול להטעות את הציבור. בנוסף, יש בסימן המבוקש כדי ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר. מטעמים אלו, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לפי הוראות סעיף 6(11) לפקודה.

הסימן דומה עד כדי להטעות לסימני המתנגדת הרשומים בפנקס לגבי אותס טובין ולגבי טובין מאותו ההגדר ואי לכך יש לסרב לרישומו לאור הוראת סעיף 9(11) לפקודה.

המתנגדת טוענת כי מאחר וסימנה זט42501/ הינו מוכר היטב עמה, כהגדרת סעיף 1 לפקודה ונוכח העובדה כי היא משתמשת בסימן וה בצירופים שוניס, גס בשפה האנגלית ואף בצירוף אותיות קיריליות, אין לאפשר את רישום הסימן המבוקש נוכח הוראות סעיף 1), ו - 11 (14) לפקודה. עוד נטען כי רישום הסימן המבוקש אף עלול לדלל את

המוניטין אשר רכש הסימן +405010/ שבבעלותה.

בסיכומיה טענה המתנגדת כי הסימן המבוקש הינו בבחינת סיסמא שיווקית אשר אינה כשירה לרישום.

תמצית טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי הסימן המבוקש מורכב מהסימן 11סעוות6א! הרשום על שמה וכן סיסמא הכתובה באותיות קיריליות, וכי הסימן בכללותו כשיר לרישום.

לטענתה, סימן המסחר 4סזונת6צ1 הינו מוכר היטב בישראל, בין היתר בשל מעמדו המוביל בקרב ציבור דוברי הרוסית. בנוסף, המדובר בסימן אשר שמו חוצה גבולות, וכן רשום על שמה ברחבי העולם. הדבר תורם למידה הרבה בה הוא מוכר בקרב הציבור בישראל. מכל מקום אין המדובר בסימן נטול אופי מבחין לפי סעיף 8(א) לפקודה.

עוד נטען כי הסימן המבוקש תרגום לעברית הינו 0עונת6צ1 - האלוף המוחלט" וכי

המילה היחידה שתהא מוכרת לצרכן הישראלי בסימן זה היא המילה 44סעננמסא1 אשר כתובה בשפה האנגלית והינה המרכיב הדומיננטי בסימן. לטענת המבקשת מילה זו ממילא רשומה כסימן מסחר על שמה ואף מוכרת היטב לצרכן הישראלי. באשר לציבור דוברי הרוסית, המדובר בסימן אשר משמעותו תהא נהירה להם ויהווה שם המבקשת כמקור הטובין. לגרסת המבקשת, רישום הסימן לא יגרום להטעיית הציבור ואף לא לתחרות בלתי הוגנת במסחר לפי הוראת סעיף 6(11) לפקודה.

עוד נטען כי הסימן המבוקש לרישום בכללותו אינו דומה לסימן 1ט0501/ הרשום על שס המתנגדת והינו כשיר לרישום לפי סעיף 9(11) לפקודה.

לטענת המבקשת לא קיימת עילת התנגדות נגד הסימן המבוקש מכח סעיפים 11 (13) ו - 1) לפקודה. המתנגדת לא הצביעה על סימן בלתי רשום בבעלותה אשר הינו דומה עד כדי להטעות עס הסימן המבוקש. בנוסף, לא עלה בידה להצביע על סכנת שיוך בין טובין לגביהס הוגש הסימן לרישום לבין המתנגדת, עד כדי פגיעה בה.

הסימן 1104ות6א1 הוא סימן הבית של המבקשת. משמעות הביטוי "האלוף המוחלט" יצביע על איכותו הגבוהה של משקה הוודקה אותה היא מייצרת.

ראיות הצדדים :

מטעס המתנגדת הוגש תצהירו של מר אריאל אפשטיין המכהן כמנהל שיווק בחברת "הכרס בע"מ", חברה פרטית אשר הינה בעלת רישיון לייבא, להפיץ ולשווק בישראל את המשקה וודקה 1250101/. עוד הוגש מטעס המתנגדת תצהיר מר דימיטרי ריאבוב, מנהל תיקי לקוחות בחברת "הכרס בע"מ".

מטעם המבקשת הוגש תצהירו של מר טל שקד המכהן כמנהל השיווק בחברת "המגש- שקד בע"מ", הבעלים של רשת החנויות "דרך הייו" ואשר בסוף 2007 מונתה ליבואן והמפיץ הבלעדי של וודקה 11סזוות6צ1 בישראל. כן הוגש מטעס המבקשת תצהירה של גב' אירינה ביסטריצ'י, מנהלת מחלקת שיווק חוצ אצל המבקשת.

טענות בדבר הרחבת חזית אסורה הועלו הן על ידי המבקשת והן מטעס המתנגדת. מקבלת אני את טענת המבקשת לפיה עילת ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש לפי הוראת סעיף 6(11א) לפקודה הועלתה רק במסגרת סיכומי המתנגדת, ולפיכך לא אדון בה. עוד מקבלת אני את טענת המתנגדת בדבר הרחבת חזית בסעיפים 127-147 לסיכומי המבקשת ובאשר לטענות עובדתיות חדשות אשר הועלו מטעמה, מכל אלה אתעלם.

האם עסקינן בסימנים מוכרים היטב?

ראשית דבר, יש להידרש להכרעה בטענות הצדדים בדבר מעמד בישראל של סימן המתנגדת זט4125010/ וסימן סונא הרשום על שס המבקשת. יש לשים לב כי הסימן

א הינו רק רכיב בסימן המבוקש. המבקשת לא טענה, וממילא לא הוכח על ידה, כי הסימן המבוקש בכללותו הינו בבחינת מוכר היטב בישראל.

ההגדרה לסימן מסחר מוכר חיצב מצויה בהוראת סעיף 1 לפקודה. בפסיקה אף גובשו מבחני עזר להכרעה בסוגיה זו (ראה לעניין אה פסיקת בית המשפט העליון ע"א 9191/03 ([פגוק) 600100וז/ זוזק 5‏ 6 חזו 65/ נ' אבסולוט שוז בע"מ מיוס 19.7.04) (להלן: פס"ד בעניין אבסולוט שוז) והחלטת כב' הפוסק אקסלרד (כתוארו אז) בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס" 93261 60150 100511 סע 60 10000 זה450 כ' .ז.ת.5

( "א8זת6ק ") ( מיוס 3.9.2003).

יובהר כי על מנת שסימן יחשב כמוכר היטב בישראל, לא די בהוכחה כי סימן ספציפי רכש הכרה והוקרה בקרב הציבור בישראל, אלא שקיימת דרישה להצביע על כך כי ציבור הצרכנים הרלוונטי מזוהה את הסימן עס בעליו ויודע להבחין בין מוצריו לבין אלו של מתחריו (ראה לעניין ווה החלטת כב' סגן הרשם אקסלרד (כתארו או) בבקשה למחיקת סימני מסחר מס' 136631 ו - 16632 מיום 31.10.04).

מו הראיות אשר הונחו לפני עולה כי סימן המתנגדת 4050106 הינו בעל מעמד סימן המוכר חיצב בישראל ביחס למשקאות וודקה. עם קביעה זו אף הסכימה המבקשת

במסגרת סיכומיה בהליך ומכאן שהדבר אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. אף אלמלא הסכמת הצדדים בעניין, שלא בעניין סימן המסחר 405010 כי היותו מוכר היטב בישראל בגדרי הידיעה השיפוטית.

מאידך, לא הוכחה כדבעי טענת המבקשת לפיה הסימן 04ז1וח1\6 (כשלעצמו) הינו מוכר היטב בישראל, הן בקרב ציבור צרכני הוודקה בכלל או בקרב דוברי הרוסית הנמניס עליו. אף לא התרשמתי כי המדובר בסימן מוכר היטב בקרב ציבור העוסקים בתחום (יבואניס, מפיצים, בעלי רשתות שיווק וכד') בישראל. כתמיכה בטענותיה ביחס למעמד הסימן א בשוק הישראלי הובא תצהיר מר שקד, בעליה של חברת שקד אשר הינה המפיצה הבלעדית של וודקה נמירוף בישראל. תצהיר מר שקד כלל נספחים רבים אשר אין בכוח המצהיר להעיד על תוכנם. נספחים אחריס חסרו תאריכים או פרטים נחוציים אחר. בנוסף, לחברת שקד אינטרס ברור בתוצאות ההליך כמפיצה בלעדית של וודקה מבית המבקשת, דבר אשר יש בו כדי לפגום במשקל הראייתי של תצהיר מנהלה.

עדותה של הגב' ביסטריצ'י נמצאה חסרה מבחינה ראייתית ביחס למעמד הסימן המבוקש בישראל ובעולם. כל שניתן ללמוד ממנה הוא כי וודקה מבית המבקשת נמכרת תחת

הסימן 011זוו1\6 בהיקפים ניכרים במדינות מסוימות. ואף, בהעדר סקר צרכנים

אובייקטיבי תומך אשר יצביע על מידת מוכרות הסימן ‏ 01ע1ות6א! בישראל, לא אוכל לקבל את טענת המבקשת כי מוניטין הסימן בהכרח "גלש" לישראל.

הנה כי כן, נמצא כי הסימן 41סזוותסצ1 אינו מוכר היטב בישראל כמשמעות הדבר בפקודה. אף על פי כן, ניכר כי בכל זאת המדובר בסימן בעל נוכחות מסוימת בשוק הישראלי. זאת עולה מראיות המבקשת כמו גס מדברי מר אפשטיין אשר העיד מטעם המתנגדת עצמה

(עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 1-9). אי לכך, ניתן לקבוע כי סימן המבקשת +4סעונ6צ1 רכש אופי מבחין ביחס למשקאות וודקה.

הסימן המבוקש כסיסמא

הסימן נשוא המחלוקת נתבקש לרישום כשהוא מורכב מאותיות השפה האנגלית + וכן מצירוף המיליס הכתוב באותיות קיריליות "16110 1101151 3660. מבחינה פונטית נהגה הוא כך: /הסנקבת628 050101 3 -011זגנת6 צ1/. כאמור לעיל, ענייננו

בסימן מסחר אשר נתבקש לרישום כסיסמא (ראה פרוטוקול הדיון, למשל, בעמ' 106 שורה 27, עמ' 113 שורות 7-8, עמ' 123 שורות 4-5.

טענת המתנגדת לפיה המדובר בסיסמא שיווקית אשר אינה כשירה לרישום כסימן מסחר דינה להידחות. בהחלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיוס 8.12.11 בע"ר 21488-05-11

בעניין שהמסקוחס:) 7ז0ו01 קססץיזסע נ' לשם הפטנטים, (פורסם בנבו, 27.3.2011)

(להלן: פס"ד עהסקווזס:) ז0ו301 קסהץיזסט), קבע כב' השופט ענבר כדלקמן (ס'8):

"סיסמאות כמוהן ככל סימן אחו, היינו יש לבחון את כשירותן לרישום על פי אמות המידה המקובלות שלפיהן נבחנים סימנים בדרך כלל. זאת ועוד: עצם הכללתו בסיסמא של מסר שיווקי או תדמיתי אינו שולל את כוחה של הסיסמא לשמש סימן מסחר על בסיס אופיה המבחין המולד, שכן מסרים שיווקיים ותדמיתיים יכולים להיות גם מרמזהמבקשת והן אצל המתנגדת, ניכר כי נמירוף נחשבת כוודקה עממית יותר מבין השתיים, אך לא בכל המקרים יהא מחירה זול יותר. אופן שיווק מוצרי המתנגדת שונה מעט מן הדרך בה משווקת המתנגדת את מוצריה, אס כי לא באופן מובהק. לבסוף, לא התרשמתי כי קהל היעד העיקרי אליו פונה המבקשת הוא בעיקר צרכני הוודקה בקרב מגזר דוברי הרוסית בישראל. מאחר שהמתנגדת פונה לכלל צרכני הוודקה בישראל, שהרי קיימת חפיפה חלקית אשר די בה כדי לבסס והות בקהל היעד. כאמור לעיל, ניכר כי תוצאות החלת המבחנים המשניים על נסיבות המקרה שלפני אינן חד משמעיות.

בהתחשב בכלל המסקנות דלעיל, ובעיקר נוכח העדר דמיון בין הסימנים עצמם ותוך הפעלת כלל השכל הישר, הריני לקבוע כי אין בסימן המבוקש כדי לגרוס לסכנת הטעיה בין מוצרי המבקשת לבין סחורות המתנגדת. נוכח האמור לעיל, נדחות עילות ההתנגדות לפי הרישא להוראות סעיף 11(ש6), סעיף 9(11) וכן סעיף 13(11) לפקודה.

אף אין ממש בטענת המתנגדת לפיה הצרכן הסביר, בראותו את הסימן המבוקש עלול לשייך את מוצרי המבקשת למתנגדת. על אף רף ההוכחה הנמוך יחסית הנדרש במקרה זה (ראה פסה"ד בעניין אבסולוט שוז לעיל), לא צלחה דרכה של המתנגדת להצביע על סכנת שיוך מעין זו. ממילא אף לא הוכיחה פגיעה בעסקיה אשר עלולה להיגרם כתוצאה מסכנת שיוך זו. לפיכך, הריני לדחות את טענת המתנגדת לפיה הסימן אינו כשיר לרישום כהוראת סעיף 14(11) לפקודה.

תחרות בלתי הוגנת ודוקטרינת הדילול

כידוע, דוקטרינת הדילול מצאה את דרכה למשפט הישראלי דרך סעיף 6(11) לחוק האוסר על רישום סימן מסחר אשר יש בו כדי לגרוס התחרות בלתי הוגנת במסחר (ראה: ע"א 10959/05 0ו0ח1 00 160 כ ה0ת06) ]0 /5 6וז6חחז.1 !6 (מיוס 7.12.06)) (להלן: "פסה"ד בעניין דלתא"). במוקד דוקטרינת הדילול עומדות איתן זכויותיו של בעל הסימן המוכר היטב אל מול מתחריו. אינטרס הציבור במניעת סכנת הטעייה ובלבול בין הסחורות הנמכרות תחת הסימנים, אינו מצוי במוקד הדיון. כלומר, לבעל סימן מוכר היטב תעמוד טענה בדבר דילול סימנו אף אס ימצא כי אין בסימן המבוקש לרישום כדי להטעות את הציבור ולרכוש מוצר אחר מזה של בעל הסימן. כך, בדנ"א 4813/04 מקדונלד נ' אלוניאל בע"מ תקדין עליון 2004 (4) 1850), העניק בית המשפט העליון הגנה לתדמית החיובית של הסימן "מקדונלדס" מפני פרסומת מטעס החברה המתחרה העיקרית, מבלי שהוכחה סכנה להטעיית הציבור. ביהמ"ש בחן את נסיבות המקרה וקבע כי יש בפרסומת המתחרה כדי לדלל את סימנה של חברת מקדונלדס.

בפסה"ד בעניין דלתא חזר בית המשפט על ההלכה הקבועה בפסיקה, בציינו (סעיף 11 לפסה"ד) ארבעה תנאיים מצטברים להוכחת סכנת דילול;

"על מנת שניתן יהיה לטעון כי קיים חשש לדילול מוניטין צריך להראות כי מדובר:

1. בעסק מפורסם חוצה גבולות; 2. לסימן עצמה כה גדולה שהיא חורגת מעבר למוצר הספציפי;

3. יש להוכיח כי השימוש נועד לקדם את עסקיו של המשתמש בשל המוניטין של בעל הסימן המפורסם;

4. רמת ההתנהגות הנדרשת על פי דיני התחרות הבלתי הוגנת צריכה להיקבע "על -פי סטנדרטיים ערכיים ראויים של החברה...(שם)""

2. על מנת שלא להרחיב את גבולות דוקטרינת הדילול ולהעניק הגנה יתרה לבעל סימן מוכר היטב, יש להעניק פרשנות מצמצמת לארבעת התנאים הנ"ל. כך, מקוס שבו נעשה שימוש בסימן עבור סחורות השונות מהותית מאלו לגביהן קיים סימן מוכר היטב, אין למהר לקבל את הטענה בדבר דילול הסימן המוכר היטב. בהחילו את האמור לעיל, קבע ביהמ"ש העליון כי קיים ריחוק מהותי בין הלבשה תחתונה לבין מוצרי תה, ולא קיבל את טענת חברת התה הבינלאומית דרג'לינג לדילול סימנה המוכר היטב.

3. את הקבוע בפסה"ד בעניין דלתא אישר בית המשפט העליון במסגרת דיון נוסף בעניין הצדדיס ראה: דנ"א 10639/06 10010 006 160 כ מסו06 ]0 5/4 6וזסחָחז/1 טוו6ע תקדין עליון (2008). בנוסף חזר על עיקרי דוקטרינת הדילול וציין כדלקמן:

"דילול מוניטין הוא מצב שבו נעשה שימוש בסימן מסחר חזק בלא רשות, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהסימן הצליח להנחיל לצרכניו. "

4. בעניין שלפני סימן המתנגדת הינו מוכר היטב בישראל. אף אין ספק כי לסימן המתנגדת תדמית עצמאית החורגת מעבר למשקה הוודקה. כך, מתמלא התנאי הראשון כמו גם התנאי השני אשר צוינו בפס"ד דלתא.

5. אכן נכון כי אין באמור לעיל כדי להקנות למתנגדת זכות אוטומטית למנוע את השימוש במיילה ‏ "6)ט12501/" על הטיותיה:ץ]16ט12501/, תסטט[050\/. ואת משום שסימן המתנגדת מבוסס על מילה מילונית ולפיכך ההנחה היא כי על אף היותו מוכר היטב, הינו בעל אופי מולד חלש יחסית לסימנים שהינס פרי הדמיון. בעניין אה ראה דברי כב' השופט רובינשטיין בפסק הדין בעניין הסימן אבסולוט שוז, בהתייחסו לסימן 1ט0501\/, הוא סימן המתנגדת דנן:

"מילה תיאורית = מילונית אינה יכולה לקבל הגנה "אבסולוטית", אלא כאמור יש לשקול כל מקרה לגופן באשר להתקיימות התנאים. 6 היא מילה העשויה לשמש בהקשרים שונים כמציינת שבחים של שלמות... "

6. מובן כי אין להתיר טענת הגנה גורפת לפיה סימן מסוים הינו בעל הגנה צרה בהיותו מבוסס על מילה מילונית. כאמור בדברי כב' השופט רובינשטיין, יש לבחון כל מקרה לגופו. בעניין אבסולוט שוז, בחר ביהמ"ש לדחות את טענת המערערת (המתנגדת בענייננו)

לפיה יש להורות למשיבה לחדול משימוש בסימן 1ט12501/. זאת, נוכח הריחוק הרב שבין תחום המשקאות האלכוהוליים לבין תחום ההנעלה לגביו הוגש הסימן "אבסולוט שוז" הרצון שלא לפגוע בוכות המשיבה לחופש העיסוק וכן נוכח אופיו התיאורי של הסימן

שונות הן כלל ועיקר נסיבות המקרה שלפני מאילו על בסיסן ניתן פסה"ד בעניין אבסולוט שוז. מן החומר שלפני עולה כי עסקינן בשתי חברות המתחרות באגרסיביות על מעמדן בשווקי סוניס בעולם כמו גס בישראל. במסגרת הדיון שלפני עשו הצדדים ככל שאל ידס להצביע על סקרים, דוחות, כתבות וכד' מהס ניתן ללמוד בבירור כי המדובר בחברות אשר מתחרות על מיקומן בקרב צרכני הוודקה בארץ ובעולם.

המתנגדת עושה שימוש בסימן 1ט0501\/ ללא האות "5" ואף רשומיס על שמה בישראל, סימני מסחר רביס המכיליס את השס הנ"ל. הסימן המבוקש הוגש לרישום בגין טובין זהים ממש לאלו המשווקים על ידי המתנגדת תחת סימנה 1ט /\5501‏ - היינו, משקאות וודקה. הסימן המבוקש הוגש לרישום כשהוא כולל את המילה 866010158 בשפה הרוסית, אשר נהגית /1םז405010/ ומשמעותה היא למעשה - 2501016\/.

המתנגדת נוהגת להשתמש בסימנה )105010/ כאשר לאחריו מופיעה מילה נוספת : ]050 ה תססץ,אספא0. זטוספסג, ואף בסימן אסזק]/ 611 6 ספט (ראה: נספח ח' לתצהידה מל אפשט'?<[). כמנהג המתנגדת בסימניה, גס המבקשת בחרה להגיש את הסימן המבוקש כאשר המילה אפצו1סו 8600 (0501016) מופיעה לצד המילה

הנוספת "צזסאחוא6זי" (תסנקתזהת0).

בהקשר זה יודגש כי אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה למעט המילה 011ע1ות6צ1 יהא הסימן המבוקש חסר משמעות עבור הציבור הישראלי שאינו דובר רוסית. היקף ציבור דוברי הרוסית בישראל אינו שולי וזניח ואין להקל ראש באופן בו יתפוס ציבור וה את הסימן המבוקש. בנוסף, ברי כי הגנה על סימן מוכר היטב אינו מתמצה ביחס לשפה בה הוא מוכר, כי אס חולשת היא אף על תעתיקי הסימן ובמקריס מסוימיס אף על תרגומו לשפות אחרות.

לאור האמור לעיל, קשה מאד להימנע מן הרושס כי מטרת הסימן המבוקש היא להבנות מן הסימן המוכר היטב 1ט0501\/ על מנת לקדס את מכירותיה של וודקה מבית המבקשת

המיוצרת תחת הסימן המתחרה 4סעוותס\1. הנה כי כן נמצא כי מתקיים אף התנאי השלישי לפסיקה בעניין דלתא.

נסיבות בחירת הסימן המבוקש חורגות לדעתי מרמת ההתנהגות האובייקטיבית הראויה. השימוש בסימן המבוקש לא נעשה במסגרת פרסומת משווה אשר יתכן ויש להעניק לה הגנה. כאמור לעיל המדובר בחברות המתחרות זו בזו, באותם שווקים, והמייצרות מוצרים זהים לחלוטין במהותם. למתנגדת עומדת הזכות למנוע את שחיקתו וטשטושו של קניינה בסימן זט10501, אותו סימן רב מוניטין בו היא משקיעה ואותו מטפחת ברציפות מזה זמן רב. בנסיבות ייחודיות אלו, אין לקבוע כי זכותה זו לקניינה, נסוגה מפני זכויות אחרות כגון חופש העיסוק וחופש הביטוי. על מנת להאדיר את וודקה נמירוף ולשבח אותה לו רצתה, רשאית הייתה המבקשת להשתמש בביטוי אחר, אשר אינו והה כמעט לסימן המתנגדת. נמצא אם כן, כי אף יתר התנאים הקבועים בפס"ד בעניין דלתא מתקיימים בענייננו.

איני סבורה כי סימן מוכר היטב בעל אופי מבחין מולד חלש יחסית לסימנים אחרים, ראוי להגנה מכוח דוקטרינת הדילול, מקוס בו לא קיים דמיון בין הסימנים הרלבנטיים או קיים ריחוק משמעותי בין הסחורות הנוגעות לעניין. במקרה שלפני קיים דמיון רב בין סימן המתנגדת, אשר הינו מוכר היטב, לבין אחד משלושת רכיבי הסימן המבוקש. כמו כן, המדובר בטובין איס לגמרי - קרי מש