החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לסימן מסחר 9, 332596 (בקשה לסילוק על הסף)

המתנגדים: אלנח'לה למסחר - קפה בני רפיק נח'לה בע"מ קפה אלנח'לה = בני רפיק נח'לה בע "מ נימר רפיק נח'לה ע"י ב"כ: עו"ד אליאס אבו אלואלף

המבקשת: סיובחי נח'לה ובניו בע "מ

ע"י ב"כ: גלסברג, אפלבאום ושות, עורכי דין ופטנטים

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשתה של סובחי נח'לה ובניו בע"מ (להלן : "המבקשת") לסילוק ההתנגדות על הסף. הבקשה הוגשה זמן קצר לפני המועד לקיוס דיון ההוכחות, שעה שהתברר כי המתנגדים כלל לא הגישו ראיות בצורת תצהירים כמתחייב מסעיף 67 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש]), תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). לפיכך טוענת המבקשת כי בהתאם לתקנות 38-39 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") יש לדחות את ההתנגדות ולרשום את סימניה המבוקשים. המתנגדים טוענים מנגד כי אי הגשת התצהירים נבעה מטעות משרדית וכי יש לקבלו כעת.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לסילוק על הסף ובאינטרסים השונים העומדים על הכף, אני סבורה כי יש לדחות את בקשת המבקשת לסילוק ההתנגדות על הסף.

רקע עובדתי

1. ביוס 27.02.2021 הגישו המתנגדים כתב טענותיהם בהתנגדות לרישום סימני מסחר מספר 9 ו-332596 (להלן: "הסימנים המבוקשים"). ביוס 13.06.2021 הגישה המבקשת את כתב טענותיה להתנגדות זו.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ביוס 16.08.2021 הגישו המתנגדים את ראיותיהם שכללו קבוצת נספחים ללא תצהירים, וזאת בחלוף 3 ימים מהמועד האחרון שנקבע להגשת הראיות.

ביוס 17.10.2021 הגישה המבקשת את ראיותיה אשר כללו את תצהיריהם של מר יוסף נח'לה, מר אדיב עווד, מר פאדל פרהוד, מוריס סמארה. המתנגדים לא הגישו ראיות בתשובה, ולפיכך נקבע דיון ליוס 22.03.2022.

בהחלטתי מיוס 16.03.2022 שניתנה זמן קצר לפני הדיון, נקבע כי המתנגדים נדרשים להבהיר שהאם תצהיריהם נשלחו למבקשת במועד, ולא נקלטו במערכת בית הדין בשל סיבה טכנית. לו

היה והאכן המקרה, התבקשו המתנגדים להודיע על כך למזכירות ולהגיש את תצהיריהם כפי שנשלחו למבקשת במועד.

לאור העובדה כי המבקשת גילתה בעקבות החלטתי לעיל כי תצהירי המתנגדים לא הומצאו לה ולא הוגשו למזכירות בית הדין, הגישה המבקשת בקשת ביניס בה ביקשה לדחות על הסף את ההתנגדות ולפסוק את הוצאותיה.

ביוס 19.03.2022 הגישו המתנגדים את תצהירו של מר נימר רפיק נחלה, וטענו כי בשל טעות משרדית, לא עלה בידיהם להגיש את התצהיר אשר על פי מועד החתימה המופיע על גביו, נחתם ביוס 13.08.21 יחד עם יתר הראיות שהוגשו על ידיס ביוס 16.08.21. כמו כן, הנספחים אותם הגישו המתנגדים בשלב הגשת הראיות תואמים את ההפניות אליהם הפנו המתנגדים בתצהיר אותו הגישו ביוס 13.03.2021. המבקשת בתשובה עתרה בהודעתה למחיקת התצהיר מטעם המתנגדים שהוגש באיחור. המתנגדים בתגובה טענו בתמצית כי מדובר בכשל טכני אשר אינו

מצדיק פגיעה בזכויותיהם המהותיות.

דיון והכרעה

המבקשת הגישה כאמור, בקשה לסילוק ההתנגדות על הסף תוך שהיא מפנה לתקנות 38-39 לתקנות. יאמר כבר כעת כי תקנות אלה אינן עוסקות בהליכים לסילוק על הסף (מחיקה או דחיה) אלא קובעות כיצד יש להגיש ראיות בהליך התנגדות ומה הדין בהעדר ראיות מטעם המתנגד.

להלן נוסח של תקנה 39 לתקנות :

"אם אין המתנגד מניח ראיה, רואים אותו כאילו ויתר על התנגדותו, חוץ אם הורה הרשם אחרת, ואילו אם הניח ראיות, חייב המבקש, תוך חדשיים מיום הנחת העתקים מהתצהירים, להניח ברשות, בצורת תצהירים, את כל אותה הראיה שיאבה להגיש לחיזוק בקשתו, ועליו למסור למתנגד העתקים מאותה ראיה."

תקנה 39 קובעת אם כן, כי אי הגשת ראיות מטעם המתנגד משמעותה ויתור על ההתנגדות, אלא שהרשם אחרת.

בענייננו, המתנגדים לא הגישו תצהיריהם כחלק מראיותיהם, אלא נספחים בלבד. מכאן, ובהתאם לתקנה 39 לתקנות, עלינו לראות את המתנגדים כמי שוויתרו על התנגדותם ומשמעות הדבר רישום הסימנים המבוקשים. יחד עם זאת, נתונה סמכות שבשיקול דעת להורות

על המשך ההתנגדות חרף העובדה שראיות המתנגדים לא הוגשו במועדן.

לטענת המתנגדים, אי הגשת התצהיר הוא בגדר פגם פרוצדורלי טכני גרידא שתוקן. פגם כזה לטענתם, אינו מצדיק את שלילת זכותם להמשיך ולנהל את הליך ההתנגדות. שכן, לדבריהם המשך קיומו של ההליך יביא להכרעה משפטית צודקת והוגנת במחלוקת שנוצרה. טענתם העובדתית של המתנגדים באשר לכשל הטכני נטענה מבלי לתמוך אותה בתצהיר, דבר המהווה

סטייה נוספת מסדרי הדין.

הפסיקה עסקה לא מעט בחשיבות האיזון בין עמידה על סדרי הדין הפרוצדורליים מחד, לבין מימושו של הדין המהותי מאידך. פעמים רבות בית הדין הגמיש כללי הפרוצדורליים בכדי להגן על כות הגישה לערכאות של האיס בשעריו, וזאת מתוך הכרה בחשיבותה של זכות זו, וביכולתו של צד להליך להשמיע את טענותיו בפני בית הדין או בית המשפט, וזאת לא פעוט במחיר כרסוס בסדרי הדין.

בענייננו, הגשת התצהירים סמוך מאוד למועד הדיון חייבה את דחיית הדיון, היות שלמבקשת לא התאפשר להכין במועד את חקירות העד מטעם המתנגדים ולבית הדין לא התאפשרה שהות מספקת להיערך לחלק זה של הדיון. ביטול הדיון שעה שנטען כי המצהיר מטעם המבקשת הגיע לארצ מחו"ל והתכונן לדיון מהווה נטל על המבקשת, דורש הערכות מחדש וגוזל משאבים. יחד עם זאת, דעתי אינה נוחה עם התנהלותה של המבקשת אשר שכן היא לא הבחינה בזמן אמת שראיות המתנגדים הוגשו ללא תצהיר, ועל כן הגישה ראיות מטעמה והתכוננה כביכול לחקירת המצהיר מטעם המתנגדים שעה שכלל לא הוגשו תצהיריהם.

בנסיבות העניין אני סבורה שיש מקובל לסטות מהוראות תקנה 39 ולאפשר את הגשת תצהיר המתנגדים באיחור ובכך, לאפשר את קיומו של הדיון לשם בירור המחלוקות בין הצדדים. כלל הנסיבות מצביעות על כך שהמתנגדים לא ביקשו לזנוח את התנגדותם ועל אף שלא הוגש תצהיר לתמיכה בטענה עובדתית זו השכל הישר תומך בכך שאי הגשת התצהיר נבעה מטעות טכנית. לטעמי, תוצאה שונה מזו הייתה עשויה לשלול מהמתנגדים את הזכות המהותית להשמיע את טענותיהם בעניין סימני המסחר המבוקשים ומונעת מהם לקבל זאת בפני הרשות. אכן, אם הייתה מתקבלת הבקשה דנן לסילוק ההתנגדות על הסף, יכולים היו המתנגדים להגיש

בקשה למחיקת הסימנים לאחר שאלה היו נרשומים.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

5. יחד עם זאת, בענייננו, איני סבורה כי ניתן לרפא את מחדלי המתנגדים באי-עמידה בכללים הפרוצדורליים המחייבים בדין, באמצעות העברת נטל ההוכחה על כתפיהם כחלק מהליך מחיקה ככל שהיה מתקיים הליך כזה (לעניין הנטלים השונים בין ההליכים ראו: בג"צ 5 קליל, תעשיות מתכת אל -ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מב(1) 309 (1988)). התנהלות הצדדים והשפעתה על ההליך, יילקחו בחשבון כחלק משיקולי פסיקת ההוצאות במסגרת ההחלטה העיקרית בסיומו של הליך זה.

3 אני סבורה כי ההחלטה לאפשר את קיוס הדיון כאמור, הינה מידתית ומאוזנת ועולה בקנה אחד עם המגמה בהלכה הפסוקה בשיטתנו לפיה נזהר בית המשפט שמא הוא ינעל את שעריו בפני מבקשיו. יפיס לעניין זה דבריו של כבוד השופט ברנזון בעניין קדמה אשר לא נס ליחס (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע "מ, בית חרושת למכונות וציוד, כ(3) 478 (1966));

"הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל -דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל -דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל -הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי -נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעליי -הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על- ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול. אילו כך נהגו בת'י-המשפט באופן שיטתי היו פוסקות התנגדויות הסרק הבלתי-מוצדקות מצד עורכי-הדין בענייני נוהל, שמטרתן לנצל עד הסוף כל שגיאה או צעד מוטעה של הצד." [ההדגשות הוספו- ר.:]

6. כאמור, איני מוצאת מקובל בשלב זה להיעתר לבקשתה של המבקשת לחיוב המתנגדים בהוצאות כלשהן ואלה יישקלו בתוס ההליך.

7. סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף של ההתנגדות לרישום סימני המסחר המבוקשים מספר 9 ו-332596 נדחית.

8. משתיים שלב הגשת הראיות, יתאמו ביניהם הצדדים ויגישו למזכירות בית הדין שלושה מועדים מוסכמים לקיוס דיון הוכחות במהלך החודשים יולי אוגוסט.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס ט"ו אייר, תשפ"ב 6 מאי 2022

סימוכין: 9