סימן מסחר מס'113510 - "פדאז הק"

ההחלטה:

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

מבקשת הביטול: (המשיבה בבקשה זו)

בעלת הסימן: (המבקשת בבקשה זו)

א. ורקע

1. בפניי בקשה להגשת ראיה נוספת, שהוגשה על-ידי בעלת הסימן במסגרת הליכי הביטול שבתיק זה.

2. בינו בעלת הסימן למבקשת המחיקה מתנהל הליך על-פי סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, בעקבות בקשתה של מבקשת המחיקה למחיקתו של סימן

בקשה למחיקת סימן מסחר מס'113510

"פדאז הק" (בקשה להגשת ראיה נוספת)

באמצעות ב"כ סנפורד ט. קולב ושות', עורכי דין

באמצעות ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי-דין

ה ח ל ט ה

מסחר מס' 113510 - "5 דאת ה ה ק".

3 ביוס 12.06.08 נערך דיון בפניי בבקשת המשיבה לביטול הסימן, בו נחקרו המצהירים מטעס הצדדיס בחקירות נגדיות. עם סיום פרק ההוכחות, ניתנה החלטה בדבר הגשת

סיכומים, ובשלב ה הוגשה בקשה זו.

ב. עיקר טענות המבקשת

4. עיקר טענתה של המבקשת מתמקדת בכך כי חשיבותה של הראיה להליך עולה מספר מוניס על חוסר הנוחות הזניח הנגרם למשיבה.

עוראל

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

5. לטענת המבקשת, בהבאת הראיה הנוספת לא יגרם למשיבה כל עוול שהרי זכויותיה הקנייניות של המבקשת הן שעומדות על הכף ואי-הנוחות הזמנית שתיגרם למשיבה בטלה מול זכויותיה הקנייניות המוגנות של המבקשת ותפקידו של השופט לחתור לבירור האמת.

6. כמו כן, טוענת המבקשת כי השלב בהליך בו מוגשת בקשה זו, לאחר חקירת המצהירים וכאשר כבר ניתנו מועד להגשת סיכומים, מתאים ומאפשר הגשת ראיות נוספות ללא הפרעה לרצף ההליך.

ג. החלטה

7. נכון הדבר כי אין הפרוצדורה מיטת סדום, וכדברי השופט ברנזון בע "א 189/66 עניין ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ3), 477, 479:

הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את ראליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן. הפרוצדורה היא מסגרת דחייה וגמישה עמידה המכוונת לתת לבעל-דין את האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצודה מלאה ושלמה."

8 אך מאידך, על היושב בדין לקחת בחשבון, נוסף לרלוונטיות ולמשקל הראיה אשר את הוספתה מבקשת, אם הצד המבקש את הוספתה יכול היה להביאה קודם:

"כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקצועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו מעל, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה. עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - גם מחדלו של הצד באת המצאת הראיה בשלב מוקדם - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך סיva, אין גם להתיר את ההסתמכות יתל על המידה, שמא מעודד הדבר רשלנות מצד הצדדים בקיום ההוראות הדיוניות." [ההדגשה אינה במקור - נ.ש.]

9. אם נסקור את הראיה אותה חפצה המבקשת להוסיף, נראה כי מדובר בתצהירה של מתמחה במשרד ב"כ המבקשת, המאמת רכישת שני כתבי-עת של בעלת הסימן הנושאים את סימן המסחר נשוא הדיון העיקרי, אשר נרכשו בשני סניפים של רשת חנויות סטימצקי, ואמירה של עובדת רשת חנויות סטימצקי בדבר כך שכתב-העת משווק בישראל באופן שוטף.

המבקשת לא הצליחה להציג בפני נימוק משכנע לסיבה מדוע הדבר לא נעשה קודם, למעט כך שהמבקשת סברה כי אין צורך בראיות אלו.

עתה ברצוני להתייחס לסיבה בגין הגישה המבקשת בקשה זו. המבקשת החליטה להגיש את הראיות הנוספות עקב הערה שלי, אותה ביטאתי בסוף הדיון מיוס 12.06.08, לפיה היה ראוי מצד המבקשת להגיש ראיה המעידה על רכישה בפועל בישראל של שני עותקים של כתב-העת הנושא את סימן המסחר. קרי, הסיבה להגשת ראיות נוספות באיחור מובהק ובשלב כה מתקדם של ההליך נובעת מהערתי, אותה המבקשת פירשה כעצה משפטית ללכת ולהביא את כתבי-העת כראיות.

לא רק מותר לציין כי עוד בראשית הדיון בפניי ביקשה המבקשת להוסיף ראיות, ועל אף שהדבר היה עוד טרם לביצוע החקירות הנגדיות, דחיתי את בקשתה. גם בעת הדיון, על אחת כמה וכמה לאחריו, כשהזדמנות לצד שכנגד לחקור את המצהיר אינה עוד בנמצא.

זאת ועוד, הן בהחלטה והן לאחר הדיון ובעת מתן ההוראות לצדדים בעניין הגשת סיכומיהם, הבעתי את דעתי לגבי דלות חומר הראיות שטרחה והביאה המבקשת דן. הדוגמא שנתתי הייתה אחת מני רבות, ואין ספק של הייתה המבקשת להוכיח את טענתה יה בפניה כל הזמן הדרוש כדי לעשות ואת. עמוד 72 לפרוטוקול מיוס 12.06.08 קורא

כך:

"אני רוצה למקד אתכם לקראת הסיכומים. הסיכומים פה לא צריכים להיות אדוכים. אני כן אעיר כמה הערות...אני עכשיו כבר לא יכול להגיד דעה מוקדמת, כי הדעה שלי כבר מאוחדת. שלב הראיות הסתיים בתיק הזה.

...תיקים שמתנהלים בד"כ על בקשה לביטול סימן, בא צד אחד ומנסה לחפש אותם ולא מוצא אותם. בדרך כלל זה התפקיד שלו, לא למצוא אותם. מה שעושה הצד השני, הוא מופיע פה ואומד - הנה מגזין עם חשבונית, מהחנות שבה הוא קנה אותה. רוב התיקים הם ככה. ואז אנחנו מתחילים לדיב אס זה מספיק או לא. אתה קנית אחד, אתה קנית שניים, אם זה מספיק או לא.

...אם אני מקבל את התמונה נכון, מעבר לזה שהרבה דברים היו צריכים להיעשות קודם, כמו למשל להתקשר, זה הדבר הכי פשוט, לקחת את המתמחה בזמן הכנת הראיות ולהגיד לו, "תתקשד

לסטימצקי". היא הייתה בסטימצקי, בוא נתקשר לסטימצקי ונראה להם שאפשד. זה מאד קל לעשות את זה."

4. רק על מנת לסבר את האוזן, אומר כי הראיות מטעמי המשיבה, לפיהן לא ניתן להשיג את המגזין הנדון בחנות סטימצקי, הגיעו לידי המבקשת לפני למעלה מחצי שנה, ואילו רצתה יכלה לערוך את ראיותיה ולהגיש לראש במועד הקבוע לכך בדין. מחדלה של המבקשת להוכיח בראיות פוזיטביות את השימוש בסימן, בין אם היה תוצאה של הונחה ובין אם עניין של אסטרטגיה מחושבת, לא יכולה להוות הצדקה לדריסה גסה, מזלזלת ופוגענית, בוכויותיו הדיוניות של הצד שכנגד ולמעשה בזכויות הציבור כולו, המסתמך על קיום סדרי דין ועל כך שהליכי משפט יישום מתנהלים.

5. באותה מידה, אילו אקבל את טענתה של המבקשת ואתיר לה להגיש ראיות נוספות בשלב הסיכומים, וזאת מטעמי היחיד שעתה היא מבינה את חשיבותן, אין דבר הימנע מצדדים בכל הליך שהוא להגיש ראיות חדשות לאחר שלב החקירות; כאשר אלו ראויות כי ראיותיה אינן משכנעות או שנסתרו במהלך החקירה הנגדית, ולא יהיה סוף למקיצה השיפור של מי מהצדדים.

6. במצב דברים מעין וה אין מקום לקבל ראיות כלל, אולם בענייננו יפיס הדברים שבעתיים, מסיבת הראיה המבוקשת אינה יכולה להשפיע על גורל תיק זה כלל. בקשה לביטול סימן מסחר בשל היעדר שימוש עוסקת בשימוש שנעשה בסימן בשלוש שנים שקדמו לפתיחת ההליך. קנייתו של מגזין עתה, כחלוף מספר שנים, אינו יכול ללמד דבר וחצי דבר על שימוש שנעשה בתקופה הרלבנטית על פי הדין, וגם עדות השמועה לפיה נמכר המגזין באופן שוטף. אם הובאה ראיה זו בזמן, והייתה מהווה חלק ממסגרת ראיות כוללת, היה בה כדי להשפיע על התיק, ואולם כשהיא לבדה, כאמור משקלה דל עד אפסי, וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

7. לאור האמור, אני דוחה את הבקשה. בהיעדר תגובת המשיבה בבקשה זו אין אני עושה צו להוצאות.

נח שלו שלומוביץ, פוסק קניין רוחני ניתן בירושלים ביוס | 4 אוגוסט, 2008 ג' אב, תשס"ח