סימן מסחר 184325

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 184325 (דמות של בקבוק)

המבקשת: ות 60 6063-6018 שד באמצעות ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

1. בקשה לרישום סימן מסחר מספר 184325 הוגשה על ידי חברת עהקותס) 2068-0018 (להלן: "המבקשת") ביוס 23.10.2005 בגין דמות של בקבוק, בסוג 32, לגבי בירה, מינרלייס, משקאות לא כהליים ועוד. הסימן שרישומו נתבקש נראה כך:

2. ביוס 1.2.2009 סירבה מחלקת סימני המסחר לרשום את הסימן בנימוק כי "הסימן המבוקש הוא סימן תלת-מימדי של מיכל עבור הטובין המבוקשים."

3 לאחר שקיבלה אורכות לכך במשך למעלה משנתיים, השיבה המבקשת לדו"ח הבחינה וצירפה לטענותיה את תצהיר ראש מחלקת הקניין הרוחני בחברה המבקשת.

4. ביוס 20.9.2011 סירבה מחלקת סימני המסחר לרשום את הסימן אף לאחר עיון בתצהיר והציעה למבקשת להעביר את העניין להכרעת הרשם.

5 ביום 13.1.2012 הוגשו טענותיה של המבקשת בתמיכה לבקשתה להעביר את הבקשה להכרעת הרשם על פי החומר שבתיק. ביוס 5.7.2012 צירפה המבקשת דוגמה פיוטית של המיכל שרישומו נתבקש.

טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי יש בסימן אופי מבחין אינהרנטי וזאת בשל העובדה שלבקבוק צורה כדורית השונה באופן ברור ומובהק מבקבוקי משקאות קליס אחריס הקיימים בשוק, עיצוב שמטרתו לגרום לצרכן לאהות את המוצרים בבקבוק כשייכיס למבקשת ולקשר את הבקבוק של המבקשת.

כן טוענת המבקשת כי הסימן הוא ייחודי ואינו פונקציונאלי, שכן דווקא צורתו גורמת לאחיזה נוחה פחות בבקבוק. עוד טוענת המבקשת כי לנוכח העובדה שמדובר בצורתו התלת-מימדית של המוצר ולא במוצר כשלעצמו, הרי שעוצמת החשש מפני פגיעה בתחרות פחות יותר והמבחנים שיש להפעיל לעניין כשירות הסימן מקלים יותר.

לבסוף טוענת המבקשת כי הסימן רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש ופרסום נרחבים בחמש השנים האחרונות. לתמיכה בטענה זו מפנה המבקשת לתצהיר שצירפה, בו פורטו, בין היתר, העובדות הבאות:

א. המבקשת הוקמה בשנת 1892 והפכה לחברה הגדולה בעולם לייצור משקאות לא כהליים. כ-1.7 מיליארד משקאות מתוצרתה נצרכים מדי יום בלמעלה מ-200 מדינות ברחבי העולם.

ב. הסימן שרישומו נתבקש נמצא בשימוש המבקשת כבר משנת 2005 כאריאה למוצרי וכו להצלחה רבה ונמכרו בהיקף נרחב של 1.5 מיליון יחידות. בישראל נמכרו בחמש השנים האחרונות מוצרים באריאה ובהיקף של 750,000 דולר. המוצרים פורסמו בישראל באמצעי תקשורת ודוגמאות לפרסום צורפו לתצהיר.

הסימן נרשם באיחוד האירופי, ובמדינות ברחבי העולם, ביניהן דרום אפריקה, קולומביה וסינגפור.

דיון והכרעה

ניתן לחלק את סימני המסחר התלת-ממדיים לשלוש קבוצות עיקריות: סימנים המהווים את צורת המוצר עצמו, סימנים המהווים את צורת האריזה של המוצר וסימנים שאינם קשורים למוצר כלל, בין אם מחוברים אליו ובין אם נפרדים ממנו (ראה ע"א 11487/03 51076 )פטקט\/ נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פורסם בנבו (2008), להלן: "עניין טופיפי"). קבוצה אחרונה זו אינה מעוררת, בדרך כלל, קושי מיוחד מבחינת כשירות הסימנים לרישום.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0. חלוקה זו אעה גוררת בהכרח התייחסות שונה לבחינת הכשירות לרישום של הסימנים. בעניין ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס נ' רשם הפטנטים, פורסם באתר נבו (2008) (להלן: "עניין עין גדי") קבע בית המשפט העליון כך (ההדגשות אינן במקור):

"אכן, יש יסוד להבחנה בין הקריטריונים הנדרשים לשם רישום צורת מוצר כסימן מסחר לבין הקריטריונים הנדרשים לשם רישום אריזת מוצר כסימן מסחר. כך למשל, עוצמתו של החשש מפני פגיעה בתחרות באמצעות רישום אריזה כסימן מסחר פחותה מעוצמתו של חשש זה בהקשר של רישום סימן מסחר ביחס לצורתו של מוצר (להדגבה בעניין זה ראו פסקאות 12.11 ו(.32 לפסק הדין בעניין טופיפי). מאידך, קיימים שיקולים נגדיים התומכים בעמדה לפיה המבחנים לרישום בשני המקרים צריכים להיות דומים, ועיקרם הוא, שהמבחנים לעניין רישום סימני מסחר תלת ממדיים צריכים להיות פשוטים וקלים וכי יש להימנע, ככל הניתן, מיצירת אבחנות דקות וקשות ליישום."

1. המבחנים לכשירות לרישום של סימני מסחר נגזרים מלשון הפקודה ומן התכליות העומדות בבסיס דיני סימני המסחר. אשר ללשון הפקודה, בסעיף 1 מוגדרים המונחים "סימן" ו"סימן מסחר" כדלקמן:

""סימן" - אותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

"סימן מסחר" - סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם."

2. הגדרה זו מאפשרת באופן ברור את רישום של סימני מסחר תלת-מימדיים. אין לשון הפקודה מתייחסת מפורשות לשאלת כשירות לרישום של סימני מסחר שעניינם צורת המוצר או אריזתו או מוטיבים עיצוביים של אלה. כמו כן, אין הפקודה שוללת את תחולת המקבילה של דיני המדגמים ודיני סימני המסחר על אותו מוטיב עיצובי או חפץ וזאת בשונה משלילת התחולה המקבילה של דיני המדגמים ודיני וכויות היוצרים על אותו מדגם (ראה סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח - 2007).

3. פרשנות החקיקה תיעשה לפי התכליות העומדות ביסודה (א. ברק "פרשנות במשפט", כרך ב', עמ' 85 (תשנ"ג)). לדיני סימני המסחר יש שתי מטרות עיקריות - האחת הגנה על הציבור מפני ההטעיה בדבר מקור הטובין וטיבם; השנייה, הגנה בידי הסוחר או היצרן כנגד תחרות בלתי הוגנת ממתחריו (א. ח. וליגסון, דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, עמ' 1 (תשל"ג, 3), להלן: "זליגסון").

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. לנוכח מטרות דיניסם אלה, המבחן העיקרי לרישום סימן מסחר הינו אופיו המבחין האינהרנטי או הנרכש כקבוע בסעיף 8 לפקודה. מבחן זה נגזר מרצון המחוקק להבטיח כי סימן המסחר יהא מסוגל למלא את מטרותיו, דהיינו, לשדר לצרכן את מקור הטובין או השירות מבלי לגרום להטעיה בין מקורות שונים וזאת הן כדי להגן על הצרכן והן כדי למנוע תחרות בלתי הוגנת. מן הצד השני, על אותו סימן המסחר למנוע תחרות הוגנת.

5. רבות נכתב על בחינת אופיו המבחין של סימן מסחר ועל הנסיון להגדירו. כך, למשל, אומר זליגסון בספרו לעיל, בעמ' 20 :

"הסימן צריך להיות כזה שקהל הקונים (או מקבלי השירותים) ידע לזהות אותו ולאבחנו מסימנים אחרים המתנוססים על סחודות אחרות. סגולה יסודית זו מתייחסת לסימן עצמו ואינה תלויה בנסיבות חיצוניות....

המשפטנים בעולם הנאור ניסו למצוא מבחנים ברודים לקביעת האופי המבחין וזה בעיקר על ידי הגדרה חיובית של המונח הזה, אך לדעתי נכשלו בזה."

6. המבחנים לקביעת אופיו המבחין של הסימן על פי הדירקטיבה האירופית הובאו בספרס של (2011) .60 157 "וצ 1806 מה 1368 11306 01 עוב.1 5 017" ק6[6א6

9 (להלן: "ץ1461"), ואביאס להלן בתרגום חופשי ומתומצת :

א. על הסימן לשמש לזיהוי מקור הטובין והשירותים ובכך להבחין בינם לבין טובין ושירותים ממקור אחר;

ב. הערכת אופיו המבחין של הסימן נעשית בהתייחס לטובין והשירותים, אשר בגינם מתבקש הרישום ולתפיסת ציבור הלקוחות של אותם טובין ושירותים, ציבור אשר מתבונן ומודע באופן טביר;

ג. המבחנים לקביעת אופיו המבחין של סימן זהים לכל סוגי הסימנים, ואולס תפיסת ציבור הלקוחות ביחס לסוגים השונים שונה. לפיכך ייתכן כי יקשה על הטוען לאופי מבחין להוכיח ביחס לחלק מסוגי הסימנים, כגון צורות, צבעים כשלוצמם, שמות פרטיים, סיסמאות ועוד;

ד. בקביעת אופיו המבחין הנרכש של הסימן יש להתחשב בכלל הנסיבות, כגון נתח השוק של המוצר, המאמצים שהושקעו בקידומו של הסימן, אחוז הציבור המזהה את המוצרים כאלה שמקורם אצל בעל הסימן;

ה. ויהוי ציבור הלקוחות המצוין בסעיף קטן ד' לעיל צריך לנבוע משימוש בסימן כבסימן מסחר, דהיינו שימוש בו למטרת זיהוי מקור הטובין.

7. הסימן שבפניי מהווה ייצוג דו-מימדי של צורתו התלת-מימדית של בקבוקי משקאות. כאמור, בעניין טופיפי הבחין בית המשפט העליון בין סימנים שעניינם צורת המוצר עצמו לבין סימנים שעניינם צורת האריזה של המוצר. הבחנה זו אינה תמיד נקייה מספקות, במיוחד כאשר מדובר במוצרים שאין להם קשר עצמאי ללא אריזותיהם, כגון משקאות ובשמים. בדומה לכך, גם ההבחנה בין סימנים דו-מימדיים לתלת-מימדיים אינה תמיד קלה וחד-משמעית. יפים לעניין והדברים שנאמרו בעניי בקשות לרישום סימני מסחר 216872-4 (23/10/2016) :8 706+67 1116 מיוס 16.7.2012, פורסם באתר רשות הפטנטים (2012):

"לשם השוואה, לעניין בחינת אופיו המבחין של סימן המהווה ייצוג גרפי דו-מימדי של מוצר, נקבע בסעיף 75.2 לפרק השני להנחיות הבחינה של משרד סימני המסחר והמדגמים האירופי ()\0111), הוחזה שיד [סחיז6זח1 ו[1 הז הסוזס2והסוזז11 זס1 0]]166) 16 6יזס]136 5ח66601סיזוע

655 | 0חם >8\זם] 17006 (ז6א'יזם]) (פורסמו באתר משרד סימני המסחר והמדגמים האירופי בקישור 16 6/0105 6יזוז650י1/שרד/5קס/וד6. סקןסיזוז6. והז ס//:קה:

]הזוחא 5זיזס0ט/665ח6יו), כדלקמן:

0 ]0 10008ח056קז ס6ווקסזם ₪ פחוחוסה5 %8זסתד 6טסזווסו]" ץ][חס 6זם 65ט]6פוח6ו!1 60005 6ה) ]0 תסחסווהסזקסז 516!םיוו סח -3 0 05 1160] סיסע 6 ]1 05 600105 6חז50 6ו ז0 הו 16סי5וףסיז

.(1-30/00 ,0:1:1) )זז 6 [0ס51 זו

זוז [0חסו5ח6חזז3-0 יזס] 060610260 שום]-6056 6וז כיז0ט6יז 8ווז הז סז 6וז ]0 5026 6 ]0 מסוו0)ה056זק6יז 6 ]0 605156 השועו -2 ]0 6085150100 8) םוח 6טוזיזגוףו] זס] )תנטש][סז ₪150 15 ][150

".זו ]0 15ח6ח0!6 זס ז6וו0סיזק 1116 ]0 1011005ח656יזק6יז [סהסז5ח6חזו

8. בעניין טופיפי אישר בית המשפט את הנחיה הרשם לציין בפנקס את דבר היות סימן מסחר תלת-מימדי (ראה פסקה 5 לפסק הדין). לפיכך אף נקבע בחוזר רשם מ.נ. 61, "בקשות לרישום סימני מסחר תלת ממדיים - עדכון", מיוס 29.4.2008 (פורסם באתר רשות הפטנטים), בסמוך לאחר שניתן פסק הדין בעניין טופיפי, כדלקמן:

"במידה ש'וחלט כי הסימן ראוי לרישום, ותנה דישומו בהוספת הודעה, המבהידה כי הסימן הנו תלת ממד:."

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

צורך זה בציון היות הסימן תלת-מימדי נובע, בין היתר, מהכללים הכלליים שנקבעו לכשירותו לרישום, לעומת סימנים דו-מימדיים. קושי והינו כפול, שכן לעתיס סימן המוצג כדו-מימדי אינו שונה במהותו מאותו סימן תלת-מימדי. כך, למשל, חזית אריזת המוצר לעתיס אינה שונה מהותית מייצוג תלת-מימדי של אותה אריזה. ואולס המבקש לרשום את האריזה כסימן דו-מימדי מבלי לבקש הגנה על צורתה התלת מימדית, למעשה מבקש להיבחן לפי הכללים ה'רגיליים' החלים על סימנים דו-מימדיים. לעומתו, בעל סימן שיבקש הגנה על אותה אריזה תלת-מימדית ייבחן, לכאורה, לפי כללים אחריס.

לפיכך נראה כי בחינת אופיו המבחין של סימן המסחר בהתאם לאמות המידה שפורטו לעיל היא שתאפשר להגיע למסקנות בעניין כשירותו ולא הגדרת הסימן על פי מספר הממדים בו.

אמת מידה זו יושמה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 563/11 נ' ג'לאל יאסין ומ"י, ניתן ביוס 27.8.2012 (פורסם באתר בתי המשפט). באותו עניין נדון סימן שלושת הפסים של המערערת, בגינו רשמה היא שלושה סימני מסחר. סימני המסחר מהווים צורת נעל שבצידה שלושה פסים. בית המשפט התייחס לאופיו המבחין המולד של הסימן בהתאם למהותו וקבע כך:

"סימן זה, שאדידס בחרה אותו כאחד מסימני המסחר המזהים אותה עם מוצריה, הוא סימן המודבק כאמור משלושה פסים אשר ייתכן כי אדם שאין לו כל היכרות מוקדמת עימו יראה בו אלמנט עיצובי בנעל (להבדיל מסימן מסחרי). נראה כי קשה לטעון שאלמלא היתה אדידס בוחרת בסימן זה, לא היו מיוצדות נעליים עם פסים בצידיהן (השוו לסימני המסחר המזוהים עם חברות ההנעלה המתחרות באדידס כגון " סחז