החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מדגם 53151 (בקשה לעיכוב ביצוע)

מבקשת עיכוב הביצוע: ס.ה.ל. אלובין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד מיכל סגל ארנולד

המשיבות: 1. סילבר הונג קונג ישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דן אור חוף

2. אקסטל בע''מ ע"י ב"כ עו"ד אלעזר יקירביצ

בפניי בקשה אשר הוגשה ביוס 7.1.2016 לעיכוב ביצוע מחיקת מדגם שמספרו 53151 מפנקס המדגמים עליה הורה בית המשפט המחוזי חיפה ב-ת.א. 21740-03-11 ס.ה.ל. אלובין בע"מ נ' אקסטל בע "מ בהחלטתו שניתנה ביוס 29.12.2015.

2 המבקשת טענה בבקשתה כי פסק הדין שניתן ביוס 29.12.2015 אינו חלוט וכי בדעתה לערער עליו. המבקשת סוברת שעיכוב ביצוע פסק הדין לא יפגע באיש בעוד שהפרוצדורה להחזרת רישומו של המדגם עשויה להיות מסובכת.

3 ביוס 17.1.2016 הגישה המשיבה 1, סילבר הונג קונג בע"מ, שהינה מבקשת ביטולו של המדגם בהליך בפני הרשם, את תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע וטענה כי הבקשה שהוגשה בטלה מעיקרה מאחר והמדגם בוטל בהחלטת בית המשפט המחוזי ביום 31.12.2015 ולפיכך אין בסמכותו של הרשם להפיח חיים במדגמים אשר בוטלו. עוד נטען כי הערכאה המתאימה להגשת בקשה מסוג זה הינה הערכאה הדיונית הדנה בתיק. לבסוף טענה המשיבה כי הבקשה לעיכוב ביצוע אינה מפרטת נזקים הצפויים למבקשת מביצוע פסק הדין. המשיבה אף הוסיפה שהמבקשת לא צירפה התחייבות עצמית לבקשתה.

4. ביוס 17.1.2016 הגישה המשיבה 2, חברת אקסטל בע"מ, שהינה הנתבעת בהליך בבית המשפט, תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע וטענה כי היה על המבקשת להגיש את בקשתה לעיכוב ביצוע באותה הערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין, ולפיכך לרשם אין סמכות עניינית לדון בבקשה.

5. פקודת הפטנטים והמדגמים כמו גם תקנות המדגמים 1925 אינן מתייחסות לעיכוב ביצוע כבמקרה המונח בפנינו. לאור טיב ההליכים המתנהלים בפני הרשם ספק אם ניתן לומר שאין בידו אפשרות עיכוב ביצוע פעולה המצויה בסמכותו. בבקשה לביטול פטנט 5, משה לביא ואח' נ' צח מעוז מזגנים בע"מ, (פורסם בנבו, 21.6.2015), לא מצאתי שלא להחיל הסדר עיכוב הביצוע, שנעשה תדיר בפועלו בכובעו כרשם סימני המסחר, בהליכים בפני רשם הפטנטים לפיו באפשרותו לעכב החלטות שנתן אף לאחר שהוגש עליהן ערעור או בקשת רשות לערער. כך גם בפועלו כהרשם המדגמים איני רואה טעם שלא יוכל הרשם לפעול כן. בפועל, לא פעולה ננקטה בעבר סמכות עיכוב ביצוע פעולה על ידי ערכאה זו בכובעיה השונים (ר' למשל, בעניין פטנטים 28397, 32970..., פרץ רוזנברג נ' רוחמה רובינשטיין ואח', (פורסם בנבו, 20.2.1984); בענין פטנט 46387 ובקשה למתן רישיון כפיה, ואח' נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואח', (פורסם בנבו, בעניין עיכוב ביצוע החלטה בסימן מסחר 75775 ו-75974, "תירוש", אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב נ' כרם בע"מ, (פורסם בנבו, הליך לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר; בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 7 ו-100851 (בקשה לעיכוב ביצוע החלטה), קונטקט לינסן (ישראל) בע"מ נ' 660ה8ע0 (פורסם בנבו, 5.2.2004)).

6. לפיכך, בהעדר התייחסות במסגרת הדיונים הספציפית לפעולתו של הרשם המדגמים בבוא הרשם להחליט בבקשה בנושא עיכוב ביצוע, יוכל לעשות זאת תוך השלמה והיקש מתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") (ר' למשל, התנגדות לרישום פטנט 7 (בקשה לגילוי מסמכים), 5/ 451782.00603/ נ' אוניפארם בע"מ, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.7.2007), בפסקא 29 להחלטה; וגם: בקשה למחיקת סימן מסחר מס'

9 "במבינו" (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), אקטרינה גוטמן נ' שלמה עיני, פורסם בנבו (14.12.1998)).

7 ככלל הגשת ערעור לא יעכב ביצועה של החלטה, כקבוע בהוראות סעיף 466 לתקנות סד"א :

"466. הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים."

תקנה 467 לתקנות סד"א מאפשרת לבית המשפט להורות על עיכוב ביצוע כל עוד לא הוגש ערעור, כדלקמן:

"467. (א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לעדער; ...."

הוראות תקנה 466 ו-467 לתקנות סד"א מתייחסות לשאלת עיכוב ביצוע על ידי הערכאה שנתנה את ההחלטה אותה מבקשים לעכב. על כך נאמר בספרו של יוזמן, בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995) (להלן: "יוזמן"), בעמוד 862 :

"בהתאם לתקנה 467 חייב המבקש לפנות בקשת העיכוב אל בית המשפט אשר על פסק דינו הוא עומד לעורר."

אין זה המקרה בענייננו. אין המדובר בערעור על החלטת הרשם המדגמים. מכאן שמתעוררת שאלה האם כלל נתונה הסמכות לרשם המדגמים להתערב ולעכב ההחלטה. יחד עם, אף אם מענה לשאלה זו היה ברור, הרי שכמתואר להלן, ממילא אין מקום לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט.

הדברים אמורים בכך שכפי שנקבע בפסיקה, על מבקש עיכוב הביצוע להצביע על סיכויים לערעור, על כך ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, כי בלעדי עיכובו הביצוע יגרם לו נזק, וכי יהיה קשה להחזיר את המצב לקדמותו כפי שעמד על יסודות אלה בית המשפט העליון ב-בש"א 3158/91 שמואל פלאטו שרון נ' קומפני פרטיסיפציה, פ"ד מם (5) 499 (פורסם בנבו, 21.10.1991) (להלן: "עניין פלאטו שרון"), בפסקא 6 לפסק הדין:

"על המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק שיצדיק זאת. בבקשה כגון זו יבחן בית המשפט את מידת סיכויי המערער להצליה בערעור וכן יבחן אם מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם זכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין. כמו כן ישקול בית המשפט את מאזן (הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרם לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שיגרמו ואת האפשרויות לתקנם."

לעניין זה ר' יוזמן בעמוד 861 :

"בעניין אחד סיכם בית המשפט העליון את ההלכות השונות בסוגיה שלפנינו כדלקמן: בקשה לעיכוב ביצוע של פסק-דין מחייבת עריכת איזון בין האינטרסים של הזוכה, למימוש זכויותיו לפי פסק הדין, לבין האינטרס של

המפסיד להגשמת זכויותיו אם זכה בערעור. בהתנגשות שבין אינטרסים אלה שמודע למעמד הבכודה לאינטרס של הזוכה, כאמור בתקנה 466; עם זאת אין בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין, מקום בו הוכח לו שאם יזכה המעדער בערעור לא תהיה אפשרות או יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו; אך בית המשפט אין שלא לעשות שימוש בשיקול הדעת לעכב המקרה זה, אם הערעור על פניו חסר סיכוי או אם עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה על הנזק בו יגרם המפסיד כתוצאה מביצוע פסק הדין, או השווה לו."

לפיכך, כאמור, בתחילה על הרשם לבדוק אם ובאיזו מידה יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו, מקום בו יכה המערער בערעור.

האם טענותיה של המבקשת שהובאו לתמוך בבקשת העיכוב מן מהסוג האמור. בפי המבקשת טענה כי עיכוב פסק הדין לא יפגע במשיבה או בגורמים אחרי כל בשוק הישראלי (סעיף 6 לבקשתה לעיכוב הביצוע) וכן כי ביצוע פסק הדין יקשה על המבקשת להגישו לרישום מחדש מפאת פרסום קודם (סעיף 6 לבקשתה לעיכוב הביצוע).

איני מקבל נימוקים אלה. לאור הכלל העולה מתקנה 466 לתקנות סד"א, שכיון בהינתן החלטה של בית המשפט, אלא אם כן מתקיימים הטעמים החריגים הנדונים לעיל שהיה בהס להצדיק עיכוב ביצוע, טובת הכלל דורשת ביצועה של ההחלטה. ללא טעמים מיוחדים בי ביצועה של החלטה שיפוטית יפגע בכלל.

יתרה מזאת, איני יורד לפשר נימוקה של המבקשת על כך שתידרש להגיש מחדש את בקשתה. ככל שיתקבל ערעורה הרי שבכפוף להוראות ערכת הערעור, יהיה צורך לתקן את הרישום כך שיושב הרישום על פי בקשתה המקורית.

ככל שהמבקשת מתכוונת לנזקים שעשויים להיגרם לה עד הכרעה בערעור בתוכה משימוש בלתי מורשה במוצר נושא המדגם בתקופת הביניים, הרי שאין אלה נזקים שבלתי ניתנים להשבה.

מכאן שמטענות המבקשת בבקשתה לעיכוב הביצוע לא עולה כי יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך או כזה שקשה לתקנו, כדרישת הפסיקה. אף אין בפני כל ראיה ממנה ניתן היה ללמוד על נק קונקרטי המיוחד לנסיבות המקרה. בהיעדר הצבעה על נזק בלתי הפיך כאמור, הרי שיחול הכלל שיש להימנע מעיכוב הליכים (ר' עניין פלאטו שרון, פסקא 5).

8. סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית ודבר ביטול מדגם 53151 יפורסם ביומן המדגמים הקרוב.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס | י"ו שבט, תשע"ו 7 ינואר, 2016