החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני, נח שלו שלומוביצ בענין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 158742, "5\ ד5 םחסוא" (מעוצב)

המבקש: שמואל מור ע"י ב"כ ננטל אברהם ושות', עו"ד (להלן: "המבקש") המתנגדים: 1. מיכה דנציגר 2. דנציגר משק פרחים דן ע"י ב"כ זליגסון, גבריאלי לויט ושות', עו"ד (להלן: "המתנגדים")

ה ח ל ט ה

א. העובדות 1 ביוס 11 באוגוסט 2002 הגיש המבקש בקשה לרישום סימן מסחר מספר 158742. הסימן הוא סימן מעוצב, המכיל את המילים "51/35 1003₪/א". הבקשה הוגשה בסוג 31 לגבי

שתילים ופרחים חיים וזו דמות הסימן:

2. הבקשה קובלה ופורסמה להתנגדויות ביוס 31 בדצמבר 2003. ביוס 31 במרץ 2004 הוגשה הודעת התנגדות מטעס המתנגדים. המתנגד 1 הוא בעל סימן מסחר מס' 125477

"5735 צא100" וסימן מסחר מס' 116336 "5785 אסז.1 זוא" שני הסימניס

(לא מעוצב) בסוג 31 לגבי שתילים ופרחים חיים.

3. הדיון בהתנגדות נערך ביוס 30 ביוני 2ל החשיפה העצומה לה אוכה תחרות מלכת היופי בארה"ב, על מיליוני הצופים ועל מאות מיליוני הכניסות לאתר האינטרנט של תחרות מלכת היופי.

לעומת ואת, ה-20810 בהחלטתו בעניין 201]8%) עֶ14%3 .ט .1.60 1216211565 הושצו\ 2 .160 מסטופסקק2) .00, סרב לאשר את רישום הסימן " 140%

5 עבור גיטרות אך קבע שסימני המתנגדת, חברת "תנשעו/\", אינס בבחינת "משפחה של סימנים" אלא "סימן הבית", ואת למרות שהמתנגדת הראתה שימוש

ורישום עשרות סימניס הנושאים את השש "הגשז1/\" חלקס קשורים לתעשיית המוזיקה והבידור.

מחומר הראיות שהובא בפני, וממספר הסימניס הרשוס, לא השתכנעתי כי המילה מספקת כדי לקבוע שבפני משפחת סימנים. יתר על כן, אף לא השתכנעתי כי מדובר בסימן הבית, כשס שנקבע בפרשת 18621%/. שהלא שס המתנגדיס והדרך בה הס מציגיס את עצמס בקשר לכלל מוצריהס אינו קשור למילה 57/.85. משאין כאן משפחת סימנים, ומשלא מדובר בסימן בית או בסימן שהתגובה הראשונה של הצרכן לגביו, היא

כזו המביאה אותו לחשוב כי מדובר במותג נוסף מבית המתנגדים, אין מקוס לייחד את המילה סטארז, לשימושם של המתנגדים.

היחסים בין הצדדים

לכאורה ניתן ללמוד מהחוזה כי לאחר תוס שלוש השנים, לא תהיה למתנגדת כל התנגדות לכך שהמבקש תעשה שימוש בסימן. בית המשפט העליון התייחס לכך בהחלטתו מיוס 1 ביוני 2003 :

"בסעיף האחזון להסכם התבו אמנם

המבקשים שלא לגדל את שתילי הגיבסנית

המכונים "מוד סטאד" במשך שלוש שנים. עם

לא ניתן לקבוע באופן מחייב, כי יש בסעיף

זה משוס הסדר שלילי, המקנה למבקשת, לאחד

חלוף שלוש שנים זכות לגדל את הזן האמוד וכשווקו". לטעמי, לשאלה זו פניס לכאן ולכאן ובאותה מידה ניתן לקבוע כי יש בחוזה הכרה לפיה בתוס שלוש שניס, המתנגדת תרשה למבקש להשתמש בסימן, משוס שמכלל הן אתה שומע לאו. צד בחוזה שכותב שהצד השני יהיה מנוע מלבצע פעולה במשך זמן קצוב, חוּקה עליו שבתוס התקופה אין הוא מתנגד לביצוע אותו מעשה. אולסם בין כך ובין כך, שאלת כשירותו של הסימן לרישוס, אינה תלויה באופן בלעדי ברצון הצדדים, ואת על שוס שסימני מסחר, מלבד היותס נכס השייך לבעליו, מהוויס נכס ציבורי שתפקידו להסדיר ולשכלל את התחרות לטובת הציבור בכללותו, לשס אלה מצווה הרשס לשמור על טוהר הפנקס, ובמסגרת שמירה זו, השיקול המשמעותי והרלבנטי לעניינו אינו בהסכמה כזו או אחרת של המתנגדיס לשימוש בסימן, אלא בשאלת כשירותו לרישום, כפי שעמדנו עליה לעיל. חשוב להדגיש כי אין חולק על כך שבחוזה עצמו אין מניעה אקטיבית למבקש לרשוס ולהשתמש בסימן המסחר, תהא עמדת המתנגדת לגבי שימוש ה אשר תהא.

אין הרשס פטור לחלוטין מבדיקת מערכת היחסים שבין הצדדים, ולו משוס שבמערכת יחסים מעין זו, טמונה לעיתיס אינדיקציה לגבי כשירות הסימן לרישוס. במצב גּה, שאלת תוס הלב הסוביקטיבי של הצדדים יכולה להוות אינדיקציה לשאלת

התחרות ההוגנת והסכנה שבדמיון. רוצה לומר, כי אס יוכח שצד בחר בסימן כדי להבנות מהמוניטין של רעהו, יש בכך כדי ללמד על חשש לטעות בין הסימניס ועל כך שאכן ייתכן ושימוש בסימן יהווה תחרות בלתי הוגנת.

עיון בחומר הראיות ובהסכס שבין הצדדיס מתוך שימת דגש על מערכת היחסים שבין הצדדיס והשלכתה על בחירת הסימן. עולה כי המבקש בחר סימן המשתמש במילה 51₪85, מתוך עמדה לפיה המילה 51035 כמרמזת על פרחי הגיבסנית היא מילה שראוי שתישאר פתוחה למסחר, ובאופן זה הוא טרח לבדל אותו ואף לקרוא לה בשס הדומה לשמו מור, מחד, והמהווה מילה באנגלית 10235 מאידך. יש התייחסות בשס לשמס המסחרי של המתנגדים, 51.85 אס1.1 זו/א, הרי משמעות

סוביקטיבית כזו, לא רק שלא הוכחה, אלא שעל פניו אין בה כל פסול, כל עוד אין בה כדי להבנות ממוניטין של המתנגדים, ולגרוס לטעות, שיוך או דילול.

סיכום - עילות ההתנגדות

עילות ההתנגדות על פי המתנגדיס מושתתות על סעיפי הפקודה הבאים: 11ש), 9/11), 1), 8 ו- 511).

סעיף 6(11) עוסק בתחרות לא הוגנת, ובהטעיית הציבור. קבענו כבר כי איו חשש לטעות או הטעיה ברישום סימן המסחר המבוקש, וכי אין בו כדי לעודד תחרות בלתי הוגנת, נהפוך הוא, הוא מבדל את סחורתו של המבקש היטב מסחורות המתנגדים. כאמור, השימוש במילה 51/85 אינו חלק מהמונופולין המוקנה למתנגדים, ושימוש בו לא יפגע בתחרות שבשוק ולשכלולה.

סע' 9(11) - אין מקוס להאריך משוס שהסימנים של המתנגדיס אינם דומים עד כדי להטעות לסימן המבוקש לרישוס.

באשר לסעיף 14(11) מעבר לכך שלא הוכח חשש לשיוך, הרי שהמתנגדים לא הוכיחו שסימנס הוא סימן המוכר היטב בישראל ושסעיף, זה חל עליהס, מלבד דבריס אלה, אין

בשימוש במילה 5171485 כדי לגרוס לחשש לשיוך.

בהתאס לדברים אלה יובן כי הסימן הוא בעל אופי מבחין כנדרש בסעיף 8 לפקודה.

באשר לסעיף 5(11), לא הוכח בפני ולו ראשיתה של פגיעה בתקנת הציבור או חשש לפגיעה כאמור בקשר עס שימוש בסימן, בעניין אה אינני מקבל את פרשנותס של המתנגדיס למושג תקנת הציבור.ראה לענין זה החלטה בענין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 3, 7 |קסאת 1" (לא מעוצב) מיוס 4 בדצמבר 2005 :

"במקרה דנן מדובר על רישום סימני מסחר, ובניגוד לטענת המתנגדת הרי שהנסיון לכפוף את

המקרה דנן תחת המטריה של תקנת הציבור אינו אפשרי, או לכל הפחות אינו ראוי. השימוש בטיעון של תקנת הציבוד, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקדים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרתב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשד לפי מוסכמות חברתיות הציבוד לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגדום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כןך למשק סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לדישום מסיבות של "תקנת הציבוד". תקנת הציבור תחול גם כאשר קיים חשש מוחשי, כי עקב טעות, הציבוד ירכוש דבר מה אשר עלול לסכן את בריאותו. במקרה דנן, אין דבר ואף לא חצי דבר עס תקנת הציבור. איני רואה לנגד עיני מצב בו גם כאשד מתקיימת טעות, יפגע צרכן של הטובין המדוברים, כאשר מדובר בטובין כאגד מדבק. איננו מדבלים בטובין כו( תרופות או חומדים אשר עלולים לפגוע בגון האדם, אלא על טובין אשר אמודרים להועיל, ולא מסוגלים לפגוע, בדרך כלל, כאשד נעשית טעות. על אחת כמה וכמה, משהסקנו כי אין בענייננו חשש לטעות".

2. דברים אלה יפיס ביתר שאת במקרה זה שלפנינו. איני רואה כל דרך בה עשוי סימן המסחר המבוקש לשימוש על פרחים, לפגוע בתקנת הציבור ואין מקוס להאריך בכך.

לאור זאת אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישום הסימן המבוקש. המתנגדיס ישאו בהוצאות המבקש בסכוס של 25,000 ₪.

נח שלו שלומובי\, נח שלו שלומוביצ 158742 -54678313] פוסק קניין רוחני ניתנה ביוס 30 בינואר 2007 י"א שבט תשס"ז