סימן מסחר 148937 "נכסי הארצ"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

המבקש:

א. רקע:

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 148937 "נכסי הארצ"

שוקי בר ע"י ב"כ נחמד, אביעד, מיתר - גרף ושות', עו"ד (להלן: "המבקש")

ה ח ל ט ה

1. בתאריך 3 במאי 2001 הגיש המבקש בקשה לרישום סימן מסחר מספר 142137 (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה עבור הסימן "נכסי הארצ" כאשר האותיות הן מעוצבות. הבקשה דנן התייחסה לעסקי נכסי הנדלן ניידי, עסקי כספים ומימון, כולל בסוג 36. כך נראה הסימן המבוקש:

נכסי הארצ

2. ביום 30 בספטמבר 2001 נשלח למבקש מכתב בוחנת סימני המסחר, המודיע כי תהליך הבחינה בנוגע לבקשה יושהה, שכן קיימות בקשות קודמות דומות, אשר הוגשו ביוס 17 בספטמבר 2000, כדלקמן:

בקשה מספר 142133 ("ת'ה זז") בקשה מספר 142135 ("א2.00 ד האג"הז") בקשה מספר 112137 (זז 00 יד ג"הז1")

בקשה מספר 142140 ("*72%") כאשר האותיות מעוצבות בדיוק כמו בעיתון

הבוקר "הארצ".

כל הבקשות דנן הוגשו על ידי הוצאת עיתון הארצ בע"מ (להלן: "עיתון הארצ") בסוג 35 בנוגע ל"פרסומות, ניהול עסקים, טיפול בעסקים, פעולות משרדיות, חנויות און ליין, דואר ישיר, סחר אלקטרוני ושווק דיגיטלי".

אציין כבר עתה, כי קיים דמיון רב עד כדי והוט בעיצוב האותיות בבקשת המבקש לבקשה 142140 שהיא המילה המעוצבת "הארצ" כפי שמופיעה בעיתון היומי "הארצ". המילה המעוצבת "הארץ" בבקשה דנן, כפי שהוגשה במקור, והה לחלוטין למילה "האר" בעיתון "הארצ": (בקשה מס' 142140).

3 בתאריך 25 באוקטובר 2001 פנה המבקש ללשכה וביקש לשנות את הבקשה. המבקש

ביצע שני שינויים עיקריים שלטענתו בולטיס לעין, בעיצוב המילה "הארצ": א. החלק התחתון של האות האחרונה "צדי" שונה מעט בעיצובו. ב. באות השניה "אלף" הוארך הקו הפונה כלפי מעלה כך שיבלוט מעל הקו העליון של המילה "הארצ".

4. ביוס 6 בדצמבר 2001 השיבה הבוחנת, כי גם לאחר השינוי המבוקש עדיין הסימן אינו ניתן לרישום לאור ארבעת הבקשות דלעיל של עיתון "הארצ".

5. בתאריך 25 בדצמבר 2001 הגיב המבקש במכתב ללשכת סימני המסחר, כי אינו רואה מניעה לרישום הסימן המבוקש, ואין חשש לטענתו להטעיית הציבור, שכן הסיווג בבקשה שונה מבקשות עיתון "הארצ". המילה "הארצ" היא ביטוי שגור, ובנוסף עיסוק המבקש שונה מעיסוק בעלת ארבעת הבקשות של עיתון "הארצ". כמו כן, המבקש מקדיס למילה הארצ את המילה "נכסי".

6. בתאריך 10 במרץ 2002 התבקש המבקש ע"י הבוחנת להמציא חומר מודפס המציג את אופן השימוש בסימן. בתאריך 24 במרץ 2002 נשלח ע"י המבקש בתגובה חומר מודפס שהוא נייר פירמה.

7. בתאריך 6 במאי 2002, נשלחה על ידי הבוחנת הודעה למבקש, כי ההשגה על פי סעיף 1) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה") בדבר אי כשירות עקב דמיון עד כדי הטעיה, תבוטל אם יסכים המבקש להודיע על דבר פרסום בקשתו להוצאת עיתון האר בע"מ, בעלת ארבעת הסימנים הרשומיים 142133 ,142135 , 142140, (להלן: "ארבעת הסימנים" או "הסימנים של עיתון "הארצ").

8 המבקש סירב לתנאי שהציבה בפניו הבוחנת, ולאחר התכתבויות עם הבוחנת ביקש שרשום סימני המסחר יפסוק בנדון.

ב. עיקרי טענות המבקש: 1. המבקש בסיכומיו העלה מספר טענות המתחלקות לשתים:

א. טענות שלא לעניין כשירותו של סימן המסחר (סעיפים ב1 ו- ב2 לסיכומיו), שעיקרן: > עינוי דין. + חוסר סמכות בוחני מחלקת סימני המסחר לדחות בקשה לרישום סימן מסחר.

ב. טיעוניס לגופו של עניין, שעיקריהס היו כדלקמן:

ג.

* הסימן המבוקש אינו זהה ואינו דומה לארבעת הסימנים של עיתון "הארצ". המבקש שינה את גופן האותיות, ולטענתו, השינוי שעשה היה מהותי, בייחוד

באותיות "א" ו-"ץ". + הסימן הוא שילוב של שתי מילים (בניגוד לסימנים של עיתון "הארצ"). > הלכה למעשה, מופיע הסימן המבקש עס כיתוב "שיווק נדלן עסקי". * סימן המבוקש סיווגו שונה מסיווג סימני עיתון "הארצ".

> המילה "הארי" היא מילה נפוצה ושכיחה.

טוהר הפנקס וסמכות הבוחנים י

1

תפקיד מרכזי וחשוב של רשם סימני המסחר הוא לשמור על "טוהר הפנקס". משמעות המונח טוהר הפנקס הוא כי על הרשם לדאוג שלא ירשמו בפנקס לרישום סימני מסחר סימנים שאינם כשרים לרישום.

בתפקיד והכ"שומר הפנקס", בתוקף סמכות הרשם, בין היתר, לא לאפשר רישום סימנים בפנקס, שיתכן ואושרו בשלב ראשון על ידי הבוחן. סמכות זו תקפה לגבי הפנקס לרישום סימני מסחר והן לגבי פנקסי פטנטיס ומדגמיס, הכל במסגרת תפקידו של הרשם כרשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר.

הענקת תעודת סימן מסחר חתומה על ידי הרשם היא ראיה (לכאורה) לזכות המשפטית הכשרה של בעל הסימן, המוענקת ונרשמת כדין בפנקס לרישום סימני מסחר. בוחן סימני המסחר הוא יד ימינו של הרשם בבדיקת כשרות לרישום של בקשות לסימני מסחר.

בעניין הנדון שלפנינו, בוחנת סימני המסחר בחנה את הבקשה הסכימה בסופו של הליך הבחינה לקבל את סימנו של המבקש, (לאחר שביצע בו שינויים), בתנאי שיסכים ויודיע להוצאת עיתון הארצ בע"מ, בעלת ארבעת הסימנים, על פרסום בקשתו כדין ביומן סימני המסחר לצורך מתן אפשרות להגיש התנגדות. סירוב המבקש לתנאי והיה העילה לדיון שבפנינו. בדיקה ועיוו בחומר שהובא בפני הביאה אותי למסקנה הפוכה מזו של הבוחנת. דעתי היא כי בקשת המבקש אינה כשירה לרישום על פי דין, ודינה להידחות.

מבחן עין פשוט של הצבת הסימן 142140 "הארצ" של הוצאת עיתון "הארצ" בצמוד לבקשת המבקש "נכסי הארצ" מצביע על דמיון רב ביותר בין הסימנים, על אף שני השינויים שביצע המבקש בבקשתו.

בניגוד לטענות המבקש, לבוחניס סמכויות כדין לסייע לרשם בשמירת טוהר הפנקס, לבצע חיפוש ולבדוק האס הסימן כשיר לרישום. סמכויות אלו מקובעות בסעיף 22(א) לתקנות סימני המסחר 1940, הקובע כדלקמן:

"(א) עס קבלת בקשה לרישום, יצווה הרשם לעווך תיפוש בי[ סימני המסחר והבקשות התלויות ועומדות כדי לברר באם רשומים בפנקס איזה סימנים לאותן סחודות או לאותו תיאור של סחודות המודהים עם הסימן המבוקש או הדומים לו במידה העשויה להטעות."

(ההדגשה אינה במקור- מ.נ.)

הרשם מצווה כדין על בוחני סימני המסחר לבדוק כשירות הסימן. רשם סימני המסחר הוא הקובע בסופו של דבר באס הסימן כשיר לרישום בפנקס, ואם כן, ירשום הסימן בפנקס וימסור תעודה חתומה בחותמו לבעל הסימן. הבוחן הוא יד ימינו של הרשם ומסייע בידו. אי קבלת בקשה על ידי הבוחן בשל קיוס בקשה זהה או דומה (או מסיבה אחרת) מאפשרת לבעל הסימן להביא את ההכרעה לרשם סימני המסחר.

במקרה כזה הרשם עצמו בודק את הבקשה, ו"כשומר שער הכניסה" לפנקס רשאי הרשם לקבל את הבקשה או לדחותה. רשאי הוא לדחותה אף אס הבוחן, שהוא עוזרו, קובע שהבקשה ברת קיבול. כל עוד לא הוענק הסימן, רשאי הרשם בכל שלב לשנות כל קביעה של בוחן ולהעניק או לדחות בקשה לסימן.

סעיף 26 לפקודה קובע כדלקמן:

"הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת ההתנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות (והלט בה לטובת המבקש, ירשום הרשם את סימן המסחר זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אס הודה בית המשפט אחרת."

משמע: באס קובלה בקשה בטעות על ידי הבוחן, רשאי הרשם שלא לרשום את הסימן.

כוונת המחוקק בשמירת טוהר הפנקס באמצעות הרשם בולטת בענייני פטנטים. בסעיף 4 לחוק הפטנטים, תשכ"ז- 1967 נקבע כדלקמן:

"הוגשה התנגדות כדין לפי סעיף 30 ובוטלה

לאחד מכן, רשאי הרשם שלא לתת את הפטנט

המבוקש אס אגב התנגדות התגלה לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחלה." דהיינו, מדובר במקרה בו בקשת פטנט אושרה על ידי הבוחן וקובלה, ופורסמה להתנגדות הציבור. מאן דהוא התנגד ואחר כך חזר בו, למרות זאת עדיין רשאי הרשם לא להעניק

פטנט, אס נתגלה לו אגב הליך ההתנגדות חומר המעיד שאין להעניק את הפטנט.

בעניינו בוחנת סימני המסחר דחתה את הבקשה במהלך ההתכתבויות יותר מפעמיים אחת, ולבסוף התרצתה והסכימה לקבל את הבקשה בכפוף לתנאי, שהמבקש יודיע לבעלת ארבעת הסימנים על קיבול בקשתו. המבקש סירב ומכאן עלה הדיון הנדון שבפני.

כפי שיובהר להלן, הדיון בשאלה האס יש להודיע לצד השני על קיבול הבקשה מיותר לעניינו, שכן אקדיס ואומר שהחלטתי היא לדחות את הבקשה.

אציין רק שהוראת הרשם, עליה השיג המבקש, להודיע לבעל סימן רשום דומה על בקשה שקובלה, הוא נוהל משרדי מקובל (218666 2111606)) הקיים בלשכת סימני המסחר זה שנים, ומטרתה לשמור על טוהר הפנקס ולמנוע מבעל בקשה לרשום "בסתר" בקשה שיתכן שבעל סימן רשום יבקש להתנגד לה. אמנס פורמלית הבקשה מתפרסמת ביומן סימני המסחר להתנגדות הציבור, אך מן המפורסמות היא שמעטיס מאוד רוכשיס את יומו סימני המסחר ומעייניס בו. אשר על כן, נקבע נוהל משרדי ּה, הקובע שכאשר מקובל סימן "גבולי" וקייס סימן אחר דומה שיתכן שבעליו יבקש להגיש התנגדות, מביאיס את דבר קיבול הבקשה לבעליו של בעל הסימן הדומה. מעולס בעלי הבקשות מחד ובעלי

הסימנים שהודיעו להס על הבקשות מאידך לא ערערו על הליך הודעה מסוג ההתנגדותו הנחרצת של המבקש להודיע על מצב בקשתו לבעלת ארבעת הסימנים מעוררת סימני שאלה. אציין שהליך של הודעה לצד אחר הביא לא פעס לפתיחת הליכי התנגדות לסימן שקובל, שהסתיימו בקבלת ההתנגדות.

ד. "האר" (מעוצב) כסימן מסחר מוכר היטב, והתייחסות לטובין שאינם מאותו הגדר

1. המונח "סימן מסחר מוכר היטב" מוגדר בסעיף 1 לפקודה כדלקמן:

"סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעותו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל *ילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכל בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק."

סעיף 14(11) לפקודה קובע מהסימנים שאינם כשירים לרישום כדלקמן:

"סימנים אלה אינם כשירים לרישום

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר,אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהן מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה מהשימוש בסימן המבוקש."

(הדגשה אינה במקור- מ.נ.)

2. המבחנים ומבחני העזר לקביעה מהו סימן מסחר מוכר היטב פורטו בפסקי דין ומאמרים רבים. סגן הרשם הנכבד סיכם בהחלטתו מיוס 3 בספטמבר 2003 בעניין סימן המסחר מס'

1 "אדא" כללים ומבחני עור שנקבעו במהלך השנים בנוגע לקביעה מהו סימן מוכר היטב, וביניהם:

א. היקף ומשך השימוש

ב. מידת ההכרה של הסימן

ג. | היקפי שימוש בסימן

ד. | היקפי פרסום הסימן

ה. | מידת האופי המבחין של הסימן

ו. | ייחודיות הסימן

מבחנים אלה ונוספיהם מסומכים בעמודים 8 עד 16 בספרו של המלומד. ./\ 6006%עת

. 1997 0115סע\1116ו5] , "1/1365 תעו0ב>6[1-1 /\ [)הּ 5הוסגחה 1" ,676ז5סו

הנני קובע, כי הסימן הרשום "האר", מספר 142140, של עיתון "הארצ" הינו סימן מוכר היטב. לית מאן דפליג כי עיתון "הארץ" הוא אחד מבין שלושת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינת ישראל, ומופיע בחנויות הספרים, בקיוסקים ובראש חוצות אצל רוכלי המדרכות יוס יוס מה עשרות רבות של שנים (עוד מלפני קום המדינה). העיתון גם מחולק בבוקר לבתי ספר ומוכר היטב בין היתר בוכות שמו "הארצ" המעוצב בצורה ייחודית והמתנוסס באופן בולט על עמודו הראשי. הסימן דנן עומד בכל אמנת המידה הנדרשות להכרה כסימן מוכר היטב, והן: מידת ההכרה של הסימן, היקפי פרסום, שימוש, יחודיות ואופי מבחין.

הסימן מס' 142140 מוכר היטב בשל העיצוב הייחודי של האותיות. האותיות מרוחקות זו מזו ברווח צר ואחיד, כאשר בליטת אות אחת נכנסת לשקע חברתה. לכל אות יש עיצוב ייחודי ולא מקובל (למשל עיצוב האות "א"). אין כל ספק, כי הושקע בעיצוב הסימן הייחודי המעוצב "הארצ" של עיתון "הארץ" - זמן, מחשבה, ניסיון וכישרון.

המבקש העתיק העתקה מושלמת בבקשתו המקורית, את הסימן המוכר היטב 142140 בנוגע למילה "הארצ", וגס בשינויים שביצע בסימנו בשלב מאוחר יותר אין די.

המלומד וליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", הוצאת שוקן, תשל"ג, בע"מ 1 כותב, כי הייעוד של החקיקה בסימון טובין הוא: "להגן על הפרט כנגד השגת גבול ע"י מתחלתו

להטיל על הפרט העוסק בסחר או בתעשיה את החובה לבחור בסימן כזה לסימון סחורתי, שלו יטעה את הקהל ולגבי טיב הסחורה וסגולותיה." (הדגשה אינה במקור- מ.נ.)

בענייננו המבקש משיג את גבולו של בעלת הסימן 142140 ומשתמש במוניטין שלה. יש לדחות טענת המבקש, שהגדרת הטובין שלו אינה כשל בעלת הסימן, ולכן על סימנו להירשם. טענה זו דינה להידחות בעיקר משני הטעמים הבאים:

א. עצם היות הסימן המעוצב מס' 142140 "הארצ" סימן מוכר היטב, מעניק לו הגנה "גם לגבי טובין שאינם מאותו הגדר", כלשון סעיף 14(11) לפקודה.

ב. ארבעת הסימנים של הוצאת עיתון "הארצ", לרבות הסימן מס' 142140 "הארץ", אינם מתייחסים ספציפית בהגדרת הטובין להוצאת עיתון, אלא לתחום הרחב של "פרסומות, ניהול עסקים, טיפול בעסקים, פעולות משרדיות ... וכו'". תחומי אלה בהחלט אינם רחוקים מבקשת המבקש ויכולים גם לכלול עסקים שונים כגון "עסקי נדל"ן ועסקי כספים למימון". הנני דוחה את בקשת המבקש, שכן הקהל הרחב עלול בהחלט להתבלבל ולחשוב שהוצאת עיתון האר בע"מ שעוסקת בין היתר בפרסומות (כולל פרסומות בתחום הנדל"ן) הרחיבה עסקיה גם לעסקי נדל"ן אחרים. ארבעת הסימנים של עיתון "הארצ" אינם מוגבלים בסיווג שניתן להס להוצאת עיתונים.

9. כמו כן, הנני דוחה את הבקשה לרישום, שכן קשה שלא להגיע למסקנה, כי המבקש "רוכב" בבקשתו על המוניטין של עיתון "האר", שסימנו הוא סימן מוכר היטב. משדחיתי את הבקשה מהסיבות דלעיל, אינני נגעק לשאלות נוספות מתחום דיני עשית עושר ולא במשפט וזכויות יוצרים. אציין רק שאמצ אמות המידה המקובלות בהפרת זכויות יוצרים הקובעות שדימיון מפתיע ואפשרות לעיין (במועתק) מסדדים להוכחת העתקה, מצביע בעניננו על כך שהמבקש העתיק את הסימן 142140. בעניין וה ראה כדוגמא ע"א 559/69 דן אלמגור נ. גיורא גודיק ואח', פ"ד כ"ד(ו) 825, 830 וכן ע"א 23/81 משה הרשקו ואח' נ. חיים אורבך ואח', פ"ד מ"ב(3) 749.

0. שני השינויים הקלישא שביצע המבקש בסימן המבוקש היו ניסיון לא מוצלח "לצאת לידי ולברוח" ולו במעט מהסימן המקורי שהועתק בשלמותו מהסימן 142140.

ה. המילה "האר" הינה נחלת הכלל:

1. הנני מקבל את טענתו של המבקש כי עצם המילה "הארצ", בעקרון, דינה להישאר בנחלת הכלל. המילים "ארץ" או "הארצ" הן בבחינת שם גנרי, ואין אדס רשאי להשתלט על שם גנרי. בעניין וה ראה דברי כבוד השופט חשין בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך יהודי דתי נ. אס.בי.סי., פ"ד נה(3) 933 וכו ראה החלטתי מיוס 4 בנובמבר 2003 בעניין הבקשה לסימן מסחר מס' 151051 "חדשות הספורט".

2. לפיכך, באם המבקש היה מגיש לרשום סימן מסחר "נכסי הארצ" כצמד מילים (לא מעוצבות או מעוצבות בעיצוב אחר מקורי) בנוגע לעסקי נדל"ן, יתכן והייתי פוסק אחרת. ככלל אין מניעה להשתמש בשס "הארצ" בשילוביס שונים (ואף לרשום סימני מסחר) כל זמן שאין העתקה של עיצוב ושימוש במוניטין של אחר, עד כדי בלבול והטעית הציבור.

3. דוגמאות לצמדי מילים כסימנים רשומים המכילים את המילה "הארץ" הם הסימנים הרשומים בישראל "טעס הארצ" (מספרים: 111589 ,119506 של חברת סופרסל בע"מ) ו"תוצרת הארצ" (מספרים 161376 ,161377 ,101378) של רשות השידור.

4. משבחר המבקש להעתיק דווקא ולהשתמש בעיצוב המיוחד והידוע של הסימן המוכר היטב "האר" (ועיצוב דומה במילה הצמודה לה "נכסי"), הרי הטענה שהמילה "האר" היא נחלת הכלל אינה עומדת לו, שכן דניס אנו במכלול המעוצב של המילה.

ו. "עינוי דין" וטענות אחרות: 1. המבקש מעלה בסיכומיו טענת עינוי דין, שכן חלפו לדבריו שנתיים וחצי ממועד הגשת הבקשה עד הגשת הסיכומים. 2. הנני דוחה טענה זו, שכן במהלך הרגיל של אישור סימן שאין בו בעיות מיוחדות, ההליך אורך לעיתים קרובות כשנה. בענייננו התנהל הליך בלתי רגיל, בו המבקש עצמו מודה בסיכומיו בסעיף 1.2 כי "המבקש מודע לבעיות טכניות שעכבו הטיפול בבקשתו ושאינן

באשמת המחלקה או מי מטעמה" (מספר חדשים לא היה רשם סי הכיתוב "שיווק נדל"ן עסקי" אינו יותר מאשר תיאור השירות שנותן המבקש ואינו חלק מהסימן המבוקש. כדוגמה "האר המובטחת" בצמוד "לשירות נסיעות ותיירות" אינו מעלה ואינו מוריד מהסימן. המילים הנוספות הן בבחינת תיאור עסקיו של המבקש ותו לא. אם המבקש היה רואה במילים "שיווק נדל"ן עסקי" חלק מהסימן, היה מתכבד ומגיש אותן לרישוס במצורף לסימן. אציין בהערת אגב, כי סימנים מסוג זה ("שיווק נדל"ן עסקי") הס סימניס מתארים ואינס כשירים לרישום לפי סעיף 10(11) לפקודה.

סוף דבר: לסיכום, הנני דוחה את בקשת המבקש לרישוס סימן מסחר מספר 148937 "נכסי הארצ" (מעוצב)

והנני מורה כי הסימן "נכסי הארצ" לא ירשס.

ד"ר מאיר נועס,