התנגדות לסימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לסימן מסחר המתנגדת: קמפוס לימודים בע"מ ע"י ב"כ: לוטי ושות'

המבקשת: מכללת שלום בע"מ

ע"י ב"כ: אופיר רשף

1. בפני התנגדות לרישומו של סימן מסחר מספר 288035 "הקמפוס המסלול המהיר לאקדמיה" הנראה כך:

2 הסימן התבקש לרישום בסוג 41 עבור: "הכשרה מקצועית למבוגרים ולילדים, בין היתר, בתחומי אדמיניסטרציה (מזכירות), ספורט, רפואה משלימה, ביטחון, הדרכה ואמנויות לחימה; ייעוץ בנושא לימודים והכשרה מקצועית; מתן קורסים אקדמיים למסלולי תואר ראשון ותואר שני, לרבות בתחומי החינוך, מסלולי תעודת הוראה ותעודת הסבה אקדמית; מתן קורסים אקדמיים וקדם אקדמיים מקוונים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים ; ארגון ועריכת אירועים ופעילויות בידור וחינוך לילדים ברחבי הארץ".

3 הסימן קובל ביום 29.10.2018 וההתנגדות הוגשה ביום 24.12.2018. עילות ההתנגדות העיקריות הן כי הסימן אינו כשיר לרישום לאור הוראות סעיפים 8(א), 9(11), 5(11) ו- 6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). המבקשת השיבה להתנגדות ביום 24.2.2019. ביום 24.6.2019 הגישה המתנגדת ראיותיה, ואילו המבקשת הגישה

ראיותיה ביום 16.7.2019. ראיות בתשובה מטעם המתנגדת הוגשו ביום 15.9.2019 וביום 9 נערך דיון בפניי בו נחקרו העדי עד חקירות נגדיות על תצהיריהם, לאחריו הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

עיקר טענות המתנגדת וראיותיה

המתנגדת, חברת קמפוס לימודים בע"מ, היא חברה פרטית שנוסדה בשנת 1983. לדבריה היא מספקת שירותי ייעוץ והכוונה בתחומי עסקי ובינס, לימודי אקדמיים, לימודי לייף סגנון וספורט, קורסים מקצועיים, הכשרה מקצועית, לימודי שפות למבוגרים, לימודי שפות לילדים, למידה מרחוק, למידה באמצעות שירותים מקוונים, עבודה בחו"ל. לטענתה, רכשה מוניטין רב בשם "קמפוס" בעקבות מאמצי שיווק, השקעה בפרסום, ושימוש ארוך ובלעדי בשם "קמפוס-פטוקותהס".

המתנגדת טוענת כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום על פי סעיף 9(11) לפקודה. את לאור סימני המסחר שבבעלותה. סימני המתנגדת כוללים את השם "קמפוס" בעברית ובאנגלית

"5 .)", נרשמו בסוגים שונים כמפורט בטבלה להלן:

מס' הסימן ומועד | רשימת הטובין/השירותים

הסימן/ | הרישום

הבקשה

1 | קמפוס- סוג 41: חינוך, מתן הכשרה, שירותי מידע וייעו\, 5 פעילות ספורט ותרבות ; הנכללים כולס בסוג 41. 1112004

9 | קמפוס- סוג 35 : פרסום, ניהול עסקים; הנכללים כולס בסוג 5 5. 22002

0 | קמפוס- סוג 39 : ארגון נסיעות, הנכלל בסוג 39. 5 ) 4

2 || קמפוס- סוג 43: אכסון צמני; הנכללים כולס בסוג 43. 5 ) 22002

.10

מבין סימני המתנגדת, סימן מספר 152411 בסוג 41 הוא הסימן הרלבנטי לעניינו, בשל היותו סימן הרישום לגבי אותם טובין וטובין באותו הגדר של הסימן המבוקש, ויקרא להלן: "הסימן הרשום".

לטענת המתנגדת, בין סימנה הרשום לבין הסימן המבוקש קיים דמיון מטעה, על פי המבחן המשולש. המתנגדת טוענת כי קיים דמיון ברור במראה ובצליל, וכי הוא עלול לגרום להטעיה בקרב ציבור הלקוחות, ולכל הפחות, ליצור ויקשה בתודעת הלקוחות בין הצדדים והשירותים אותם מציעים. כן הוסיפה כי נתקלה במקרים של הטעיה בפועל של לקוחות שטעו לקשר בין המבקשת למתנגדת.

בנוסף לכך טענה המתנגדת כי קיים חשש לפגיעה במוניטין שרכשה בסימניה. ברישום הסימן המבוקש יהיה כדי לגרום לניצול המוניטין שלא כדין, להטעיית הציבור ולתחרות בלתי הוגנת וכן לפגיעה בתקנת הציבור. ועל כן לטענתה אין הסימן כשיר לרישום על פי סעיפים 6(11) ו- 1(ל) לפקודה.

מטעם המתנגדת הוגשו ראיות בצורת תצהירו של מנכ"ל החברה, מר אמיר בן דב (להלן: "תצהיר בן דב") וכן תצהיר בתשובה מטעמו (להלן: "תצהיר בן דב"). לתצהירו צורפו נספחים, ובהם, בין היתר, מסמכי התאגדות של חברת "קמפוס לימודים בע"מ" משנת 1988 (נספח 1 לתצהיר בן דב), דוגמאות לפרסומים שונים ללימודי אנגלית ולימודים בחו"ל מטעם המתנגדת, שבהם נעשה שימוש בסימן קמפוס שאינו מעוצב, וכן פרסומים ללימודים ולסאמר סקול בהם הסימן מעוצב(מדובר בדוגמאות פרסומים ולא בפרסומים בהקשר שבו נעשו בפועל). בנוסף הודגמו קטעי פרסומים שנעשו בעיתונות בשנות ה- 90 ושנות ה- 2000 ללימודים בחו"ל על ידי המתנגדת- ברובם מאוזכרת המתנגדת כ "חברת קמפוס לימודים" (נספח 3 לתצהיר בן דב). כמו כן, הוגשו תדפיסים מתוך אתר האינטרנט ודפי המתנגדת ברשתות החברתיות "פייסבוק" ו"אינסטגרם", בהם מופיע סימן המתנגדת בצורתו המעוצבת (נספח 4 לתצהיר בן

דב דוגמאות לניירות מכתבים הנושאים את סימני המבקשת בצורה מעוצבת (נספח 5 לתצהיר

בן דב), וכן תמליל שיחה שהתקיימה בין מר בן דב למר שלוס (נספח 2 לתצהיר בן דב). עיקר טענות המבקשת וראיותיה

המבקשת, מכללת שלוס בע"מ, היא לדבריה מוסד לימודים אשר מעניק קורסי הכשרה וקורסי תעודה, וכן קורסים קדם-אקדמיים ומכינות להשלמות בגרויות. הקורסים שמציעה אינם מזכירים את התלמידים בתואר אקדמי אלא מזכירים את בוגרי תעודה מקצועית, או הכרה בנקודות וכות על בסיס פרטני, או פטור מקורסים במסגרת מסלול ללימודי תואר אקדמי במוסדות אקדמיים שלהם בהסכמי שיתוף פעולה עסקי המבקשת. לטענתה היא מהווה גורם

מתווך ומקשר ללימודים אקדמיים. המבקשת מעודדת לטענתה לימודים קדם-אקדמיים בקרב אוכלוסיות מוחלשות, באזורי פריפריה וכן במגזר הערבי ובמגזר הבדואי.

המבקשת טענה כי סימני המתנגדת כולל את המילה "קמפוס" שהיא מילה גנרית, וכן כי המילה משמשת בחברות רבות אחרות מלבד הצדדים להליך גנרי. המבקשת סבורה כי הרכיבים הנוספים שבסימן המבוקש מספיקים על מנת למנוע חשש להטעיה.

עוד טענה כי בעת הגשת בקשתה לרישום הסימן פעלה היא בתוס לב וללא מודעות לפעילותה של המתנגדת או למוניטין שלה. את עיקר טענותיה מיקדה המבקשת בסימן המסחר 152411 לרישום לגבי שירותים בסוג 41.

מטעם המבקשת הוגשו ראיות בצורת תצהירו של מר דרור שלום, מנכ"ל המבקשת (להלן: "תצהיר שלום"). לתצהירו של מר שלוס צורפו דפי מידע על המבקשת (נספח ב), תקנון לימודים והנחיות לתלמידים (נספח ג), וטפסים שונים (נספחים ד-ז). בנספחים אלה (ב-ז) נעשה שימוש בטקסט במילה קמפוס או הקמפוס כשם המבקשת. יחד עם זאת נספחים אלה נושאים באופן מובלט את הסימן המעוצב המבוקש וכן נעשה בעיצוב עמודיס אלה שימוש במוטיב שלושת הצבעים המהווה חלק מהסימן המבוקש. נספחים ח-י"א הם מנשרים (פליירים) שונים. בנספחים אלה נעשה שימוש בולט מאוד בסימן המעוצב כולל שימוש במוטיב שלושת הצבעים. כמו כן יש הדגשה של הכיתוב "המסלול המהיר לאקדמיה" בנוסף לשימוש בטקסט במילה הקמפוס. נספח יב כולל דוגמאות לפרסומים שונים בפייסבוק של המבקשת. דפים אלה נושאים את הסימן המבוקש וכן חוזר בהם על המוטיב העיצובי של שלושת הצבעים. בטקסט נעשה שימוש במילה "הקמפוס". עוד צורף העתק הסכם משנת 2017 שנחתם בין המבקשת לבין פורטל "יורס לימודים" ועניינו שיתוף פעולה בין הצדדים ברישום תלמידים למכללת הקמפוס (נספח טו).

כל ההדגשות בהחלטה הוספו אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

כפי שקבוע בסעיף 46(א) לפקודה, סימן רישום מקנה לבעליו שימוש בלעדי:

"46. (א) רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס." ככלל, סימן שאינו מעוצב (מילולי) מקנה לבעל הסימן הגנה רחבה החלהמילה "קמפוס" משמשת כיום עוסקים רבים בהקשר של לימודים ואף אס מחלקת סימני המסחר שוכנעה בתחילת הדרך כי למילה אופי מבחין, הרי שכיום אין לה כך.

אציין כי בהליך הבחינה של סימן המתנגדת מספר 152411 בסוג 41, בתחילה סורבה הבקשה לרישום הסימן בהודעת המחלקה מיוס 2.5.2002, בשל היות הסימן קמפוס חסר אופי מבחין ונוגע במישרין למהות הטובין. סירוב המחלקה הוסר לאחר שעלה בידי המבקשת שם (המתנגדת דכאן) לשכנע את המחלקה כי מדובר בסימן מרמז. בעניינו חזרה המתנגדת שוב על טענה זו, אשר ייתכן שהיה בה כדי לשכנע בשנת 2003 אולם כיום אינני יכולה לקבל טענה זו.

המבקשת כי המילה "קמפוס" משמשת כיום כמילה מקובלת בענף החינוך, וזאת בכדי לבטא מרכז חינוכי, בין פיזי ובין וירטואלי. משכך אני סבורה כי אפילו היה הסימן מרמז זוהי מילה שצריכה להישאר פתוחה ולא ניתן להפקיעה מהציבור.

אציין כי בניגוד לטענת המתנגדת (סעיף 3.1.8 לסיכומיה) סבורה אני כי אין די המילה "קמפוס" בהקשר של לימודים לביטוי "אל על" בהקשר של שירותי תעופה. כפי שהובהר, המילה "קמפוס" היא מילה מילונית נפוצה המשמשת גופים רבים בהקשר של לימודים, בניגוד לביטוי "אל על" שאינו ביטוי שגור ויש בו מידה מסוימת של מקוריות או תחכום והופכיס אותו לסימן מרמז.

לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי הסימן קמפוס חסר אופי מבחין אינהרנטי. אבחן כעת האם רכש משמעות שנייה כתוצאה מהשימוש בו.

**הסימן הרשום לא רכש אופי מבחין**

המתנגדת חוזרת וטענה כי היא היחידה שעושה שימוש במילה "קמפוס" כסימן מסחר, שימוש ארוך וממושך, סימן שצבר מוניטין ומבוסס על ידי קהל הצרכנים (וכן הסימן "קמפוס לימודים"). המתנגדת הוסיפה כי השקיעה רבות בפרסום הסימנים "קמפוס" ו- "קמפוס לימודים" וכי סכומי ההשקעה בפרסום מגיעים למיליוני שקלים במצטבר, ואת מבלי להציג ראיות לביסוס טענה זו (במהלך הדיון הסביר מר בן דב כי מדובר במידע עסקי, עמ' 21 לפרוטוקול). כן טענה המתנגדת כי עשרות אלפי אנשים בשנה נחשפים לסימניה, בין אם בפרסום ובין אם בפנייה ישירה, וכן הוסיפה כי פרסומיה כוללים בין היתר, פרסום ברדיו, טלוויזיה, בעיתונות, באמצעות פליירים, פרסומיים חיצוניים ופנימיים של גופים אחריסם, מודעות ובאנרים באתרי אינטרנט וכן ברשתות חברתיות. עוד הוסיפה כי בכל שנה פונים אליה כ- 27 אלף לקוחות מתעניינים, וכי בפועל היא מטפלת בכ- 2000 איש מדי שנה. כן הדגישה את משך השימוש ארוך השניס בסימן המסחר שלה (ראה פרק 3 לתצהיר בן דב).

מראיות המתנגדת עולה כי נעשה שימוש רב בצירוף "חברת קמפוס לימודים" בעיקר בפרסומיים המוקדמים בעיתונות כתובה (נספח 3 לתצהיר בן דב). והו גם שס החברה במסמכי ההתאגדות (נספח 1 לתצהיר בן דב). המתנגדת ציינה כי לצד השימוש בסימן קמפוס, עושה היא שימוש בצירופים שונים כגון: "קמפוס לימודים", "קמפוס לימודים בחו"ל", "קמפוס השער ללימודים בחו"ל", "קמפוס מאז 1983 לימודים בחו"ל", "166א1]0סע\ 5010165 פטקרת08" (סעיף 3.7 לתצהיר בן דב 1). ואת ועוד, המבקשת עושה שימוש נרחב בסימניה בצורתו המעוצבת (שאינה רשומה) (ראה סעיף 9 לעיל), כמפורט גם בסעיף 3.1.13 לסיכומיה:

סימני המתנגדת לעיל, הסימנים בעלי קו עיצובי משותף וברור מופיעים ברוב הפרסומיים של המתנגדת. מהראיות שבפני עולה כי עיקר מאמצי השיווק והפרסום של המתנגדת מוקדשים דווקא לסימניה המעוצבים הבלתי רשומים ויש מקובל להניח (אם כי לא הובאו ראיות מוצקות בעניין היקף הפרסום) שהשימוש בפועל שעושה המבקשת בסימנים אלה בפרסומיה השונים אלה אשר נצרבו דווקא בתודעת הציבור.

בחקירתו הסביר מר בן דב כי המתנגדת עושה שימוש בכל הסימנים המעוצבים וגם מעוצבים בו ומניית (עמ' 24 ש' 19 לפרוטוקול). סבורה אני כי האופן השונים בהם משתמשת המתנגדת במילה קמפוס וחוסר העקביות בשימוש במילה כשלעצמה מונעים מהאופי המבחין שיכול היה הסימן לרכוש כתוצאה מהשימוש בו.

ויודגש המתנגדת לא הביאה ראיות ולא הציגה סקר הצרכנים המלמד כי המילה "קמפוס" נקשרת בתודעת הציבור אליה בלבד, או כי הסימן קמפוס נקשר בתודעת הציבור אליה בלבד.

כפועל יוצא מן האמור לעיל, אני סבורה כי הסימן המילולי הרשום, קמפוס, חסר אופי מבחין אינהרנטי או נרכש בהקשר של שירותי חינוך והינו בגדר "סימן רשום חלש", (דיון נרחב בנושא חוזק של סימני מסחר ראה סעיפים 25-30 בהחלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר 0.6ח],חה0ן6!6/15 1 %הסוההוהּ+זסזח ם != נ' 26 וח 660 ך 6ה006. (נבו 5, להלן: "החלטה בעניין +ח6החחופח טח ="). החלטה ואושרה בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1677/05 6 76660 00056676 נ' הוה הוב+זססה ₪ !ם.6 ] ה0ו6!6/15 ד (פורסם בנבו, 29.06.2006)) (להלן: "פסק הדין בעניין )שחו הסשת ם")). משכך, היקף הזכות לשימוש ייחודי המוקנית לבעל הסימן המילולי הרשום הינה מוגבלת.

ודוק, גם לו הייתה המילה קמפוס וכה למשמעות שנייה כסימן מסחר, ההגנה שהייתה ניתנת לה, הייתה מוגבלת למילה עצמה ולא לצירופים הכוללים אותה. ראו עניין משפחה, בסעיף 14:

"חשוב להעיר בהקשר זה כי גם במקרה שבו מוכח לבית המשפט כי מילה שכיחה זכתה למשמעות משנית המקנה זכות לעוסק פלוני, גם אז תוגבל ההגנה לשימוש באותה מילה בלבד אך לא לצירופים שונים הכוללים אותה או להטיותיה. ראו, למשל, .ט .1.2 ,5671066 ₪הוהה6[:) 0/1106

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר [34] (1944) .1.0 .163016-) [626618 ה 110% 6515167 צר 3 .כ זהּ. אפשר אפוא שמתחרה יבחר בשם השונה, ולו באורח מזערי, מן השם שהתובע בחר לו, ובכל זאת לא יחויב בעוולה. ראו, למשל: שסובּצ\ ,11010 .\/ ,1060 .6 ;397-401 .מק + ,[49] בזקט5 537 ,ן[0כ] 18116 115066 01 עה 1 ב-100161/ 116 ההזה והי ), צמצומה והגבלתה של ההגנה הניתנת למילת תיאור או לשם שגור בשפה נועדו, כמובן, למניעת הקנייתו של מונופולין לבעל עסק ולעידוד התחרות החופשית באורח המשרת למרב את קהל הצרכנים. המשפט לא יתיר

לפלוני להפקיע מילה מן השפה לטובת עסקו, ומכאן זהירות -היתר שאנו מחויבים בה."

לאור דבריס אלה, אפנה לבחון אם יהיה ברישומו של הסימן המבוקש כדי לגרוס לחשש להטעיה לפי סעיף 9(11) לפקודה.

**סעיף 9(11) לפקודה**

טענתה העיקרית של המתנגדת היא כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום על פי הוראות סעיף 1) לפקודה לפיו:

"9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות: "

כאמור, על שם המתנגדת רשומיס בפנקס ארבעה סימני מסחר לא מעוצבים שהינס למעשה המילה "קמפוס" בסוגים שונים כאשר הרלוונטי לעניינו הוא הסימן הרשום מספר 152411 אשר רשום בפנקס לגבי טובין באותו הגדר. לפיכך הדמיון לסימן המבוקש וסכנת ההטעיה יבחנו בהתייחס לסימן זה.

בטרס אבחן את סכנת ההטעיה אציין שהמתנגדת טוענת בסיכומיה כי "הרף של סכנת ההטעיה שיש להראות אינו גבוה ודי במצב של "תהיה" שמא יש קשר בין הטובין או חשירותים הנושאים את שני הסימנים, כדי לפסול את הסימן המבוקש לרישום" (סעיף 4.45 לסיכומי המתנגדת). אינני יכולה לקבל טענה זו.

מבחן הקשר חל כאשר עסקינן בסימן מסחר מוכר היטב כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה. בענייננו לא הוכח ואף לא נטען כי הסימן הרשום הוא סימן מסחר מוכר היטב. גם פסק הדין אליו מפנה המתנגדת בהקשר זה - בג"צ 197/51 קוקה קולה, חברה רשומה בארצות הברית נ' השותפות ויטה י. פלוטקין ובניו והרשם הכללי כרושם סימני מסחר, פסקי דין ח (1954) 772, אין בו כדי

להועיל למתנגדת. פסק דין זה ניתן טרס תיקון מס' 1 לפקודה משנת 1999 שבו נחקק סעיף 1) לפקודה, אשר דן בכשירות רישומו של סימן הדומה לסימן מסחר מוכר היטב. יחד עם זאת פסק דין זה מיישס את הרציונל של סעיף 14(11) לפקודה. בפסק דין וה נקבע כי הסימן "קולה-ויטה" אינו כשיר לרישום בשל היות הסימן הרשום "קוקה קולה" מקובל ומפורסם בעולם כולו, אף אס אינו משווק באר ובהקשר גה בלבד נטען כי די במצב של "תהיה" לגבי הקשר בין הטובין כדי לפסול את רישומו של הסימן.

כפי שאפרט להלן, איני סבורה כי הסימן המבוקש דומה לסימנה הרשום של המתנגדת, במידה בה יש כדי להטעות, ועל כן כשיר הוא לרישום בהקשר להוראות סעיף 9(11) לפקודה.

**אין ברישומו של הסימן המבוקש כדי להטעות**

כידוע, בפסיקה נקבעו שלושה מבחני משנה באמצעותם ייבחן חשש להטעיה בין הסימנים וכנו "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הלקוחות וערוצי השיווק; מבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר והמסר הרעיוני העולה מן הסימן (ר' לעניין וה ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד יח (1964) 275 (3)). תכלית יישומם של המבחנים הינה מענה על השאלה, האם הציבור עלול לייחס באופן שגוי את מקור הסחורה תחת הסימן המבוקש לבעלת הסימן הרשום.

**מבחן המראה והצליל** המבחן המרכזי מבין מבחני המשנה הוא מבחן המראה והצליל.

כידוע, סימן מסחר נבחן בכללותו (ר' רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ נו(2) 438 (2003)); בקשה למחיקת סימן מסחר 297916 "מסרים מהיקוס " (מעוצב) שחר בן פורת נ' איילת רונה טל (פורסם בנבו, 10.5.2021) ואת ההפניה שס בסעיף 18.

הסימן המבוקש חינו מעוצב ונראה כך: [

הפוס

כפי שניתן לראות, הסימן מורכב מהמילה "הקמפוס" באותיות דפוס בצבע שחור ובגופן שמתחתיה המילים "המסלול המהיר לאקדמיה" בכתב קטן יותר. בגוף הסימן, מעל לכיתוב, שלושה מלבנים אורכיים (בדמות ספרים) בשלושה צבעים- טורקיז, צהוב וכתוס.

המתנגדת טענה כי המילה "הקמפוס" היא הדומיננטית בסימן המבוקש, כי אין הבדל מהותי בין ובין המילה "קמפוס" שבסימן הרשום, וכן כי יתר רכיבי הסימן המבוקש הינס בגדר

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

קישוטיים משניים בחשיבותם, ובכלל ה המשפט "המסלול הישיר לאקדמיה", ואין בכוחס כדי למנוע הטעיה (סעיף 1.9 לסיכומיה). כן הדגישה המתנגדת כי סימנה הרשום למעשה כלול בתוך הסימן המבוקש.

אכן המילה "קמפוס" היא דומיננטית בסימן המבוקש וכלולה בו. אולם, הסימן המבוקש כולל מספר רכיבים אשר אף אס כל אחד מהם אינו דומיננטי, משוויס לסימן בכללותו, כפי שנתבקש, מראה ייחודי.

ואת ועוד, בנסיבות הייחודיות של המקרה שלפני, בשל היות המילה "קמפוס" מילה נפוצה בהקשר של לימודים, די "בהיקף שוני" קטן בין הסימנים כדי להפחית את החשש להטעיה.

יפים לעניין זה דבריו של כב' הרשם (בתוארו אז) אקסלרד בעניין 1ה6ותת181י6זח סעיף 25:

"25. ...סימן אשר מרכיביו בשימוש רחב בקרב הציבור ולכן חלש הוא - הסיכוי בי יגרום להטעיה בקרב הציבור הוא נמוך, שכן הצרכנים בוודאי יבחינו בהבדלים בין הסימנים, אפילו ההבדלים הם קטנים. ראה

...

"המתנגדת טוענת (בסעיף 4.4.12 לסיכומיה) כי "הכלל הוא, שבהשוואת סימן מילולי לסימן מעוצב, בד"כ יש לראות בחלק המילולי את עיקר הסימן, מפני שסביר שהצרכן ייתן יותר משקל לחלק המילולי בסימן. חריג לכלל זה יימצא כאשר עיצוב הרכיב המילולי הנו כה <יחודי עד שהוא מאפיל על הדמיון המילולי". דברים אלה נכונים כאשר הרכיב המילולי הינו רכיב בעל אופי מבחין אינהרנטי או נרכש ורק אז ניתן לרכיב המילולי משקל מלא. בענייננו, בהיות הסימן הרשום קמפוס סימן חלש, משקלו בעת בחינת הדמיון פחות. הפסיקה הרבה שהציגה המתנגדת מחזקת עמדתי זו:

כך בעניין 550:61]8 בחן כב' הרשם בשלב ראשון את מידת האופי המבחין של הסימן הרשום

הבלתי מעוצב וקבע בסעיף כל להחלטה כי "המילה 61!0יזז5 הינה בעלת אופי מבחין, במובן זה שהצרכן בישראל הרואה אותה על גבי מוצר יראה במילה זו מזהה מקור, סימן המסמל את מקור הטובין, ולא מילת שבח או שם הסחורה ". משכך נבחן שס הדמיון הכולל בין הסימניס

בהתאם למבחן המשולש, כאשר המילה 51761188 כלולה בהשוואה וניתן לה משקל מלא, אך לא

כך הוא בענייננו.

באופן דומה בהחלטה בבקשה למחיקת סימן 275427 5אזס/\ 1000 6מנטת6) //) (מעוצב) 462 61786)/\ 100016 566זסעבּת נ' תש [צגאג5 תסדסוא 48.זס 1 פמדווא1. 1 דא )ד (פורסם בנבו, 10.4.2019). שס הרכיב המילולי שא בסימן הרשום הינו סימן מסחר מוכר היטב רשום בעל אופי מבחין ברור. הרכיב המילולי בסימן שנתבקש ש\/01/1 הוא דומיננטי מבחינה ויזואלית אך בעיקר מבחינה מהותית, שכן הצרוף צו\זאת מקושר בתודעתו של הצרכן אך ורק למבקשת שם. לא כך הוא בענייננו כאשר המילה

קמפוס כשלעצמה בהקשר של לימודים היא חסרת אופי מבחין אינהרנטיין טוטו קבע בית משפט הנכבד כי המילה "טוטו" היא מילה שרירותית בהקשר של הימורי ספורט. בית המשפט העליון שדן בערעור על פסק דין והלא שלל קביעה זו, והוסיף כי כתוצאה מהשימוש במילה "טוטו" רכש הסימן משמעות שניה באופן המזהה אותו בלעדית עס המועצה להסדר ההימורי ספורט. על רקע זה ובסיס לכך שנמצא כי אצל הצרכניס נוצר קשר התודעתי בין השס "טוטו" לבין מקור הטובין (המועצה), קרי "סימן חזק", נקבע כי לא די בתוספות שהוספו למילה "טוטו" בשם "מועדון מנויי טוטו והב" כדי למנוע הטעיה. נסיבות אלה שונות מהמצב בעניינו, שעה שקבעתי כי המילה "קמפוס" היא "סימן חלש" אשר לא הוכח כי רכש משמעות שניה ואשר אינו מאושר אצל הציבור באופן בלעדי עם המתנגדת, ומשכך די כאמור בשינוייס קליס בעיצוב על מנת להכשיר את הסימן המבוקש.

גם בהחלטות הנוספות אשר אליהן מפנה המתנגדת אין כדי לשנות את עמדתי. הסימנים הנרשמים אשר עמדו במרכז החלטות אלה היו סימניס "תזקיס" אשר לא היה די בתוספת כלשהיא לסימנים אלה על מנת להקטין את סכנת ההטעיה.

בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 271170 (השגה על חלטת בוחן) (פורסם בנבו, 8.11.2017) סרב הרשם לרשום את הסימן 5:0(1118 אשר הוגש בעיצוב קל בשל

סימן רשום קודם הכולל את המילה 5)(1114. המילה 5)(111 (של עצ) היא שרירותית בהקשר לטובין שנדונו ושמהווה סימן חזק. אין להקיש ממקרה זה לענייננו שעה שעסקינן במילה "קמפוס" שהיא כמפורט לעיל "סימן חלש".

התנגדות לסימן מסחר 272949 "קל אוטו - סזט\ 0-31" כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' קל אוטו בע"מ (פורסם בנבו, 26.8.2018). במקרה גם סורב הרישום של סימן המסחר קל אוטו לאור

המוניטין הרב שרכש סימן המסחר הרשום ".6:1" רשום על שס המתנגדת (על אף שנקבע

שאין הוא סימן מסחר מוכר היטב). ואת ועוד, לא הייתה מחלוקת כי המילה ".0.41" אינה מילה מילונית ואינה נפוצה בתחום ומבחינה זו הינה "סימן חזק" הזכאי להגנה על כלל העיצובים.

ת"א 9091/07 אמריקן קולוני אוף ג'רוזלם בע"מ נ' הקולוני ירושלים בע"מ (פורסם בנבו, 9.. ג במקרה זה הרכיב המשותף לסימן המפר והסימן הרשום היה 'ץםס01:)' מילה

אשר בית המשפט קבע שאינה נוגעת במישרין למהות הטובין, אינה ציון גיאוגרפי ואינה משבחת. יתרה מזאת אפילו הייתה מילה תיאורית הרי בית המשפט קבע כי השימוש בשס

'ץת010:)' הפך למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש הרישום. כלומר,

שוב עסקינן ב"סימן חזק" אשר בכוחו למנוע רישומים של סימנים דומים לו, אך לא כך הוא בענייננו.

גם ההחלטות בהתנגדות לרישום סימן מסחר 233073 "210%" פיוניר כלי עבודה מבית ש. כהן (2011) בע"מ (פורסם בנבו, 5.12.2013) והתנגדות לרישום סימני מסחר 175808, 175809 (מעוצביס) 6211011 ]3061070670 602120 נ' 6128706066 200206731106) 20006) .5.4 .50 - .\/.5 שמהּקו 60 שהועט36)ות3] (פורסם בנבו, 6.02.2012) עסקו בסימנים בהס המילה הדומיננטית אינה נפוצה בהקשר לטובין או שהינה שרירותית. סימניס מסוג זה יוכו להגנה רחבה יותר ולא די בשינוייס קליס בהס כדי להכשיר סימן דומה לרישום. כמו כן בעניין פיוניר נדונו נסיבות ייחודיות נוספות, למשל חוסר תוס לב, בעיטן התקבלה ההתנגדות.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי קיים דמיון במבחן הצליל בין הסימן הרשום לסימן המבוקש. כמו כן קיים דמיון במבחן המראה אולם בשל היות הסימן קמפוס בהקשר של חינוך סימן חלש יש לתת משקל לאלמנטים העיצוביים שנוספו למילה "קמפוס".

עסקינו בטובין בסוג 41 הן בסימן הרשום והן בסימן המבוקש. השירותים אותם מציעים הצדדים הינס שירותים באותו סוג ומאותו הגדר (ראו למשל בהתנגדות לרישום סימני מסחר מילוליים מס' 259178 ו - 259179 המזזה \/117 1.3006 נ' ד"ר שפירא אייל בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 28.12.2017); בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר

8, 107578, 107575 , זג ד:זוא .ת.א נ' ,.ז.ה.5 הז זג דז התסדה]אסדט הג (פורסם בנבו, 11.3.1999).

המתנגדת טענה כי תחומי הפעילות משקיס וכך גם קהל הצרכניס, המבקשת טוענת מנגד לשוני תחומי הפעילות ובקהל הצרכניס. סבורה אני כי אין מקום להתעמק בתחומי הפעילות

הספציפיים של הצדדים. פרטת הסחורות אינה מוגבלת לפעילויות מסוימות לקהליס ספציפיים ואין זה מן הנמנע כי כל אחד מהצדדים ירחיב או יצמצם את פעילותו ואת קהל לקוחותיו בהתאם כפי שעמד על כך גם מר בן דב בחקירתו (עמ' 4, ש' 10 לפרוטוקול). מקובלת

עלי עמדתו של מר בן דב לפיה קהל היעד הוא כלל האוכלוסייה אשר מעוניינת בלימודים, ואין אבחנה כלשהי בין המבקשת למתנגדת ולמכללת שלוס.

מבחינת צינורות השיווק ערוצי השיווק של שני הצדדים דומים בעיקר דיגיטליים. סבורה אני כן, כי לצדדים חוג לקוחות דומה, סחורות דומות וצינורות שיווק דומים.

יחד זאת, לאור צינורות השיווק שבנוס אינס מבוססיס על צליל והינס בעיקר בערוציס הדיגיטליים, יש עדיפות למבחן המראה, על מבחן הצליל שהרי הקשר בין הצרכן לספק השירות, הוא בעיקרו ויזואלי (ראה סעיף 12 בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין זהות81ז0זת=). זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהאופן שבו עושה המתנגדת שימוש בסימניה המעוצביס הלא רשומים בצינורות השיווק השונים, דבר המתבטא היטב בהבדלים במראה של אתרי הצדדים ובפרסומיהם השוני ומפחית את החשש להטעיה.

מקובלת עלי טענת המבקשת, לפיה עסקינן בשירותים/מוצרים שעלותם לא מבוטלת, ועל כן יש להניח שצרכן הרלוונטי, ציבור הסטודנטים והתלמידים בתחום השונים, יערכו בדיקה מעמיקה ומקיפה טרם ביצוע רישום ותשלום וגם בכך יש כדי לצמצם את החשש להטעיה. בעניין זה ייפיס הדברים שנקבעו בע"א 5066/10 שלמה אנג'ל נ' ברמן בע"מ (פורסם בנבו, 3) (להלן: "עניין ברמן"):

"כך בכל שמדובר במוצר יקר ואיכותי יותר ובחוג לקוחות מתוחכם יותר, תגבר הנטייה לייחס לצרכן ערנות ויכולת הבחנה דקה בבואו לרכוש את המוצר המדובר".

כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי תחום העיסוק המדובר- רכישת השכלה והכשרה, פורמלית ובלתי פורמלית, הפך אטרקטיבי ונפו (תצהיר בן דב, סעיף 2.4). בתחום כזה בו השוק מאופיין בריבוי מקורות ידע וריבוי ספקיס המתחרים על כיסו של הצרכן יש להניח כי צרכן סביר ינהג במשנה זהירות טרם ההתקשרות לגוף ספציפי. כך או כך, אין המדובר במוצר מדף פשוט וסביר שלקוח מתעניין יתקשר ויברר מהו השירות או המוצר אותו מתכוון לרכוש, טרם הרשמה, וכן יבצע מחקר או בדיקה לגבי הלימודים אליהם מתכוון להירשם. אין מדובר במוצר או בשירות שיירכש ללא ייעוץ ולכן על אף הדמיון בסוג הסחורות וקהל הלקוחות, סכנת ההטעיה של קהל הלקוחות פחותה.

המבחן השלישי הוא מבחן יתר נסיבות העניין שאליו צורף מבחן ההיגיון והשכל והישר.

במסגרתו נבחנות הנסיבות הקשורות בסימני המסחר הנדונים, תוך התחשבות במשמעות הסימנים, ראיות להטעיה בפועל ונסיבות נוספות, במטרה לענות על השאלה, האס הציבור עלול לייחס את מקור הטובין או השירותים תחת הסימן המבוקש לבעלי הסימנים הרשומים.

המתנגדת טענה להטעיה בפועל. מר בן דב הצהיר כי המתנגדת קיבלה פניות מלקוחות שטעו לקשר בין המבקשת ובין המתנגדת (סעיף 4 לתצהיר בו דב). מנגד טענה המבקשת כי המתנגדת לא הוכיחה מי הלקוחות שטעו ומה אחוז הטועים בפועל, וכי לא הגישה ראיות להוכחת הטענה.

ככלל, אין צורך להוכיח הטעיה בפועל, אולם טעות שקרתה היא ראיה טובה לאפשרות לטעות. יחד זאת בענייננו, לא ניתן להעריך את היקף הטעות ולא די בכך שהלקוחות סברו שיש קשר בין המבקשת למתנגדת על מנת למנוע את רישומו של סימן. חשש להטעיה הינו חשש סביר שהמצג של המבקשת יגרום לצרכן להתבלבל ולרכוש מוצר של המבקשת בעוד שהוא סבור שהוא רוכש מוצר של המתנגדת (ר' לעניין והסעיפים 24-25 בעניין ברמן). במקרה שלפני, לאור אופי הסחורות וקהל הלקוחות אני סבורה שהקשר, אף אם נוצר, אינו עולה לכדי חשש להטעיה כנדרש בסעיף 9(11) לפקודה.

אציין כי אפילו אם היה סימן של המבקשת סימן מוכר חיטב על פי סעיף 14(11) לפקודה, לא היה די בהוכחת הקשר על מנת למנוע את רישומו של הסימן והיה צורך להצביע על חשש לנזק למתנגדת (ר' למשל בהחלטה בהתנגדות לסימן מסחר 301960 גוטקס סווימוור ברנדס בע"מ נ'

(פורסם בנבו, 23.06.2021) וההפניות שס). כשנשאל מר בן דב על הנזק אשר נגרם למתנגדת כתוצאה מפעילות המבקשת נמנע מלהשיב (עמ' 18, ש' 14 לפרוטוקול).

בשקלול הנסיבות בבחינת ההטעיה ניתן משקל למיקומו של הסימן הרשום בציר התיאוריות. בהקשר זה מפנה המתנגדת בסיכומיה בתשובה (סעיף 3.15) להחלטת כב' הרשם (כתוארו אז)

בעניין ()1 (ראו התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מס' 180337 ו- 180338 נ' מעבדות מטרנה בע"מ (פורסמה בנבו, 17.6.2010)) (להלן: "עניין ()1"). שס נקבע כי 'עצם היות הסימן גנרי אינו מכשיר את בקשת המבקשת לרישום סימניס הדומים לו עד כדי להטעות לסימנה של המתנגדת". אין בהחלטה זו כדי לסייע למתנגדת.

בעניין ()1 דובר על שני עסקים בתחום ששיווקו פורמולה לתינוקות. בהחלטה נקבע כי המילה

שס בהקשר של הטובין רחוקה מהקוטב התיאורי ואינה מקובלת במסחר, ולמעשה

המתנגדת שס הייתה היחידה אשר עשתה שימוש במילה זו בסימן מסחר. שאלת ההטעיה בין הסימניס היוותה שיקול מכריע בהחלטה, כמו גם העובדה שבעלת הסימן הרשום שס לא

ביקשה לנכס לעצמה בלעדיות ברכיב הגנרי בסימן (10).

בענייננו, ולנוכח האחידות שיש לנקוט בקביעה כי סימן הינו גנרי, אינני מכריעה בשאלה האס המילה קמפוס היא גנרית. לטעמי מדובר במילה מקובלת מאד בתחום הלימודים שאינה זכאית להגנה על כל צורותיה ומשכך כפי שכבר נקבע בפסיקה די בשינוייס קטניס בסימן על מנת לאיין את החשש להטעיה ולהכשיר את רישומו של הסימן המבוקש. לאור כל האמור לעיל, בהפעלת המבחן המשולש אני סבורה כי אין חשש להטעיה בין הסימן המבוקש לסימן הרשום. ומשכך סעיף 9(11) אינו חל בעניינו.

בשולי הדברים אציין כי המתנגדת טענה כי בכל הנוגע לסימני מסחר מס' 152409, מס' 152410, ומס' 152412, הרשומים בסוגים 35, 39 ו - 43, כי הס שרירותי לחלוטין ביחס לטובין והשירותים שלגביהם רשומיס הסימנים. אכן בעניין זה הצדק עס המתנגדת והסימן קמפוס לגבי טובין אלה נראה כסימן שרירותי. למתנגדת עשויה לקוס זכות שימוש בלעדית בסימן שרירותי זה לגבי טובין אלה או אף לגבי טובין מאותו הגדר. יחד זאת וכמפורט לעיל אין בכוחו של הסימן שנרשם בסוגים אלה כדי למנוע רישומו של הסימן המבוקש בסוג 41.

סעיף 6(11) - פגיעה וניצול המוניטין, הטעיית הציבור ותחרות בלתי הוגנת

המתנגדת טוענת כי שימוש בסימן המבוקש על ידי המבקשת יוביל לדילול ופגיעה במוניטין. סוגיה זו נדונה בפני בית המשפט העליון הנכבד בעניין דנ"א 10639/06 0388 החד

יד זאת גזפאז נ'ע6אג אע ,אג60 -5..0 תזתתא זז (פורסם בנבו, 8) סעיף 11 :

"דילול מוגדר כמצב בו נעשה שימוש בסימן מסחר חזק בלא רשות בעליו וללא יצירת הטעיה, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהסימן הצליח להעביר לצרכניו, וכתוצאה מכך נפגמת תדמיתו החיובית של סימן המסחר בקוב קהל הצרכנים ונגרעת ייחודיותו...".

אין ספק כי המתנגדת חברה ידועה בתחומה, ויש להניח שגם מצליחה. עם זאת, איני סבורה כי רישום הסימן המבוקש יוביל דווקא הוא לדילול מוניטין המתנגדת או לפגיעה בו, בהינתן כי עסקינן במילה שגורה בכל הנוגע לתחומי לימודים ובסימן מסחר חלש. המתנגדת לא הוכיחה כי המילה "קמפוס" כשלעצמה הצליחה להעביר לצרכניס תדמית ייחודית או שהמתנגדת רכשה מוניטין במילה "קמפוס" ומקל וחומר לא הוכחה פגיעה במוניטין ואין דוקטרינת הדילול חלה. כמו כן, לא עלה בידי המתנגדת להוכיח כי לסימן הרשום מוניטין יוצא דופן עליו ניסתה לרכב המבקשת.

סעיף 5(11) - תקנת הציבור

סעיף זה דן בתקנת הציבור המגלמת אינטרסים הרחבים מאלו של בעל הסימן. במקרים חריגים בלבד ימנע רישומו של סימן מסחר בהתבסס על סעיף 5(11). כפי שהוסבר בסעיף 68 בהחלטת

כבוד סגן הרשם (כתוארו אז) נח שלו שלומוביץ בעניין בקשה לרישום סימן מסחר 3 ...5 אגא נ' 146 .00 ₪ פמ) [₪60163 צ25 (פורסם בנבו, 5)):

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סיימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשל סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור". תקנת הציבור תחול גם כאשר קיים חשש מוחשי, כי עקב טעות, הציבור ירכוש דבר מה אשר עלול לסכן את בריאותו".

במקרה דנן, אין דבר עס תקנת הציבור. איני רואה לנגד עיני מצב בו גם אפילו הייתה טעות, ייפגע הצרכן משמעותית. על אחת כמה וכמה, משהסקתי כי אין בענייננו חשש להטעיה.

רישום בחוסר תום לב והטעיית המחלקה

לא מצאתי ביתר טענות הצדדים בהליך בכדי לשנות ממסקנתי זו ובפרט בטענת המתנגדת להטעיית מחלקת סימני מסחר על ידי המבקשת בהליך בחינת הבקשה. המחלקה היא זו אשר

ציטטה את סימן המסחר הרשום כנגד הסימן המבוקש, המחלקה הייתה ערה להיות הסימן הרשום מילולי וחרף זאת בחרה לקבל את הסימן המבוקש בכפוף להודעה למתנגדת.

אוסיף כי על אף טענות המתנגדת בנושא, לא מצאתי כי הוכח שהמבקשת בחרה בסימנה המבוקש בחוסר תום לב.

לפני סיום

אני ערה לכך שבהחלטתי לאשר את רישום הסימן המבוקש יש משום פגיעה בזכות הקניינית שרכשה המתנגדת על ידי רישום הסימן. יחד זאת ואני סבורה שההחלטה מהווה את האיזון הראוי בין זכות הקניין לאכות לתחרות חופשית וחופש העיסוק. בעניין זה דנה לאחרונה גם כבפיתוח הכלכלה וחיי המסחר. בבואנו לשלטט את גנולותיה של ההגנה על סימן המסחר יש לחתור על כן, ככל הניתן, לאיזון בין ההגנה הנדרשת על הסימן הרשום ובין "הפקעת" כל סימן אחר, תהיה דת הדמיון ביניהם אשר תהיה, מרשות הקלק,"

סוף דבר

3. אשר על כן, מצאתי כי הסימן המבוקש כשיר לרישום לאור הוראות הפקודה והדין. לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישום הסימן המבוקש מס' 288035 בפנקס סימני המסחר.

4. מכח סמכותי לפי סעיף 69 לפקודה לפסוק הוצאות בקשר עם ניהול ההליך שהתקיים בפני, ולאור כלל השיקולים הקבועים בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין, ובשים לב לתקנה 46 לתקנות סימני מסחר, 1940 הריני קובעת כי המתנגדת תישא בכלל הוצאות המבקשת בסך 0 ₪. סכום זה ישולם תוך 40 יוס ממועד מתן ההחלטה, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו יום ועד ליום התשלום בפועל.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליים ביום י"ח אב תשפ"א 7 יולי 2021