התנגדות לרישום סימן מסחר (בקשה לפסיקת הוצאות)

ההחלטה:

המתנגדת (מבקשת פסיקת ההוצאות):

המבקש (המשיב לבקשה לפסיקת הוצאות):

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר (בקשה לפסיקת הוצאות)

סי אוף ספא מעבדות בע"מ ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

שחר לוי

ע"י ב"כ גל חלפון, עו"ד

ה ח ל ט ה

בפני בקשה לפסיקת הוצאות ריאליות על סך 8,083 ₪ (להלן: "הסכום המבוקש") לטובת המתנגדת (המבקשת דכאן) בהליך התנגדות לרישום סימן מסחר ‏ " .41 1108 58818

. תת" במסגרת בקשה 256426 אשר נסגרה בהתאם להחלטתי מיוס 28.1.2015. ההחלטה ניתנה לאור הודעת המבקש (המשיב דכאן) על זניחת ההליך בסמוך לאחר קבלת הודעת ההתנגדות של המתנגדת.

הבקשה לפסיקת הוצאות הוגשה ביוס 18.2.2015 ונתמכה בתצהיר מר אביתר גלאם, מנהל אצל המתנגדת. ביוס 99.3.2015 הגיש המשיב תשובה לבקשה. ביוס 19.3.2015 הגישה המתנגדת תגובה לתשובת המשיב.

כעולה מהתצהיר הסכום המבוקש הינו מה שחויבה המתנגדת על ידי באי כוחה בגיו הכנת והגשת הודעת ההתנגדות.

לתצהיר מר גלאס צורפו: העתק פסק דינו של בית המשפט מחוז מרכז ב-ת"א 54164-09-12 מיוס 21.4.2013 במסגרתו, בהתאם להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ניתן, ביו היתר, צו מניעה קבוע כנגד הנתבעיס שס ובהם גם המשיב דכאן, לגבי שימוש בסימני המסחר

" 1 תע א0)ג.זם" ו-"53 05 5"; פסק בורר מיוס 26.8.2013 המתייחס לפרשנות הסכמות אלו ; וכן העתק חשבון וחשבונית תשלוס למשרד באי כוחה של המתנגדת.

המתנגדת טוענת כי הוצאות אלו בהן נאלצה לשאת במסגרת הליך ההתנגדות עונות על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה והן סבירות, הכרחיות ומידתיות בהתחשב באופי ההליך, משכו, והתנהלותו המכבידה של המשיב. המשיב הגיש לפי הטענה את בקשת הרישום דנן חרף היסטוריה של מאבקים משפטיים בינו לבין המתנגדת במסגרתו הושגו הכרעות לטובת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדת כגון צו המניעה כאמור לעיל שניתן במסגרת פסק בדין מיוס 21.4.2015 וכן פסק בורר מיוס 26.8.2013 האוסר על המשיב להשתמש בלוגו הפנינה.

בתשובתו, חולק המשיב על עצם הצורך בהוצאות האמורות. לטענתו, יש לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות מאחר שהליך ההתנגדות היה מתייתר אילו הייתה המתנגדת להודיע למבקשת על כוונתה להתנגד לבקשת הרישום בטרם נקיטת פעולה כלשהי. עוד טוען המשיב כי חלק מהטענות שהובאו בבקשה לפסיקת הוצאות אינן נכונות ומעידות על חוסר תום לב המתנגדת שניכר באופן הצגת הדברים שבבסיס הצורך בהגשת ההתנגדות ואף הבקשה להוצאות, לפיכך הוא עותר להטלת הוצאות לדוגמא על המתנגדת.

כלל ידוע הוא כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא, ובתנאי שהן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך

בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשיה והמסחר, פורסם בנבו (2005)). בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין וראיות בפרט, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תום לב הצדדים, ועוד.

כפי שעמדה על כך המתנגדת, לא פעם נפסק כי מי שוּנח בקשתו לרישום סימן מסחר מוחזק בבחינת מי שהפסיד בדינו (ר' החלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 171160 ("=אחק" מעוצב) (בקשה לפסיקת הוצאות), תס6זסנז00 14186 נ' 01 700860 והתטש 1 1.060 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 20.3.2007); וגם החלטה בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 1001065 מסע\/ ואת'

נ' 1108065 ..1 063 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 20.5.09)).

פסיקת הוצאות בהליך בפני רשם סימני המסחר היא סמכות רשות ולא חובה, כלשון סעיף 69 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 :

"69. בכל דיון לפני הרשם דשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבידרות."

במסגרת סמכות רשות זו עומדת תקנה 46 לתקנות סימני מסחר, 1940 הקובעת שלעניין פסיקת הוצאות רישום סימני המסחר יביא בחשבון את נסיונות ההידברות בין הצדדים, כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"46. אם אין המבקש חולק על התנגדות, הרי לכשיגש הדשם להחליט אם לפסוק הוצאות המשפט לזכות המתנגד, עליו לעיין בשאלה האם אפשר היה למנוע בעד המשפט אילו מסר המתנגד למבקש הודעה מספקת לפני הגשת ההתנגדות."

הוראה זו אינה מחייבת מסירת הודעה אך יש בה להביא לתוצאה הרצויה של טוהר הפנקס באמצעות הידברות בין הצדדים והגעה לתוצאת ההתנגדות ללא ניהולו, דהיינו- הסכמה על זניחת הבקשה או הרישום ללא ניהולו של הליך משפטי בפני הרשם (והשו, החלטתנו בעניין התנגדות לבקשת פטנט 200343 (בקשה לפסיקת הוצאות) צורי נעמן ויקטור בע"מ נ' רונן אהרון כהן (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.3.2015)).

במקרה זה לא ניתן להתעלס מכך שישנן מחלוקות קודמות והליכים אלו בבתי המשפט אליהם התייחסו שני הצדדים בכתבי טענותיהם בעניין בקשת פסיקת הוצאות זו. נוכח קיומן של הליכים אלה, עולה שלא מדובר בצדדיס הזרים וה לזה.

ובהקשר זה אציין כי הגשת הבקשה לרישום דנן (בה מופיע לוגו הפנינה כחלק מהסימן) נעשתה ביוס 4.6.2013 טרם החלטת הבורר מיוס 26.8.2013 לפיה הסכמות הצדדים אינן מתירות שימוש בלוגו הפנינה המופיע בסימן המבוקש. למרות זאת לא מנע המבקש את המשך בחינתה של הבקשה לרישום.

נוכח האמור נראה שיש להתייחס לצורך של הידברות בין הצדדים כפי שנקבע מתקנה 46 האמורה גם כלפי המבקש אשר לא משך את בקשתו לאור פסק הבורר ועשה כן רק לאחר הגשת ההתנגדות. מאידך, לא ניתן להתעלס מהאפשרות שהיתה בידה של המתנגדת ליתן הודעה למבקש הרישום על דבר כוונתה להגיש התנגדות בטרם החל במאמצי הכנתה - הודעה לגביה אין בפני דבר.

לפיכך, הריני קובע כי במקרה זה כל צד ישא בהוצאותיו ואיני עושה צו להוצאות.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס י"ב אלול, תשע"ה

7 אוגוסט, 2015

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סימוכין: 1 "ו