התנגדות לרישום סימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר

אתר המבצעים של המדינה " (מעוצב)

המתנגדת: ה.א.ב. טריידינג בע "מ ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

המבקשת: ידיעות אינטרנט

ע"י ב"כ ש. ליבליך-מ. מוזר, עו"ד

1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר מס' 234855 (סימן שירות) שהוגשה ביוס 3.11.2011 מטעם חברת ידיעות אינטרנט (להלן בהתאמה: "הסימן המבוקש" ו"מבקשת הרישום"). הבקשה קובלה לרישום ביוס 19.5.2013. הסימן נתבקש בסוג 35 עבור "קידום מוצרים של אחרים, דהיינו, אספקת קופונים, הנחות ושוברים למוצרים של אחרים; הנכללים בסוג 35", והוא

אתר המבצעים עול הכודינה מבקשת הרישום היא מפעילת האתר המקוון "ו6תצ", שהינו לטענתה, אתר החדשות

נראה כך:

והתכניס המוביל בישראל מאז שעלה לאוויר בשנת 2000. כפי שפירטה המבקשת בכתב טענותיה, בשנת 2010 רכשה המבקשת את אתר האינטרנט ומאז מפעילה אותו. פעילות האתר כוללת משלוח מידע בתחומי צרכניים מגווניס, לפי בקשת הלקוחות,

כך לטענת המבקשת. במסגרת זו מספק האתר קופוניס, הנחות ושובריס ללקוחותיו בתחומי צריכה שוניס.

ביוס 14.8.2013 הוגשה ההתנגדות על ידי חברת ה.א.ב. טריידינג בע"מ (להלן: "המתנגדת"). עיקר טענות המתנגדת כנגד רישומו של הסימן המבוקש מתמקדות בהיותה בעלת סימן מסחר מס' 131862 ,41/ 210 (לא מעוצב) הרשום בסוג 35 עבור: "חנות למכירת צעצועים, כלי מטבח, כלים חד פעמיים, כלי בית, ביגוד לילדים, ספרים וספרי ציור; הנכללת בסוג 35" החל מיוס 2.9.2003.

המתנגדת הינה רשת חנויות פיסיות הפועלת משנת 1993 תחת השם . בעבר הייתה בעלת 14 סניפים. במהלך השנים נסגרו סניפים. כיוס בבעלותה 8 סניפיס בלבד. הרשת עוסקת בממכר מוצרי צריכה מגווניס במחיריס עממיים.

תמצית טענות הצדדים

לטענת המתנגדת, משתמשת היא בסימנה הרשום לסימון שירותיה בגרסה בלתי מעוצבת כמו גס בגרסאות מעוצבות, מזה שניס רבות. כן טוענת היא כי הסימן הינו סימן מוכר היטב ומזוהה עמה ועל כן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 14(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

כפי שפירטה בכתב טענותיה, השירותים הניתנים על ידה ביחס לסימן .341 10, הס הפעלה של רשת חנויות לממכר מגון רחב של מוצרים, כמו גס הפעלת החנויות, מתן שירותי מכירה קמעונאי של מוצרי צריכה וקידום מכירה בדרכים שונות. לטענתה, מגוון המוצרים שהיא מציעה לצריכה רחבה יותר מהמפורט בפרטת הסימן הרשום.

כן טענה המתנגדת כי שס עסקה אף הוא ,21 210 וזאת לאורך השנים.

טענותיה ביחס לסימן המבוקש לרישום התמקדו בדמיון שבין הסימניס, שעולה עד כדי חשש להטעיה, ובין היתר במראה ובצליל של הסימניס בבחינתם וה מול זה. עוד לטענתה, הסימן המבוקש כבר הטעה צרכניס בפועל. בנוסף טענה כי הציבור עלול לסבור כי הסימן המבוקש מהווה גרסה של סימנה הרשום או משתייך לאותה משפחת סימנים וכן ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר. לפיכך עילות ההתנגדות עליהן נסמכת המתנגדת הן בהתאם לסעיפים 9(11), 1'() ו - 12 לפקודה. כן הוסיפה כי רישום הסימן אף אינו אפשרי לפי סעיף 8(א) לפקודה היות שחסר הוא אופי מבחין, היינו אין בו כדי להבחין בין שירותי המתנגדת לאלה של המבקשת.

כן טענה המתנגדת כי הסימן התבקש לרישום בחוסר תוס לב מצד המבקשת. לכך הוסיפה כי מבקשת הרישום הטעתה את בוחנת סימני המסחר בכך שהציגה את המתנגדת כבעלת חנות מקומית יחידה בירושלים חלף היותה של המתנגדת בעלת רשת חנויות בפריסה ארצית.

נוסף על אלה טענה המתנגדת כי הסימן אינו כשיר לרישום בהתאם לסעיף 5(11) לפקודה בהיותו נוגד תקנות הציבור.

ביוס 27.10.2013 הגישה המבקשת כתב טענות שכנגד. לשיטתה, די בהבדלים שבין סימן המתנגדת לבין הסימן המבוקש כדי לדחות את ההתנגדות. כן הוסיפה כי פרטת הסחורות לגביהן רשום סימנה של המתנגדת מוגבלת ואינה כוללת עיסוקים נוספים אותם הזכירה המתנגדת בכתבי טענותיה. לטענתה, כיוון שאין סימן של המתנגדת סימן מסחר מוכר היטב כמשמעות הדבר בפקודה, אין תחולתו רחבה באופן שיוכה את המתנגדת בשימוש ייחודי בטובין שאינם נכללים בפרטה.

בהתייחס לטענות בדבר תוס לבה של המבקשת, טענה היא כי בעת הבחירה בסימן לא הייתה מודעת לקיומו של סימן המתנגדת, אך לאחר שנודע לה עליו פנתה ביוזמתה למתנגדת לצורך קבלת הסכמתה לרישום הסימן המבוקש. רק משלא וכתה לכל התייחסות, הוגשה הבקשה לרישום הסימן.

נוסף על אלה טענה המבקשת כי המתנגדת השתהתה בתגובתה לקיומו של אתר האינטרנט של המבקשת, הכולל את הצירוף .5/1 16ם", שכן על אף שפעל האתר כשלוש שניס טרס הגשת הבקשה לרישום הסימן דנן, לא נקטה המתנגדת כל פעולה ביחס אליו, אלא לאחר שקיבלה את הודעת הרישום בנוגע לקיבולו לרישום של הסימן המבוקש. לטענת המבקשת, קיבלה היא פנייה מטעס המתנגדת רק בחודש אוגוסט 2013 בהתייחס לפעילותה תחת הסימן המבוקש, כאמור, כשלוש שניס לאחר שהושק האתר.

עוד טענה המבקשת, כי משקיעה היא משאבים רבים ליצירת בידול בשוק ואין היא מנסה להיבנות ממוניטין המתנגדת, ככל שזה אכן קיים. לטענתה, גס אין תחרות כלל בינה ובין המתנגדת וצינורות השיווק כמו גס חוג הלקוחות של הצדדיס נבדלים זה מזה.

עיקר ראיות הצדדים

ראיות המתנגדת כללו את תצהיריהם של מר יוסף פרל, מייסד המתנגדת, מר שמואל בר, מנכ"ל המתנגדת וכן תצהיריהם של מנהלי חנויות המתנגדת ועובדיה: גב' לאה מרקובי', גב' סופי אביטל, מר ישראל מלכה, גב' אפרת שטרנברג ומר הווארד טייטלבאוס. על חלק מהראיות הוטל בהסכמה צו סודיות, ותוכנן הועבר לב"כ המתנגדת בלבד.

ביוס 3.7.2014 הוגשו ראיות המבקשת שכללו חוות דעת מטעם מר רוביק רוזנטל, לשונאי וסופר, ומטעס פרופ' קמיל פוקס מומחה בסטטיסטיקה, אליה צורף סקר צרכניס בעניין מעמדו של הסימן המבוקש. כן הוגש תצהיר מר ערן הוכמן, סמנכ"ל שיווק במבקשת.

לאחר אלה, ביוס 14.8.2014 הגישה המתנגדת בקשה למחיקת חלקים מהראיות מטעם מבקשת הרישום. המתנגדת טענה כי בתצהיר מר הוכמן, אשר הוגש כאמור מטעס המבקשת נכללו טענות שאינן בידיעהתו האישית של המצהיר כמו גסם טיעוניס משפטיים, אשר אין מקומס בתצהיר. בהחלטתי מיוס 11.9.2014 דחיתי את הבקשה בצייני כי החלטה בנושא זה תינתן במסגרת ההחלטה בתיק העיקרי.

ראיות בתשובה מטעס המתנגדת הוגשו ביוס 16.12.2014 כשהן כוללות חוות דעת של מר יוסי שריד, מנהל מכון לשירותי מחקר והדרכה וחוו"ד מטעמו של עו"ד אלי וילנר בעניין מעמדו הלשוני של הביטוי "ביג דיל".

בנוסף יצוין, כי ביוס 20.11.2014 הגישה המתנגדת בקשה למתן צו לעיון במסמכים ספציפיים שנזכרו בראיות המבקשת. בהחלטה נוספת מיוס 15.2.2015 קבעתי כי העיון שנתבקש יותר בחלקו, באופן בו יימסר לידי המתנגדת כלל החומר עליו התבססה חוות דעתו של המומחה מטעס המבקשת פרופ' קמיל פוקס. בהחלטה זו נדרשתי גס לבקשה נוספת שהוגשה מטעס המתנגדת להגשת ראיות נוספות מטעמה. בהחלטה הותרה הגשת ראיות נוספות אלה, כמו גם ראיות מטעס המבקשת ביחס לראיות הנוספות וכן ראיות בתשובה מטעס המתנגדת.

בהמשך להחלטה זו הגישה המתנגדת ביוס 26.2.2015 ראיות נוספות באמצעות תצהיריהם של מר שמואל בר, מנכ"ל המתנגדת, מר נתנאל עזרן, מר ישראל מלכה, גב' לאה מרקובי', מר מרדכי רוטמן וגב' רבקה יעבצ. במסגרת זו הוגשו מסמכים הכוללים פרטים אישיים ביחס לצרכניסם ועל כן נתבקש והותר חסיון.

ביוס 22.11.2015 התייצבו הצדדים ובאי כוחם לדיון בפני וכן נערכו חקירותיהם הנגדיות של העדים מר וילנר, מר שריד, גב' אביטל, מר בר, מר טייטלבאוס, גב' שטרנברג, מר מלכה, גב' יעב, גב' מרקובי', מר עזרן, מר פרל, פרופ' פוקס, מר רוזנטל ומר הוכמן. סיכומי הצדדים הוגשו ומכאן הצורך במתן החלטה בהליך.

דיון והכרעה

הבקשה למחיקת ראיות

לאחר שמיעת עדותו של מר הוכמן, לא השתכנעתי כי יש למחוק את תצהירו במלואו או בחלקו. אלא שיש לייחס משקל ראייתי אך ורק לחלקים בתצהירו אשר ידועים לו מידיעה אישית בלבד. ליתר החלקים בתצהיר יוענק משקל ראייתי נמוך ביותר. מסקנה זו תואמת את

המגמה הנוהגת להעדיף כללי משקל על פני כללי קבילות (ראו: סעיף 16 להחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 238375 (בקשה למחיקת תצהיר מטעם המתנגדת בהעדר

התייצבות המצהיר)). בבסיס המגמה הזו נעוצה השאיפה לאפשר יתר גמישות בפרשנות כללי המשקל העוסקים בשאלת כשרות הראיות, תוך הרחבת מתחס שיקול דעת היושבים בדין

בשלב הערכת הראיות עצמן. האם סימן המתנגדת הינו מוכר היטב?

ראשית יש להתייחס לטענת המתנגדת לפיה ברבות השניס הפך סימנה הרשום למוכר היטב כמשמעותו בסעיף 1 לפקודה שלשונו היא זו:

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזדח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר דשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכל כתוצאה ממאמצי השיווק; ... לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק".

ככל שוּכה סימן מסחר למעמד 'מוכר היטב' לא יירשום סימן אחר הדומה לו, בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף 14(11) לפקודה:

"11, סימנים אלה אינם כשרים לרישום:[...]

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר לשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן לשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

כידוע, קביעת מעמדו של סימן כסימן מסחר מוכר היטב תיעשה באמצעות מספר מבחני עזר שגובשו בפסיקה, בין היתר בפסק הדין בעניין ע"א 9193/03 נ' אבסולוט שוז, פ"ד נחה(6) 869. בנוסף ראו לעניין ההחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 "אהדאתפ", 5.8.1 אגדאתע נ' זאזתפסמגא3 סצ06סא סאג06א הזגפה /1, נבו (2003). מבחניס אלה הס כדלקמן: מידת ההכרה של הסימן; היקף השימוש

ומשך השימוש ; היקפי מכירות ועומק החדירה לשוק; היקף פרסום הסימן ומשך הפרסום; המידה בה הסימן מוכר, מידת השימוש בו, רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן ואופי

ומידת השימוש של הסימן או סימן דומה על ידי צדדים שלישיים (בהקשר וה, שימוש על ידי מספר גורמים בסימן עשוי להצביע על כך שהמוניטין אינו מיוחס לגורם אחד בלבד); מידה גבוהה של רכישת אופי מבחין תסייע בהוכחת מוניטין יותר מאשר אופי מבחין אינהרנטי; אופי הסחורות או השירותים וצינורות השיווק: הדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל איכות של הסחורות.

בהתייחס למעמד סימן המתנגדת, הצהיר מר פרל כי כיהן כמנכ"ל המתנגדת בין השניס 1993- מר פרל הסביר כי בשל חלוף השניס לא ניתן היה לאתר את כל החומר הפרסומי מאז שנת 1993. לגישתו קודס לשניס 2001-2004 היו בבעלות המתנגדת 3 סניפים (2 בירושלים 1 בבני ברק) או התרחבה פעילותה העסקית ונוספו עוד 13 חנויות ברחבי הארץ. במהלך השניס הורחבה הפעילות של המתנגדת באמצעות זכיינים. עוד הצהיר כי הוא זה שבחר בשנת

את המילים כסימן מסחר וכי במהלך השנים נעשה שימוש בו בורסיות

שונות לסימן .02/41 210. מר פרל התמקד ופירט את מאמצי השיווק, הפרסום והמכירות בהס נקטה המתנגדת עד לשנת 2004. לגישתו הופיעו פרסומות של המתנגדת בעיתונים יומיים ובמקומונים בערי שונות, הן בעברית והן בשפות אחרות; בכל אחת מהחנויות הוצב שלט, נעשה שימוש במדבקות רצפה, ואביוריס אחריס הנושאים את הסימן. עוד לגישתו, המתנגדת השקיעה גס בפרסום במדיה מושמעת, והפיקה באופן חד פעמי עיתון מיוחד משלה. המצהיר גרס כי בין השניס 1994-1996 עמד ממוצע המכירות השנתי בחנויות הרשת על למעלה מ - 1 מיליון ₪ בשנה. בין השניס 1997-2001 היה ממוצע המכירות כ - 3.8 מיליון ₪ בשנה.

מנכ"ל המתנגדת מר שמואל בר הצהיר גם הוא כי בין השניס 2001-2004 התרחבה פעילותה העסקית של המתנגדת. עוד העיד כי לאורך שנות קיומה עשתה שימוש במגוון עיצוביס של הצירוף ,1/1 16. בניסיוו לתמוך גרסתו, הצהיר כי מאז שנת 2004 משקיעה המתנגדת משאבים רבים בקידום מכירות ובמיתוג הסימן. יחד עם ואת, אף הוא העיד כי מרבית החומר הפרסומי שהצליח לאתר הוא רק מהשניס 2002-2003. כן גרס מר בר כי המתנגדת משקיעה בפרסומים בשפות ורות ובאמצעות קופוני הנחה. עוד הצהיר כי למתנגדת מועדון לקוחות משנת 2001 וכי בכניסה לכל אחת מחנויות הרשת של המתנגדת מתנוססים שלטים הנושאים את סימן המסחר. לתצהירו צורפו פרסומים שוניס מטעס המתנגדת. לגרסתו, בין השניס 12 מנמנמכרו בממוצע בכל שנה כ- 1.7 מיליון פריטים בחנויות הרשת. עוד הצהיר כי שם העסק של החברה הוא .1 10, ולפיכך מופיע שס זה על גבי חשבוניות ופירוט רכישות שמקבל הצרכן מחברת האשראי.

עיינתי היטב בתצהירי העדים מטעס המתנגדת כמו גם בעדותם שנמסרה במסגרת חקירותם הנגדית. מכל אלו לא התרשמתי כי השם הפך למוכר היטב ומזוהה עמה

המתנגדת או השירות המוענק על ידה בחנויותיה. ראיות המתנגדת מתייחסות להשקעותיה בפרסום ובקידום ומכירות עד שנת 2012 בלבד (ראו: נספח 20 תצהיר בר; נספח 7 תצהיר פרל). בהקשר והתמוהה בחירתה של המתנגדת שלא להביא כל ראיה ביחס למאמצי הפרסום בהס נקטה ביחס לסימן בשניס האחרונות ועד למועד קיוס ההליך.

בנוסף, עדי המתנגדת אישרו כי עיצוב סימן המסחר הוחלף מספר רב של פעמים והשימוש בו לא היה עקבי ואחיד (ראו למשל דברי מר פרל: "השם ביג דיל זה השם זה המותג, זה לא כל כך משנה לי איך זה נראה", עמ' 121 שורה 16, וכן סעיפיס 11-14 לתצהיר מר בר). מן הראיות שבפני התרשמתי כי אף על פי שסימן המסחר הרשום על שס המתנגדת אינו מעוצב, רוב רובן של הראיות שהוצגו בפני מציגות את סימן המסחר בעיצוב כזה או אחר, למשל

כאשר המילה: "0102" מוצבת מעל/ליד המילה ",41" והאות 1 הינה בצורת חץ הפונה מטה. צבעי הסימן המעוצב הס בדרך כלל כחול, לבן ואדוס. לעיתים מתלווה לסימן דמות

חובשת כובע לבושה כחול-אדוס-לבן, ולעיתים א-טיקט הקשור בחוט לאות כ ובו נכתב בקטן .1 0ם. ניתן אס כן לקבוע כי המתנגדת עושה שימוש במיליס ,81 10 בעיקר במתכונות מעוצבות סגוניות, כאשר לסימן נלוויים אלמנטיס רביס נוספים. אשר על כן, עולה הסבירות כי המתנגדת מזוהה עס סימני המסחר המעוצבים בהסם עושה היא שימוש תדיר, אך

לא בהכרח עס צמד המילים ,31 210 כשלעצמן.

באשר למחזור המכירות, לא התרשמתי כי הוצג דוח ממצה ומלא. נספח 7 לתצהיר מר פרל מתייחס למכירות בין השניס 1993-1996 בלבד וביחס לסניף הפעמון וסניף גאולה, וכן לשניס 1 ביחס לסניף הפעמון, סניף לונצ וסניף בני ברק בלבד. נספח 20 לתצהיר מר בר מתייחס לשנים 2001-2007 ללא פילוח של הסניפים השונים. דבר זה אינו מאפשר לקבוע האם כלל הסניפים הינס רווחיים או שקיים סניף אחד או שניס רווחיים במיוחד (הודות למיקום/קהל יעד וכד'). מכל מקום, בהינתן סוג המוצרים הנמכרים על ידי המתנגדת, איני סבורה כי המדובר בהיקפי מכירות גבוהים במיוחד. גרסת מר פרל לפיה בין השניס 2002- 4 עמד ממוצע המכירות השנתי בכל חנויות הרשת על כ - 9 מיליון ₪ לא הוכחה כדבעי. מסקנתי דומה ביחס לגרסת מר בר לפיה מחזור המכירות השנתי של כלל הסניפים עומד על כ- 8 מיליון ₪, שכן הדבר נכון רק ביחס לשנים 2003-2007. בנוסף, יש לתמוה על כך שלא הובאה כל ראיה בדבר מחזור המכירות של הרשת עד למועד הגשת התצהיר, דבר אשר מבחינה ראייתית, אין אלא לזקוף לרעת המתנגדת.

אשר על כן, לאור החומר המצוי בפני, אין בידי לקבוע כי הסימן הרשום על שס המתנגדת זכה להכרה והוקרה ברבות השניס כתוצאה ממשאבי שיווק ופרסום כמשמעות הדבר בפקודה ובפסיקה. כך, סימן המסחר הרשום או לצורך העניין ורסיות אחרות שלו המכילות את השם .1 203 - לא הפך למוכר היטב ומזוהה עמה, בקרב ציבור הצרכניס הישראלי בכללותו, או חלקיס ממנו.

האם קיימת סכנת הטעייה: המבחן המשולש

סעיף 9(11) לפקודה קובע כי לא יירשום סימן מסחר הדומה לסימן מסחר רשום באופן העלול להטעות :

"11, סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא דשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו :ואני הראשונה, הראשונה בספר טלפון של בזק, וכל הטלפונים מגיעים אליי. פשוט טירוף.

ש :ספר טלפונים צהוב?

ת :של בזק .לא יודעת.

ש :דפי זהב?

ת :הס מתקשרים ל-144, התקשרו ל-144 ש :הבנתי.

ת

:בבקשה ביג דיל - אז נופלים עליי...

הנה כי כן, מה שהתרחש לטעמי אינו הטעייה בפועל כי על חוסר נוחות צרכנית לכל היותר

("הטעייה אדמיניסטרטיבית") כמוסבר בספר קאג פאתג]א תסהתד עס שג.1 5'צתתא

(2011 ,.60 ב156) 792 5מואג א פפגא'ד (להלן: "קרלי") - הדגשות אינן במקור י.כ.ש):

6 6600110 [ה3610 ]0 68565 6עסוח ע0 06 11 ,101655 ז6ט6צד" 6 + 11 18115 ,601111 116 01 ם53115)86010 116 10 ]1ו0 66בות 6 1260/66 1656101366 1116 1131 6101666 שתס50 סע 6סו)בּ

.60 0+ ]146[ 26 10 85 61056 50 15 ת6500ש) תו %5עהות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

]ה 166 0ת%1 116 +04 06 )ג 66טסיכ ת1606210) 116 כזסט6עוסו "סטן)הי50והוותהּ" 6ע6ו 06 מת551ה2 0% )תס6ות6קתוז)ת1 0+ 1 17005 01169 30 2056 1501170016 35 5₪6 תסושש]ת60

".1 01 [11ע\ 16606ת ית 160 6ש311י 15הוות)בּ

5. המתנגדת לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי צרכנים טעו לבלבל בין השירותים השונים המוענקים על ידי המבקשת והמתנגדת. בנוסף, לא נטען ולא הוכח כדבעי כי צרכנים יצרו קשר עם המבקשת על מנת לרכוש מוצרים הנמכרים למעשה בחנויות המתנגדת. כל שטענה המתנגדת הוא כי חלק ממנהלי החנויות ברשת קיבלו תלונות טלפוניות מאת הצרכנים כעושים בסביר כי יצירת הקשר עם המבקשת. ככל שניתן לקבל את עדויות המנהלים (אשר כאמור לעיל לא ענו באופו אישי לכל הטלפונים) התרשמתי כי הצרכנים הופנו בשגגה למתנגדת על ידי מוקד בוק, במקום להפנותם למבקשת. אשר על כן, המדובר באי נוחות אדמיניסטרטיבית גרידא, ולפיכך טענת המתנגדת בדבר קיומה של הטעיה בפועל דינה להידחות.

סעיף 5(11) - תקנת הציבור

6. לבסוף, מקבלת אני את טענות המבקשת בקשר עם סעיף 5(11) לפקודה. סעיף ה דן בתקנת הציבור המגלמת אינטרסים הרחבים מאלו של בעל הסימן. במקרים חריגים בלבד תישלל וכותו של סימן מסחר להירשם בהתבסס על סעיף 5(11). כפי שהוסבר בהחלטת כבוד סגן הרשם (כתוארו אז) נח שלו שלומוביץ בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 146483

.5.4 א נ' 0602 .6000 86 הכמג) [60168ג₪ 258% (פורסם באתר רשות הפטנטים, 4.12.2005).

סוף דבר

7. אשר על כן, מצאתי כי הסימן המבוקשים כשירישום לרישום לאור הוראות הפקודה והדין. לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישום הסימן המבוקש בפנקס סימני המסחר. מכוון סמכותי לפי סעיף 69 לפקודה לפסוק הוצאות בקשר עם ניהול ההליך שהתקיים בפני, ולאור כלל השיקולים הקבועים בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין, הריני קובעת כי המתנגדת תישא בכלל הוצאות המבקשת בסך 17,000 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה ישולס תוך 40 יום ממועד מתן ההחלטה, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלין ביום ז' כסלו תשע"ז 7 דצמבר 2016