סימן מסחר מס' 8

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 8

" [605106י1\/ "

המבקשת: מילניום מרקטינג -אינטרטרייד (1999) בע "מ.

ע"י ב"כ עוה"ד צבי חיימוביצ' ממשרד עוה"ד פירון ושות' מרחוב אבא הלל סילבר 16, בית עורק, רמת גן 52506 טל: 03-7540000; פקס : 03-7540011

המתנגדת: .5.8 25)א\ ]113 6005)אה

.4

ע"י ב"כ עוה"ד יוסי ברגמן ו/או ארוּ הרכבי מרחוב קרן היסוד 19 ב, ירושליס 94168 טל : 02-6242255: פקס : 02-6242266

ה ח ל ט ה

בפני התנגדות לרישום סימן המסחר שבכותרת שצורתו היא כך:

.₪1 ד5)->ג א/ וז צ6ו9%] ו!וובצשָ עיקרה של ההתנגדות מבוסס על סימן המסחר של המתנגדת, 41605, ועל הדמיון הקייס בינו ובין סימן המבוקש לרישום. סימן המתנגדת נראה כך:

/]-><>5

בטרם אפנה לעסוק בשאלה זו של דמיון בין הסימנים, אעיר אך ואת. שני הצדדים טענו בפני וה לחוסר תוס ליבו של משנהו. קראתי את הטענות לעומקן, אף לא מצאתי בכל הדברים הנטענים, אף אס אקבלס ככתבס וכלשונס, כל סימן להתנהגות שאינה תמת לב בין מצד ה ובין מצד אחר. עניין לנו בשני עסקים, המתחרים בחלק מעיסוקיהם על פלחי שוק דומיס או וּהיס, ומכל מקום שעיסוקיהם קרובים זה לזה, ואשר כל אחד מעוניין להרחיב את הגנת המוניטין שלו כאמצעי לשיפור מעמדו בשוק התחרותי.

לא כל ניסיון להרחבת מונופולין מהווה התנהגות שאינה בתוס לב, ואף כאן לא מצאתי רמז להתנהגות שכזו. עסקיסם רשאיס מטעמים כאלה או אחרים, להחליט באילו שוקים הם רוצים לפעול, ולמקד את פעולתם המסחרית בשוקים אלה, כששמורה הזכות לכל

עוסק לבחור סימן מסחר ולהלת על טענתו כי סימן זה אינו נוגע באופן אסור בתחומי מחייתו של סימן מתחרה. ומשנקבע זאת, אפנה לדון בשאלת הדמיון שבין הסימנים.

השאלה הניצבת לפנינו היא שאלת הדמיון בין הסימנים, דהיינו, שהסימן המסחר של המבקשת, אינו כשיר לרישום בהיותו דומה עד כדי להטעות לסימנה של המתנגדת. או במילים אחרות שהקייס חשש כי לקוח יטעה בראותו את סימן המבקשת ויחשוב אותו

בטעות לסימנה של המתנגדת (ת10510ח60 01 0006ג6[1א11). או שיחשוב בשל הדמיון בין הסימנים כי הסימן, שייך הוא למתנגדת, על אף השוני בינו ובין סימן המתנגדת

(מ10ו8550618 01 000ם611א11).

לצורך הכרעה בשאלה שהשני סימני מסחר דומים עד כדי להטעות, פיתחה הפסיקה מספר מבחנים. הראשון והחשוב יותר בהם הוא מבחן הצליל ומבחן המראה, לפיה נקבעת מידת הדמיון שבין הסימנים. המבחנים האחרון הוא מבתני סוג הלקוחות, סוג הסחורות ושאר נסיבות העניין, באמצעות משתקלת שאלת הדמיון ונקבע שהיש בו

בדמיון האמור כדי להטעות ר' לעניין וה רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי נ' אמברוזיה סופהרב, פ"ד נו(2) 438, 453-451 (2003), וכן התנגדות לרישום סימן מסחר מס'

7 "טל עדן" (2.2.2009), התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 115807 "אס"

(4.7.2006), התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 138752 "מסע עולמי", עמ' 16-12 (24.1.2005), התנגדות לרישום סימן מסחר מס" 95470 "גוליס" (10.7.2003).

על אף שניתן להבחין בהבדלים עובדתיים בין המתנגדת למבקשת ככל שהדברים אלו לסוג הסחורות ולמבחן הלקוחות, אני סבור כי הבדלים אלה הם מינוריים ככל שהם נוגעים לשאלת החשש לטעות. כל כך למה? על שום שעל אף מגוון המוצרים והקטגוריות בה עוסקת המבקשת, לעומת התמחותה הצרה של המתנגדת, ועל אף היותה של המתנגדת מכוונת לשוק המקצועי בעוד המבקשת עוסקת במוצרים פחות יוקרתיים, הרי שנוכחתי מחומר הראיות שהובא בפני, כי מוצרי הצדדים נמכרים, וודאי שעשוייס להימכר זה לצד זה, או במקומות דומים. יותר ויותר בתי אב מתהדרים בכלי מטבח מקצועיים בימי אלה, והשפעתו של שם יוקרתי על הקונה הביתי, אינה מוטלת אף היא בספק.

משכך אין לי אלא להיוקק למבחני הדמיון עצמו, ולשאול שהדמיון שבין הסימנים הוא כה שצרכן עשוי לטעות בגינו. אין ספק כי המבחן הראשוני והמרכזי, מבחן הסימנים כשהם בשלמותם, ילמד על כך שהסימנים אינם זהים, וכי קיימת הבדל בולט בארכו, הגייתם וכד'.

המתנגדת טוענת כי יש בדמיון כדי להטעות. בסיכומיה היא נתמכת בתוצאות שקיבלה ממנועי חיפוש ברשתות השיווק לכלי מטבח. אין בעובדה זו ממש. רובם של מנועי החיפוש האמורים, הוא כזה המחפש מילה או חלק ממילה, וככזה אך סביר הוא כי חיפוש סימן זה של המתנגדת יעלה גם תוצאות לגבי סימן ומוצרי המבקשת. אם נקבל הגיון זה הרי

שכל מילה שהיא מוכלת במילה אחרת תוכל לפסול את המילה הארוכה מדישום, ולא היא.

השאלה אותה צריכים אנו לשאול היא האם יטעה הצרכן הרואה לנגד עיניו את מוצרי המבקשת או את סימן המסחר שלה בחנות, בקטלוג או באתר האינטרנט, ויחשוב כי הוא חוזה במוצר של המתנגדת.

טוענת לעניין זה המתנגדת כי המילה .511 ,סיומת סימן של המבקשת, היא גנרית ומרמזת בענף, ואולי אף יש בה מן התיאור. ככזו יש לתת משקל רב יותר לתחילית הסימן, ואכן תחילית הסימן היא זו שפעמים רבות קובעת בשאלת הדמיון. דא עקא, שבמקרה דנן איני חושב כי הצרכן המתבונן בסימן המבקשת, בין כעיצובו, ובין עת הוא כתוב באות

רגילה, יחשוב כי מדובר בסימן המתנגדת המייחד מוצריס שלה העשוייס מפלדה (50661).

יתר על כן, דווקא המשמעות של המילה 5166 כהברה המסיימת של הסימן, גורמת לצרכן

כי יחלק את המילה במוחו חלוקה לפיה האות 5 היא חלק מסופית המילה ולא מראשה. דהיינו מבדיל את המילה ארקו מהמילה סטיל. באופן שיוצר בידול נוסף מהבידול

האינהרנטי של הסימן בכללותו.

משמעותם של דבריו היא כי אדם השומע את הסימן וודאי הרואה אותו, לא יחשוב כי מדובר בסימן "בת" של ארקוס העוסק בכלי פלדה, שהלא יראה כי מדובר במילה אחת. ואף כרה של ארקוס לא יעלה בליבו שעה שיהגה את המילה האחת וירד לפשרה ארקו- סטיל, ולא ארקוס-טיל.

בשולי הדברים אוסיף כי לא מצאתי בחומר הראיות שבפני, הוכחה לכך שסימן המתנגדת הוא סימן מפורסם היטב בישראל, ואיןו הדבר קשור דווקא לשאלת היקף המכירות או ההשקעה בפרסום, ואולם אף אס היה הסימן מפורסם היטב, לא היה בדבר כדי להועיל למתנגדת, משום שמוכרותו של סימן על אף היותה מרחיבה את המונופולין המהותי שלו, הרי אך טבעי הוא כי מפחיתה היא את המונופולין הצורני, דהיינו, ככל שסימן הינו מוכר יותר, כך יהא קשה יותר לסימנים הדומים, אך אינס זה ייס לו להטעות, שהלא כמידת ההיכרות כך מידת שימת הלב לשינויים הקטנים.

סוף דבר ההתנגדות נדחית. המתנגדת תשלם למבקשת הוצאות הליך זה ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.

נח שלו שלומוביץ, פוסק קניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס | (3 אוגוסט, 2021

כ"ב אלול, תשפ"א

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר