⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר מס' 21

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגד

  • שם: רון עוזיאל
  • בא כח: נועם קולודוני, עו"ד
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: 6 5 \
  • בא כח: ד"ר שלמה כהן ושות' - משרד עורכי דין

ההחלטה:

רשם הפטנטים,

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 21 (בקשה להוצאת תצהיר ראיות המבקשת)

המתנגד: רון עוזּיאל ע"י ב"כ: נועם קולודוני, עו"ד

המבקשת: 6 5 \ ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות' - משרד עורכי דין

ה ח ל ט ה

1. ביוס 12.6.2017 הוגשו ראיות המבקשת בצורת תצהיר מטעס מר ס6טגּאז (להלןו: "פול נאודה"). ביוס 13.7.2017 הוגשו ראיות בתשובה מטעס המתנגד, במסגרתן אף הוגשה בקשה להוצאת תצהיר מר פול נאודה מתיק ההליך. בפני תגובת המבקשת לבקשה זו. איני נזקקת לתגובת המתנגד לתשובת המבקשת.

2 ב"כ המתנגד טוען כי התצהיר המצורף לראיות אינו תצהיר כלל, אלא מסמך אשר נחתם על פי הדין הזר בפני נוטריון ציבורי, מבלי שניתן אישור הנציגות הקונסולארית בישראל. לחילופין נטען כי המסמך לא אושר בהתאם לאמנת האג (1961) בדבר ביטול אימות מסמכי חוץ ציבורי באמצעות אפוסטיל. עוד נטען כי המצהיר לא הוער על פי הדין הישראלי ולפיכך אין המדובר בתצהיר כמשמעותו בדין. לבסוף טען המתנגד כי על פי תקנה 43 לתקנות סימני המסחר 1940 (להלן: "תקנות סימני המסחר"), היה על המבקשת לצרף תרגום מאושר על ידי נוטריון מאנגלית לעברית. לפיכך נתבקשה הוצאת התצהיר מתיק ההליך.

3 המבקשת באמצעות באי כוחה כופרת בטענות המתנגד ועותרת לדחיית הבקשה ולפסיקת הוצאות שכר טרחתה. לגישתה לא נפל כל פגם בתצהיר מר פול נאודה, או באופן אימותו, וכי אין היא נדרשת על פי דין לספק תרגום לעברית של התצהיר, אלא רשם סימני המסחר יורה על כך מתוקף שיקול דעתו.

דיון והכרעה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. בהתאם לסעיף 67 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב 1972, ראיות בהליכים בפני הרשם יהיו כדלקמן (הדגשות אינן במקור י.ש.כ.) :

"בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפני הרשם בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971-, או בהצהרה שניתנה בחוץ לארצי לפי דיני מקום נתינתה - כל עוד לא הורה הרשם אחרת... "

5. בהתאם לכך, תקנה 2 לתקנות סימני המסחר קובעת כי תצהיר הינו כדלקמן (הדגשות אינן במקור י.ש.כ.) :

"תצהיר" - אחד מאלה, ובלבד שמתקיים בו האמור בתקנה (1א: (1) תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (2) תצהיר או הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, שניתנו מחוץ לישראל, והם ערוכים וחתומים בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המוסמך לכך או בפני אדם שהוסמך לקבלם לפי דין המקום שבו ניתנו. "

6. תצהיר מר פול נאודה ניתן בארה"ב לפי דיני ארה"ב ונחתם בפני נוטריון ציבורי בארה"ב שהוא על פי התקנה אדס שהוסמך לקבל את התצהיר לפי הדין בארה"ב.

7 הנה כי כן, נמצא כי התצהיר אינו פגום שכן בהליכים בפני הרשם ניתן להגיש תצהיר או הצהרה מטעס אדס שמקומו משו מחוץ לישראל, ובמקרה זה אין חובה בדין לאמתו אך ורק בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המוסמך לכך (ראו גס: עמיר פרידמן, סימני מסחר-דין פסיקה ומשפט משווה (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 735).

8 באשר לצורך בהמצאת תרגום מאנגלית לעברית, הרי שעל פי תקנה 42 לתקנות סימני המסחר - אותן ציטט בא כח המבקש - רשם סימני המסחר הוא זה הרשאי לדרוש מבעל דין לספקו. היינו, לא מוטלת על בעל הדין לספק תרגום כאמור לבעל הדין שכנגד אלא בנסיבות מסוימות על פי שיקול דעת הרשם.

9. בענייננו, מקובלת עלי טענת ב"כ המתנגדת לפיה מר פול נאודה אינו דובר עברית, ולפיכך נערך התצהיר בשפה האנגלית אותה הוא דובר.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

10. הגשת תצהיר בשפה האנגלית אינה פרקטיקה זרה במסגרת הליכים המתקיימים בפני רשם סימני המסחר (ראה החריג המעוגן בחוזר רשם מ.ג. 7, סעיף 4). נוהג והאשר מתקיים שניס רבות, עולה בקנה אחד עם המעמד שהוענק לשפה האנגלית במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בישראל, כעולה מדברי פרופ' אמנון רובינשטיין בספר המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (1996) בעמ' 101 :

"מעמדה המיוחד של השפה האנגלית בוטל בסעיף, 5 'ב') לפקודת סדרי השלטון והמשפט. הוראה זו לא שללה כליל את מעמדה הרשמי של השפה האנגלית, וביטלה רק את חובת הרשויות להיזקק לה. היא לא ביטלה את רשות האזרח להשתמש בה בכל משוד ממשלתי ובבתי המשפט ואת החובה המקבילה להיענות לו, אם ישתמש בשפה זו."

יטען הטוען כי בענייננו אין המדובר "באזרח" המדינה. דין טענה זו להידחות. איני סבורה כי יש מקום להחיל דין בלתי שוויוני, במסגרתו אזרח מדינת ישראל מורשה בהגשת ראיות כשהן ערוכות בשפה האנגלית, ובעל הדין שכנגד שאינו אזרח ישראלי מנוע מכך.

יחד עם זאת, הזכות להגשת תצהיר כשהוא ערוך בשפה האנגלית ודאי שאינו שולל את סמכות רשם סימני המסחר, המעוגנת בתקנה 43 לעיל, להורות על תרגומו לעברית במידת הצורך. כך נקבע בהתנגדות לרישום סימני מסחר 246342,246341

צבי אפרת ואח' נ' .186 ,1161011565 עסחפו (פורסם באתר רשות הפטנטים, 24.2.2016):

"...במידה שהוכח כי בעל הדין שכנגד אינו דובר את השפה האנגלית, יורה היושב בדין על תרגום התצהירים לשפה העברית (ראו למשל: החלטה בהתנגדות לרישום

סימן מסחר מס' 222275 /140:3 66] נ' שרייבר (פורסם באתר רשות הפטנטים 14.11.2011). [...]

בנוסף, לא התרשמתי כי בחירת המצהיר מטעם המבקשת נעשתה בחוסר תום לב, שכן המדובר בחברה זרה וממילא המדובר בזכות דיונית של בעל דין לבחור את המצהיר הטוב ביותו עבווו. המדובר במצהיר תושב ארצות הברית, אשר דובר את השפה האנגלית, ולפיכך מן הראוי שתצהירו יוגש בשפה האנגלית. "

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

3. במקרה שבפני, לא טען המתנגד כי אינו דובר את השפה האנגלית או כי תפגענה זכויותיו הדיוניות, לא כל שכן המהותיות, נוכח הגשת תצהיר המבקשת כשהוא ערוך בשפה האנגלית. יתרה מכך, נוכחתי כי הוגש תצהיר משלים מטעמו כראיות בתשובה המתייחסות לאמור בתצהיר מר פול נאודה.

4. לפיכך, נדחית הבקשה להוצאת התצהיר מתיק ההליך. התיק יועבר לקביעת מועד לדיון.

5. הריני להורות למתנגד לשאת בהוצאות המבקשת בגין הצורך בהגשת תגובתה לבקשה שבפני בסך 750 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מחיוס ועד למועד התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליים ביוס | :"ד אב תשע"ז 6 אוגוסט 2017

סימוכין: 8 9