המבקש
- שם: ד"ר מיכאל כהן
- בא כח: ב"כ ממשרד פרל כהן צדק לצר מרחה' שנקר5 הרצליה פיתוח 46725 טל. 099728000 פקס 099728001
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ
התנגדות לבקשת פטנט מס' 111
המבקש: ד"ר מיכאל כהן
באמצעות ב"כ ממשרד פרל כהן צדק לצר מרח' שנקר5 הרצליה פיתוח 46725 טל. 099728000 פקס 099728001
המתנגגדת: התעשיה הצבאית לישראל בע"מ
על ידי ב"כ עוה"ד זליגסון גבריאלי מרח' יבנה 31 תל אביב טל. 035661446 פקס. 035608458
בפני בקשה והתנגדות למתן פטנט. כותרת האמצאה נשוא הבקשה: "שריון מורכב משכבות".
בבקשה תביעה אחת בלתי תלויה ושש תביעות התלויות בה. לשון התביעה הבלתי תלויה:
שהוזהק01551 ה שהוכ'זספהּ 0 [6מבּכן צסותיזבּ 131131601 05116 60 \ .1"
:קת 60 [6הבּכן 5310 ,0[6611165יזכן והסיד) 66 16116
0 3 01 06 ש6ע13 2051010060 -17יה /\)טס 11156 \/ (בּ [1 ו 3 [ב [10118 1 6)והחזה 661 3 הותסיד) [561606166 [161"13ה רד
;7 16351 31 01 131011655[ 6-[[11061\/6 3 שהוטהת
0 5ו] 5811 תהן1 501069 ש6קה] 16ה601ו6זת1 ת\/ 0 המה ותטתנותט!ה ו1?08] 56[60160 [ה61)הות 3 ]0 66גות ;7 113 1655 01 13110055 611-6ש\1106% ב שהוטהו 61315ות
הב
3
;הוח 1641116 מסטסער ו[₪סן 01 צ6ץ3[ שַת61הּ0 עוווז ב 0
[ס הזו [מהבּ 1026110 1606 ורב[ 6יזהּ 615 13 1166 53101 הו6יצ6ב צ\ [ הו 16%11[6 ת6טסע\ השס ע6זיזט] 3 ת1 510665 צטס] 1635 31 חס 6 581 06 5071366 ע00)6 16 0+ 00060 15 )ותש
".[6ההּכן יזסוויזהּ 31601 הווחה[
המבקש בסיכומיו, תרגס את התביעה בתרגוס חופשי, וזו לשונו:
"תביעה זו תובעת לוח מיגון מרוכב ומרובד הסופג ומפזר אנרגיה קינטית מקליעים הכולל:
א. שכבה ראשונה הפונה כלפי חוץ העשויה חומר קשה הנבחר מתוך חומרים קרמיים וחומרים מתכתיים בעלי דרגת קשוית של לפחות 27
במדד רוקוול-.6;
ב. שכבת ביניים רכה יותר מהשכבה הראשונה העשויה חומר הנבחר מתוך
אלומיניום וחומרים בעלי דרגת קשיות של פחות מ-27 במדד רקוול-0;
ג. שכבת גיבוי שלישית, עשויה טקסטיל ארוג וחזק;
כאשר שלוש השכבות מרובדות יחדיו וכרוכות לפחות מארבעה צדדים, באמצעות בד ארוג וחזק נוסף המודבק למשטחים החיצוניים של פאנל המיגון.
בשלל המסמכים שהוגשו בתיק גּה, כמו גס בחקירות הנגדיות הוזכרו ענייניס רביס אשר איני מוצא לנכון להתיחס אליהס במסגרת החלטה זו, ואת על שוס שסבור אני כי אין ההחלטה בדבר כשירות האמצאה לפטנט תלויה בהם. ביניהס, ביקוריס או פגישות שנעשו ביו הצדדיסם, הצגת מוצריס האחד לרעהו ועוד.
על פי טענות המבקשת בסיכומיה ניתן לומר כי עיקר האמצאה מצוי בשילוב הבא: מיקוס שכבות המגן על פי דירוג קשיותן (הקשה כלפי חוץ והרכה ביותר כלפי פנים) ושיטת הידוק הבד סביב השריון כולו, הידוק מחוזק אשר מטרתו מניעת הפרדות השכבות בעת פגיעה בשריון, ומתן מענה לפגיעות חוזרות באותו השריון. (ר' סע' 15 לסיכומיס). בלשון המבקש שם, "ככל שמדובר בהתנגדות דנן זוהי כל התורה על רגל אחת".
בסעיפים 21 ו-22 לסיכומיו מדגיש המבקש כי על אף שחיו בעבר ניסיונות לפתור את בעיית הפגיעות החוזרות בשריון, ולצידן אף הצלחות מסוימות בתחוס זה הרי ש"עד שהמבקש הציג לעולם את אמצאתו, לא פורסם דבר המלמד דרך לייצר מיגון רב שכבתי, בעל שכבות קשות, כך שהמיגון יהיה עמיד בפגיעות חוזרות רבות מבלי שהשכבות תפרדנה.
הפתרון המהפכני של המבקש היה שימוש בעטיפה מלופפת והדוקה. פתרון זה הציג תפיסה חדשה בתכלית לאופן בו נמנעת תופעה ידועה - דלימנציה של שכבות המיגון, הפוגעת בעמידות המיגון בפגיעות חוזרות".
קראתי בעיון את כלל הפרסומיס הקודמיס כפי שהוצגו בתצהירו של עד המתנגדת מר יבין, והתעמקתי היטב בחקירתו הנגדית.
בעשותי כן, השתכנעתי מעל לכל ספק כי עוד טרס הגשת הבקשה, נפוציס היו וידועיס העקרונות עליהן מושתתת אמצאה זו, ויסודותיה היו מוכריס לבעל מקצוע ממוצע בתחוס באופן בו יצירת שריוו תלת שכבתי בעלת קשיות מדורגת והמלופף בבד קבלר, היו מובניס מאליהם בעיניו.
באומרי כן אני מתיחס לעצס קיומן של שכבות בעלות קושי משתנה, ובכלל גה שלוש שכבות, ואף לדירוג המוזכר בבקשה דהיינו סידור השכבות מן הקשה אל הרכה, ואף לעצס העיטוף של השכבות בטקסטיל והספגתו בדבק או בחומר מקשיח אחר.
אכן, בשוס מסמך לא מצאתי תהיחסות מפורשת לפעולה אותה נועדו להשיג ריבוי השכבות ודרך סידורן, אולס ברור לחלוטין כי היעדר ההנמקה אינו נובע אלא מכך שהדבריס ברוריס ופשוטיס לכל בעל מקצוע עד כי שוב אינס דורשיס הסבר כלשהו.
דברי העד, מר יבין, מקובליס עלי במלואם, והס מתיישביס היטב עס המסמכים שהובאו וצוטטו בעדותו. על פי דבריס אלה, בעל המקצוע הממוצע מתאיסם את השריון אותו הוא מתכנן לאיוס שהוגדר מראש. קיימים איומיס שונים, וקיימות דרכיס שונות להתגונן מפניהם. כך למשל, לעיתים מבקש המתכנן להטות את הקליע על מנת שזה יפגע במטרה המוגנת בווית שאינה ישרה, כך יוסט הקליע וחלק מהאנרגיה האצורה בו תאבד. לעיתים מטרת המתכנן, כמו במקרה שבפני לשבור את הקליע ולספוג את האנרגיה בעת הפגיעה הראשונית, ועל מנת למנוע קריסה של השריון, או מעוף רסיסיס, הוא מצרף אל שכבת העצירה החיצונית שכבות נוספות.
לפיכך לא יקשה לקבוע, כי במצב הידיעות בתחוס הרלבנטי כפי שהיו עובר להגשת הבקשה ידע כל בעל מקצוע כי חומר קשה הוא חזק בלחיצה (שטח החזית שלו הסופג את אנרגיית הפגיעה) וחלש במתיחה (שטחו האחורי של הלוח הנמתח עקב הפגיעה).
גס על חשיבות שמירתן של השכבות השונות צמודות ומהודקות זו לזו, לאחר פגיעה ראשונה ידע כל בעל מקצוע, ואף המבקש מודה בכך בסיכומיו.
בנוסף, ראיתי את המוצג נספח ח' לתצהיר מר יבין, קראתי במסמכי הידע הקודם ושמעתי את מר יבין בעת חקירתו הנגדית, והשתכנעתי כי עטיפתן של שכבות שריון בבד בכלל ובבד קבלר בפרט חייתה מקובלת וידועה זמן רב לפני הגשת בקשה זו.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
העיד בפני מר יבין כי העטיפה של השכבות בבד, נועדה למטרות שונות, פעמיס לחלקן ופעמים לכולן. והשתכנעתי מדבריו כי גם עטיפת שריון לשס שמירת השכבות מהודקות יחדיו הייתה ידועה שעה שקושי השכבות או חלקן מונע 'תפירתן" זו לזו.
השאלה היחידה לגביה לא הצלחתי להכריע, היא האס עטיפת שכבות שריון בטקסטיל, ובפרט בקבלר, שימשה בתחוס האמצאה כאמצעי לצורך מניעת היפרדותן של השכבות לאחר פגיעה של קליע בשריון. דהיינו לא לצורך אחסנתם, ולא לצורך שמירתס אלא דווקא, כפי שטוענן המבקש בבקשתו ובסיכומיו לצורך עמידת השריון בפגיעות חוזרות של קליעים, לאחר הפגיעה הראשונה.
בסיכומיה טענה המתנגדת כי אין משמעות לשאלה עובדתית זו. ואני מקבל את טענתה. עיון בתביעה כפי שצוטטה לעיל, מגלה כי הבקשה תובעת שריון תלת שכבתי עטוף בטקסטיל המוספג בדבק. משקבעתי כי הן סידור השכבות והן העטיפה הן דבר המקובל בענף, ומכל מקוס אין בו צעד המצאתי, הרי שאין אפשרות להעניק למבקש פטנט על אמצאתו כפי שנתבעת בתביעה.
טוענת המתנגדת כי גילוי של יתרון במוצר שכשלעצמו אינו כשיר לפטנט אינו יכול יכול להוות אמצאה כשירת פטנט. ובמילותיה (סעיף 45 לסיכומים) "בתּי המשפט באנגליה פסקו בשורה ארוכה של פסקי דין, כי אם אלמנט בתביעה הוא מובן מאליו למטרה אחת, הרי הוא מובן מאליו לכל המטרות ללא כל חשיבות לשאלה האם יש מטרה כלשהי לגביה הוא איננו מובן מאליו". דבריס אלה מגוביס בשורת ציטוטיס מפסקי דין ומהספרות, ומוגבליס אך ורק בהתאס לדרך ניסוח התביעה.
השכל הישר מחייב גס הוא קבלתה של טענה זו. בקובעי כי שריון העשוי שלוש שכבות בעלות קושי יורד ועטוף בטקסטיל מוספג, היה בתחוס השגתו של בעל המקצוע הממוצע, שוב אין חשיבות לשאלה האס ידע או התכוון אותו בעל מקצוע למנוע גס הפרדות השכבות לאחר פגיעה או שיתרון זה נעלס מעיניו. לא למותר להדגיש בעניין זה כי אין לנו עניין במוצר שהוא חדש או שונה או בשימוש שהוא חדש או שונה. מדובר באותו המוצר המשמש לאותה מטרה, אלא שהמבקש טוען כי הוא מצא יתרון נוסף שלא היה ידוע אודותיו קודס לכן.
אס נוסיף לכך את העובדה כי, כאמור לעיל, נותר בי ספק לגבי עצס החידוש שבגילוי עצמו, הרי שיובן כי התביעה כפי שהיא מנוסחת אינה מגלה אמצאה כשירת פטנט.
דבריס אלה נכוניס ומדויקים ככל שהדבריס אמוריס באמצאה כפי שהיא נתבעה בבקשה. אכן, כשעוסקיס אנו בלוח השריון על פי הבקשה כפי שהוא מתואר בתביעה ובתיאור האמצאה, אין בו התקדמות המצאתית, ואף לא בשימוש שאליו הוא מיועד. אלא שבסיכומיו (סעיף 14) כתב המבקש: "העטיפה שהייתה מקובלת, אינה עטיפה מלופפת ומהודקת החובקת ואוחזת יחדיו את שכבות המיגון לצורך מניעת היפרדות השכבות...".
בעקבות קביעה זו נשאלת השאלה, האס יש הבדל טכני בין הדרך בה עטוף שריון על פי האמצאה לבין הדרך בה עטפו לוח שריון בטרס הוגשה בקשה זו.
אס אכן קייסם הבדל שכזה, הרי שראשית יש בו ללמד על כך שאכן היתרון לגביו טוען המבקש כי הוא חדש, אכן לא היה ידוע קודס. שאלה שכאמור, לא הצלחתי להשתכנע אודותיה לכאן או לכאן. שנית, אס אכן כך הס הדבריס יתכן ושכנוע כאמור יוביל למסקנה שיש בבקשה אמצאה שהיא מצומצמת מצו הנתבעת, אולס יתכן שיש בה משוס התקדמות המצאתית.
אומר כבר עתה. גס הימצאותה של אמצאה כאמור, אינה מובילה את המבקש בדרך המלך לשס קבלת פטנט, שהלא בתביעותיו תבע הוא כל עטיפת טקסטיל על השריון, שיש בה גס הדבקת הבד אל הלוח. משכך, הרי שגם אס יש אמצאה כאמור הרי שניתן לקבוע חד משמעית כי בקשת הפטנט היא חמדנית ומשכך לא ראוי שינתן פטנט בגינה. דבריס אלה מקבליס חיווק נוכח העובדה כי גס במהלך הליך ההתנגדות לא בחר המבקש לתקן ולצמצס את תביעתו באופן שתתאס את היקף האמצאה האמיתי.
עס זאת, פעמיס רשאי הרשס במסגרת התנגדות לנצל את סמכותו לקבל התנגדות כולה או מקצתה, להשאיר תוקף לפטנט תוך שהוא מצמצס את היקפו. אכן, שעה שלא תיקן המבקש עצמו את בקשתו, אך לעיתיס נדירות ישתמש הרשס בסמכותו ליתן פטנט לאמצאה שהיא מצומצמת, וזאת רק אס ישתכנע כי אכן יש אמצאה כשירת פטנט הנחבאת לה בבקשה. לא למותר לומר כי רמת שכנוע בעניין אה צריכה להיות גבוהה. שהלא מדובר במבקש שחמד יתר על אמצאתו ורק הליכי ההתנגדות הביאו את הרשס לראות כי אין ליתן לו את שתבע, אלא פחות מכך.
עיון בבקשה מגלה כי אכן מוזכרת בה לא אחת העובדה כי היתרון המושג מעטיפת השריון, הוא יתרון הנעוצ בעובדת היות הטקסטיל מתוח. בהסבר לשרטוטיס שבתביעה אף מצוינת הדרך לבצע את העטיפה, ומוזכר בה כי ניתן להשתמש במעצור שעל גבי הגליל המחזיק את הטקסטיל, כדי לשמר מתח על פני שכבת הטקסטיל שעה שהיא מודבקת אל שאר שכבות השריון.
כאמור, תביעת הפטנט רחבה היא במידה ניכרת וכוללת כל שכבת ציפוי מודבקת, והדוגמא שבביאור לשרטוט מציינת אף במפורש כי האמור הוא בבחירה המועדפת וכי הבקשה אינה מגבילה את עצמה לדוגמה זו או לשיטת עטיפה זו.
אלא שעיון בכתבי הטענות ובחומר הראיות כולו, מגלה כי אין הבדל בין דרך עטיפת השריון על פי הבקשה לדרך עטיפתו במקריס אחרים. או לפחות לא נמצא כל בדל הוכחה היכול לרמז כי כך הוא.
טענה זו אותה הבאתי מסיכומי המבקש, שוכנת היא בשורה ו שבסיכומיו ובה לבדה. לא הובאו כל ראיות שהן על שיטת עטיפה שונה, על עובדה כי טרס היות האמצאה לא נמתחו עטיפות טקסטיל על שריון, וגס לא טענה כי בכך נעוץ לו החידוש.
9. אם לא די בכך שלא הובאה כל ראיה פוזיטיבית לעניין אגה, הרי שלדבריס מצטרפת העובדה כי העד מטעס המבקש, מר סלע, נשאל מספר פעמים בחקירתו הנגדית לגבי ההבדל בין העטיפה שבבקשה ובין עטיפות שהיו ידועות קודס לכן (עמ' 75 לפרוטוקול), והשיב כי ההבדל הוא במטרה וביתרון אך לא בעצס העטיפה או בשיטת העטיפה.
0. אילו חשב העד כי שיטת העטיפה או המוצר הסופי שהיו ידועיס ומקובליס גס טרס הגשת הבקשה, שוניס מאלה שבאמצאה שבבקשה, הרי שהיה מציין ואת מפורשות הן לגבי דרך ההכנה והן לגבי עצס העטיפה. כך למשל, כשנדרש להתיחס לשוני שבעטיפה בבקשת פטנט שהגישה המתנגדת התיחס מר סלע מפורשות (עמ' 102 לפרוטוקול) לכך שבאמצאת המתנגדת יש דרך עיטוף שונה הנעשית בלחיצה. דברים אלה אך מדגישים את העובדה, כי גס העד לא ראה בדרך העיטוף הנעשית במתיחה כפי המופיע בבקשת הפטנט, כל ייחוד, חידוש או שינוי, מדרכי עטיפה שנעשו קודס לכן.
1. גם השכל הישר מחייב כי עטיפה הכוללת הדבקה, דבר שהעד הודה מפורשות כי היה קיים וידוע טרס הגשת הבקשה, תיעשה תוך שמירת מתח מסוים בטקסטיל העוטף ולא בצורה רופפת אשר מן הסתם לא תבטיח גם את המטרות האחרות להן טוען המבקש שימשה עטיפה קודם לכן (שמירה מפני ויהוסם, מניעת נפילת אריחים או החזקת השכבות יחדיו כנגד בלאי שבהיפרדות).
2. מסקנת דבריסם אלה, היא כי נוסף לעובדה כי לא השתכנעתי בכך שהיתרון שבעיטוף לשס מתן מענה לפגיעות מרובות בלוח שריון היה ידוע אף קודס לבקשה, הרי שגס הוברר ברמה גבוהה של וודאות כי המוצר עצמו כפי שמתקבל מביצוע האמור בבקשת המבקשת, אינו שונה ממוצר שהיה מתקבל על ידי בעל מקצוע ממוצע על פי הידע שקדס לבקשה, גס אילולא ידע על היתרון הצפוי.
3. בשולי הדבריס אוסיף עוד כי טרס הדיון הוגשה בקשה על ידי המבקש למחיקת ראיות שהוגשו במסגרת ראיותיה של המתנגדת בתשובה, וזאת מן הטעס כי הן אינן ממין התשובה, וכי יש בהן משוס הרחבת חזית. לא דנתי בבקשה האמורה משום, שכעולה מהחלטתי דלעיל, לא נזקקתי בה לראיות אלה.
4. לאור כל האמור אני מקבל את ההתנגדות. המבקש ישלס למבקשת הוצאות התנגדות זו ושכר טרחת עורך דין בסכוך כולל של 30,000 ש"ח.
נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני סגן רשם הפטנטים ניתן בירושליס ביוס 2 אוגוסט, 2010 ב' אלול, תש"ע