סימן מסחר 125692

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני סגן רשם הפטנטים

התנגדות לבקשת פטנט מס'125692 (בקשה להארכת מועד למסירת עותק הודעת התנגדות למבקש הפטנט)

המבקשת : חברה לייצור מוצרי אריוה בע"מ

ע"י ירמיהו בן-דוד עו"פ

המתנגדת : קרגל בע"מ

ע"י סנפורד ט. קולב ושות'

ביוס 6 באוגוסט, 1998 הוגשה הבקשה לפטנט ע"י המבקשת. דבר קיבול הבקשה פורסם ביוס 30 בנובמבר, 1999. המועד האחרון למסירת הודעת ההתנגדות היה 29.2.2000. הודעת ההתנגדות נמסרה במשרד רשם הפטנטים ביוס 29 בפברואר 2000, עותק של הודעת ההתנגדות הועבר לב"כ המבקשת רק ביוס 19 במרצ 2000 - כפי שמעידים הצילומים אשר צורפו לבקשת המתנגדת להארכת מועד.

יצוין כי המתנגדת לא הגישה בקשה להארכת המועד להגשת עותק מהודעת ההתנגדות לב"כ המבקשת, אלא לאחר שקיבל בא כוחה מכתב מאת סגן הרשם, המאשר צילום מסמכים בתיק אך מציין כי אין בכך כדי להקנות למתנגדת מעמד של מתנגד. אין זאת כי המתנגדת הבינה בשלב וה את טעותה השניה (הראשונה היא כמובן אי מסירת עותק ההודעה לצד השני במועד) והודרה לבקש הארכת המועד. המבקשת מצידה לא הגישה תגובה לבקשה להארכת מועד, ולכן ניתנה החלטה זו בהעדר תגובתה.

יצוין כי בהחלטתי זו את המתנגדת אין פירוש הדבר כי נכנסה היא בשערי הלשכה כמתנגדת כדין.

בהחלטת הרשם הנכבד מיוס 27 במר> 2000 במסגרת בקשה לפטנט מס' 106920 (המבקש: החיינצ מוסה, המתנגדת : לבידי אשקלון בע"מ) התעוררה שאלה והה לשאלה המתעוררת במקרה דנן, במסגרת בקשה לדחיה על הסף, דהיינו: האם מוסמך הרשם להאריך המועד להגשת הודעת ההתנגדות למבקש הפטנט.

באותו עניין קבע הרשם הנכבד כי:

"א. תקנה 15(א) לתקנות הפטנטים מטילה חובה על מתנגד למסור לבעל הדין שכנגד עותק של הודעת ההתנגדות בד בבד עס מסירתה לרשם.

ב. על פי תקנה 15(ג) לתקנות הפטנטים, כל עוד לא נמסר לבעל הדין שכנגד עותק ההודעה, אין רואיס בהודעת ההתנגדות שנתקבלה במשרד הרשם, כהודעה שהוגשה כדין, אשר יש בכוחה לשכלל פתיחה של הליך ההתנגדות.

ג. לפיכך, המוסר לרשם הודעת התנגדות, בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף 30 לחוק הפטנטים, אך נמנע מלמסור עותק הימנה לבעל הדין שכנגד, בתוך אותו פרק זמן, חשוב כמי שלא הגיש הודעת התנגדות, כל עוד לא קבע הרשם אחרת.

ד. מכוח סמכותו על פי סעיף 164 לחוק הפטנטים, רשאי הרשם להאריך את המועד למסירת עותק הודעת ההתנגדות לבעל הדין שכנגד, בתנאי שהודעת ההתנגדות נתקבלה במשרד הרשם, בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף 30 לחוק הפטנטים."

באותה החלטה אף פרט הרשם את הנימוקים השונים ומאזן השיקולים העומדים בפני הרשם בואו לשקול בקשה כדוגמת הבקשה המונחת בפני. אפנה את הצדדיס לאותה החלטה ולא אחזור על אותס השיקולים, אולם אדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, לאור נסיבותיו המיוחדות, כאשר קיימות, לרבות באשר לסיבות לאיחור במסירת עותק ההודעה למתנגד.

סעיף 164(א) לחוק הפטנטים, אשר מכוחו מוסמך הרשם ליתן ארכות, לרבות במקרים כגון המקרה דנן קובע:

"164(א) רשם רשאי, אם אין טעם סביר לכך,

להאריך כל מועד הקבוע לפי חוק זה לעשייתו של דבר". מסעיף 164(א) עולה כי הרשם מוסמך להאריך המועד רק אם ירא טעם סביר לכך. על מנת שיראה הרשם טעם סביר, נראה לי כי לפחות יש להביא הטעם הסביר לידיעתו של הרשם. לצערי, לא כך נעשה במקרה זה ע"י ב"כ המתנגדת. מה נימוק אנו בבקשה להארכת מועד? הנימוק הידוע והמוכר, מיודענו משכבר הימים: "עקב טעות משרדית". טעות משרדית אינו נימוק, אלא במקרה הטוב כותרת לנימוק. מהי הטעות המשרדית? ע"י מי נעשתה? מדוע אי אפשר היה למנוע אותה? (אם אכן אי אפשר היה). לצערי, אף כוח מבקשים ומתנגדים מרביס להשתמש בביטוי "טעות משרדית" כאמתלא לאי-מילוי חובותיהם שבחוק ובתקנות. הדברים נרשמים, כמו במקרה זה, כלאחר יד וללא הקדשת מינימוס של מאמץ להבהיר לרשם, מה באמת גרם למחדל אשר בגינו מבוקשת הארכת המועד - כל זאת כנראה, מתוך הנחה כי הרשם ממילא יעתר לבקשה.

מטרת סדר הדין ומועדיהם שנקבעו בהסדר הינה, בין היתר, קיומה של בהירות באשר לזכויותיהם וחובותיהם של בעלי הדין, וקיומו של סדר בהליכים השונים המתנהלים בלשכת הרשם. אם לא נקפיד על קיומם של סדרי הדין על מועדיהם, נעשה פלסתר את מטרת המחוקק ומחוקק המשנה לעניין וה.

מודע אני לכך כי התוצאה של דחית הבקשה להארכת מועד הינה קשה למתנגדת - למעשה מאבדת המתנגדת במקרה זה את התנגדותה. אולם יחד עם זאת, אין לתת יד לאי-הקפדה ולעיתים אף לזלזול בסדרי הדין שנקבעו ע"י המחוקק ומחוקק המשנה. בנסיבות העניין, ולאור האמור ברישא לסעיף 14 לעיל, איני מחליט בשלב זה על גורלה של ההתנגדות; אעשה זאת לאחר שיגיש ב"כ המתנגדת תצהיר "מכל ראשון", דהיינו תצהיר של מי שיודע מה היתה ה"טעות המשרדית" או של מי שעשה הטעות - לגבי נסיבות הטעות ומה הוביל לאותה הטעות. התצהיר או התצהירים יוגשו תוך 14 יום ממועד מתן החלטתי זו. לאחר קבלת התצהיר ו/או התצהירים ולאור האמור בהם, אשקול את הבקשה לגופו של עניין. לא יוגש תצהיר כאמור - תידחה הבקשה להארכת המועד.

המבקשת רשאית להגיב לאמור בתצהיר תוך 14 יום מקבלתו.

בשלב זה - אין צו להוצאות.

ישראל אקסלרד סגן רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ג סיון, תש"ס 6 יוני, 2000