התנגדות לסיימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לסיימן מסחר 221204 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת (המתנגדת): ד ז5ס6סבה ע"י ב"כ פרייס פלינר עורכי דין

מבקשת הרישום (המשיבה): 76 53 2108) 18ה1601-) ה5016

וו ע"י ב"כ ּאהי אבו אלעסל עוד

בפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעס המתנגדת לרישוס סימן המסחר מספר 221464 להלן: "המבקשת").

ביוס 18.8.2009 הוגשה בקשה לרישום סימן המסחר על ידי המבקשת (להלן: "המשיבה"). הסימן פורסם להתנגדויות בתאריך 31.05.2011. ביוס 24.8.2011 הוגשה הודעת ההתנגדות מטעס המבקשת בצירוף כתב טענותיה. ביוס 29.08.2011 נשלחה הודעה למשיבה בדבר הגשת התנגדות לרישוס הסימן תוך ציון כי עליה להמציא את טענותיה הנגדיות בתוך חודשיים ימיס. בהעדר כל תגובה מטעס המשיבה, בהתאם להוראת סעיף 24 (ה) לפקודת סימני המסחר התשל"ב 1972, נסגר תיק הבקשה על ידי מחלקת סימני המסחר ביוס 25.01.2011, והודעה נשלחה למשיבה בהתאם.

ביוס 21.03.2012 הגישה המבקשת את בקשתה לפסיקת הוצאות בסך 19,465₪ בטענה כי בקשת הרישום נזנחה על ידי המשיבה ולפיכך יש לראות בה כמי שהפסידה בדין ועל כן יש לחייבה בהוצאותיה בפועל של המבקשת. עד עדי מועד כתיבת החלטה זו לא הוגשה תגובת המשיבה לבקשה לפסיקת ההוצאות.

כלל ידוע הוא כי בעל דין שהחל בהליך וחזר בו, יישא בהוצאות הצד שכנגד. ראה לעניין זה החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 141561 (בקשה לפסיקת הוצאות) רפא"ל נ' אלתא מערכות בע "מ ([פורסס באתר הרשות] 06.07.2009). במקרה שבפני ונחה המשיבה את בקשתה לאחר שהוגשה התנגדות מטעס המבקשת ולפיכך עליה לשאת בהוצאות זו האחרונה. הוצאותיו

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הוצאות של בעל דין אשר זכה בהליך, אותן שילס או התחייב לשלס יבחנו לאור מבחני הסבירות המידתיות וההכרחיות בנסיבות העניין (ראה: בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ ואח' נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משוד התעשייה, המסחר ואח", 30.6.05).

המבקשת צירפה לבקשתה תצהירו של מר ברנרד רוסלר, יועצ משפטי כללי למבקשת, אשר במסגרתו פורטה רשימה מפורטת דיה של ההוצאות להן נדרשה המבקשת הכוללת את התפלגות שכר הטרחה והוצאות משפטיות נלוות כגון שירותי תרגוס, אגרות וכד'. סך כל הוצאותיה הינו 9,615₪. לתצהיר צורף חשבון שכ"ט מיום 31.8.11 (ראו: נספת 3) וכן קבלות בגינם תשלוס ההוצאות הנלוות. נחה דעתי כי בדין עותרת המבקשת לסכוסם זה.

בנוסף, טוענת המבקשת לפסיקת הוצאות נוספת בסך 2000 אירו בגין "הוצאות אובדן הזמן" (כך במקור) של עורכת הדין מטעס המבקשת בחו"ל. המבקשת מסבירה כי מאחר ועורכת הדין הינה עובדת שכירה של המבקשת אין ביכולתה להנפיק חשבוניות או ראיה אחרת להוכחת תשלוס בגין עבודתה. אין בידי לקבל טענתה או של המבקשת. המדובר בעובדת שכירה שהרי שכרה משולם לה בלבד ואינו תלוי הליך זה או אחר (ואף לא נטען וממילא לא הוכח אחרת). לפיכך יש לנכות את הסכום לו עתרה המבקשת בגין הוצאות עורכת הדין השכירה.

לסיכום, נוכח היקף ההליכים המצומצס בתיק אשר כלל הגשת הודעת התנגדות וכתב טענות מטעס המבקשת, השלב המוקדם יחסית בו נזנחה הבקשה וכן יתר השיקולים שיש לקחס בחשבון במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות, הריני מחייבת את המשיבה לשלס למבקשת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בדין ההליך בסכום כולל של 9,615₪. סכום גה ישולס תוך 30 ימים אחרת יישא הפרשי הצמדה ממועד החלטה זו ועד ליום התשלוס בפועל.

יערה שושני בספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס ו' ניסן תשע"ג 7 מר> 2013

סימוכין: 6 5