⚖️ החלטה שיפוטית

התנגדות לרישום סימן מסחר 236314

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: מצברי לירז שיווק (2003) בע"מ
  • בא כח: עו"ד רויטל כרם
צד ב'

המשיבה

  • שם: מצברי לירז שיווק (1988) בע"מ
  • בא כח: עו"ד אמיר ויתקון

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 236314 (בקשה להפקדת ערובה) המבקשת : מצברי לירז שיווק (2003) בע "מ (מבקשת הסימן) ע"י ב"כ עוה"ד רויטל כרם המשיבה: מצברי לירז שיווק (1988) בע "מ (המתנגדת) ע"י ב"כ עוה"ד אמיר ויתקון

ה ח ל ט ה

רקע עובדתי

ביוס 7.9.11 הגישה המבקשת בקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה. ואת, לצורך תשלום ההוצאות אשר עלולות להיגרם למבקשת כתוצאה מניהול הליך ההתנגדות לבקשת רישום סימן המסחר מס' 236314 (להלן: "הבקשה "). ביוס 27.9.11 הגישה המתנגדת (להלן: "המשיבה") תגובתה לבקשה להפקדת ערובה. ביוס 11.10.11 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבה.

עיקרי טענות המבקשת:

במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי המשיבה לא תוכל לשאת בהוצאות הראשונה, במידה ותחויב בכך על ידי בית הדין ברשות הפטנטים, כתוצאה מניהול הליך ההתנגדות. על כן, כך נטען, יש לחייבה בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ לפחות.

המבקשת השתיתה בקשתה על סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), כמו גס על החלטות בית המשפט העליון ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, פורסם בנבו (2009) (להלן: "פרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת") ורע"א 544/89 אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד](1), 747 (1990).

לטענת המבקשת, כלל הוא כי כאשר עסקינן בתובע שאנו תאגיד, נדרש התובע להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד. לשיטתה, במידה וסבור תובע כלשהו כי אין להפעיל בעניינו את הכלל האמור, אצי עליו הנטל להוכיח כי מתקיים בעניינו חריג לכלל.

עוד נטען, כי משלא הוכחה יכולתה הכלכלית של המשיבה, אין לראותה כחברה סולבנטית היכולה לעמוד בהוצאות ההליך המשפטי. לטענת המבקשת, לא די בכך כי המשיבה עצמה שקועה בחובות כבדיס, אזי גם בעליה מצוי בקשיים כלכלייס עקב פירוק חברה קודמת שהייתה בבעלותו. לפיכך, סבורה המבקשת כי יש לחייב המשיבה בהפקדת ערובה.

יואר בהקשר זה כי המבקשת סירבה להצעת המשיבה להעמיד ערבות אישית מטעמו בעל שליטה במשיבה מאחר שהטילה ספק ביכולת הפירעון של אדם זה, ביחוד לאחר שחברה אחרת שהייתה בשליטתו פורקה על ידי ביהמ"ש. בהקשר זה נטען כי העדר יכולת הפירעון של בעל השליטה הנ"ל בחברה משפיעה בהכרח על עמידותה הכלכלית של החברה ומצדיקה הפקדת ערובה מטעמה.

בנוסף לאמור, הצביעה המבקשת על דרישת חוב שהגיעה אליה בטעות, המתייחסת לחוב המשיבה למועצה אזורית גזר.

המבקשת סבורה כי סיכויה לזכות בהליך גבוהים. ואת, מאחר ורישום הסימן נתבקש עבור מצברים, הוא תחום עיסוקה של המבקשת, ובעוד תחום עיסוקתה של המתנגדת הינו ייעוץ פיננסי. בנוסף, נטען כי כבר קייס סימן רשום דומה, שמספרו 177208 בסוג 9, המצוי בבעלות המבקשת.

עיקרי טענות המשיבה:

טוענת המשיבה כי הפקדת ערובה בהליך בפני הרשם מהווה החריג ולא הכלל. נטען כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הראתה וודאות קרובה באשר לאי יכולת המשיבה לשפות את המבקשת. בנוסף, טענה המשיבה כי לא עלה בידי המבקשת להראות כי התקיימו נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות כי תופקד ערובה לזכותה.

בנוסף, נטען על ידי המשיבה, כי המשיבה אינה חדלת פירעון וכי בעל השליטה בה הוא אדם אמיתי ובעל נכסים. לביסוס טענה זו הוגש תצהיר בעל השליטה בחברה. עוד נטען כי אין כל רלבנטיות לחברות אשר היו בבעלות בעל השליטה כיוון במשיבה, ואינן קיימות עוד.

כאמור לעיל, הציעה המשיבה להעמיד התחייבות אישית של בעל השליטה לתשלום כל סכום שיפסק לחובתה בהליך.

טוענת המשיבה, כי אין לבעל השליטה או לה עצמה כל חובות לצדדים שלישיים. לטענתה אין היא מעורבת בהליכים משפטיים למעט אלו המתנהלים מול המבקשת. המשיבה צירפה דוחות כלכליים המצביעים על רווחיות והקטנת חובותיה במהלך שנת 2008 ושנת 2009.

באשר לסיכויי ההתנגדות, טוענת המשיבה כי אלו אינם נמוכים כלל. לשיטתה, רק מקום בו סיכויי התביעה נמוכים באופן ניכר, ניתן יהא לשקול חיוב התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע.

עוד נטען כי הסכום שנתבקש כערובה להוצאות המבקשת הינו מופרז ואינו פרופורציונלי להליך.

בפתח הדברים יצוין כי סמכותו של רשם הפטנטים להורות על הפקדת ערובה נקבעה בשורה אורכה של החלטות. (ראה למשל: החלטה בעניין התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 151486, 7 (בקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות) :166 .6.0 :8 0218011 6קקנרזכ) וטו נ' מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) בע "מ, פורסם באתר רשות הפטנטים (2008)).

הוראת החוק הרלבנטית לענייננו מצויה בסעיף 353א לחוק החברות לפיו חזקה היא כי חברה חייבת בהפקדת ערובה, ולפתח הרוב הנטל לסתור החזקה הנ"ל. ראה: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נ' זיסר, פורסם בנבו, פס' 6 [2008].

ראה נא גם פסק דין שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופטת א' חיות ברע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, 23.5.2011) שנאמר:

"יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג"

כפי שנקבע בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת בוא היושב בדין להכריע בבקשה להורות לתובעת חברה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע, עליו לבחון את הדברים הבאים: ראשית, יבחן מצבה הכלכלי של החברה ואם מצויה היא בקשיים. במידה שהתשובה היא חיובית, יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בהפקדת ערובה. במידה שלא מתקיימות נסיבות מעין אלה, יקבע גובה הערובה שתפקיד החברה-תובעת.

מן הכלל אל הפרט

מן הדוחות שהוגשו ניתן ללמוד ולו לכאורה, כי למשיבה חובות, חלקו גם כלפי בעלי החברה עצמם. בנסיבות העניין איני רואה כל רלבנטיות לטענת המשיבה לפיה מרבית חובותיה הינו כלפי הבעלים. אין בידי אף לקבל את טענת המבקשת המתייחסת למצבם הכלכלי של בעלי החברה, זאת נוכח עקרון האישיות המשפטית הנפרדת המיוחסת לתאגיד.

ואף ניתן לראות מן הדוחות כי המדובר בחברה אשר לכאורה אינה צוברת הפסדים, אין בכך כדי להצביע על היותה סולבנטית. מן הראוי היה לצרף תצהיר מטעמו רואה החשבון של החברה המעריך את מצב החברה לאור החובות הניכרים, על פניו, מן הדוחות שהוגשו בהליך.

לנוכח האמור, סבורתני כי לא עלה בידי המשיבה להצביע על נסיבות מיוחדות בגינן יש לפטור אותה מהפקדת ערובה.

לאחר שהתחשבתי בכלל השיקולים הרלבנטיים להכרעה בבקשה להפקדת ערובה (ראה: התנגדות לבקשת פטנט 154720 (בקשה להפקדת ערובה) אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ, פורסם בנבו (2009)) ובנסיבות העניין שלפני, הריני מורה למשיבה להפקיד סך 15,000 ₪ כערובה לכיסוי הוצאות המבקשת. על מנת שלא לגרום נזק מיותר למי מהצדדים, הריני מורה על המרת הערבון בערבות צד שלישי נייטרלי, שאינו קשור למשיבה. הערבות תופקד עד חודש ימים קודם לדיון בעניינה. במידה ולא תעשה כן, תמחק ההתנגדות לאלתר.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום כא בטבת תשע"ב 6 ינואר 2012

סימוכין: 78