התנגדות לרישום סימן מסחר (בקשה לפסיקת הוצאות)

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת (מבקשת הרישום): בטא 02 טכנולוגיות בע"מ

ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

המשליבה (המתנגדת): ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

1 בפני בקשה לפסיקת הוצאות שהוגשה במסגרת התנגדות לרישום סימן מסחר. ההתנגדות הוגשה ביוס 16.12.2012, כתב הטענות שכנגד מטעם המבקשת הוגש ביוס 25.10.2011. תצהיר ראשון מטעס המשיבה (המתנגדת בהליך העיקרי) של גב' מישל מק'קוי מארה"ב הוגש ביוס 25.12.2011 (להלן: "התצהיר הראשון"). ביוס 2 הודיעה המבקשת כי אין בכוונתה להגיש ראיות מטעמה ובהתאם נקבע מועד דיון ליוס 6.1.2013.

2. ביום 3.12.2012 הגישה המשיבה מודעה בה נמסר על החלפת תצהיר של גב' מק'קוי מטעם המשיבה בתצהירו של מר גיא גפן (להלן: "התצהיר השני") וכן נטען כי "תצהירו זהה בעיקרו לתצהירה של מישל באומן ". כפי שנכתב במכתב מטעס מבקשת הרישום מיוס 11.12.2017, המשיבה הגישה תצהיר זה ללא רשות או נימוק ואת חודש לפני מועד הדיון שנקבע. בנוסף לא היה התצהיר השני שהוגש זהה לתצהיר הראשון, כפי שהודיעה המשיבה. בהחלטתי מיוס 2 הוריתי על התייצבות הגב' מק'קוי בדיון שנקבע ליוס 6.1.2013.

3 בקשת המשיבה לשקול את החלטתי בעניין מחדש נדחתה בהחלטה נוספת מיוס 2.1.2013, בה ציינתי כי "הוצאות המבקשת בגין הודעת המתנגדת בדבר החלפת תצהירה ערב הדיון בעמיינה תובאנה בחשבון במסגרת ההחלטה בתיק העיקרי ". ביום 3.1.2013 הודיעה המשיבה כי המצהירה מטעמה לא תתייצב לדיון שנקבע.

ביוס 6.1.2013 התייצבו בפני באי כוח הצדדים. בפתח הדיון, הודיעה המשיבה כי היא מושכת את ההתנגדות. לטענתה, שלחה הודעה בנושא ביוס חמישי שקדם לדיון, בשעות הערב (פרוטוקול הדיון מיוס 6.1.2013 עמ' 2). ב"כ המבקשת הודיע כי גם הוא קיבל לידיו את ההודעה על משיכת ההתנגדות עס תחילת הדיון. המשיבה לא הודיעה טלפונית על זניחת ההתנגדות למזכירות בית הדין או למבקשת והנושא עלה לראשונה בדיון שבעל פה, לאחר התייצבות הצדדים. כבר עתה יוער, כי התנהלות זו מצד המשיבה נשקלה במסגרת השיקולים במתן החלטה. עקב וניחת ההתנגדות נרשם הסימן על שם המבקשת עוד באותו היוס.

בהמשך הדיון טען ב"כ המבקשת לעניין ההוצאות. עיקר טענותיו הופנו להתנהלותה של המשיבה בהליך; ניהול ההתנגדות "כצורה רשלנית, פסולה ומנוגדת לכל אמות מידה מקובלות שנוהגות בפני כב' הרשם" (פרוטוקול הדיון מיוס 6.1.2013, עמ' 4). בהמשך לטענותיה בע"פ הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאותיה ביום 17.1.2013. המשיבה השיבה לבקשה ביוס 29.1.2013.

כבר עתה יצוין, כי הנני מקבלת את טענות המבקשת לעניין התנהלות המשיבה שחרגה מסדרי הדין הנוהגים, עת שגרמה לעיכוב ברישום סימן המסחר המבוקש. אלה עמדו לנגד עיני בהחלטתי לפסוק למבקשת את מלוא הוצאותיה.

המבקשת עתרה להוצאות בסך שווה ערך ל- 33,011.85 ₪ בתוספת מע"מ בגין ניהול ההליך, מהסם 32,397.3 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ו- 614.55 ₪ בגין הוצאות. הבקשה נתמכה כדבעי בתצהירו של עו"ד דוד קולב ממשרד סנפורד ט. קולב ושות' המייצג את המבקשת, האמון, בין היתר, על הנהלת החשבונות במשרד. לתצהיר צורפו תשעה נספחים, בהם העתקי חשבונות עסקאות שנשלחו למבקשת המפרטיות את שעות העבודה של באי כוחה של המבקשת בטיפול בתיק וכן פורטו ההוצאות שכללו צילומים, הדפסות, משלוח פקסיס והוצאות נסיעה לדיון שנערך בפני.

כאמור, הבקשה הוגשה כהשלמה לטענות בעל פה לעניין ההוצאות, שהועלו בפני ביוס הדיון. ב"כ המבקשת הסביר עוד בדיון כי חקירתה הנגדית של העדה מטעס המשיבה הוכנה טרס הודיעה המשיבה שתיעדר מהדיון וכן נדרשו שעות עבודה להשוואה בין שני התצהירים שהוגשו מטעס המשיבה.

המשיבה מצידה טענה בתשובתה כי ההוצאות שפורטו בבקשה אינן סבירות וכן כי לא צורף פירוט לגבי סבירות ההוצאות. בנוסף טענה כי ביוס 3.1.2013 בערב הודיע ב"כ המשיבה מפורשות לב"כ המבקשת על משיכת ההתנגדות. לא מצאתי כל אסמכתא לטענה זו.

לכך, משלא נתקבלה כל הודעה כאמור במשרדי רשות הפטנטים במועד סביר טרס קיוס הדיון, באופן שהיה מונע את קיומו וחוסך את הוצאות הצדדים והוצאות המדינה, אין אני מקבלת טענה זו.

סעיף 69 לפקודת סימני המסחר התשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה) קובע כי "בכל דיון יש לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות".

בעת פסיקת הוצאות ריאליות לבעל הדין, תיבחנה סבירות ההוצאות, ומדתיותן והכרתיותן לניהול ההליך ואת בהתחשב בכלל נסיבות העניין (בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר [פורסם בנבו] (2005)) להלן: "בג"ץ תנובה"). השיקולים שיילקחו בחשבון בבחינת ההוצאות הם, בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין בפרט, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב עד אליו הגיע ההליך (ובכלל השלב בו נזנחה הבקשה או ההתנגדות), התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, צדדים ועוד.

בעניינו, התנהלות המשיבה היא שגרמה להוצאותיה. עוד טרס קיומו של הדיון הוחלף התצהיר מטעמה זאת ללא הגשת בקשה מתאימה. כן לא היה התצהיר השני וזהה לתצהיר הראשון שהוגש, עובדה שאף הוסיפה להוצאות נוספות מצד המבקשת. ההודעה על אי התייצבותה של המצהירה מטעמה הוגשה לרשות ביוס חמישי בשעות הצהריים, בעוד הדיון נקבע להתקיים ביוס ראשון בשעות הבוקר. גם בהודעתה זו לא נאמר דבר מפורשות על וניחת ההתנגדות באופן סופי, ואת אף על פי הצעתה לביטולו של הדיון שנקבע. המשיבה הודיעה על זניחת ההתנגדות עס תחילת הדיון שבעל-פה, זאת ללא נקיטת אמצעים סבירים בנסיבות העניין לנסות ולייתר קיומו מבעוד מועד. נסיבות אלה, יש בהן כדי להעלות ספק באשר לטובת המשיבה בעת ניהול ההליך.

כלל ידוע הוא כי צד אשר פתח בהליך משפטי כנגד אחר וזנחה, כמוהו כמי שהפסיד בדינו, יישא בהוצאות בעל הדין שכנגד (החלטה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 5 (בקשה לפסיקת הוצאות) 000666 מסט/ ואח' נ' 108065 [פורסם באתר רשות הפטנטים] (2009), התנגדות לסימן מסחר 216461 (בקשה לפסיקת הוצאות) יורוסטנדרט בע"מ נ' כזס: [4ּחס101618411 עשיז6ת: .81 [פורסם בנבו] (2013)). המשיבה היא היא שיומה את ההליך המשפטי כנגד המבקשת, הליך שנזנח רק לאחר הגשת ראיות בהליך וקיוס הדיון שנקבע שמונה חודשים קודם לכן.

לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בכלל השיקולים לפסיקת הוצאותיו של בעל דין ובכלל והיקף העבודה שהושקעה בתיק, השלב בו של ההליך, התנהלות הצדדים זה מול זה כמו גם מול רשות הפטנטים (ראה: בג"צ תנובה לעיל), הריני מחייבת את המשיבה לשלס למבקשת את הוצאותיה הממשיות ושכר טרחת עורכי דינה בסך 33,011.85 ש"ח הכולל מע"מ כדין. סכום זה ישולם תוך 30 יוס, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלין ביוס כ"ז ניסן תשע"ג 7 אפריל 2013