סימן מסחר מס' 119639

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתיק בקשת סימן מסחר מס' 119639

המתנגדת: תד ,28115 0216 :8 12080006 61 5רתנ1 8 6התססחה. 1 ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד המבקשת: ניקנור (1987) בע"מ

1 המתנגדת הגישה בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות (להלן: "הבקשה"), בטענה כי אין טעם

לנהלם, כל עוד מתנהלת תובענה שלטענתה הגישה בצרפת. בבקשתה מספרת המתנגדת, כי הגישה "תביעה בצרפת" כנגד חברה המכונה ע"י המתנגדת "היצרנית", ואשר לטענת המתנגדת מייצרת בצרפת מוצריס תחת סימן המסחר נושא בקשה מס' 119638. לטענת המתנגדת, "המבקשת הינה רק המפיצ המקומי של מוצרי ה"יצרנית", ולכן זכויות המבקשת בסימן המבוקש בישראל, נובעות אך ורק מזכויות ה"יצרנית"" בסימן שנרשס בצרפת בבעלותה. לפיכך, טוענת המתנגדת, אס יקבע בית המשפט בצרפת של"יצרנית" אין וכויות בסימן, אזי ממילא גס למבקשת אין זכויות בסימן המסחר בישראל, ואין הוא כשיר לרישוס על שמה. המתנגדת טוענת, איפוא, כי הכרעת בית המשפט בצרפת לגבי ה"יצרנית", תחרוצ גס את גורל זכויות המבקשת בסימן בישראל, ומכאן עתירתה לעיכוב הליכי ההתנגדות כל עוד מתנהלת התובענה בצרפת.

הבקשה מנוסחת באופן כוללני, ללא תיאור מינימלי של מהות התביעה בצרפת, ומבלי לספק כל מידע לגבי מצב ההליכיס המתנהליס בגדרה. לבקשה לא צורף כתב תביעה, או מסמך דומה, והיא אינה נתמכת בתצהיר או בכל ראיה אחרת.

2 את מסקנתה, כי וכויות המבקשת בסימן המבוקש בישראל, נובעות אך ורק מזכויות ה"יצרנית" בסימן הצרפתי, לומדת המתנגדת מההודעה שכנגד שהיגישה המבקשת. בהודעה שכנגד נאמר כי הסימן המבוקש נרשס בצרפת, לגבי מוצר המיוצר ע"י חברה ידועה ובעלת מוניטין, וכי בידי המתנגדת היה להתנגד לרישום הסימן בצרפת.

3 מסקנת המתנגדת אינה מתבקשת באופן חד משמעי מההודעה שכנגד, ואינה עולה מכל חומר אחר המצוי בפני. לא נאמר בהודעה שכנגד כי המבקשת הינה המפיצה המקומית של מוצרי "היצרנית". זו מסקנה שנטענת ע"י המתנגדת, אך אינה נתמכת בראיות. את

התייחסות ההודעה שכנגד לסימן שנרשס בצרפת ול"יצרנית" בצרפת, ניתן להבין גם כתשובה לטענת המתנגדת, בכתב ההתנגדות, כי הסימן הינו סימן מוכר היטב הידוע בעולס כסימנה שלה, וכתמיכה לטענת המבקשת, כי המתנגדת אינה עושה שימוש בסימן.

מעבר לנדרש אציין, כי אפילו היתה המתנגדת מוכיחה שהמבקשת הינה המפיצה המקומית של ה"יצרנית", לא היה בכך בלבד כדי ליצור תלות הכרחית בין וזכויות המבקשת בסימן המסחר בישראל, לבין זכויות היצרנית בסימן המסחר בצרפת. יש ולמפיץ המקומי זכויות במוניטין המיוצג ע"י סימן מסחר, שתחתיו משווק מוצר המיובא מחו"ל, והזכויות הללו הן זכויות עצמאיות שקיומן בשוק הישראלי אינו תלוי בזכויות שנרכשו בחו"ל ע"י היצרן הזר, ובקיצור, מוניטין המיוצג ע"י סימן מסחר של מוצר המיובא מחו"ל, יכול שיהיה בבעלות המפיץ המקומי. ראה: ע"א 442/85 משה זוהר ושות' נ' מעבדות טרבנול(ישראל בע "מ), פ"ד מד (3) 661.

ת.א. 47/93 המר' 148/93 מגאסון מרכזי שעשועים בע"מ נ' טרול צעצועים בע"מ, (16.2.93) פורסם ב"דינים ועוד".

7 .1 15 (1989 ,תהּטו!1נו5 [)מהּ 204 .ט 115118113 6016 סימן מסחר הוא נכס, הנכס מצוי במקום רישומו ועליו חליס חוקי מקום רישומו. סימן מסחר רשום בישראל הינו כל כולו יציר החוק הישראלי בלבד, והזאכות לרשמו נובעת מן

החוק הישראלי. ראה: בג"צ 90/70 .16 .8-00 ו6ז2863 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד כה (2) 87, 99.

כשירות לרישום סימן מסחר בישראל נבחנת על פי הנסיבות הנוגעות לסימן, כפי שהן מתקיימות בישראל. ראה: בג"צ 197/51 קוקה קולה נ' השותפות ויטה והרשם הכללי, פ"ד ה 772, 781.

על פניה, בקשה מס' 119638 מוגשת מכוח טענה לזכות עצמאית של המבקשת בסימן המסחר. אין מדובר בבקשה שמצויין בה כי היא מבוססת על זכות בסימן מכוח העברה, או בבקשה לרישום רשות שימוש בסימן, כאמור בסע' 51 (א) לפקודת סימני מסחר (נוסת חדש), התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

עם הגשת הבקשה לרישום הסימן, מקימה הנחה כי המבקשת טוענת לבעלות בו, ומצהירה כי היא משתמשת, או מתכוונת להשתמש בו (ראה סע' 17 לפקודה). המתנגדת לא הביאה כל ראיה הסותרת הנחה זו.

זאת ועוד, בחומר המצוי בפני אין דבר המבסס קשר כלשהי בין התביעה שהמתנגדת טוענת כי הגישה בצרפת, לבין הליך ההתנגדות. המתנגדת אינה מציינת בבקשתה אס מדובר בתביעה למחיקת סימן מסחר ואינה מזכירה במילה את עילותיה וסעדיה, כפי שגס חסכה מאיתנו כל פיסת מידע לגבי מצב ההליכיס בצרפת והשלב אליהס הגיעו. לאור הנימוקים האמור בבקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתיק התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 106838/9טרופיקל דגיל תעשיות קוסמטיקה בע"מ נ'

צאגא 00 תע זסוא זהש דה 3.1.99/001). ספק אס היה מקום לעכב את הליכי ההתנגדות, אפילו היתה מוכיחה המתנגדת כי ההליך הנטעןו מעורר שאלות דומות לאלו שמתעוררות בהתנגדות, או שהיה בו כדי להשפיע על זכויות בעלות הדין.

ראה גם: רע"א 1459/95 יצחק דיסקין בע"מ נ' .1.006 5075 ₪ )תהע₪ ותהון!וץ\, (21.7.96) לא פורסם.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

מעבר לאמור לעיל, דיו הבקשה להידחות ולו רק משום שהטענות העובדתיות עליהן היא נסמכת, לרבות הטענה בדבר עצס הגשת התביעה בצרפת, אינן מפורטות דיין ואין להן תימוכין בתצהיר או בכל ראיה אחרת.

המתנגדת לא הגישה את ראיותיה בקשר להליך ההתנגדות גופו, למרות שכבר חלף המועד להגשת ראיותיה. לאור האמור בתקנה 39 לתקנות סימני המסחר, 1940, יש לראות בהמנעות המתנגדת מלהגיש את ראיותיה במועד, בלא הגשת בקשת ארכה, משום ויתור על ההתנגדות. כמו כן, יש בכך עשיית דין עצמית המבוססת על הנחה בלתי מוצדקת, כאילו די בהגשת בקשת העיכוב ע"י המתנגדת, כדי להעניק לה את הסעד המבוקש, ולפטור אותה מהגשת ראיותיה במועד.

ואולס, הואיל והמבקשת אינה עומדת על החלת תקנה 39 הנ"ל, אסתפק הפעם באזהרת המתנגדת. כמובן שאין בכך כדי לומר כי הפעלת הסמכות על פי תקנה 39 מותנית בעמדת בעל בקשת סימן המסחר.

המתנגדת תגיש את ראיותיה עד ליום 10 ינואר, 2001, בתנאי שתשלס את אגרות הארכה הדרושות מיום 13 נובמבר, 2000 ועד למועד הגשת ראיותיה כפי שנקבע, דהיינו סכום של 106 ש"ח.

משה ש. גולדברג

משה ש. גולדברג 54678313-/119639

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביס ט"ז כסלו, תשס"א

3 דצמבר 2000