התנגדות לפטנט 2204

ההחלטה:

התנגדות לפטנט 2204

(בקשה לסילוק או למחיקת חלקים מכתב טענות המתנגדת)

המתנגדת : ניובל-טק ידע שירותים והשקעות בע"מ ע"י ב"כ: סבינה מאייר -משרד עוד.

המבקשת: סיייברוואן 2014 בע"מ

ע"י ב"כ: פרל כהן צדק לצר בר

לפניי בקשתה של סיייברוואן 2014 בע"מ (להלן: "המבקשת") לסילוק כתב הטענות שהגישה ניובל-טק ידע שירותים והשקעות בע"מ (להלן: "המתנגדת").

המבקשת טוענת כי כתב הטענות מעורפל, כללי ובלתי מפורט באופן היורד לשורש העניין וגורס לטענתה לפגיעה דיונית, מהותית וחמורה בה. לחילופין עותרת המבקשת למחיקת חלקים מכתב הטענות או להוספת פירוט בחלקים אלה.

המתנגדת טוענת מנגד כי הבקשה לסילוק כתב הטענות (להלן: "הבקשה לסילוק") אינה אלא ניסיון של המבקשת להתחמק מלהשיב לתוכן של טענות ומהווה ניצול לרעה של הליכי משפט. כתב הטענות לשיטתה מפורט דיו. כמו כן טוענת המתנגדת כי דין הבקשה לסילוק להידחות גם לאור העובדה כי לא צורף לה תצהיר לאימות העובדות.

כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה

הבקשה לסילוק כתב הטענות אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המבקשת הגדירה את בקשתה כבקשה לסילוק על הסף מבלי להתייחס לבסיס הנורמטיבי לבקשות מסוג זה. חוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "החוק") אינו עוסק בהליכים לסילוק על הסף, אך כבר נקבע בהחלטות קודמות של ערכאה צו, כי בהעדר הסדר ספציפי בנושא ה או אחר בסדרי הדין ובהעדר הסדר שלילי, רשאי הרשם לנקוט להסדר הקבוע בדין הכללי. תקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א 2018") עוסקות בסילוק תובענה על הסף אלא בדרך של מחיקת התובענה או דחייתה.

תקנות 41-42 לתקנות סד"א 2018, עניינו מחיקת כתב תביעה וזה לשון:

"41. (א)בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית; (3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב)מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.

(ג)בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים, ובין השאר, להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית.

2. סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו."

תקנה 43 לתקנות סד"א 2018, עניינה דחיית תביעה במקרים מיוחדים, וזו לשונה:

"בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה."

דחיית תביעה על הסף היא צעד קיצוני השמור למקרים מיוחדים וחריגים כדוגמת התיישנות או מעשה בית דין. אמנם, תקנה 43 לתקנות סד"א 2018 מותירה בידי בית המשפט את שיקול הדעת במקרים בהסדר כי ראוי לדחות את התביעה. סבורה אני כי לא כך הוא בענייננו.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

גם שלא נטען כך במפורש, יש להניח כי המבקשת עותרת למחיקת כתב הטענות על הסף. הנימוק המסתבר לבקשה נוכח הנטען בה, הוא כי ההתנגדות אינה מגלה עילה ולפיכך, יש למחוק אותה על הסף (בהתאם לתקנה משנה 41א(1) לתקנות סד"א 2018).

על מנת לבחון את השאלה האם ההתנגדות מגלה עילה אבחן את עילות ההתנגדות ואת טענת המבקשת לגביהן, המצדיקות לשיטתה את מחיקת ההתנגדות וזאת בזהירות הראויה. כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין וה ע"א 2452/01 דרור אורן עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, 582 :

"סילוק תובענה על-סף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט באמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה,"

הדברים יפים לענייננו ביתר שאת, היות שלתוצאות ההליך עשויה להיות השפעה על כלל הציבור כאשר המדובר בביטול או מחיקת פטנט. לנוכח הזהירות המתבקשת אבחן את טענות המבקשת.

המתנגדת ציינה בכתב טענותיה שש עילות ההתנגדות אשר כל אחת מהן עומדת בפני עצמה ודי ודין בה כדי לקבוע כי ההמצאה אינה כשירות פטנט:

1. האמצאה המתוארת והנתבעת בבקשה נעדרת כל חידוש בניגוד לסעיפים 3 ו- 4 לחוק .

2. האמצאה המתוארת והנתבעת בבקשה נעדרת כל התקדמות המצאתית בניגוד לסעיפים 3 ו -5 לחוק .

3. הבקשה אינה עומדת בהוראות סעיף 12 לחוק בין היתר לאור אי-דיות התיאור שהינו לקו . 4. הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 13 לחוק ותקנה 20 (א)(3) שכן בין היתר,

התביעות הינן חמדניות ומעורפלות ואינן נובעות באופן סביר מהפירוט.

5. מבקשת הפטנט פעלה בחוסר תום לב, הפרה את חובות הדיווח על פי ס' 18 א לחוק וכו בהודעה לרשות לניירות ערך ביצעה 28161 01 שַת61ז3]/ 3156 .

6. האמצאה המתוארת אינה מועילה, בניגוד לסעיף 3 לחוק .

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

עילת התנגדות נוספת שציינה המתנגדת היא שהאמצאה אינה עונה לדרישת אחידות לפי ס' 8 לחוק והיא כוללת שתי אמצאות מיומרות. אולם, לא די בעילה זו כדי לשלול את כשירות האמצאה לפטנט היות שבמסגרת הליך ההתנגדות, רשם סמכות לחלק את הבקשה בהתאם להוראת סעיף 24 לחוק. (החלטה בהתנגדות לבקשת פטנט 138347 (בקשות ביניים) אוגי מערכות בע"מ נ' שרין טכנולוגיות (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.12.2016)).

בבקשה לסילוק על הסף טוענת המבקשת כי טענות המתנגדת בעילות אי הכשירות לפי סעיפי 5 לחוק אינן מפורטות. לשיטתה העדר הפירוט בו נוקטת המתנגדת מרוקן למעשה מתוכן את עילות ההתנגדות ומצדיק את סילוק כתב הטענות על הסף. אף שצודקת המבקשת בטענה זו הרי משלא נטען כי עילות אי הכשירות כולן נעדרות פירוט, אין בכך די לקבוע כי ההתנגדות כולה נעדרת עילה ובנימוק ה למחוק את כתב הטענות על הסף. לכל היותר, יש לבחון אם יש

מקום למחיקת סעיפים ספציפיים בכתב טענות זה. למתנגדת אין אך להרחבת חזית- הוספת פרסומים או טענות בשלב הראיות על כתבי הטענות להיות ממוקדים וברורים על מנת שניתן יהיה לעמוד על הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת ולממש את התכלית הדיונית, שבענייננו הינה הכרעה בכשירות בקשת הפטנט (ראה פירוט בהחלטתי בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 261101 רפאל מערכות לחימה מתקדמות

בע"מ נ' אלביט מערכות יבשה ותקשוב בע"מ (בקשה למחיקת נספח מכתב טענות המתנגדת) (פורסם בנבו, 19.4.2021))

על כתב טענות מטעמי המתנגדת למתן פטנט להיעשות בהתאם להוראות תקנה 58 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:

"58. (א) תוך חודש מיום ההודעה לפי תקנה 57 יגיש המתנגד לרשם את כתב טענותיו, ובו יפרט את העילות להתנגדות, את העובדות שעליהן הוא סומך את

טענותיו ואת הסעד המבוקש. "

כבר נקבע בשורה של החלטות רשם הפטנטים כי פרסומים ביחס לידע קודם מהווים עובדות מהותיות שיש לפרט במפורש בכתב טענות בהתנגדות למתן פטנט (ראה למשל, התנגדות לבקשת פטנט 232828 ססמארט שוטר בע "מ נ' מפעלי נשק לישראל בע "מ (פורסם באתר הרשות 7) וההפניות שם).

המתנגדת מציינת בסעיף 7 לכתב טענותיה חמישה פרסומים אשר יש בהם כדי לשלול את

כשירות ההמצאה (למעשה מדובר בשלושה פרסומים - פרסום ג' הינו בקשת 20-1 של פרסום ב' ואילו פרסום ה' הוא בקשת 206.1 של פרסום ד'). אלה הפרסומים שעליהם מבוססת ההתנגדות ואשר מגדירים את הפלוגתות כך, שאין מקום להרחבת חזית בשלב הראיות.

איני יכולה לקבל את טענת המתנגדת בסעיף 6 לכתב הטענות לפיה היא 'שומרת על זכותה לפרט פרסומים מוספים בשלב הראיות' או בהמשך בסעיף 7 "המתנגדת תפרט בכתב טענות זה, לצרכי הדגמה בלבד ומבלי למצות את טענותיה בעניין, כיצד כל פרסום שולל את החידוש מן המצאה המיומרת בבקשה". באופן דומה לא ניתן להכיל בידע הקודם "כל פרסום אשר צוטט כנגד הבקשה או על ידי המבקשת במהלך בחינת הבקשה או במהלך בקשות מקבילות או אחרות הקשורות לבקשה" כפי שטוענת המתנגדת בכלליות בשורה האחרונה בטבלת הפרסומים סעיף 7 לכתב הטענות.

באשר לידע הכללי בתחום טוענת המתנגדת בסעיפים 8-9 לכתב טענותיה:

" הידע המקצועי הכללי בעת תאריך הבכורה הינו כידוע הידע של בעל מקצוע ממוצע בתחום. מטבע הדברים, אין צורך לפרט בכתב טענות מה הוא הידע הנ"ל בו אפש להיעזר בעת שלילת חידוש או התקדמות אמצאתית של הבקשה. ככל שיהיה צורך בכך, המתנגדת תפרט בשלב הראיות מה היה הידע המקצועי הכללי בתחום בעת תאריך הבכורה"

אם המתנגדת מבקשת לבסס את טענותיה בדבר העדר התקדמות המצאתית על ידע כללי בתחום עליה לפרט ידע זה בכתב הטענות. פירוט כזה מגדיר את גבולות המחלוקת בין הצדדים ובנוסף, מאפשר למבקשת לענות על טענות המתנגדת.

בהמשך סעיף 9 מעירה המתנגדת כי:

"לשם היעילות, נדגים את אי עמידת הבקשה בדרישות החוק השונות בהתייחס לתביעה בלתי תלויה 1 של הבקשה אלא אם כן מדובר בדרישות חוק

שאינן דורשות התייחסות לתביעות ספציפיות.התייחסות לתביעות התלויות תיעשה, במידת הצורך, במסגרת הראיות"

דיון בתביעה הבלתי תלויה בלבד בכתב הטענות ובשלב הראיות דיון בתביעות התלויות "במידת הצורך" אינה משרתת את יעילות הדיון. אם המתנגדת סבורה שהתביעות התלויות אינן כשירות עליה לפרט זאת בכתב טענותיה גם מהטעמים שהוזכרו לעיל.

נוכח האמור לעיל אני קובעת כי העובדות עליהן מבוססת ההתנגדות הפרסומים א' עד ה' בלבד אשר צוינו בכתב הטענות וכי הנטען ביחס לפרסומים אלו מהווה את טענות המתנגדת.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

אבחן כעת אם הפרסומים אלה פורטו בכתב הטענות באופן ממוקד וברור כך שניתן לעמוד על הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת ולממש את התכלית הדיונית, בחינת כשירות ההמצאה.

כתב הטענות עומד באופן חלקי בדרישת הפירוט

כאמור על כתב טענות בהליך התנגדות לכלול פירוט הפרסומים והסבר כיצד כל אחד מפרסום או שילוב שלהם שולל את כשירות ההמצאה לפטנט. על כך עמד סגן הרשם ' אקסלרד (כתוארו אז) בעניין התנגדות לבקשת פטנט מספר 127682 (בקשה לפרטים נוספים), (פורסם באתר רשות הפטנטים 24.3.2003), בסעיף 7 להחלטה :

"אם לא תחויב מתנגדת ליתן רמה מינימלית של הסבר, הכיצד יש במסמכים השונים כדי לשלול העדר חידוש ובמיוחד העדר התקדמות אמצאתית, הרי די היה בכתב טענות בן שני סעיפים: האחד - טענה כללית להעדר חידוש והתקדמות אמצאתית, והשני - רשימת מסמכים. והרי לא ייעלה על הדעת בי רמת פירוט עובדתית זאת יהיה בה כדי לאפשר למבקשת לדעת ולהבין מה נטען כנגד אמצאתה. אין לחייב מבקשת לעסוק במלאכת ניחוש..."

לגופו של עניין, בסעיפים 11-13 לכתב הטענות תחת הכותרת, "הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 4 לחוק " טוענת המתנגדת כי תביעה 1 נעדרת חידוש בהתבסס על שלושה פרסומים: פרסום עוק02611 (נספח א'), פטנט 186275 (נספח ב') ופטנט 189482 (נספח ד'). כחלק מטענותיה בסעיפים אלה מציינת המתנגדת כי לחלופין, פרסומים אלה שולליים גם התקדמות המצאתית על ידי שילובם עם פרסום אחד נוסף, או יותר. לטענתה, השילוב האמור היה נראה מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע.

אין באמירה כללית את כדי לעמוד בדרישת הפירוט לעניין התקדמות המצאתית. הלכה ידועה היא כי חיבור בין פרסומים קודמים לשלילת ההתקדמות ההמצאתית לעולם אינו טכני. על הטוען לחיבור כאמור, להצביע בבירור על אותם הפרסומים הקודמים השולליים לטענתו התקדמות המצאתית מן ההמצאה הנתבעת, תוך הפניה מדויקת למראי מקומות ומתן הסבריים מפורטים, מדוע בעל המקצוע היה משלב את אותן פיסות המידע עליהן הצביע, לכדי תמונה אחת ההופכת את ההמצאה למובנת מאליה (החלטה בהתנגדות לבקשות פטנט מספר 142028, 2, 130226, 149587 קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ פורסמה באתר הרשות (10.11.2006)).

אשר לטענת העדר החידוש אני סבורה שההסבר בסעיף 11 העוסק בפרסום עוק02611) אינו מפורט דיו. תביעה 1 כוללת רכיבים רבים כך שלא ניתן לחלקה לשני חלקים ומול כל חלק להציב פיסקה מפרסום עגק611:) ללא כל הסבר. יש צורך לפרק את התביעה לרכיבים השונים שלה כפי שנעשה בסעיפים 12 ו-13 לכתב הטענות ולהסביר כיצד כל רכיב מתגלה בפרסום.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

סעיפים 12 ו-13 בהם מפורטת טענת העדר חידוש בהתבסס על פטנטים 186275 ו- 189482 מפורטים די הצורך וניתן להבין מה טוענת המתנגדת ולהגיב לטענות אלה לגופן.

נוכח האמור, אני סבורה כי יש צורך בפירוט לעניין טענת העדר החידוש בסעיף 11 ואין מקום למחיקת סעיפים 12-13. אשר לטענת העדר התקדמות המצאתית בהתבסס על פרסום ץנק][6) או פטנט 186275 ו/או פטנט 189482, אם המבקשת עומדת על טענה זו עליה לפרט מהו שילוב הפרסומים אשר הופך את ההמצאה למובנת מאליה לבעל המקצוע בתחום ומדוע הוא היה משלב פרסומים אלה.

לסיכום כתב טענות מתוקן בהתנגדות לבקשת הפטנט דנן (249154)

המתנגדת תגיש תוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו כתב טענות מתוקן בו תפרט ותרחיב את טענה בסעיף 11 לכתב הטענות.

בנוסף, אם המתנגדת עומדת על טענת העדר התקדמות המצאתית של תביעה 1 תפרט טענה זו במסגרת כתב הטענות המתוקן תוך ציון שילוב הפרסומים הספציפי או הידע הכללי הספציפי שיש לשלב עם הפרסומים.

אשר לטענה בדבר אי כשירותן של התביעות התלויות, אם המבקשת עומדת על טענה זו תפרט גם את בכתב הטענות המתוקן. ככל שהמתנגדת מבקשת להסתמך על פרסומים נוספים ניתנת לה הזדמנות לפני משורת הדין להוסיף פרסומים אלה לכתב הטענות המתוקן.

המשך ההליכים בין הצדדים בין הצדדים מתנהלים שלושה הליכי התנגדות המצויינים בשלבים שונים:

1. התנגדות לבקשת פטנט 249154 אשר במסגרתה הוגשה הבקשה לסילוק על הסף הנידונה בהחלטה זו. בהליך הוגשה הודעת התנגדות ביוס 26.11.2020 וכתב טענות המתנגדת הוגש ביוס 10.2.2021.

2. התנגדות לבקשת פטנט 276389 המהווה בקשת חלוקה מבקשת פטנט 249154 לעיל. בהליך הוגשה הודעת התנגדות ביוס 27.5.2021 אך טרם הוגש כתב טענות.

3. התנגדות לבקשת פטנט 280305 המהווה בקשת חלוקה מבקשת פטנט 276389 בהתנגדות ואת הוגשה הודעת התנגדות ביוס 31.7.2022. והמועד להגשת כתב הטענות של המתנגדת הוא 31.8.2022.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

הצדדים הגישו ביוס 1.6.2022 בקשה להסדר דיוני אשר אושר בהחלטתי מיוס 6.6.2022. על פי ההסדר המועד להגשת כתב טענות המתנגדת בהתנגדות לבקשת פטנט 276389 יהיה בתוך חודש ימים ממועד ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף.

היות שבהחלטתי זו בעניין הבקשה לסילוק על הסף הורתי על הגשת כתב טענות מתוקן בהתנגדות לבקשת פטנט 249154 בתוך חודש ימים (כמצוין לעיל), הרי שבאותו מועד על המתנגדת להגיש את כתב טענותיה בהתנגדות לבקשת פטנט 276389 (על פי ההסדר הדיוני) ואת כתב טענותיה בהתנגדות לבקשת פטנט 280305.

נוכח אחידות הצדדים, הסמיכות במועדי ההגשות והדמיון הנראה על פני הדברים בין הבקשות אשר חולקות פירו