סימן מסחר 133517

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 133517 "ריהוטים" (לא מעוצב)

המבקשת: תים תערוכות וירידים בע"מ ע"י ב"כ עמיר פרידמן ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר מספר 133517 "ריהוטים" (לא מעוצב) לגבי פרסומת, ניהול עסקים, טיפול בעסקים, עריכת תערוכות (להלן: "הבקשה" או "הסימן המבוקש").

2. מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן משלושה נימוקים: א. בהיותו "סימן מתאר ביחס לתערוכה שעניינה ריהוטים או פרטי ריהוט". ב. משום שהמילה ריהוטים נמצאת בשימוש העוסקים בייצור ומכירת רהיטים. ג. מכיוון שהמילה ריהוטים משמשת כחלק משם של חברות רבות העוסקות בתחום.

3. המבקשת הגישה הרצאת טענות ובה פירוט טענותיה ואליה צירפה תצהיר תומך מפי מנהל המבקשת, מר עמי ליכט. כן הגישה המבקשת תיק מוצגים ובו קטלוגים של מספר תערוכות "ריהוטים" שארגנה המבקשת, קטעי עיתונות שונים, סקרים וכיו"ב.

4. במענה להרצאת טענות זו סירבה מחלקת סימני המסחר את רישום הסימן במכתב מנומק מיום 12.12.06. בתגובה למכתב והגישה המבקשת הרצאת טענות משלימה וביקשה להעביר את התיק להחלטתי ללא קיום דיון בפני.

טענות המבקשת:

5. המבקשת טוענת כי היא השתמשה במילה "ריהוטים" עבור ניהול תערוכת הריהוט הגדולה והמובילה בישראל, אותה היא מפיקה, אשר זכתה, לדבריה, למוניטין רב.

לטענת המבקשת הסימן המבוקש הינו רומז ולא מתאר שכן השימוש בסימן הינו לצורך התערוכה האמורה ולא לחנות למכירת ריהוטים, כפי שסברה מחלקת סימני מסחר בטעות.

מוסיפה המבקשת, כי גם אס מדובר בסימן מתאר, הרי שרמת התיאוריות שלו איננה גבוהה וכפועל יוצא קל להוכיח שהסימן רכש אופי מבחין ברבות השניס.

תערוכת "ריהוטים" אותה מפיקה המבקשת נערכת מדי שנה מזה 28 שנים בחול המועד סוכות והיא מקיפה את מירב ומיטב היצרנים בתחום הריהוט בישראל.

לטענת המבקשת, התערוכה זכתה למוניטין רב בידי העוסקים בענף הריהוט אשר רוכשים שטחי פרסום ותצוגה במסגרת התערוכה והסך הצרכן הרלוונטי של מבקש הסימן.

מנכ"ל המבקשת הינו הבעלים הרשום של אתר האינטרנט [1.60.1ת110011] ועו המהווה את אתר האינטרנט הייצוגי של התערוכה.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי הסימן המבוקש הפך לסימן מוכר היטב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר ולפיכך ניתן לרשום כסימן מסחר. גם אס לא הגיע הסימן ריהוטים לדרגת המוכר היטב, הרי שרכש המשמעות המשנית הנחוצה לצורך רישומו כדין עבור תערוכה בתחום הריהוט.

לטענת המבקשת, היא היחידה שעושה שימוש רומז רב שנים במילה ריהוטים בכל הנוגע והקשור לעריכת התערוכה המרכזית והחשובה ביותר בענף הריהוט וגם מסיבה זו יש לרשום את הסימן על שמה.

סקרי דעת הקהל שערכה המבקשת מעידים על שביעות רצון, היכרות והוקרה משמעותיות של תערוכת ריהוטים אף בקרב הציבור הרחב, הצרכן המשני, שאינו נמנה על ציבור העוסקים בענף הריהוט, הצרכן הראשוני.

על פי הסקריסם שערכה המבקשת, לטענתה, הצרכן הראשוני מכיר ומודע למותג "ריהוטים", שכן כל גורם בעל מוניטין ומותג מוביל בתחום הריהוט משתתף באורת פעיל בתערוכת ריהוטים וגם ממתין בתור על מנת לזכות להימנות על הגורמים המשתתפים בתערוכה. לטענת המבקשת, מן הסקרים עולה כי כ-75% מהאוכלוסייה באר מכירה את תערוכת ריהוטים. לטענת המבקשת, הסקריס שנערכו עומדים באמת האמות המידה שהציב ביהמ"ש העליון.

לטענת המבקשת, היא עשתה שימוש רב שנים, פורה ועתיר מוניטין בשם המסחרי ריהוטים והוא אף עומד באמות המידה שקבע ביהמ"ש העליון לרישום סימן תיאורי בעניין "תירוש", היינו שלא נעשה במילה מזה עשרות שנים כל שימוש שהוא בשפה המדוברת פרט לשימוש שנעשה בה ביחס לטובין הספציפיים של מבקש רישום הסימן.

ממשיכה המבקשת וטוענת כי גם אס מדובר בסימן מתאר, הרי שהוא רכש אופי מבחין מספיק לרישומו על שמה. בעניין זה המבקשת מביאה נתוניס על תקציב הפרסום לשנים 1 - 2005 של התערוכה.

7. כן טוענת המבקשת, כי סוחרי ריהוטים אף פרסומו מודעות פרסומת תוך שימוש בשם של תערוכת ריהוטים בנוסח "ריהוטים 2006 - התערוכה נמשכת". המבקשת טוענת, כי חיקוי השם וכן השימוש בהידיעה מעידות שתיהן על המוניטין הרב של השם המסחרי "ריהוטים".

8. לטענת המבקשת, השימוש במילה "ריהוטים" בשפה העברית הינו שימוש חריג ונדיר ומעיד על כך, לטענתה, מיעוט האזכורים במנוע החיפוש "גוגל" של מילה זו לעומת הטיות מקובלות יותר של המילה כמו ריהוט, רהיט ורהיטים.

9. כאמור, מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום הסימן בשלושה טעמים שונים:

א. הסימן הינו מתאר ביחס לשירות המוצע (ס' 8 ו-10(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). ב. הסימן הינו מורכב ממילה "נוהגת במסחר" (ס' 10(11) לפקודה). ג. הסימן הינו חלק משם של חברות העוסקות בתחום (ס' 12 לפקודה).

ס'8 לפקודה קובע:

"8. (א) אין סימן כשיר לדרישה כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין). (ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

ס' 10(11) לפקודה קובע כדלקמן:

"(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מילים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאודם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישדין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;"

1. לעניין פרשנות הוראות אלה קבע בית המשפט העליון בעניין ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, תקדין עליון 6), 338) (להלן: "עניין תירוש") כדלקמן:

"הפקודה אוסדת אפוא על רישום של שם מתאר כאשר התיאור כול להתייחס לסוג, מהות, איכות ועל פי הפסיקה גם יעוד פונקציונלי (ר' בג"צ קליל, בעמ' 317), אלא אם דכש אופי מבחין (לנושא זה אדרש בהמשך). הרעיון הגלום בחלופה זו הוא ברור ומתבקש: אין מקום למתן הגנה מכוח רישום סימן מסחר לשמות המתארים סוג מסוים של סחורה או טובין, והם כולים להתאים לסחורתו או הטובין של פלוני, כמו לאלה של אלמוני."

ולענייננו, אין ספק, כי המילה "ריהוטים" היא חלק ממגוון המילים המשמשות בשפה העברית, המילה מופיעה במילון אבן שושן והוגדרה כך:

"ריהוט, דיהוט- 1. הכנסת דהיטים בבית , קביעת להיטים: דהוט החדר. רהוט הדידה לזוג הצעיר. 2. מעדכת הלהיטים בבית; בדירתו רהוט מודרני. רהוט יש(- [רהוט -, רהוטים, -טי-].

הגדרה דומה מצאנו גם במילון יעקב שויקה "רב המילים המילון השלם עברי עברי":

"ריהוט, שם ז', 1. כל הרהיטים בבית, בחדר או במקום מסוים; רהיטים באופן כללי. ...2. הפעולה של מי שמדהט בית, חדר וכד' ;...[רהוטים; ר.ה,ט ]"

מן המפורסם הוא, כי מדובר במילה שלשון הרביס המבוקשת שלה לא נמצאת בשימוש יומיומי שוטף, שכן אין נוהגים לרבות את המילה "ריהוט" על שני משמעיה לעיל. אולם מילה זו הינה חלק בלתי נפרד מהשפה העברית החיה והקיימת. כך, למשל, בחיפוש של המילה "ריהוטים" נמצאו 11,100 תוצאות במנוע החיפוש (על סמכות הרשם לערוך מחקר עצמאי, כגון במילוניס ובמאגרי מידע, ר' החלטת בית המשפט העליון בעניין תירוש). שונה מקרה זה מעניין "מוצאות" (בקשה לרישום סימן מסחר מס' 151913) שם התרתי לרישום את הסימן "מוצאות" לבתי שימוש ניידים. המילה "מוצאות", אשר מקורה בתנ"ך ופירושה "בתי שימוש", איננה שגורה בפי הציבור ואיננה מוכרת והיא בבחינת "אות מתה" בשפתנו (ר' סעיף 13 להחלטת).

השירות אותו מעניקה המבקשת הינו תערוכה בה מציגות חברות שונות רהיטים או דברי ריהוט לבית ולמשרד. העולה מהמסמכים שהציגה המבקשת בפניי, ובמיוחד מהסקר שנערך עבורה, נספח טז' לתיק המוצגים, הוא כי רוב המבקריס בתערוכה מגיעים אליה על מנת לרכוש רהיטים ולהתעדכן במגמות החדשות בתחום ריהוט הבית.

המבקשת טוענת, כי השירות המוצע על ידה הינו מקום תצוגה לחברות לייצור רהיטים וכי ביחס לשירות זה, הסימן הינו מרמז. הנני דוחה את טענת המבקשת כי זהו השירות המוצע על ידה וכי הסימן המבוקש הינו מרמז ביחס אליו.

כפי שהובהר לעיל, התערוכה הינה מקום מפגש בין מוכרי ריהוטים לרוכשיה וקהל היעד של אותו שירות הינו הציבור הרחב. על כך מעידים הפרסומים של המבקשת שצורפו בנספח י"ב לתיק המוצגים שלה וכן הסקר שערכה. בפרסום לתערוכת ריהוטים 2002 נאמר כך:

"תערוכת ריהוטים 2002 מציגה בפניכם מגוון ענק של דהיטים ומוצרים לבית בעיצובים חדשניים של מיטב החברות והמעצבים בישראל ושל מותגים בינלאומיים. ריהוטים 2002 - זה המקום והזמן לבוא, לראות, להתרשם ולקנות את הדהיטים שתמיד חלמתם."

גם הסקר לעיל מתמקד בציבור המבקריס בתערוכה ולא בחברות הרהיטים. כך, למשל, נשאליס המבקריס על מטרת הביקור, שביעות רצונס מן התערוכה, כוונתס לבקר בתערוכה הבאה ועוד.

יפים לעניין זה דבריו של המלומד א. ח. זליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודיני הסמוכים להם" בעמ' 40:

"כשאלת השאלה: מי הוא הקהל המשמש אמית מידה לקביעת תכונת הסימן כמתאר או כרומז? הקהל הקובע הוא זה שמקבל את הסחורה אחרון, דהיינו הצרכן, ולא קהל הסוכנים או הסיטונאים, המקבלים את הסחורה מהיצרן."

כלומר, גם אס התערוכה איננה "חנות לממכר רהיטים" רגילה, הרי שהיא ממלאת פונקציה דומה מאוד. לפיכך הנני קובע כי הסימן המבוקש "ריהוטים" הינו קרוב מאוד על ציר התיאוריות לקצהו הגנרי (לעניין "ציר התיאוריות" ראה החלטת בית המשפט העליון בעניין תירוש וכן החלטתו של כב' הפוסק בקניין רוחני אקסלרד בעניין "תירוש" בבקשה למחיקת סימני מסחר 75974 ו-75775.

המבחן להיות הסימן מתאר (להבדיל ממרמז) הינו "האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מייד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לרגע קט לפחות עד אשר קשר זה יוברר לו." (ר' ספרו של זליגסון לעיל, בעמ' 40).

בעניין מבחן ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון בעניין ע"א 3559/02 מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1), 873, וכן ע"א 5792/99.

תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' א.ב.ס.י.ס.

פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933.

אין בלבי ספק שהצרכן יודע ומבין מיידית שהמילה "ריהוטים" מתארת מקום לממכר או לייצור ריהוט. אין כאן בצורך ברגע של מחשבה על מה מדובר. אדגיש, שמדובר בכינוי נפוץ לבתי עסק העוסקים בתחום זה. על פי רשם החברות, רשומות כיו"ש 25 חברות שהמילה ריהוטים הינה חלק משמו, ביניהן, "טיב ריהוטים אחים רזניק בע"מ", "ריהוטים תעשיות ומכירות בע"מ", "ריהוטים כרמיאל - עיצוב, ריהוט משרדי מתקדם בע"מ" ועוד רבים.

אני מקבל את טענת המבקשת, כי עצם השימוש במילה "ריהוטים" בלשון רבים איננו נפוצה. הינה נכונה, אין בכך די בכדי להפוך את הסימן מסימן מתאר לסימן רומז. בעניין זה קבע בית המשפט האמריקאי כי הסימן 50005 איננו כשיר לרישום בהיותו אך מתאר את השירות אותו הוא בא לסמן תוך הוספת סיומת "ס" עבור רבים. מדובר במילה שמשמעותה המילולית הינה ענף בסוציולוגיה העוסק בניתוח תיאורי של קבוצות חברתיות. רישום הסימן התבקש עבור בית המשפט קבע שם כדלקמן:

"שירות מסוג חקר שוקים וסקרים."

בדרך זו הלך בית המשפט האמריקאי גם בעניין שתהקותס נ' מך, שסירב רשם סימני המסחר לרשום את הסימן 5 צ 000 עבור שירותי רישוי של וכויות קניין רוחני. בעניין זה נקבע:

"שירות מסוג חקר שוקים וסקרים."

בדומה לכך נקבע שהפיכת שם העצם הגנרי "תסןעם" לפועל "260ותס!ץצז", איננה הופכת את המילה החדשה לסימן שאינו גנרי.במקרה בו מוכח לבית משפט כי מלה שכיחה זכתה למש מעות מישנית המקנה זכות לעוסק פלוני, גם-אז תוגבל ההגנה לשימוש באותה מלה בלבד אך לא לצירופים שונים הכוללים אותה או להטיותיה.

כן נקבע, כי סקר דעת קהל הינו אחד הכלים להוכחת אופי מבחין של סימן ומודעות הצרכנים (ראה 81ח01109 , "1465 17806 0חה %5ז1/]8 177806 01 עוה.1 16" ,ע א 7 .כ 81 ,2001 ,תס0תס.1 ,611/\א3]/ :8 5666).

בסקר בקרב הציבור שנערך עבור המבקשת נבדקה מודעות הציבור לסימן "ריהוטיס" (נספת טז' לסיכומי המבקשת). כמקובל, נבדקו הן "המודעות הבלתי נעורת" (היינו, מבלי להוכיר את המלה "ריהוטים" בגוף השאלה) והן "המודעות הנעזרת" לסימן זה. על פי הסקר, במודעות נעורת, שני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת שמעו על תערוכת ריהוטים וכשליש מהאוכלוסייה הבוגרת ביקר בתערוכה. אלו נתונים מרשימים ביותר המעידים על היכרות הציבור עם תערוכת "ריהוטים".

ואת, בבדיקת מודעות בלתי נעזרת של הציבור לשמות של תערוכות ריהוטים בכלל נמצא, כי "ריהוטים" איננו מותג מזוהה בקרב הציבור, שכן רק 3% מכלל הנשאלים ידעו לציין את השם "ריהוטיס" כתערוכת רהיטים המתקיימת בארץ, מרבית הנשאלים כלל לא ידעו לציין שם של תערוכה ומתוך אלה שציינו, הרוב ידעו שמתקיימת תערוכה בגני התערוכה.

מצירוף שני נתונים אלה עולה המסקנה כי גם צרכנים, אשר ביקרו בפועל בתערוכה לא הצליחו לזכור את שמה, שהרי מתוך הנשאלים כ- 30% ביקרו בתערוכת "ריהוטים" ואולם רק 3% היו מודעים לסימן "ריהוטיס" במודעות בלתי נעזרת. גם מסקנת הסוקרים הייתה כי: "ריהוטים כתערוכת ריהוטים לא נחשבת ב - מותג בתחום. (לא מחכים לזה)".

ואת אציין, כי על פי הסקר גם תערוכות ריהוטים או מרכזי רהיטים אחרים, שצוינו באוזני הנשאלים לא הגיעו לדרגת "מותגים" ידועים בתחום.

בהערכת אופי מבחין נרכש של סימן יש לקחת בחשבון לא רק מהו החלק בציבור שמזהה את השירות כקשור ליצרן ספציפי באמצעות הסימן ואף את נתח השוק של המוצר או השירות.

(3) 1616 ויז1/ חסזז6)0יזטזס1חו מס שו6056-10 וז החסז] זס6[6 15 ו 86ייז" ץ65501101 ,15 ו[סזעש ]0 1ח16ח60 6שזזה0ז105ו5 6הז ,89/1040 6שזו66יזוכ1 זפיזו:1 ][ס 6 זה ,40/94 סא מסחם!ווס6ת ]0 (7)3 6]6חזג ]0 01 0 [160ח6ו ויז םח 16 ]0 56גו הווסיזה 610610 6טזו6חזו15 ]0 הסחזו5ווו06 סז 1060111165 6ז!פווק זההט6|6יז 86 ]0 מסוזיוסקסיזק 1ה60ו]וח51 0 16051 1 סז 6 זו זם]וווזיזסק 0 חזסיז] הזו חוףזזס 05 561665 יזס 90005 1 ועו ת] 665ח0)פתזווסזו 6‏ 6] מזשטסוס11 .%מסתד ₪06 6ם ]ס 6 קז 86וו \'ףווסיזה) ז6ז6סיזסו]6 6טזו6ה5ו0 ]0 מסזוז8וווף6ם "זס] זחסחחסיוזווףסיז 0 606ח6ז0]0יז ץע ש[5010 6510011800 06 06מח60 05-5005100 060ז000ז 1 10 500) 060100065 01060 60יק 5 56 000 5001 9660

וח 0-299/99 02056 חח ,52 הקסיזטסיזסק 566ח6ו) ]05 הזד 6]]606 (62 00 61 8וקסיזףסיזסטן ,1-5475 תא [2002]

60 151106106 "זס )הש 6056 זם]וו6וויזסק 0 חז 0ח0550551 חסהשר ,טזוחד ה6וו5 5'ז0610] ]0 ח06) 06 )8וחז ]הווס66 56ו הףווסיזו!ז 60יזוו06 066 סז זפח6זהו 186 זסוה 16 עש 6|1ו][ 6זסה5 ]%6והתד 6הז 00|[ זסותו ,05 ]סז 16 0 א'זסוח 16 ]0 56וו 6 ]0 מסזוסיזוו חח 5606 [6וו 990 ]ו ]ססיזק | .תד 6 טחזוסוסזק מו פתוסוזס0תוו 6ו] עמ 66זפסטחו חו ההגוס] 06 ,זם!וו6חיזסק חז ,סז 06160 266 105 6060 6טזז6 הזו זז וס זס עז51ווחז חח 6006 ]0 8זס הזסו[6 על 1006 50016015 1 10 566) 8ק6/יזוו5 ]0 5]וופסיז 1116 חז יזס 0550010110₪5 [0ח0ז655]סיזקן חס זו !ווק 00 ,53 חח 51 5הקזסזסכ ,16566 ]זו הזד 6]]6606

(ז\אזד0 .צ נסטג 1-16/02) ".(60 ו[קטיזףטיזסט ‏ 6שספם

באותו ענין הוצג סקר לפיו 22% מהציבור מזהים את צירוף האותיות ]סד (שמשמעותם 66000[ם1 617601 ץ0 [61656 סטענש) עס המבקשת, ואולם סקר זה נערך

בגרמניה בלבד ועל כן לא היה בו די להוכחת אופיו המבחין של הסימן המבוקש לרישום.

7. במקרה של תערוכת "ריהוטים" שלפנינו, מחד מדובר בתערוכה שתופסת, על פי הנתונים שהוצגו בפניי, נתח שוק רחב ביותר ומאידך הציבור לא מכיר במידה מספקת את הסימן, וזאת למרות מאמצי שיווק ופרסום נרחבים ביותר של המבקשת והתקופה הארוכה בה

התערוכה נערכת מדיי שנה.

8. מעיון בתיק יחסי הציבור שהגישה המבקשת לשנת 2002, נספח ט', נמצא כי באזכור התערוכה, לא תמיד ישנה מודעות לשמה של התערוכה בקרב הציבור. כך, למשל, מציינת

כתבה בעיתון האר מיוס 4.10.2001: "ביתן לעיצוב עכשווי בגני התערוכה בתל אביב

בימים אלה מוצגת בגני התערוכה בתל אביב תערוכת הרהיטים השנתית ה-23 שכ איגוד יצרני העץ (הדיהוט בישראלק..."

9. בתיק יחסי הציבור לשנת 2004, נספח י' נמצאו פרסומים בהס שס התערוכה שצוין הינו "תערוכת רהיטים 2004" (בתכנית "הבוקר של אודטה" מיוס 9.10.03) ו"ריהוט 2004"

(בתכנית המלה האחרונה ביוס 20.10.03).

דוע, כי שמות מתארים מתקשים לרכוש אופי מבחין ונראה כי "ריהוטים", הנמצא על גבול הגנריות מהווה דוגמא לכך שלמרות מאמצים שיווקיים נרחבים, השם "ריהוטיס"

כשלעצמו בצורה מבודדת לא נקלט כראוי בתודעת הציבור.

אשר על כן לא ניתן יהיה לאשר את הסימן לרישום בצורתו המבוקשת.

ואת, המבקשת הוכיחה שהתערוכה מתקיימת במשך עשרות שנים וכי מדי שנה מבקרים בה מאות אלפי אנשים. התערוכה מתקיימת, לפחות ב-7 השנים האחרונות, באותו זמן ובאותו מקום - בתקופת חול המועד סוכות בגני התערוכה בתל אביב.

כן לא ניתן להתעלם מכך שעל פי הסקר שהוצג כשני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל שמעו על התערוכה כשנשאלו עליה ספציפית (במודעות נעזרת) ושליש מאוכלוסיית ישראל ביקר בתערוכה.

נתון נוסף שהובא בפניי הינו כי ישנם בתי עסק אשר מעתיקים את שם התערוכה לשימוש ולצורך פרסום. כך, למשל, בנספח ב' ל"הרצאת הטענות המשלימה" הוצג פרסום של חנות ריהוטים בו הלשון:

"ריהוטים 2006 התערוכה נמשכת"

ובפרסום של חנות ריהוטים אחרת, פרסום הדומה באופן מפתיע לראשון, נמצא אותו משפט.

מפרסומים אלה עולה כי בעלי החנויות מצפינים שהציבור יקשר בין התכונות של התערוכה לבין המוצרים הנמכרים בחנותם, יהיו אלה מחיר נמוך או מגוון או כל תכונה חיובית אחרת שמייחסים בעלי החנויות לתערוכה. פרסומים אלה מלמדים שלפחות בעיני חלק מהציבור רכש התערוכה אופי מבחין.

יחד עם ואת, השימוש דנן שהוכח בפני, הוא לא השימוש המבוקש לרישום "ריהוטיס" אלא אותה תבנית של השם "ריהוטיס" בצירוף שנת התערוכה, לדוגמא: "ריהוטים 7

כמו-כן, על פי הראיות שהובאו בפניי, שימוש זה נעשה לצורך התערוכה בלבד ולא לצורך "טיפול בעסקים, ניהול עסקים, ופרסום", כפי שנתבקש לרשום בפנקס סימני המסחר.

לפיכך אני קובע שהסימן "ריהוטים" רכש אופי מבחין רק בשימוש הספציפי שנעשה בצירוף שנת התערוכה ובתערוכות בלבד.

לנוכח האמור אני מורה על רישום הסימן "ריהוטיס" בסיווג עריכת תערוכות בלבד. תנאי הרישום הוא כי בשימוש בפועל בסימן, תצויין תמיד לצד הסימן בצורה בולטת השנה הרלוונטית.

ד"ר מאיר נועס,

חצר מאיר נועס 133517 -54678313

רשם הפטנטים המדגמיס,

וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס = 01 אפריל 2007

י"ג ניסן תשס"ז