⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 112645

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקש

  • שם: שלמה וּך
  • בא כח: דור חזקיה ו/או עמוס תכמון, עורבי דין
צד ב'

המתנגדת

  • שם: תנה תעשיות (1991) בע"מ
  • בא כח: אברהם גולדברג ו/או סיידוף יוסף ו/או שי ברנד, עורבי דין

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

בענין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 112645, "מי-וּך מחזירים את הטבע למים" (מעוצב)

המבקש: שלמה וּך ע"י ב"כ דור חזקיה ו/או עמוס תכמון, עורבי דין

המתנגדת: תנה תעשיות (1991) בע "מ ע"י ב"כ אברהם גולדברג ו/או סיידוף יוסף ו/או שי ברנד, עורבי דין ה ח ל ט ה

א. העובדות

1 ביום 27 במאי 1997 הגיש המבקש, מר שלמה וּך, בקשה לרישום סימן מסחר מספר 112645. הסימן הינו סימן מעוצב המכיל את המילים "מי-וך מחזיריס את הטבע למים". הסימן נראה כך:

כ 7

כֶצָ5* כ*2א, אמ. 2נ6 0 4

הבקשה דנן הוגשה לגבי מערכות לטיהור/קירור/חימוס מיס הנכללות בסוג 11.

2 ביוס 8 לינואר 1998 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקש, כי ניתן לקבל את הבקשה בתנאי שתירשס הודעת הסתלקות לאור הוראות סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש],

תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר"). הודעת הסתלקות זו נתבקשה מן המילים "מי מערכות טיהור בשיטת האוסמוזה ההפוכה מחזיריס את הטבע למיס" ומדמויות הכוס והברז, כפי שהופיעו בבקשה המקורית.

משלב וּה החל למעשה נתק בין הלשכה לבין מבקש הסימן, כאשר ביוס 10 לאוגוסט 1998 נשלח מכתב למבקש ובו נאמר, כי במידה ולא תתקבל תגובת המבקש בתוך שלושים יום, הרי שהבקשה הנ"ל תבוטל ללא הודעה נוספת.

נתק וּה נמשך כמעט שלוש שנים, ובמסגרתן בקשת מר וּך לרישום סימן מסחר מספר 112645, נזנחה למעשה. ביוס 4 ליוני 2001 שלח המבקש תגובה ללשכת סימני המסחר ובה הוא מקבל את התנאי שהוצג לו במכתב מיוס 8 לינואר 2001. חוץ מן המילים "מחזיריס את הטבע למים", המבקש מוכן היה להסתלק מכל המילים מהן נתבקשה הודעת ההסתלקות על ידי מחלקת סימני מסחר. במכתב תגובה וה מסביר מר זך, כי הדחייה בתגובתו, היא משני טעמיס. הראשון, תרעומת על דרישת תשלוס אגרה על סך 49 ₪ לחודש, והשני הינו מצבו הבריאותי בעטיו נשכח ממנו העניין כליל, כדבריו.

ביוס 27 ליוני 2001 מחלקת סימני מסחר הודיעה למבקש, כי סימנו יוחוּר לתוקף רק במידה וימציא ללשכה תצהיר ובו ייפרט האס במשך התקופה בה תיק הבקשה היה סגור, התקיים שימוש רציף בסימן המבוקש.

ביוס 1 ליולי 2001 נשלח התצהיר המבוקש, מר וך ובו פירט, כי אכן השימוש היה רציף בשנים המדוברות, בין היתר על ידי רישומו על גבי חשבוניות, קבלות, הזמנות, תעודות משלוח, נייר מכתבים, כרטיסי ביקור וכן ע"י פרסומיס בעיתונות ועל גבי רכבים. כמו כן, צורפה דוגמת הסימן כפי שהשתמש בו המבקש נכון ליוס שליחת התצהיר.

ביוס 5 ליולי 2001 הודיעה מחלקת סימני מסחר במכתב למבקש, כי בקשתו הוחזרה לתוקף. קבלת הסימן המבוקש לרישום הותנתה בהודעת ויתור (הסתלקות), שבה נאמר, כי המבקש

ירכב' השופט טירקל דן ב-"נסיבות אחרות" המצדיקות רישום מקביל (כאשר נסיבות אלו מנוסחות על דרך השלילה שם):

א. רישום מקביל אסור שיגרום להטעיית הציבור, כאשר "ציבור" מוגדר שס כאנשים מן הציבור בעלי תבונה רגילה הפועלים בזהירות מקובלת. לגבי המונח "הטעייה" הרי שהכוונה בפסק דין הוגו בוס היא, לדמיון בין המוצרים העשוי להטעות על פי מבחן אובייקטיבי של חשש סביר.

ב. תנאי שני הוא שיש להימנע מ"רכיבה" מצד אחת החברות על המוניטין של חברתה או להפך, ו"א אסור שיתבצע דילול של מוניטין מוצרי אחת החברות על חשבון חברתה (שסם דובר על מקרה של סימן מפורסם).

ג. | תנאי שלישי הוא כי המוצרים של החברות שיירשמו במקביל צריכים להיות בעלי אותה רמת איכות, ובעלי אותו ערך כלכלי. בפס"ד הוגו בוס, נאמר כי אסור שיהיה מדובר במוצרים פשוטים וזוליסם, ומולס מוצרים יוקרתיים ואיכותיים הנניסים ממוניטין בינלאומי.

במקרה דנן, מדובר בסיסים הללו כדי לתאר את הטובין שהם משווקים, והדמיון שבין הטובין שלהם לבין דשא אמיתי.

במקרה הנדון, המבקש טען, כי לסיסמה שלו יש מבנה תחבירי וריתמי מיוחד, והיא בעלת נופך פואטי ורטורי,סחרי "מי-וך", כסימן מסחר. בהתאם לזאת, הדיון התמקד בסיסמת המחלוקת, "מחזירים את הטבע למים". טענת חוסר תום לב של המתנגדת

4. אחת מטענות המבקש היא, כי המתנגדת לא קיבלה אישור להשתמש בסיסמה פריי המצאתו, וכי שימוש כזה שבוצע על ידה, נגוע הוא בחוסר תום לב. הטענה היא, כי המתנגדת העתיקה את הסיסמה של המבקש ממדריך דפי והב, שהיא הייתה גלויה לכל.

5. טענה זו, שהמתנגדת העתיקה את הסיסמה, לא הוכחה כראוי בפניו, והיא מבוססת רובה ככולה על ראיות נסיבתיות. שני עדי המתנגדת נחקרו על ידי ב"כ המבקש, במסגרת הדיון שבפניו, וחזרו על הגרסה, השוללת העתקת הסיסמה על ידי המתנגדת. על המבקשת, שטענה את הטענה של חוסר תום לב המתנגדת, רוב נטל ההוכחה, ובמקרה דנן, הנטל לא הורס. האפשרות כי הסיסמה הועתקה, קיימת כמובן, מאחר שידוע לכל כי דפי והב הוא אינדקס הנמצא בכל בית ובכל משרד. העדה מטעמ המתנגדת, גב' יעבצ, אף הודתה בחקירתה, כי מדריך דפי והב כנראה נמצא במזכירות משרד הפרסוס. אולס, מכאן ועד ראייה ברורה וחותכת, הדרך להוכחת העתקה לצערו הרב של המבקש, היא עודנה ארוכה. להלן מובאיס דברי גב' שירה יעב\, תקציבאית משרד הפרסוס שנשכר ע"י המתנגדת לנהל את הקמפיין הפרסומי, בתשובה לשאלות ב"כ המבקש:

"ש. הצוות שיוצר בעצם את הפרסומת, את שותפה לצוות הזה?

ת. בוודאי, אני מנהלת את הצוות הזה,

ש. אבל מי הוגה את הרעיון, מי הוגה את הסיסמה? ת. יש צוות קדיאטיבי שכולל קופידייטרים וכולל מעצבים, ארט דירקטודים והם ביחד :ושבים, אנחנו כותבים להס בליף שבעצם מכוון מה האסטרטגיה שפנו והם אלה שיוצרים את זה... אני אפילו לא *ודעת מי הקופירייטר שעשה את זה, לדעתי הוא לא עובד כבל במשוד,

ש. אז איך את יודעת שזה כעשה אצלו 2 איך את יודעת שבאמת במוחו הגו את הרעיון הזה?

ת. אני יודעת, כי ככה אנחנו עובדים, הוא לא פתח דפי זהב. ישבתי שס בכל הישיבות... אני מספיק שנים בענף, ומספיק שנים עובדת עם הקופידייטרים שלי בשביל לדעת איך הס עובדים מהיכרות מעמיקה.

ש. אז את מניחה שככה זה היה במקרה הזה?

ת. כן."

[עמוד 11, 12 לפרוטוקול הדיון מיוס 10 בדצמבר 2003].

דברי העד, מר דני טרגן, מנכ"ל המתנגדת, בחקירה היו דומים במהותם ועקביים, והוא מסביר כיצד נתקבלה אצל הלקוח (חברת תנה בע"מ), הסיסמה הספציפית מתוך כמה סיסמאות אפשריות:

"ש. אתה זוכר מי בא עם הרעיון הזה?

ת. לא. איזה דעיוו?

ש. של הסיסמה.

ת. לא זוכר. באמת שלא,

ש. אתה זוכר מתי הס הציגו את זה בפניך לדאשונה ומי הציג?

ת. כן, באותה ישיבה, נדמה לי זה היה באפריל 2001. שאז הוצג העניין הזה על ידי משוד הפרסום, כל האנשים שהזכרתי קודס שנכחו בישיבה,

ש. ואיך הם מציגים לד? מה שאומרים?

ת. מציגים את זה על ברקו, ואתה רואה על המסך כל מיני רעיונות לאסטרטגיה פרסומית (כיוונים, חוץ מהסיסמה יש עוד מספר דברים בתוך כל האסטרטגיה הפרסומית והגישה השיווקית המומלצת על ידם.

ש. ומתוך האפשרויות שהם הציגו לך אתה אומד שהיו *ותר מאחת, הם המליצו על איזה אחת מלוחדת או שהם פתחו את זה בפניכם?

ת. על האסטרטגיה?

ש. אני מדבר על הסיסמה,

ת. הס המליצו, אני חושב שאנחנו קיבלנו את המלצתם, היו כמה אפשרויות, הם אמדו זה נלאה לנו *ותר, קיימנו דיון, אני לא זוכר את פרטי הדיון, ואם היו מתנגדים או לא... בסופו של דבר החלטנו וקיבלנו את האסטרטגיה הספציפית עם הסיסמה הספציפית שהיא נשוא הדיון."

[עמוד 26, 27 לפרוטוקול הדיון מיום 10 בדצמבר 2003].

לדעתי, יש להחיל על עניינינו את החזקה מדיני זכויות יוצרים, כי מקוס שהייתה גישה ליצירה המקורית והיצירה נשוא המריבה היא דומה עד כדי והות ליצירת ממציאה, הרי שתזקה על מחזיק היצירה ה"חדשה" כי העתיקה (ראה ע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק וערעור שבנגד, פ"ד כד(1), 625). בפסק הדין גודיק נקבע, כי אין להוכיח ע"י ראיות ישירות את ההעתקה מיצירת המבקש. כמו כן, נקבעו שני תנאיס מצטברים ליישוס אותה חזקה מדוברת: א. כאשר הייתה לנתבע אפשרות של גישה ליצירת התובע, ב. כאשר הדמיון בין שתי היצירות הוא כזה, שאין זה סביר להניח שדמיון והוא פרי של מקרה או סיבה אחרת מלבד העתקה. דמיון מספיק להעתקה יהיה בשאלה של עובדה ושל דרגה, עפ"י התרשמות השופט מהיצירות בכללותן. לעניין חזקת ההעתקה מדיני זכויות יוצרים ראה גם ע"א 139/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מד(4), 6; ע"א23/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד מב(3), 749 ; ע"א 15/81 גולדברג נ' בנט, פ"ד לו(2), 813.

דימיון עד כדי והות בין הסיסמאות יש ויש. מאידך, עלי לציין שלא הוכח ע"י המבקש, כי למתנגדת הייתה גישה לסיסמת התעמולה "מחזירי את הטבע למים". ניתן להעלות על הדעת, כי משרד הפרסוס יכול היה לחשוב על סיסמה העושה שימוש במילות הסלוגן המבוקשות לרישום, כיוון שהן מילות תאור הנהוגות במסחר, בתחום המים. לאי קיום התנאי השני בפסק הדין גודיק שהוזכר לעיל, ושלפיו הזהות בין שתי הסיסמאות הוא פרי המקרה, יש לטעמי אחיזה בראיות שלפני, ועל פי העדויות שהובאו בפני במהלך הדיון.

בהתאם לזאת, אינני מקבל את טענת המבקש, על חוסר תום לב המתנגדת.

סוף דבר

9. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את ההתנגדות בחלקה, ומורה כי הסימן המבוקש מספר 5 "מי וך" ירשם בפנקס רישום סימני מסחר, וכי תיווסף לתעודת הרישום הודעת הסתלקות מהסיסמה "מחזירים את הטבע למים", ומכל מילה בנפרד. למבקש, ואף לא לאחרים, לא תהיה כל זכות בסיסמא דנן.

0. לאור תוצאות ההליך אין צו להוצאות.

ד"ר מאיר נועס,

חצר מאיר נועס 54678313-]112645 רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס י"ז תמוז תשס"ד 2 ביולי 2004