⚖️ החלטה שיפוטית

סיימן מסחר 227383

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: ב"כ ד. מירקין ושות', עו"ד
צד ב'

המבקשת

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סיימן מסחר 227383

המתנגדת: [OCR Artifacts Removed] באמצעות ב"כ ד. מירקין ושות', עו"ד

המבקשת: [OCR Artifacts Removed] באמצעות ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

1. נוכח בקשת המתנגדת והחלטתי יום 18.1.12, התקיים בפני דיון במסגרתו השמיעו הצדדים את טיעוניהם. בסיום הדיון, ביקש ב"כ המתנגדת ואילו ב"כ המבקשת הסכים באדיבותו, כי תינתן החלטה לאלתר. נוכח הדברים שהושמעו בפני במסגרת ההליך, ועל מנת להימנע מעיכוב במתן החלטה, החלטתי להיעתר לבקשה.

2 המדובר במחלוקת שנתגלעה בין שתי חברות בינלאומיות ליצור טבק סיגריות וצרכי עישון אשר בוודאי מתחרות ביניהן על אותו קהל יעד.

3 הסימן המבוקש הוגש לרישום על ידי המבקשת, היא חברת [OCR Artifacts Removed], והוא נראה כך:

4. חברת [OCR Artifacts Removed] היא יוזמת הליך ההתנגדות לרישום הסימן, בחרה שלא להגיש ראיותיה בתמיכה לטענותיה בהליך ההתנגדות ועל כך הודיעה לרשם. אף על פי כן ומכח סעיף 24 (ו) לפקודת סימני המסחר התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"), וומנו הצדדים

על מנת שיינתן למתנגדת יום ותשמיע טיעוניה בפני הרשם. במסגרת הדיון, הובהר לב"כ המתנגדת, כי לא תותר הגשת ראיות מטעמה שכן נמנעה מעשות ואת במועד שנקבע לכך.

סבורה אני כי כלל האסמכתאות אשר שימשו את בא כוח המתנגדת במהלך הדיון, היו אמורות להימסר לב"כ המבקשת טרם מועד הדיון, ולא במסגרתו. אף על פי כן, אישרתי את הגשתן והצגתן להתייחסות ב"כ המבקשת.

הכרעה:

שתי טענות נותרו בפי המתנגדת לאחר שזנחה את השלישית: האחת, כי הסימן המבוקש הינו צורה גרפית בסיסית אשר אינה בעלת אופי מבחין אינהרנטי ואף משוללת יכולת לרכוש אופי מבחין. השנייה, כי יש ברישום הסימן כדי להעניק הגנה רחבה למבקשת ולמנוע מן העוסקים בתחום להשתמש בעיגולים במסגרת סימון מוצריהם.

ככלל, לא יותר רישום סימן אשר הינו עצמו צורה הנדסית בסיסית כדוגמת משולש או מלבן פשוט. הטענה כי יש להותיר צורות הנדסיות אלו בנחלת הכלל לשימוש העוסקים בתחום, היא נכונה ומקובלת אף על ב"כ המבקשת. ראה: בע"א 15/81 מיבאל גולדברג נ' מיבאל בנט, לו(2) 813, בסעיף 3.:

"והרי אחת ממושכלות היסוד הבסיסיות ביותר בענף הקניין הרוחני בכללותו היא שרעיונות, לרבות סגנונות ומוטיבים, מצויים בנחלת הכלל".

מקובל עלי הסבר ב"כ המבקשת בסעיף 15 לכתב הטענות שכנגד, לפיו אין המדובר בצורה הנדסית פשוטה אלא בסימן מעוצב המורכב מעיגולים בגוונים שונים, משטח עיגול פנימי אשר רמת הבהירות בו משתנה וכן הלאה.

בנוסף, לא הוכח בפני כי הסימן המבוקש הינו סימן אשר יש להותיר בנחלת הכלל מכוח היותו נהוג לשימוש בקרב העוסקים בתחום. למשל, לא הוכח כי הסימן מצוי בשימוש חברות הסיגריות או עוסקים מתחומי קרוביס או אפילו רחוקיס; אף לא הוכח כי עיצוב הסימן הינו כזה אשר הצרכן הממוצע יראה בו "עיגול פשוט" כטענת המתנגדת.

בפני מצויה הודעת הקיבול שהוציא בוחן סימני המסחר, לאחר שבחן את הסימן המבוקש על פי הוראות הפקודה המחייבות אותו והשווה אותו עם כלל הסימנים הרשומים וכלל סימני המסחר. לפי הודעה זו, הסימן קובל לרישום. בולטות בהעדרן ראיות המתנגדת לפיהן היה על בוחן סימני המסחר לסרב לרישום הסימן מלכתחילה.

קיימת קושי לקבוע כי רשם סימני המסחר או בוחן סימני המסחר אמור לדעת אם הסימן המבוקש, אשר כאמור איננו עיגול פשוט, הינו צורה אשר נעשה בה שימוש מסחרי נפוץ.

הוכחת הטענה כי המדובר בצורה שנעשה בה שימוש נפוץ, היה על המתנגדת להגיש ראיותיה וכואת כאמור לא עשתה.

טענת ב"כ המתנגדת באשר לאסטרטגיה בה בחרה המבקשת לרשום את סימניה (באופן זה או אחר) אין בה כדי לסייע ולא ניתן ללמוד מכך דבר. קיים קושי לקבל טענה זו שעה שבפני הונחו סימני מסחר הנמצאים על חברות מקבוצת המתנגדת עצמה, ובהן לא פחות מצורות גיאומטריות אשר למצער שוות במידת פשטותן לעיצוב בסימן המבוקש.

באשר לסימן המבוקש, סבורני כי הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי, אם כי נמוך. והלוא הפקודה, ובפרט סעיף 8(א) לה לא אוסר על רישום סימן מסחר בעל אופי מבחין נמוך כי אוסר על רישום סימן חסר אופי מבחין כלל ועיקר. אין זה המצב בענייננו.

היקף ההגנה המוענקת לסימן המבוקש תיגזר בין היתר מאופיו המבחין המולד של הסימן. ראה: פס"ד ביהמ"ש העליון בעניין אדידס, ע"א 563/11 יום 27.8.12. שם נקבע כי ההגנה על סימן רשום בעל אופי מבחין מולד חלש תצטמצם לסימנים הדומים לו מאוד. מכאן שאין לקבל את טענת המתנגדת באשר להיקף ההגנה הרחב אשר יוענק למבקשת כתוצאה מרישום הסימן המבוקש.

מאחר שנזנחה טענת המתנגדת כי הסימן הינו מתאר, מתייתר הדיון בנושא זה.

כלל התנהלות המתנגדת מצביעה על כך כי גמרה אומר לגרור את המבקשת להליך התנגדות סרק. לאור כל האמור לעיל, הריני דוחה את ההתנגדות ומחייבת את המתנגדת בהוצאות המבקשת ושכר טעורים עורכי דינה בסך 20,000 ₪.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים יום = כ"ט חשון תשע"ג 4 נובמבר 2012