החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 190197 (בקשה להוספת ראיה)

המתנגדת: רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו

המבקשת: התעשייה האווירית לישראל בע"מ

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות'

1. לאחר סיום שמיעת הראיות ביוס 20.1.2016 בתיק ההתנגדות דנן ובטרס שהחלה החלפת סיכומים בין הצדדים, מבקשת הפטנט רוצה להגיש ראיה נוספת בדמות עותק בקשת פטנט בינלאומית המסומנת כ-20/.7/11,2009/000303 (להלן: "הבקשה הבינלאומית") הנהנית מדין קדימה מבקשת פטנט 190197 שהיא נושא ההתנגדות דנן למתן פטנט.

2. תקנה 63 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 קובעת את סיום שלבי הגשת הראיות בהליך התנגדות למתן פטנט ומתנה הגשת ראיה נוספת לאחר שלב זה ברשות מאת רשם הפטנטים:

"63. לא *וגשו לאיות נוספות מטעם המתנגד או המבקש אלא ברשותו של הרשם."

3 שיקול עיקרי למתן רשות כאמור הנה הרלבנטיות של אותה ראיה להליך (התנגדות לבקשת פטנט 179840 (בקשה להגשת ראיות בתשובה לראיה נוספת), עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ נ' משה גבאי ואח', (פורסם בנבו, 20.11.2014), בפסקא 12 להחלטה). שאלת הרלבנטיות משמעה האם באפשרותה של הראיה - במידה והגשתה תותר - להעלות או להוריד מתוצאת הדיון בהליך.

4. שיקולים נוספים שנקבעו בפסיקה להתיר הגשת ראיה נוספת בבתי המשפט פורטו ב-ע"א 0 מדרדבי וגילה רוזין נ' צפורה בן -נון, (פורסם בנבו, 5.7.1992) וכוללים, בין היתר, אופי הראיה הנוספת (כגון, האם היא טכנית פשוטה), השלב אליו הגיע המשפט, והאם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ובכך, המבחנים הללו שנקבעו בפסיקה לגבי הגשת ראיות בבתי המשפט אינס בהכרת הפעלתו לאופן ההפעלה בהליכים בפני רשם הפטנטים. ואת, כפי שעמד על כך בית המשפט העליון ב- רע"א 5041/13 עת גבאי ואח' נ' עמינח תעשיית רהיטים ומזרונים בע"מ, (פורסם בנבו, 4) לגבי שאלת פעולתו של מבקש הגשת ראיה נוספת ב"שקידה ראויה". אופן ההפעלת המבחנים הללו ייעשה בהליכים בפני רשם הפטנטים לאור אופי וטבעם של ההליכים בפניו המביא בחשבון, בין היתר, שאלות ציבוריות של טוהר הפנקס וכן את אופי של הליכי הבחינה והיקף ותכנות של תיקי בחינת בקשות הפטנט.

בענייננו, מבקשת הפטנט מוצאת צורך בהוספת הבקשה הבינלאומית כראיה נוספת על מנת להתמודד עם טענה שעלתה על ידי המתנגדת במהלך שמיעת הראיות לגבי ההבדל בין השרטוטים המקוריים שהוגשו לראשונה בישראל והמונחים שצויינו בהס וביו השרטוטים

והמונחים ששולבו בה בשלב מאוחר יותר. המדובר בשאלת ההבדל בין המונח "ץ6660" ובין המונח "19761 ץותנמט6" והחלפות. הדברים עלו בעת חקירתו של העד מטעמה מבקשת הפטנט, ד"ר רובינסקי (פרוטוקול הדיון מיוס 20.1.2016, מעמוד 83 שורה 17 ועד עמוד 87 שורה 29). נוכח תשובותיו של העד במהלך הדיון נקטה המתנגדת בקו חקירה ממנו עלה שבפיה טענה להטעיית הבוחן בקשר עם החלפת השרטוטים והשינוי בטרמינולוגיה מ-

"ש: ברגע שהחלפת וסילקת מבקשתך את כל המילים 060075 מכל מקום שהוא והחלפת אותס ב-6שזםז קוזחוגום ועכשיו אתה טוען שהפרסומים

הקודמים לא רלוונטיים בגלל שהם מתייחסים ל-₪66075 האס לדעתך לא *כול הדבר היה להטעות את הבוחן?

ת. זו שאלה לבוחן ולא שאלה אליג," (פרוטוקול, עמוד 87, שורות 23 - 29)

לטענת של מבקשת הפטנט יש בפרסום הבינלאומי לאפשר לה להתמודד עם שאלת הטעייתו של הבוחן.

המבקשת מוסיפה ומציינת שלמעשה הפרסום הבינלאומי היה בפני הבוחן בעת בחינתה של בקשת הפטנט דנן. המתנגדת אינה סותרת ואף עומדת על כך שמסמכים מתיק הבחינה הבינלאומית ובעיקרו דוח החיפוש הבינלאומי היו בפני הבוחן.

מושכלת יסוד היא שאת דוח החיפוש הבינלאומי יש לקרוא כנגד הפרסום הבינלאומי של בקשת הפטנט הבינלאומית. בנסיבות אלה חזקה שהפרסום הבינלאומי היה בפני הבוחן בשעת הבחינה.

בנסיבות אלה ולאור אופיה של הראיה הנוספת, לוּ היה מציג אחד הצדדים את הפרסום הבינלאומי בשעת הדיון הרי שספק אם היה בידי משנהו עילה קבילה להתנגדות להגשתו.

הצדדים הכבירו טענותיהם באשר לתכנו של הפרסום הבינלאומי ומשמעותו באשר להליך בכלל ולשאלת הטעייתו של הבוחן בפרט. מבלי להידרש בשלב זה לטענות עצמן (אשר מקומם אם בכלל בסיכומים ולא בבקשות ביניים) או לקבוע לגביהן גופן דבר, אך כי שקשה לחלוק על הרלוונטיות של הראיה הנוספת להליך דנן ובכלל ואף באשר ליכולתה לתרום לבירור שאלת הטעיית הבוחן בגינה מבוקשת הגשת הראיה הנוספת.

מכאן שהן לאור טענות הצדדים והן לאור אופיה האינהרנטי של הראיה הנוספת מתקייס המבחן העיקרי המאפשר הוספתה.

בנוסף, ניכר שהמבקשת לא מצאה להיווקק לפרסום הבינלאומי עד אשר עלה קו החקירה באשר לשאלת הטעייתו של הבוחן. משמע בפניה הצורך הרי שהגישה בקשתה סמוך לאחר קיומו של הדיון וברצף הגישה המתנגדת את סיכומיה. מכאן שספק אם ניתן להלין על מועד העלאת הבקשה להגשת הראיה הנוספת ולטעון כי לא פעלה בשקידה הראויה לעניין הגשת הפרסום הבינלאומי. ככל שנלגרם למתנגדת נזק מעיתוי זה הרי שהינו נזק שניתן לתקן

באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות (רע"א (ת"א) 2212-11-12, 676% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, (פורסם בנבו, 6.12.2012), בפסקא 11 לפסק הדין).

לפיכך, איני מוצא שיהיה פסול במתן אפשרות למבקשת הפטנט להגיש את הפרסום הבינלאומי כראיה נוספת.

המבקשת תוכל להגיש את הפרסום הבינלאומי באמצעות תצהיר בתוך 7 ימים.

בתוך 7 ימים לאחר מכן תודיע המתנגדת אם ברצונה לחקור חקירה נגדית את המצהיר לגבי הראיה הנוספת.

לאחר מועדים אלה תינתן החלטה באשר להמשך בירור ההליך.

הוצאות בקשה זו יבואו בחשבון פסיקת ההוצאות במסגרת הליך ההתנגדות למתן הפטנט, על פי תוצאותיו, ככל שייפסקו.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ו' ניסן, תשע"ו

4 אפריל, 2016

סימוכין: 2 "7