סימן מסחר 131391

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 131391 (*ה צבא. זס ד5>)

מבקשת הסימן: "0051 [וזהץ1זק60יזכ הּקקטינ"י 7/0 מ - ה1/601013110 11115513 ,1080103 )6 ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר

המתנגדת: .\.א [הּחסנַזה1ז16ח1 15ויזוק6 ע"י ב"כ זליגסון גבריאלי לויט ושות'

ה ח ל ט ה

א. רקע עובדתי

1. חברת "02551 [11780ק60זק ה8קקטתנ)" 2.02 (להלן: "מבקשת הסימן או המבקשת") הינה חברה המאוגדת ברוסיה החל משנת 1995 ופועלת לייצור, שיווק והפצה של מגוון משקאות, לרבות משקאות אלכוהוליים.

2 ביום 13 באוקטובר 1999 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר מס' 131391,

יה צב א 101" (לא מעוצב) לגבי משקאות אלכוהולייס (מלבד בירה) הנכלליס בסוג 33 (להלן: "סימן המסחר או הסימן") וביוס 28 בפברואר 2001 פורסס הסימן להתנגדויות.

3 חברת ./.צ [החס10167088 115זוק5 (להלן: "המתנגדת") הינה חברה ציבורית הולנדית, שבבעלותה בקשות לרישום סימני מסחר "8ץ5+0116(3" וסימני מסחר רשומיס "הץְ5+010", בעשרות מדינות ברחבי העולם, ובכלל זה, באירופה, במזרח התיכון ובמזרח אסיה (להלן: "סימני המתנגדת"). כל הבקשות לרישום בארצות השונות הוגשו

במקור על שס חברת "זזסקותו0ס1ק2ט[50* (כ0//) ם455061800/ מסותנ -11ג. (להלן: "החברה הראשונה"), וזו מעבירה בעת זו את זכויותיה בסימניס למתנגדת.

ב.

בישראל, בבעלות המתנגדת שלוש עשרה בקשות שונות לרישום סימן המסחר "בּצֶ[5+0116" (מעוצב) לגבי וודקה הנכללת בסוג 33 ומכירות ושיווק של וודקה הנכלליס בסוג 35, כאשר הראשונה מביניהן, בקשה לרישום סימן מסחר מס' 83588, לגבי וודקה הנכללת בסוג 33 הוגשה בשנת 1992. הליך הבחינה בבקשות אלו עדיין נמשך. בבעלותה של המתנגדת שני סימני מסחר רשומיס נוספים: סימן מסחר מס' 124643

"הץֶ8ש5+010* (מעוצב) לגבי וודקה הנכללת בסוג 33, שהוגש לרישום ביוס 18 בדצמבר

ונרשם ביוס 4 בספטמבר 2001, וסימן מסחר מס' 124644 "4ץ5+01008* (מעוצב) לגבי פרסום, מכירות ושיווק של וודקה, שירות קמעוני וסיטונאי המתייחסים לוודקה הנכלליס בסוג 35, שהוגש לרישום ביוס 18 בדצמבר 1998 ונרשם בפנקס סימני המסחר ביוס 6 באפריל 2000. הן הבקשות והן הסימניס רשומים על שס המתנגדת.

ביוס 24 במאי 2001 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות לרישום סימן המסחר, המתבססת בעיקר על פגיעה בוכויותיה הקודמות בסימניה. ביוס 21 באוקטובר 2001 הגישה המבקשת את כתב הטענות שכנגד. ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 7 ביולי 2002, ראיות שכנגד מטעם המבקשת הוגשו ביוס 15 במאי 2003 וראיות בתשובה מטעס המתנגדת הוגשו ביוס 18 בינואר 2004. הצדדיס ויתרו על קיוס דיון וחקירת המצהיריס ולפיכך הוגשו סיכומיס מטעס המתנגדת ביוס 27 ביולי 2004, מטעס המבקשת הוגשו הסיכומיס ביוס 2 בדצמבר 4, ולבסוף הגישה המתנגדת את סיכומיה שבתשובה ביוס 28 בפברואר 2005.

ביוס 1 במר 2005 התקבלה בלשכת רשם סימני המסחר מכתב מטעס המבקשת, בו היא מלינה על טענות שהועלו על ידי המתנגדת בסיכומיה לפסול את ראיות המבקשת, תוך צירוף תצהיר מטעס בא כח המבקשת בו לדבריה, הסבריס אודות הגשת התצהיר מטעס המבקשת אותו ביקשה המתנגדת לפסול.

עיקרי טענות המתנגדת

מוצרים הנושאיס את סימני המתנגדת משווקיס מזה עשרות שניס ברחבי העולס בתפוצה רבה, לרבות בישראל והם זכו למוניטין והכרה נרחבת.

המתנגדת טוענת כי אין בסימן בכדי להבחין בין הטובין של המבקשת לטובין הנושאיס את סימני המתנגדת, כנדרש על פי סעיף 8 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב - 2 (להלן: "הפקודה"), ועל כן, יש לדחות את הבקשה לרישומו של הסימן.

לטענת המתנגדת, הסימן פוגע או עלול לפגוע בתקנת הציבור, ומשוס כך, כקבוע בסעיף 1) לפקודה, הוא אינו כשיר לרישום.

זאת ועוד, טוענת המתנגדת כי יש בסימן המבוקש בכדי להטעות ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, כקבוע בסעיף 6(11) לפקודה, והשימוש בו עולה כדי מעשה עוולה של עשיית עושר ולא במשפט וגניבת עין של סימני המתנגדת תוך דילולס.

המתנגדת מוסיפה וטוענת כי סימן המסחר הינו סימן הדומה לסימני המתנגדת עד כדי להטעות ואף רשום לגבי אותו הסוג, ולפיכך אינו כשיר לרישום על פי סעיף 9(11) לפקודה. כל מטרת רישומו הייתה ליהנות מהמוניטין שרכשו מוצרי המתנגדת.

הסימן דומה לסימניה המוכריס של המתנגדת, לרבות סימן המסחר "בַּעְבם5+0116", מקייס את הגדרות החוק לסימן מסחר מוכר היטב, ולפיכך הסימן אינו כשיר לרישום על פי סעיפים 13(11) לפקודה.

לבסוף טענה המתנגדת בסיכומיה כי, ראיות המבקשת, הכוללות תצהיר, פסולות מעיקר)ן, היות והוגשו שלא כדין. תצהיר המבקשת לא הוגש בישראל על פי הדין הישראלי, ואף לא הוגש ברוסיה לפי הדין הרוסי, אותו היה על המבקשת להוכיח.

עיקרי טענות המבקשת

המבקשת טוענת תחילה כי הסימן "78ץ5+01168" אכן נמצא בשימוש של רביס ברוסיה ומחוצה לה, ואין סימן זה פרי נחלתה הבלעדי של המתנגדת.

כמו כן, טוענת המבקשת כי, לצד הסימן "51010/88* רשום סימן מסחר

"הץ5+01008" על שס אחרים, לגבי אותו מוצר, וודקה. לפיכך, מנועה המתנגדת מלטעון לאי כשרות הסימן המבוקש, וכן מנוע הרשס, שהתיר רישום מקביל של שני הסימניס הנ"ל, לנהוג אחרת לגבי הסימן המבוקש.

המבקשת טוענת כי בפדרציה הרוסית אסר בית המשפט המקומי על העברת הבעלות

מהחברה הראשונה למתנגדת והחליט להלאיס את סימן המסחר "5+0116]18873". משוס כך, הרשס חייב לסרב לבקשה לרישום של סימני המתנגדת.

סימני המתנגדת, עליהם היא מבססת את התנגדותה הועברו לבעלותה רק לאחרונה, ולפיכך הס מזוהיס בישראל, אס בכלל, עס החברה הראשונה ולא עס המתנגדת.

עוד טוענת המבקשת כי, סימני המתנגדת אינס מפורסמיס ואינס עוניס על הגדרת הפקודה לסימניס מוכריס היטב.

7. לעומת ואת, המבקשת טוענת שמוצריה הנושאיס את הסימן וכו להכרה ומוניטין בשוק הישראלי במהלך שנות מכירתם ושיווקס.

0. כן טוענת המבקשת לשונות מובהקת בצליל ובמראה בין הסימן המבוקש לרישום לסימני 1. המתנגדת. בנוסף לטענתה, השימוש שנעשה בסימני המתנגדת הוא בעיצובים שוניס

2. ולפיכך יש להשוות את הסימן המבוקש לסימני המתנגדת המעוצבים, כפי שהמתנגדת עושה בהס שימוש.

3. סימני הצדדים מיועדים בעיקר לאוכלוסייה דוברת השפה הרוסית ואוכלוסייה גו מבחינה בין מראה הסימנים, צלילס השונה וההבדל הרעיוני הקייס ביניהס.

4. בניגוד למתנגדת, סבורה המבקשת כי אין כל חשש להטעיה. ולראיה טוענת המבקשת, מתקייס שימוש מקביל בין הסימניס ברחבי העולס מזה מספר שנים, ולא נודע על מקרה אחד של הטעייה.

5. בתגובה לטענות המתנגדת, טוענת המבקשת כי אין מאוס בין תקנת הציבור וחשש לפגיעה בה, לבין רישום הסימן.

6. הסימן המבוקש רשום במדינות רבות. במדינות אחרות הוגשו התנגדויות על ידי המתנגדת לרישום הסימן המבוקש, והתנגדויות אלו נדחו.

ד. תמצית ראיות המתנגדת

7 מטעם המתנגדת הוגשו שני תצהיריס. הראשון מביניהס הוא של מר סטניסלאב ברסילר והשני, של מר דן ליאור. מר סטניסלאב ברסילר, מנהלה של המתנגדת, הצהיר כדלקמן:

א. | המתנגדת היא חברה ציבורית הולנדית, העוסקת, בין היתר, באופן ישיר ועקיף ביצוא, יבוא, שיווק ומכירה של משקאות אלכוהול לרבות וודקה.

ב | המתנגדת הינה בעלת הזכויות במותג "ה37ת5+0116" בכל הנוגע למשקאות אלכוהולייס ברחבי העולם, וגם בישראל. חלק מתעודות הרישום צורפו, לרבות תעודת הרישום הראשונה שניתנה בשנת 1969 ברוסיה.

ג. = מוצריס הנושאיס את סימני המתנגדת נמכריס ומזוהיס עס המתנגדת ברחבי העולס.

ד. | הסימן "בץְ5+011613" נרשם בתחילה תחת שמה של החברה הראשונה. בשנת

9 הועברו הזכויות בסימן "גץ5+0116[83" למתנגדת ברחבי העולם, למעט בפדרציה הרוסית. הסכס המאשר את האמור, צורף כנספח לתצהירו של מר ברסילר.

יא.

יב.

יג.

נוסחת הוודקה של המתנגדת פותחה עוד בשנת 1938 והחל משנת 1968 שווקה הוודקה תחת הסימן "5+0116388" ומאז רכשה מוניטין והוקרה בעולס.

בכל שנה נמכריס עשרות מיליוני ליטרים של וודקה "510116873" ברחבי העולס. בנוסף, בפדרציה הרוסית בלבד נמכריס 270,000,000 ליטריס בכל שנה. צורפה אסמכתא המפרטת את המכירות במדינות לפי שנים, לרבות בישראל. הערכת מומחיס לצריכה שנתית היא של כ-490,000,000 ליטרים, שנמכרו ביותר מ-13 מיליון בקבוקים, בפדיון על סך 100 וזה זאת, אין בפרט זה בכדי להכשיר את התצהיר, היות ותפקיד אדם בחברה אינו מעיד על זהות חד ערכית של אדם. לא רק מפני שקיימת נזילות באנשים הממלאים תפקידים בחברה, אלא גם מפני שיתכנו מספר אנשים הממלאים את אותו התפקיד בו זמנית.

כנגד הטענות של המתנגדת, שעלו בסיכומיה, לפסול את התצהיר שהוגש מטעמי המבקשת, טענה המבקשת שתי טענות. טענה ראשונה כי, המצהיר הוא אזרח רוסי והוא מילא אחר הדין הרוסי המחייב אותו בהגשת התצהיר. על מנת לאמת ואת, תצהירו של ב"כ המבקשת, המתאר לטענתה את השתלשלות הגשת הראיות, נשלח ללשכת הרשם, תצהיר שנתפס כהשלמת ראיות על פי המתנגדת. נוסף על כך, טענה המבקשת כי, יכלה המתנגדת

לבקש את חקירת המצהיר טרם הגשת הסיכומים, ואולם בחרה לוותר על הליך זה, ומשכך, הכשירה אותו ואת הכתוב בו, ומנועה היא כעת מלטעון כנגד אי קבילות התצהיר.

במקרה דנן, אין צורך להכריע בשאלה אם התצהיר הנוסף מהווה ראיה נוספת שאין לקבלה או מהווה הבהרה בלבד. משהוחלט כי המסמך פסול הן על פי הדין הישראלי והן על פי הדין הרוסי, הואיל ולא נרשם של המצהיר, אין רלוונטיות לשאלה אם הסכימה המתנגדת לקבלו כראיה בויתורה על דיון וחקירת המצהיר ובכך הכשירה את הכתוב במסמך או לאו. הסכמה שלא לחקור את המצהיר, יכולה להכשיר את הפרטים המצוינים בתוך תצהיר, ואולם זאת רק כאשר מסמך עבר את המשוכה הראשונה- היא משוכת הדין, הישראלי או הזר, והוגדר כתצהיר, שלא כבמקרה שלפנינו. לפיכך, אני קובע כי המסמך שהוגש על ידי המבקשת, על נספחיו, אינו בבחינת תצהיר ולא יתקבל כראיה.

סימן מסחר מוכר היטב

הגדרת סימן מסחר מוכר היטב הוכנסה לפקודה בתיקון תש"ס, לאור ההסכם 105ך דא עס ₪015ק5 סמדא.זתת תסהאד אס זאאתסה) (צידת תק תע, ומצויה בסעיף 1 לפקודה:

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזדח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר ישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל *ילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה מוכר

כתוצאה ממאמצי השיווק;"

סימן מסחר מוכר היטב הינו סימן מסחר ידוע ביותר בהיקף כלל עולמי חוצה גבולות. ו סימן המסחר, שהודות למאמצי השיווק שננקטו על ידי בעליו, הוא רכש מוניטין כה רחב, עד כי הצרכן הנתקל בו, משייך אותו באופן מיידי עם בעליו. ולעניין המוניטין הנרכש אמר

המלומד86)זם1 משוסחא- !]6 0 8ווסו0ת" 0560 .\ ב0616סעע, בהוצאת 5 משנת 1997 (להלן: - 6/1 0 5סוח0* 1/1050 .\ 606716

" 105 משוסחא ) בעמ' 5:

ץ[חס 01 קסחז מסזוםוזווקסיז 5'איזסחז פווסחזם] ‏ /* 0 ה606ז 608 )ות 5ז00זס 055ז06 בתסואס 6 החסק06 זם] קז ]0 ‎ ]16!05‏ 0160[סיזחוו חז 605זז50 זס 0005 |סחזףוזס 6הז ]0 560006 656 1 .560 15 א'זםחז 6[ הזעו 0 ה10ום[סיז

.8

.9

וח ץ[1ה60]וחש51 6 ה6 זו נחסיזם 0 סחז0ח6וא6" .1.6 ,"חסופחסוא6 ההבזס* עס זסו[01חם חז )6וו0סיזק סח 0 סז נתסזס זחסיוסק ההיז (1993) 6פושוסזם | א16ז0ק] | "עז600000 [ 10 יזוח ,'"?הוו[ססם. זס %זסת5 :קזנו 6 93 ,1060 חז 165606 ]0 |סחיזווס

*.[(10 6חזוו!ס/\)

ההגנה המוקנית לסימן מסחר, שהוגדר כסימן מסחר מוכר היטב, רחבה מאוד. רוחב ההגנה תלוי בשאלה אם הסימן המוכר היטב רשום בישראל אם לאו כפי שנקבע בפקודה בסעיפים 13(11) ו-14(11), ולשון כדלקמן:

(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אך אינו סימן מסחר לשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או

לגבי טובין מאותו הגדר;

(14)סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר דשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הדשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן

המבוקש."

על פי סעיף 13(11) לפקודה, סימן מסחר שלא נרשם בפנקס סימני המסחר, יחסום בישראל סימני מסחר, שזה זהים או דומים עד כדי להטעות לסימן המסחר המוכר היטב, אך זאת רק לעניין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר. לעומת זאת, סימן מסחר מוכר היטב שנרשם, יוּכה להגנה רחבה יותר, כקבוע בסעיף 14(11) לפקודה, ויתייחס גם לטובין שאינם מאותו הגדר, בהתקיים שני תנאים: יש בסימן המבוקש בכדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן, לבין בעל הסימן הרשום המוכר היטב, וכן קיים חשש שבעל הסימן הרשום המוכר היטב, יפגע כתוצאה מאותו שימוש

מבוקש. הכרח הקשר הנוסף נידון בהרחבה בע"א 9191/03 וזוק5 מו\ 85

60038 \/ נ' אבסולוט שוז בע"מ, דיניס עליון, כרך סח, 479 (להלן: "עניין אבסולוט"). במקרה זה דן בית המשפט העליון בערעור על החלטה, שלא לצוות על המשיבה, בעלת רשת חנויות הנעלה, לחדול משימוש בסימן 4050101 לגבי טובין מסוג הלבשה והנעלה. בית המשפט העליון קיבל את קביעתו של בית משפט קמא לגבי סימן המערערות והגדרתו כסימן מסחר מוכר היטב בכל הנוגע לוודקה ושירותי בר מסעדה, ואולם דחה את טענותיהן בדבר הפרת אותו הסימן על ידי המשיבה, בשימושה בו לצרכי הנעלה, מפאת העדר הקשר הנוסף הנדרש, בין טובין הסימן שכביכול הוא סימן מפר, לטובין סימן המסחר המוכר היטב. וכדברי כב' השופט א' רובינשטיין:

"האם עשוי השימוש שעשתה המשיבה להצביע על קשר בין הטובין שלה, הנעליים, לבין המעדראדות?

10

.0

.1

.2

חששני שהתשובה לכך אינה חיובית, גם ברף נמוך מרף ההטעיה. נעליים רחוקות מוודקה וממשקאות משכרים, ולא הרי צדכי פיו של אדם כהרי צדכי כפות דגליו. הקשר הקונצפטואלי לכאורה אינו קיים

ו

בהצטרך "אבסלוט" ל"שוז".

כדרך של מקרה, גם ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין סימן מסחר מוכר היטב עסקה בשאלת סימן מסחר מוכר היטב בכל הנוגע לוודקה. דא עקא, שבמקרה שלפניי, הסימן "73ץ8ח510116]1* אינו רשום בישראל, ולפיכך מתייחס אך לסעיף 13(11), דהיינו אך ורק לסימניס המבוקשים עבור אותם הטובין. יתר על כן, גם אם היה הסימן רשום, הרי שבמקרה זה המרחק בין טובין המבקשת לטובין המתנגדת ממילא אינו רחוק. מחד, אצל המתנגדת עסקינן בוודקה ובשירותיס הקשורים לוודקה, ומאידך, הפלא ופלא, אף אצל המבקשת עסקינן בוודקה על שירותיה. הואיל ואין נפקות להעדר רישום הסימן

"38 5+01161* בעניינינו, והואיל ושאלת הקשר הנוסף ברורה מאליה, יש לבחון אך ורק

את השאלה הבסיסית- אם הסימן "78ץ5+011683* הינו מוכר היטב בישראל.

בחינת מידת ההיכרות של סימן מסחר, והקביעה אם הוא יכול להיחשב כסימן מסחר מוכר היטב נעשית על פי מספר מבחנים ומבחני עזר, כפי שנקבעו בעניין אבסולוט לעיל

וכפי שסוכמו בהחלטה שניתנה על ידי כב' הפוסק בקניין רוחני, ישראל אקסלרד, 5801 3 1300501861 0870 140238 נ' ...5.3 אהּזמ6ת, התנגדות לרישום סימן מסחר מס" 93261 "א / אע" (מעוצב), החלטה מיוס 3 בספטמבר 2003 בעמ' 13-16, בהסתמכו על ספרו של המלומד השוסחא- ]161 0מ0 5ווסות0 7" ,105066 . \ 616 סע "1005 לעיל וכן על החלטת רשם סימני המסחר ב .1.10 630803 30015 נ. |6שה :811 \/ 1601₪10, בקשה למחיקת סימן מסחר ‎ ,102733‏ 0 400715" "0ב א6), החלטת כב' הרשם גולדברג מיוס 5 בספטמבר 1999 (להלן: "עניין

%5).. בין המבחנים: מידת הכרה של הסימן; היקף השימוש ומשך השימוש בסימן; היקף ומשך פרסום הסימן; מידת השימוש בסימן על ידי בעלת הסימן ומפיצים מקומיים; מידת האופי המבחין האינהרנטי או הנרכש של הסימן; אופי הסחורות או השירותיס וצינורות השיווק.

ומן הכלל אל הפרט. בראיותיה, צירפה המתנגדת פרסומים והערכות שנערכו על ידה ועל ידי צד שלישי, שאין לו נגיעה בדבר, לגבי כמות (מספר הליטרים) של וודקה "הַלְהּת5+0116" שנמכרה בשניס מסוימות. על פי הערכת המומחים, הצריכה השנתית

עומדת על מאות מיליוני ליטרים של וודקה, והפדיון השנתי עומד על מאות מיליוני דולרים. הסכומים המשקעיסם בכלל הפרסומים, אף הס מכובדים ומעידים על השקעת

משאביס מסיבית בפרסום הסימן והוודקה "373ת[5+0116". דירוגה העולמי של וודקה

"הּצֶהת5+0116" על ידי עיתונים שוניס, בראשי טבלאות ובמקומות מובילים, גם היא

1

.3

44

.5

מלמדת על המוניטין, הפרסום וההיכרות הרחבה שצבר הסימן "ב51011608" בקרב הציבור הרחב. בעיתון 0-1 ]\1 שהוגש מטעמי המתנגדת, אשר דרג את מכירות הוודקות המובילות בעולם עבור השנים 2000 ו2001, ניתן לראות כי לא רק שוודקה "5+011638" מדורגת במקום הגבוה ביותר, אלא שמכירותיה הן פי שלושה מהוודקה

המתחרה הקרובה אליה.

כמו כן, בנוגע למשך השימוש בסימן, הרי שכפי שהצהיר מר סטניסלאב ברסילר, וודקה "50116033" יוצרה עוד בשנת 1938, והחל משנת 1968 היא משווקת תחת הסימן

"הקְהת5+0161". החל משנת 1990, הוודקה מיובאת לישראל באופן תדיר, כך שניתן

לראות כי השימוש בסימן נפרש על פני עשרות שנים. לעניין אופי הבחינה, אמר כב' השופט רובינשטיין בעניין אבסולוט לעיל בעמ' 483:

"לענין קביעתו של סימן מסחר מוכר היטב בישראל - יילקחו בחשבון בין השאד, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לדבר, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק". וודוק: המדובר בסימן מוכר היטב בישראל - כלומר, על תנאי ההכרה להיות כאלה המתקיימים בישראל [ההדגשה אינה במקור, מ.נ]; דהיינו, שבחוגים הנוגעים לכך בישראל הוא מוכר, ואין די בהיותו מוכר בארצות אחרות."

היינו, לא די בכך שהסימן ימלא את הדרישות כפי שתוארו, במלואן או חלקן, אלא כאשר בוחנים סימןשנשאר בזיכרון הצרכן הפוטנציאלי, שלרוב אינו בודק בציציות בהשוואתו בין הסימניס. ראה, בין היתר, רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ. אמברווּיה סופהרב בע"מ, פ"ד נ"ז(2) 438; טלבר פופ בע"מ נ. הוניגמן ובניו בע"מ, בקשות מתחרות מס" 156477, 156478, 158152, 158153, 160900, 160901, לרישוס סימני מסחר הכוללים את צירוף האותיות "11%" (מעוצבים), החלטת הפוסק בקניין רוחני, מר ישראל אקסלרד, מיוס 18 בנובמבר 2004, בעמ' 7 להחלטה.

"אתסצ /ו\םא, החלטת כב' הפוסק בקניין רוחני, מר ישראל אקסלרד, מיוס 3 בדצמבר מבחן זה משווה בין הסימן "5+01101878" והסימן "51010/88* לסימן "בהּקְהּ0[8זפ" המבוקש לרישוס. מבחינה חזותית מדובר במיליס בשפה הרוסית, שבודאי אינה שגורה בפי כל הלקוחות, בעלות אורך וצליל, פחות או יותר, דומיסם. ההברה הבולטת ביותר במילים אלו, היא ללא ספק, תחילתה של המילה, שוהה בשלושת המללים, והיא "01ז5". תחילית זו, "5101"*, דומה ביותר לכינוי "51011", שהוא כינוי נפוץ של סימן המתנגדת "הץ3ת5+0116". כמו כן, לא הוכח בפניי על ידי המבקשת שתחילית זו מקובלת במסחר ונפוצה (כגון התחילית 310 למוצרי רפואה) ולמעשה, לפחות על פי ראיותיה של המתנגדת, נראה כי המצב הפוך ולא קיימת וודקה נוספת הפותחת בתחילית זו, למעט זו של המבקשת. מעבר לכך, אני מקבל את טענת המתנגדת כי, גס סופו של הסימן משמעותי בסימן בכללותו, והרי שאז דומה סימנה של המבקשת לסימן "5+010%878* במידה רבה מאוד, שכן במילה "018378ז5* הוחלפו שתי האותיות א ו-צ, דבר היוצר בלבול חזותי וצלילי. היות והסימן "8ץ5+010/8* רשום, די בכך בלבד בכדי לחסוס את הסימן המבוקש מרישוס, אף אם לא הייתי מקבל את הטענה כי הסימן "8ץ5+01161183" מוכר היטב. ומחי משמעות המילים, למען דוברי הרוסית הנמניס עס ציבור הלקוחות? משמעות המילה "הּצְהת5+010" שונה ממשמעותו של הסימן המבוקש, ואולס משמעות הסימנים

"הּצְהת0" ו-"העֶ8ש51010 * והה, והיא "מהשולחן". כך שגם עניין אה הוא כרועץ לסימן המבקשת.

זאת ועוד, לטענת המבקשת יש לבחון ולהשוות את סימניה המעוצבים של המתנגדת לסימנה, ולא את המיליס בסימניסם הלא מעוצבים. ואולס בטענה זו כורתת המבקשת את הענף עליו היא יושבת, שכן לו היינו בוחניס את הסימן, כפי שהמתנגדת עושה בו שימוש, אזי איור הקרמלין על תוויותיה רומז למשמעות עיר בירה ובכך מקרב הוא עוד יותר את

הדמיון בין הסימן המבוקש לסימן המתנגדת "5101168878" המוכר היטב, שפירושו הוא כאמור לעיל "מעיר הבירה".

תתכן טענה כי, יש להשוות את סימני המתנגדת המעוצביס, משוס שכך הס רשומים, ולא משוס אופן השימוש בהם, ואולס אף טענה זו אין לקבלה. בראש ובראשונה, לגבי סימני המתנגדת הרשומים, הרי שגם כאשר סימן מעוצב, בוחניס את תוכנו, ואת המיליס והאיוריס מהס הוא מורכב. הואיל והסימן "גץְ5+01168083", כסימן לא מעוצב, הוכת כסימן מוכר היטב, הוא זוכה להגנת המחוקק, אף משלא נרשס בישראל. בהתאס לכך, טענותיה אלו של המתנגדת לגבי דמיון ביןו הסימניס מתקבלות.

ט. שאלת בעלות המתנגדת על סימניה

המבקשת בטענותיה עוסקת בין היתר בשאלת בעלות המתנגדת על הסימן "38 5+0110*", ולעניין זה, גס לו הייתי מקבל את טענותיה אלו של המבקשת, הרי שאין

ולו זיק שייכות בין עניין בעלות המתנגדת על הסימן "8ץ5+01161183*" לבין הזכות להגיש התנגדות כנגד רישוס סימן מסחר. כלומר, אפילו המתנגדת אינה בעלת הסימן

"88 [5+0116* בישראל (ובעולס), הינה רשאית להגיש את ההתנגדות דנן. לגבי והות המתנגדת נקבע מפורשות, הן בפקודה והן בתקנות סימני המסחר כי, התנגדות לרישוס סימן מסחר רשאי להגיש כל אדם, על סמך העילות המנויות בחוק, בין אס הוא מבסס את התנגדותו על סימנו שלו, ובין אס על סימן אחר שאינו בבעלותו, וזו לשון סעיף 24 לפקודה וסעיף 35 לתקנות סימני המסחר:

"24. (א) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו

לרישום הסימן.

(א1) ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן: (1)קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי

הוראות פקודה זו לסרב לבקשת הרישום; ..."

"35. רשאי כל אדם בתוך שלושה חדשים מתאריך פרסום בקשה ברשומות לרישום סימן מסחרי למסור במשרד בכתב הודעת -התנגדות

לרישום." [ההדגשות אינן במקור מ.נ.]

מלבד זאת, אני מקבל כי המתנגדת היא הבעליס בסימן "78ץ8מ5+01168*", שאינו רשוס בישראל, היות וכל הבקשות לרישוס סימני המסחר "5+01161838*" בישראל, רשומות הן על שם המתנגדת, ולא הוכח בפניי אחרת. עס זאת, אין בעובדת העדר רישוס הסימן

בישראל בכדי למנוע מהמבקשת להגיש התנגדות על סמך הסימן "5+01161838*", שהוכר כסימן מסחר היטב. בבג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נ' רשס הפטנטים ואח', פ"ד לט(2), 148 ,עמ' 153-154 קיבל בית המשפט העליון את עמדת הרשס כפי שתוארה:

"לעניין אה יצא הרשם המלומד מן ההנחה, שהעובדה, שסימן מסחר אינו רשום בישראל - כמו סימנה של המשיבה - אין בה, בשלעצמה, כדי לנעול את הדלת בפני בעל הסימן לעמוד בהליכי התנגדות כנגד מבקש, החפ להשתמש באותו סימן מסחר או בסימן מסחר דומה לזה של המתנגד, ‏ לא על-פי הפקודה ולא על-פי התיאוריה המשפטית בסוגיה זאת ;"

ואף לעניין סימן מסחר מוכר היטב באופן ממוקד, הוסיף המלומד ע' פרידמן בספרו "סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה", מהדורה שניה, הוצאת פרלשטיין גנוסר בע"מ, 2005 (להלן: "פרידמן") עמ' 392, את הדבריס הבאים:

"בהקשר זה, חשוב לשים לב להגנה המוענקת כיום לסימני מסחר מוכרים היטב אף אם טום נרשמו כדין בפנקס סימני המחסו. סימני המסחר המוכרים היטב לציבור הרחב, כגון הסימנים "קוקה קולה", ".צ\זא.ם* ו- יזא.ם.1", יוגנו מכוח דיני סימני המסחו גם בהיעדר רישום. בהתאם לכך, :וכל בעל סימן מסחר מוכר היטב להתנגד לרישום הסימן המבוקש כסימן מסחו, גם אם סימנו המוכר היטב טום נרשם כדין בפנקס סימני המחסר המתנהל בארץ. זכותו של בעל הסימן המוכר היטב להתנגד לרישום סימן חדש, לובשת משנה תוקף כאשר הסימן המבוקש דומה לסימן מסחר מוכר היטב ונוגע לטובין שלגביהם מוכר היטב הסימן המוכר היטב שטרם נרשם כדין".

בנוסף, אין מקוס לטענותיה של המבקשת, בדבר העדר בעלות המתנגדת על סימניה, היות שהיא טוענת טענה זו לגבי בעלות המתנגדת בפדרציה הרוסית, והרי שאין עסקינו בכשרות סימניס לרישוס בפדרציה הרוסית או בבעלות על סימניס במדינה זרה, ובודאי וודאי שאין עסקינן בכשרות סימני המתנגדת לרישוס בישראל או ברוסיה. בנוסף, יש לציין כי אין בכך משקל מכריע לעניין שלפנינו, כנגד בעלות וו שיתכן ומוטלת היא בספק, קיימות מדינות רבות בעולס שס נרשמו הסימניס על שס המתנגדת כדין. לפיכך אין בטענותיה אלו של המבקשת בכדי לסייע לה בטענותיה לרישוס הסימן.

כאמור, טענה המבקשת כי הסימן "78ץ510110838*" הופקע על ידי הפדרציה הרוסית. עניין הלאמת סימן מסחר או הפקעתו בידי ממשלה, נדון והוכרע בבג"צ 90/70 , נ' רשס הפטנטים וסימני המסחר ואח', פ"ד כה(2) 87 :

"טוען ד"ר זליגסון שההלכה האנגלית ההיא אינה חלה פה, שלמעשה אין אנו דנים פה בנכטי אשר הוא כבר קיים בישראל, כי אם אך ברישוסם בלבד של זכות הנובעת מן השימוש או החזקה

בנכס הנמצא בחו־לאר. טענה זו אינה נראית בעיני. בראשונה נחשבו סימני המסחו כחלק בלתי-נפרד של המוניטין (ראה: חוק סימני המסחר האנגלי משנת 1905, סעיף 22), ועל -כן ראו אותם כמצויים במקום שם מתנהל המסתר ונוצרים המוניטין; ואולם עתה, משניתן להעביר סימן מסחו, "בין יחד עם המוניטין של העסק בסחורות שלגביהן רשום הסימן ובין בנפרד ממנו", כלשון סעיף 19 לפקודת סימני המסחר, כפי שתוקן בשנת תשכ"ה-1965, ומשניתן לרשום סימן מסחר באר אחת אף-על-פי שכל העסק וכל המוניטין כולם נמצאים באוץ אחרת (סעיף 11א לפקודה האמורה), אין מנוס מן המסקנה שמקום הימצא העסק והמסחר לחוד ומקום הימצא סימני המסחר לחוד. בין אם סימן מסחר כבר רשום בישראל ובין אם רק מבקשים לרשמו בישראל, על -כל -פנים נובעת זכות רישומו מן החוק הישראלי, כל כולו אינו אלא יצור החוק הישראלי בלבד - שבלעדי החוק הישראלי ייתכן וקיים סימן מסחר דומה או זהה במדינה אחרת, ואזי הוא גם "מצוי" שם; אבל לא ייתכן ויהא קיים או "מצוי" סימן כאמור בישראל. מכלל לאו אתה שומע הן: משיצר החוק הישראלי זכות רישום של סימן מסחר פלוני, הרי "מצויה" זכות זו בישראל בלבד.נמצא שההבחנה העובדתית האפשרית בין הענין שלפנינו לבין הענין ההוא שהיה לפני בתי-המשפט באנגליה, אין בה כדי למנוע החלת ההלכה שנפסקה שם על השאלה העומדת לפנינו היום; וזאת ההלכה: סימן מסחר הוא נכס, והנכס מצוי במקום רישומו (בכוח או בפועל), ועליו חלים חוקי מקום רישומו, ואילו חוקי הפקעה (או הלאמה) זרים, יהיו תקפים כאשר יהיו, אינס חלים עליו ואינם תופסים בו. אף לעניננו כך: סימני המסחר שמבקשים וישומם בישראל, מצויים בישראל ואינם מצויים בקובה; חוק ההלאמה הקובני חל רק על נכסים (כולל סימני מסחר) המצויים בקובה, ואינו חל על נכסים (כולל סיימני מסחר) המצויים בישראל; ולכן אין לחברה הקובנית, התובעת מכוח חוק ההלאמה הקובני, כל עילת תביעה לרישום סימני המסחר בישראל על שמה."

לפיכך, אין בטענות אלו בכדי לגרוע מטענותיה של המתנגדת שהועלו בהתנגדות זו.

שאר הטענות

משהוכח בפניי כי הסימן המבוקש, "ְּהּם[5%0", דומה לסימני המתנגדת "הּלְה3תו][5+0116*" (המוכר היטב) ו"ּקְ510]0", הדרך לקבלת שאר טענותיה של המתנגדת קצרה. לכן, לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הטענה כי יש בסימן המבוקש, הדומה עד כדי להטעות לסימן המתנגדת, בכדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר.

יא. סוף דבר

3. הואיל והמבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה, להוכחת רישוס הסימן, והואיל ועיקרי טענותיה של המתנגדת נתקבלו, אני מקבל את ההתנגדות ודוחה את הבקשה לרישוס סימן המסחר מס' 131391 (" צג א.51701").

4 אני מחייב את המבקשת לשלס למתנגדת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיוס ועד לתשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס

חצר מאיר נועס 54678313-/131391 רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס כ"א סיון תשס"ה 8 יוני 2005