התנגדות לסימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לסימן מסחר (בקשה להפקדת ערובה)

המתנגדת: 65 10068 קז 65 על ידי מ. פירון ושות', עו"ד

המבקשת: אופנת טאם טאם ביגדי ילדים (2003) בע "מ

על ידי עמית וולף, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של אופנת טאם טאם ביגדי ילדים (2003) בע"מ (להלן: המבקשת), להורות ל- 6 110108685 ש] 305 (להלן: המתנגדת) להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה בהליך (להלן: הבקשה). הבקשה הוגשה במסגרת הליך ההתנגדות לרישום סימן מסחר מספר 378468 (להלן: הסימ).

2. אל הבקשה צורפה בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות עד להכרעה בבקשה להפקדת ערובה, אולס בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיוס 30.6.2025 ומשכך אין צורך לדון בה.

רקע דיוני וטענות הצדדים

3 הסימן נושא ההתנגדות הוגש ביוס 6.11.2024 עבור סחורות בסוג 25 ונראה כך:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. כתב הטענות בהתנגדות הוגש ביוס 28.2.2025 על ידי המתנגדת. בתמצית, טענה המתנגדת כי הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה), על בסיס תחרות בלתי הוגנת והטעיית הציבור.

5 המבקשת הגישה את כתב טענותיה בתשובה ביוס 21.5.2025, אליו צירפה את בקשתה להפקדת ערובה. בתמצית, טענה המבקשת כי הסימן נבחר על ידה בתוס לב מלא, ולא מתוך רצון להיבנות על מוניטין המתנגדת. בנוסף, טענה כי לא מתקיים דמיון מטעה וכי סימניה ומוצריה של המתנגדת אינס רשומיס ולא נמכריס בישראל.

6. המבקשת ביססה את בקשתה להפקדת ערובה על הוראות סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט- 9 (להלן: חוק החברות) והוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האורחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות). המבקשת ציינה כי המתנגדת היא חברה זרה בעירבון מוגבל, שאינה בעלת נכסים בישראל. לכן, לטענתה קיימת חזקה כי יש לחייבה בהפקדת ערובה וכי פטור מהפקדתה הינו חריג. לטענתה, נטל ההוכחה כי יש ביכולתה לשלס למבקשת את הוצאות ההליך, אם תזכה - מוטל על כתפי המתנגדת בלבד. המבקשת סבורה כי ההליך עתיד להיות ארוך, מורכב וכרוך בהוצאות רבות ובהתנהלות בשפה האנגלית - משוס כך סכום הערובה המבוקש על ידה הוא 70,000 ₪.

7 ביוס 2.7.2025 הגישה המתנגדת את תשובתה לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובניסיון להקשות על המתנגדת ועל התקדמות ההליך. המתנגדת סבורה כי יש לדחות את הבקשה כיוון שמצבה הכלכלי מבוסס וכיוון שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בהפקדת ערובה. בנוסף, סברה כי אף אם ימצא לנכון להורות על הפקדת ערובה, יש לקבוע סכום נמוך באופן משמעותי מן הסכום בו נקבע המבקשת.

8 כל ההדגשות הוספו, אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה

9. אין מחלוקת בין הצדדים בדבר סמכות הרשם להורות על הפקדת ערובה, על אף היעדר הסדר ספציפי בפקודת סימני מסחר לעניין וה. בהיעדר הסדר שלילי, נעזר הרשם בדין הכללי, בסמכותו לפי תקנה 157 לתקנות ובהסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות, הקובע כדלקמן:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות

הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה,

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

0. סעיף זה קובע כי כאשר חברה בערבון מוגבל מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי היושב בדין, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. בנוסף, הוראות הסעיף קובעות כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשה להפקיד ערובה, במידה וסבור הוא כי נסיבות העניין לא מצדיקות את חיוב החברה בערובה, או אם החברה הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

1. הפסיקה פירשה את סעיף 353א לחוק החברות, הקובע חזקה לפיה על חברה בערבון מוגבל חלה החובה להפקיד ערובה להוצאות לבקשתו של הנתבע. אם לדעתי, מדובר בחוקה הניתנת לסתירה. בית המשפט העליון בעניין אואזיס [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדבי (מוטי) זיסר (נבו 13.7.2008)] מבהיר ואת כך:

"חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 3א לחוק החברות. על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הועוע של החברה התובעת נגרם על ידי התנהגות הנתבע, ועוד...".

2. בעניין רעייא 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (נבו, 11.2.2009) (להלן: עניין ל.נ. הנדסה), קבע כבוד השופט מלצר שלושה שלבים, על פיהס על בית המשפט לנהוג בבואו להכריע בבקשה להפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. וכך נקבע:

'/13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט בי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה,

אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה... משתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים'.

המתנגדת היא חברה בה אחריות בעלי המניות שלה מוגבלת ומשכך חלה שעליה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד. משוס המתנגדת היא חברה זרה, טוענת היא לכך שלפי אמנת האג אין הבחנה בין חברה זרה לחברה מקומית. טענה זו אינה רלוונטית לענייננו מעצם היות המתנגדת חברה בעירבון מוגבל, חלה עליה החזקה כאמור. אבחן כעת את שלבי הבדיקה שנקבעו בעניין ל.נ הנדסה.

שלב הבדיקה הראשון מורה על בחינת מצבה הכלכלי של המתנגדת - המתנגדת טענה כי מצבה הכלכלי איתן והפנתה בתשובתה למקורות שייתכן ומעידות על מצבה. יחד עם זאת התשובה לא נתמכה בתצהיר ולא צורף דו"ח רואה-חשבון התומך בטענותיה. לכן, אין ביכולתי לקבוע, בהתבסס על החומרים שלפניי, כי מצבה הכלכלי של המתנגדת איתן.

שלב הבדיקה השני מורה על בחינת נסיבות העניין וסיכויי ההתנגדות - המתנגדת טוענת לסיכויים גבוהים בהליך ואך, ההלכה קובעת כי ניתן להידרש לסיכויים אלו רק במידה והס גבוהים במיוחד (עניין ל.נ הנדסה). משום שבשלב זה אינני סבורה למי מהצדדים יש סיכויים טובים יותר בהליך, ברמת המובהקות הנדרשת, לא אוכל להידרש לנושא דנן בעת הזו.

שלב הבדיקה השלישי מורה על בחינת גובה הערובה - סבורה אני כי הסכום בו נקבע המבקשת הינו גבוה מהמקובל ואינו מתיישב עם פסיקות הוצאות בהליכי סימני מסחר - התנגדויות או בקשות לביטול שהלכו עד תוס [ראו למשל, התנגדות לרישום סימן מסחר 267843 בי.בי.בי מסעדות בע"מ נ' 02 זַוטְג03חגּעת (נבו 14.1.2020), בקשה למחיקת סימן מסחר 330265

תיירות צובה - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אנוטקה ג.ד.ק. בע"מ (נבו 8.10.2024) ו- התנגדות לסימן מסחר מס' 278069 מצות אביב 2014 מאפה בע"מ נ' רוצים את הטבע בע"מ (נבו 30.9.2020)]. עוד אוסיף, כי בבחינת קביעת גובה הערובה - יש לתת משקל לייחודו של הליך ההתנגדות בהשוואה לתביעה אזרחית. לטעמי, לא ניתן לגזור דומה שווה בין תובע בהליך אזרחי, לבין המתנגד לרישום סימן. אם משום שבעוד שבהליך התנגדות הנטל מוטל על המבקשת, בתביעה אזרחית נטל זה מונח על כתפי התובע. התובע בהליך האזרחי מבקש סעד לעצמו בלבד, בעוד שבהתנגדות, הסעד שיקבל המתנגד עשוי לתרום להתנהלות מסחרית הוגנת, לעודד תחרות, להגן על טוהר הפנקס ובכך יהווה תרומה לציבור בכללותו.

סוף דבר

7. המתנגדת תפקיד בידי מזכירות בית הדין העתק נאמן למקור של ערבות בנקאית על סך 30,000 ₪. הערבות תופקד תוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו. מקור הערבות הבנקאית יישמר בנאמנות בידי בא כוח המתנגדת, אשר ישלח למבקשת הודעה בדבר הגשת הערובה.

8. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | י"\ג תמוז תשפ"ה 3 יולי 2025