התנגדות לרישום סימן מסחר 232527

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר 232527

"ד ד ד צ\5 101 זב)" (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת: .\/.5 2000615 15דנס]/\ סו!גוק

ע"י ב"כ ד. מירקין ושות', עו"ד

המבקשת: 0 יג )תא זוסזדזתת

סידא ז (פפאג אחם) ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לפסיקת הוצאותיה של המבקשת בסך 98,966 ₪ (להלן: "הסכום המבוקש") בהליך התנגדות לרישוס סימן מסחר מספר 232527 לאחר שבמסגרת החלטתי מיוס קבעתי כי יש לדחות את ההתנגדות ועל רישוס הסימן.

טענות הצדדים

הסכוס המבוקש מורכב משכ"ט של עורכי הדין שסייעו בניהול ההליך ומהוצאות משפטיות של מבקשת הרישוס. כמו כן מתבקשות הוצאות לדוגמא לאור התנהלותה של המתנגדת אשר המבקשת סבורה שעולה כדי חוסר תוס לב בהליך ה ובהליכיס אחרים. לביסוס דרישתה טוענת המבקשת כי מכיוון שמדובר בחברה רב-לאומית, ההוצאות כפי שפורטו בבקשה, הינן ריאליות וסבירות לעניין. לתמיכה בטענותיה צירפה המבקשת תצהיר חתוס ע"י עו"ד דוד קולב ממשרד סנפורד ט. קולב ושות' המייצג את המבקשת אליו צורפו העתקי חשבונות כפי שפורטו בבקשה.

לטענת המתנגדת, סך ההוצאות המבוקש הינו סכוס מופרז שאינו משקף את אופי ההליך, היקף החומר שנדרש ומשכו של ההליך. כמו כן, טוענת המתנגדת כי קיימיס מספר חיוביס שאינס מפורטים דייס ולכן אין להידרש להוצאות כפי שנתבקשו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סמכותו של הרשסם לפסוק הוצאות קבועה בסעיף 69 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"):

"69. בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנדאות לו סבירות."

כידוע, כלל הוא כי בעל דין שזכה בדינו וּכאי לפסיקת הוצאותיו הריאליות, בתנאי שאלו סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך, וזאת בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 5))ָ בתבתינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון, בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין וראיות בפרט, במורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, בשלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטיס ומול בעל הדין שכנגד, תוס לב הצדדים, ועוד.

מעיון באסמכתאות שהוגשו על ידי המבקשת לא מצאתי כי הנתוניס כפי שהובאו על ידה לגבי רכיב שכר טרחת עורכי דינה, יש בהס משוס אי סבירות או חוסר מידתיות לעניין ניהול ההליך. מעבר לכך, מלבד האמירה כי מדובר בחיובים מופרזיס וכי מדובר בכפילויות עבודה, לא פרטה המתנגדת טענה קונקרטית בהיבט זה. כל שבפני הן תהיות ושאלות שגס בבחינתן איני מוצא להידרש אליהן. למעשה נראה כי חשבונות שכר הטרחה כולליס פירוט מספק כגון זהות נותן השירות, מספר שעות העבודה, התעריף שנגבה, ומהות העבודה. משבפני חשבונות שאין חולק שהוגשו ללקוח איני מוצא לסבור כי אלה לא שולמו (לעניין וה ר' התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 161916 ו- 161917 (₪0708 מושעוט) (בקשה לביטול פסיקת הוצאות) (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 14.2.2003), במסגרתה נקבע כי אין הבדל בין חשבון עסקה ובין הסכס שכר טרחה, שניהם מסמכים הנערכים על ידי מייצגו של הלקותח). לכן, הנני מוצא לאשר את סכוס הוצאות שכר טרחת עורכי הדין כפי שנדרש על ידי המבקשת.

בפי המתנגדת מספר השגות קונקרטיות לגבי חיוביס אחריס שנכללו בדרישה, כדלקמן:

א. לגבי החיוב בסך 150 דולר ארה"ב בגין אגרה שנטען כי שולמה עבור ארכה להגשת ראיות (חיוב שמופיע בנספח א4 לתצהירו של עו"ד קולב), מפנה המתנגדת את תשומת הלב לכך שבנספת ה' מופיע שובר תשלוס אגרה בסך 142 ₪. לכן, כפי שמציינת המתנגדת אכן יש לחייב עבור 142 ₪ ולא 150 דולר ארה"ב כפי שנדרש על ידי המבקשת.

ב. ישנו חיוב סותר בסך 352 ₪ עבור נסיעות מתל אביב לירושליס ובחזרה ביוס הדיון (נספת ג' לתצהיר עו"ד קולב)- הדיון נקבע לשעה 09:30 ועל כן שתי קבלות לנסיעה משעה 10 :14 ו- 14:50 מהוות חיוב כפול. אני לא רואה לנכון להתייחס לחיוב זה מכיוון שאכן יש

סתירה מסוימת בקבלות שהוצגו ובהעדר ראיה קונקרטית איני מוצא להידרש לדרישה זו.

ג. | חיוב מוערך בסך 400 דולר ארה"ב עבור טיסתה של המצהירה גבריאלידיס וכן עלות שהות מוערכת עבור שני לילות במלון הילטון תל אביב בסך 2,655 ₪ - לגבי רכיבי הוצאות אלה נטען כי אין בנמצא חשבוניות תשלוס וכל שהובא אלה אמירות בתצהיר לגבי בדיקת עלויות שנעשתה אצל סוכנות נסיעות. אין בפני כל ראיה קונקרטית לגבי עצס תשלוס בגין רכיבי הוצאות אלה ולכן איני מוצא להידרש לחיוביס אלו.

ד. הנני מקבל את טענת המתנגדת כין אין לקבל את החיוב בסך 71.53 דולר ארה"ב בגין הוצאות מזון ומשקאות. משלא הובאה בפני כל ראיה לעניין זה איני מוצא להידרש לה ולכן גס לא אדרש לעצס הצדקתה של הדרישה.

8 הדרישה להוצאות לדוגמא הועלתה באופן כללי וללא פירוט. מכל מקוס לא נקבע עד כה כי המתנגדת נהגה בחוסר תוס לב ואיני מוצא לקבוע כן במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות.

9. להשלמת התמונה אציין שבהתאם לסעיף 25(ב1) לפקודה ניתנה הודעה כי המתנגדת ערערה על החלטתי מיוס 25.8.2013. עד מועד וה לא נמסר כל מסמך בנוגע להליך ערעור זה.

0. לפיכך, לאור כלל השיקולים שיש לקחתם בחשבון במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות, הריני מחייב את המתנגדת לשלס למבקשת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסכוס כולל של 93,901 ₪ כולל מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיוס מתן החלטה זו ועד ליוס התשלוס בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס כ"ח סיון, תשע"ד 6 יוני, 2014 סימוכין: 8 7