סימן מסחר 188772

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

בקשות לרישום סימני מסחר מס' 1 ו-188772 "גלוקו-ג'ל"

המבקשת: מדיקיור טכנולוגיות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ויסמן אהרוני גייר 8 עדי קפלן ושות' טל': 03-7955500 ,| פקס: 03-7955560

1. ובקשה לרישום סימן המסחר גלוקו-ג'ל, [81000-66, בסוג 5 לגבי ג'ל לבליעה במצב היפוגליקמיה. ביוס 4 בספטמבר נערך דיון בפני, ולאחר ששמעתי את טענות המבקשת דחיתי את הבקשה וקבעתי כי הסימן הוא גנרי וככזה אינו כשיר לרישום. למבקשת הובהר כי היא תוכל לעתור לשאת בקבלת נימוקי ההחלטה בהתאם להוראות תקנה 1(26) לתקנות סימני המסחר, 1940. בהתאם לכך עתרה המבקשת לקבלת הנימוקים ואלה הס:

2 בפי המבקשת שלוש טענות: האחת - הצירוף גלוקו-ג'ל אינו גנרי במידת התיאור שהוא מתאר את המוצר ג'ל גלוקוזה, ואף על שום שהצירוף המשמיט את סיומת המילה אינו מעלה בדעת הלקוח דווקא את המילה גלוקוזה אלא שאף הנתקל בחלק המילה גלוקו, עשוי לחשוב שמדובר במילה ‏ גלו' - דבק, או גלוקוזומין שצורתו ג'ל. השניה - שמוצרה הוא מוצר ייחודי, דהיינו אין עוד גלוקוזה שנמכרת בצורת ג'ל ועל כן מחד, יש לו אופי מבחין, כי הוא המוצר היחיד בשוק, ומאידך מי שלא מכיר אותו לא יבין מה משמעותו גלוקוז הנמכר כג'ל. השלישית - בפנקס קיימים סימניס רבים המכילים את המילה גלוקו, או שיש במידה דומה של תיאוריות.

3 אך דווקא מטענה זו האחרונה. הדוגמאות שהוצגו לפני בדיון לסימנים שקובלו ונרשמו בפנקס, היו ברובן הגדול כאלה בהן היה צירוף מיליס מרמז ולא מתאר. ודאי שלא סימן מתאר ברמת התיאור הגבוהה ביותר כגון סימן זה הרשום בפני, ואולם אין אני נכנס לפרטים וזאת על שום הכלל הידוע לפיו רישום של סימנים אחריס בפנקס או במדינות שונות, יהיו דומים ככל שיהיו, ורלוונטיים לשאלת כשירותו של סימן להירשם בפנקס. כבר נקבע בהחלטה בבקשה לרישום סימן מסחר מספר 162606 "יקבי עמק האלה" מיוס 9 לדצמבר 2006 (סעיף 18):

"המבקשת ביקשה להפנות את תשומת ליבי למספר סימני מסחר בעלי אופי דומה לשלה אשר נרשמו בפנקס

סימני המסחר, דוגמת הסימן 115198 "גולן" אשר נרשם עבור יין בסוג 33 על ידי יקבי דמת הגולן. אין חולק כי אכן סימן זה וסימנים אחדים המודכבים משם גיאוגרפי זכו להירשם בעבר. ואולם, עם כל החשיבות של עקרון השוויון, סימן שאינו כשיר לא ירשם רק משום העובדה שסימן אחר הדומה לו נדשס בעבר. אף מסה קריטית של סימנים רשומים יכולה להצביע על מדיניות מסוימת שהונהגה בעבר, כאשר הדשם בא לפסוק בנוגע לכשירות

סימן לרישום, עליו להסתמך על החלטות ופסקל-דין

מנומקים. והוא אינו יכול להשתית את פסיקתו על פנקס סימני המסחר המשקף תוצאה מנהלית, ולא הליך שיפוטי מנומק ומבורר.

בידוע הוא שסימן מסחר, יכול להירשם לתקופה שאינה מוגבלת, ממילא ואולם כי הפנקס על דישומיו השונים ישקף את התמורות שחלו בדין, בנוהג, במסחר הרלבנטי, ובתפיסת הציבור את הסימנים והמושגים המשמשים בכל ענף וענף שבמסחר, זאת לצד שינויי מדיניות המושפעים מכל הפרמטרים האמורים ובתורם אף משפיעים עליהם.

אמור מעתה, שדוקא בשם עיקרון השוויון, מצווה הרשם לאפשר תחלדות הוגנת, ולשכלל את התחדות שבשוק על ידי הותרת סימן מתאר כ"יקבי עמק האלה" פתוח לשימוש גס למתחרים של המבקשת."

4. כמו כן נכתב לעניין אה ב- .

ובהמשך מובאים דברי השופט 1.0008 בפרשת זהשט5 חפחזגזם (שם, עמ' 201):

"המבקשת ביקשה להפנות את תשומת ליבי למספר סימני מסחר בעלי אופי דומה לשלה אשר נרשמו בפנקס

סימני המסחר, דוגמת הסימן 115198 "גולן" אשר נרשם עבור יין בסוג 33 על ידי יקבי דמת הגולן. אין חולק כי אכן סימן זה וסימנים אחדים המודכבים משם גיאוגרפי זכו להירשם בעבר. ואולם, עם כל החשיבות של עקרון השוויון, סימן שאינו כשיר לא ירשם רק משום העובדה שסימן אחר הדומה לו נדשס בעבר. אף מסה קריטית של סימנים רשומים יכולה להצביע על מדיניות מסוימת שהונהגה בעבר, כאשר הדשם בא לפסוק בנוגע לכשירות

סימן לרישום, עליו להסתמך על החלטות ופסקל-דין

מנומקים. והוא אינו יכול להשתית את פסיקתו על פנקס סימני המסחר המשקף תוצאה מנהלית, ולא הליך שיפוטי מנומק ומבורר.

בידוע הוא שסימן מסחר, יכול להירשם לתקופה שאינה מוגבלת, ממילא ואולם כי הפנקס על דישומיו השונים ישקף את התמורות שחלו בדין, בנוהג, במסחר הרלבנטי, ובתפיסת הציבור את הסימנים והמושגים המשמשים בכל ענף וענף שבמסחר, זאת לצד שינויי מדיניות המושפעים מכל הפרמטרים האמורים ובתורם אף משפיעים עליהם.

אמור מעתה, שדוקא בשם עיקרון השוויון, מצווה הרשם לאפשר תחלדות הוגנת, ולשכלל את התחדות שבשוק על ידי הותרת סימן מתאר כ"יקבי עמק האלה" פתוח לשימוש גס למתחרים של המבקשת."

מכאן אפנה לדון בטענותיה האחרות של המבקשת. הטענה השניה, לפיה המוצר הוא ייחודי, אינה מובנת לי כלל ועיקר. האס רשאי עוסק שהוא ראשון במסחר לתפוס את המיליס התיאוריות ולמנוע בדרך וו מהבאיסם אחריו את השימוש בהן? דומני כי התשובה לכך שלילית היא. יפים לעניין הדברים של המלומד זליגסון בספרו דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן תשל"ג בעמ' 21 , בחלקו את הסימנים שהינם חסרי אופי מבחין לשני סוגים:

" א. אופי מבחין חסר לכל סימן שהינו מקובל או משותף למסחר-

ב. הסימן מחוסר אופי מבחין אם הוא צריך להישאר פתוח למסחר - 06ע1 116 0+ מ6ק02) . אותה אבחנה

נתקבלה ע"י בית המשפט העליון שלנו בפסקי הדין הבאים: חברת

"קיי דיי אומית" נגד רשם סימני המסחר, בג"\ 44/49, פסקים על.

ג' 51 (מפי השופט ד"ר זילברג) ופסה"ד "דה קוקה קולה קומפני"

נגד "ויטה פלוטקין ובניו", בג"ץ197/51 (מפי השופט לנדאו".

ובהמשך, בעמ' 22 מסביר:

"סימנים הצויכים להיות פתוחים למסחר שייכים לסוג אחר לחלוטין. פה אין המדובר בסימניס בהם משתמשים במסחר בפועל, אלא בסימנים שהשכל או בעיקר המצפון מחייבים שלא יתירו מתן זכות *יחודית בגינם, או לא ישאירום לשימוש הכלל... מלים או ציורים שמהווים את הכינוי ההכרחי או הטבעי לסחורות מסוימות

או לשירותים מסוימים. אלה הם בד"כ סימנים "מתארים" ".

משמעותס של דברים היא, כי גם אס בשלב וה אין תחרות במסחר הרלבנטי, והמוצר הוא ייחודי, הרי שרשם סימני המסחר מצווה שלא להתיר רישום של שס גנרי, המתאר את

טבע הטובין, באופן שימנע בעתיד ממתחריס להשתמש בו, וזאת גס אס הסימן עדיין אינו מקובל במסחר.

באשר לטענה הראשונה בדבר יצירתיות שבסימן המשולב אותו מתבקש אני לרשוסם, יצירתיות המקנה לו משמעות שניה העולה כדי אופי מבחין אינהרנטי, אביא ככתבס וכלשונס מדבריס שנפסקו כבר בהחלטה בבקשות מתחרות לרישום סימן המסחר קירטונג שס נסקרה התפתחות הדין האירופי באשר לסימניס משולביס:

הסימן "קידרטונג" הוא למעשה סימן משולב. מדובר בשילוב המילים "קיר", ו"טונג", אשר לשמען האסוציאציה המיידית נוצרת במות הצרכן הממוצע היא שמדובר בקיר העשוי איטונג. אי לכך, לכאורה, מדובר בשילוב של מילה מתארת מאד כ"קיר", עם סיומת סימן מסחר לגביו נטען שהוא מוכר היטב. השאלה אס ש:לוב מילים זה, כפי שקיים במקרה שלמ, בו כל אחת מן המילים אינה כשדה לדישום כשהיא בפני עצמה, מצמיח מעצס שילובן של המילים, סימן מסחר כשיר רישום (להלן נעמוד גם על ההבדל שבין סימן משולב מתאר וסימן כגון הסימן דנן). שאלה זו התעודדה (נידונה בשנים האחדונות בפני בית המשפט האילופי לצדק, בשלושה תיקים שונים. המקרה הראשון הוא פסק הדין בעניין שזנץט0ם, -1 6.056 [1999] (צתצ8גם) זוז1 0 .ץ 6]מו60 6 זסוססיועת 163/98 3 101% והתלטת הערעור עליו, || 200016) - 8 "סו6סיוע 0) 6-383/99 [)שש [2001] (שיזשקסיזק [0ו66ו!6ומז) ]וס (2001 זס0\ז0וק86. בפרשה זו ביקשה חברת 6[חזם) 6 זסו6סיוע

(להל(:"חברת א זסוססוע") לרשום את הסימן שץזכקטםם עבור חיתולים חד פעמיים העשויים מנייר או תאית, ועבוד חיתולים העשויים מטקסטיל. בהליך הבחינה בפני משרד סימני המסהר האידופי, ה-]0111), סורב הסימן לרישום. הסיבה לסירוב הדישום הייתה העובדה שהסימן מודכב ממילים המשמשות במסחר כדי לתאר את הטובין, ובשל כך הוא חסר אופי מבחין ואינו לאוי לדישום. הערכאה הראשונה של בית המשפט האירופי, ה- זפזו'1 ]0 זזווס6 וםז5ו1, קבעה כי מדובר בסימן שלא יכול לאבחן את הטובין של חבלות "שוססיז] מטובין של חבדות אחרות. כיוון שמטרת החיתולים היא לספוג נוזלים על מנת לשמור את התינוקות יבשים הרי שהביטוי שזכץ000 כפשוטו מסמל עבור הצרכנים את המטרה שעת הטובין.

בערעור על ההחלטה, קבעה הערכאה העליונה של בית המשפט האידופי לצדק כי סימנים שאינם אלא דרך התיאור הרגילה של

הטובין או השירותים שאותם הס עדו לסמן לא יכולים למלא את תנאי הכשירות לדישום כסימני המסחר. לעומת זאת, סימנים אשר מולכבים מסימנים מתארים כשלעצמם לא יסודבו לדישום במידה והסך הכל הכללי שנוצר משילוב