התנגדות לבקשת פטנט 230949

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 230949 (בקשה למחיקת חלקים מראיות המבקשת)

המתנגדת: חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ע"י ב"כ: ש. הורוביץ ושות

המבקשת: 6אז ,א ג זז ע"י ב"כ: לוטי ושות' עו"ד

החלטה

1 בקשת הפטנט שבכותרת מתארת ותובעת צורה גבישית של החומר, באופן ספציפי 1161110186 166ההִ8ת1316/ 17ש010ת16', תכשיר רוקתי לטיפול ב-/111 וב- 118 (צהבת ₪). למען הקיצור יכונה החומר "11611 ג ד".

2. בקשת הפטנט נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 24.9.2015. ביוס 22.12.2015 הגישה המתנגדת את התנגדותה לבקשה והצדדים הגישו את ראיותיהם בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בפני הרשות.

3 במסגרת ראיות המבקשת הוגש תצהירו של ד"ר טטצ 6ַזה8ת16א, עובד בחברת ₪00 .011 ,5 היא מבקשת הפטנט. ד"ר יו מצהיר על האירועים שהביאו למצאה של 1161 ./1. הצדדים מסכימים כי פרסוס קודס שהבשיל לפטנט ישראלי 153658 מתאר את צורת המונופומרט של .1 ושיטות לייצורה (להלן: "סםס]/ 1/4". אחת מטענות המתנגדת הינה כי חלק מן התהליכים שתוארו ליצור סח] 184 הובילו למעשה ליצירת

המפומראט (11ת116 ת היד) ולפיכך המצאה אינה חדשה.

4. במסגרת הבקשה שבפניי עותרת המתנגדת למחיקת נספחים 2 - 38 לתצהירו של ד"ר יו וכן את הסעיפים בתצהירו המכילים לנספחים אלה. עוד נתבקשה מחיקת סעיפים בחוות דעתו של

פרופ' מ0זק1ת9ז הנסמכיס על נספחים וסעיפים אלה.

5. הנספחים והסעיפים שמחיקתם מתבקשת הם תיעוד של ניסויים שנערכו במבקשת הפטנט, והתכתבויות דוא"ל הנוגעות לכך. לטענת המתנגדת, הנספחים צורפו כראיה לאמיתות תוכנס וגם לא נערכו בידי המצהיר ועל כן אין קבילה בהיותם עדות מפי השמועה. הן הניסויים, הן התיעוד הנוגע להם והן התכתבויות הדוא"ל נערכו בידי עובדי אחריס כעולה מהודאתו של המצהיר בפתח התצהיר. לפיכך לא יוכל המצהיר להיחקר על אמיתות האמור באותם נספחים ועל אופן ביצוע הניסויים.

מוסיפה המתנגדת וטוענת כי הנספחים נלקחו באופן סלקטיבי בידי מבקשת הפטנט והתנהלות זו מפחיתה אף יותר מהימנות המסמכים. המתנגדת פנתה למבקשת הפטנט בדרישה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים וגם דרישה זו נדחתה.

מבקשת הפטנט סבורה כי הבקשה למחיקת ראיות הוגשה בשיהוי ניכר ומטעמים פסול ועל מנת למנוע ממבקשת הפטנט להציג גרסה אשר מקעקעת את טענות המתנגדת. עוד טוענת מבקשת הפטנט כי הבקשה הוגשה יחד עם ראיות המתנגדת בתשובה אשר ממילא לביס לתצהיר, אשר מחיקת מרביתו מתבקשת כעת. לאור העובדה שהניסויים עליהם מצהיר ד"ר יו נערכו בידי תשעה עובדי שונים של מבקשת הפטנט לפני שנים רבות, וד"ר יו הוא מנהל בכיר בחברה המבקשת, קיימת הצדקה לאפשר לעד זה להצהיר לפי מיטב אמונתו ולא רק על נושאים שדעתו האישית. עוד מדגישה מבקשת הפטנט כי ד"ר יו הינו אחד הממציאים של המצאה הנתבעת בבקשת הפטנט ותיעוד הניסויים נעשה במהלך העסקים הרגיל ומהווה רשומה מוסדית. מוסיפה וטוענת מבקשת הפטנט כי ניתן יהיה לחקור את ד"ר יו על הניסויים שעליה הוא מעיד בתצהירו ולגביהם הוא מפגין בקיאות.

באשר לבקשתה החלופית של המתנגדת לגילוי מסמכים, אף שמבקשת הפטנט סבורה כי אינה מוצדקת, נכונה היא להגיש תצהיר גילוי מסמכים מפורט וזאת על מנת להפיג כל חשש להסתרת מסמכים.

בתשובתה לתשובת מבקשת הפטנט שבה וטוענת המתנגדת כי ד"ר יו לא ערך אף אחד מן המסמכים שעליה הוא מסתמך וכי מבקשת הפטנט לא הוכיחה כי אין הסביר או אפשרי להביא לעדות את מי שערך את הניסויים בפועל. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי המבקשת לא ביססה את התנאים לתחולת החריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה ואין התצהיר כולל הסבר מדוע ניתן על פי מיטב אמונתו של המצהיר. עוד טוענת המתנגדת כי הבקשה למחיקה והבקשה החלופית לגילוי מסמכים ספציפיים הוגשה במועד זה על מנת למנוע עיכוב בהליך ההתנגדות.

הצדדים קיבלו רשות והגישו שתי תשובות נוספות. בתשובתה של מבקשת הפטנט היא מבהירה מהי מעורבותו של ד"ר יו בניסויים שהובילו למצאתה, כפי שו תוארה גס בתצהירו. עוד טוענת מבקשת הפטנט כי תקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "תקנות הפטנטים") מאפשרת עדות מפי השמיעה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בהליכי בפני הרשות וזאת בהתאם לפסיקה הנוגעת להוראה המקבילה לה בתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

המתנגדת בתשובתה הדגישה כי אף כי ד"ר יו היה מעורב בישיבה הנוגעת לאחד הניסויים שהובילו למצאתה, הרי שלא ערך את הניסוי ולא פיקח עליו. המתנגדת אף סבורה כי אין בתצהירו של ד"ר יו כל הסבר מדוע הוא מצהיר למיטב אמונתו וידיעתו וכי הפרשנות לפיה תקנה 13(ג) מאפשרת הגשת עדויות מפי השמועה אינה נכונה.

אף כי הובאו טענות הצדדים בהרחבה לעיל, סבורה אני כי די בהסכמתה של מבקשת הפטנט לבקשתה החלופית של המתנגדת לקבל תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים כדי לסיים את המחלוקת שעוררה בקשה זו.

ואני מוצאת אני לנכון להתייחס למספר סוגיות שהעלו הצדדים בטענותיהם.

מועד הגשת הבקשה למחיקת ראיות ולגילוי מסמכים

הבקשה שבפניי הוגשה כשבעה חודשים לאחר הגשת ראיות מבקשת הפטנט ובמקביל להגשת ראיות המתנגדת בתשובה המתייחסות לראיות שמחיקתן מתבקשת. אמנם נאמר לא אחת כי יש להגיש בקשות בניסויים בהזדמנות הראשונה וזאת על מנת שלא לעכב את המשך ההליך וגם בענייננו עיתוי הגשת הבקשה במקביל להגשת הראיות סייעה לקידום ההליך ולא עצרה אותו.

מבלי לדון בהרחבה בתנאים למתן צו גילוי המסמכים בהליכים המתנהלים בפני רשות הפטנטים, אזכיר כי על פי תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, צו לגילוי מסמכים מסוימים יכול שיינתן בכל עת. תנאי למתן הצו הוא כי המבקש ישכנע כי המסמך קיים וכי הוא רלוונטי (ראה י. ווסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית - 1995, בעמ' 437 - 438). בענייננו הוגשה הבקשה לגילוי מסמכים כבקשה חלופית לבקשה למחיקת ראיות ולפיכך איני סבורה כי הוגשה שלא במועדה.

עדות לפי מיטב אמונתו של העד

תקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים מאפשרת למצהיר להעיד גם על עובדות שהן נכונות לפי מיטב אמונתו וזאת אם ציין את הנימוקים לכך:

"(ג() | תצהיר *הא עדוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים, ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא או, אס ציין את הנימוקים לכך, גם לפי מיטב אמונתו."

המחלוקת בין הצדדים הינה אם יש באמור בתקנה זו כדי להכשיר עדות מפי השמועה.

תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, ממנה שבא ככל הנראה ההסדר בתקנה 13(ג) מאפשרת עדות לפי מיטב האמונה בהליכי ביניים בלבד. לעניין זה מבהיר י. זוסמן בספרו לעיל, בעמ' 496 כך:

"מכוח תקנה 521 רשאי אדם, בהליך ביניים, להצהיד גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיפרט את מקורות ידיעתו, אך בהליך העיקרי יכול והראיה לא תהא קבילה ובעל הדין שכנגד רשאי להתנגד להגשתה לפי תקנה 246(ב),"

מכפי האמור עולה כי לא כל עדות לפי מיטב האמונה תהא בהכרח בלתי קבילה ועוסקים אנו בסקלת עדויות. בקצה אחד של הסקלה ניתן לחשוב על מנהלים המצהירים על המתרחש בחברה שעליהם הוא אחראי אף כי לא עשו את הפעולות בעצמו בשעה ואף מעשי לזמן כל עובד ועובד בחברה על מנת לחקור אותו על חלקו בפעולה השלמה. בקצה השני של הסקלה מצויה ההחלטה בעניין דקסון שהובאה בידי מבקשת הפטנט (ת"א 328/97 דקסון בע"מ נ' מדקסון בע"מ (פורסמה בנבו, 24.11.1997).

בקצה אחר של הסקלה מצוי אותו עד אשר קיבל מסמך מבא כוח הצד שהזמין את עדותו ומבסס על המסמך את עדותו אף כי אין לו כל ידיעה על מקורו של המסמך ועורכו. הנסיבות בהחלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 153109 (בקשה למחיקת ראיה) טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואוניפארם בע"מ נ' .6-00 696%]/ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 8) דומות לקצה זה של הסקלה. שם מצויה גם ההחלטה בעניין התנגדות לבקשת

פטנט 153229 (בקשה למחיקת חלק מראיות המבקשת) חברת טבע נ' ההזה 115בחסון

(פורסמה באתר רשות הפטנטים, 23.11.2016). באותו עניין נראה כי המצהיר יסס את אמונתו על דברי באי הכוח.

יש שאמרו כי הבחנה זו אינה דרושה שכן ממילא ראוי אותו מנהל להצהיר על הדברים המתרחשים בחברה והמובעים במסמכים המהווים רשומות מוסדיות או רישום שנעשה במהלך העסקים הרגיל. ואף נראה כי לא תמיד העדות תחת אחד מן החריגים להכלל הפוסל עדות מפי השמועה ותוכשר לעתים (ראה י. קדמי "על הראיות" (2009), בעמ' 585).

נראה כי האמור בתקנה 13(ג) לתקנות הפטנט נועד להקל במידה מסוימת על יישומו הקשיח של הכלל הפוסל עדות מפי השמועה, אך אין הוא מהווה מסלול עוקף של אותו כלל, כעולה מן הפסיקה שהובאה גם בידי הצדדים.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

האם תצהירו של ד"ר יו כולל עדות מפי השמועה

כעת נותר לבחון אם מצויה עדותו של ד"ר יו בצד הרחוק של הסקלה, δηλαδή אותו צד שבו העדות רחוקה מן העד ולמעשה כלל אינה קשורה לדבריס שקלט בחושיו או לפעולות שביצע בעצמו או שמא ניתן לקבלה כעדות לפי מיטב אמונתו של העד.

כפי שהובהר בידי מבקשת הפטנט ואף עולה מקורות החיים של העד, ד"ר יו הינו מנהל פיתות במבקשת הפטנט ועובד בחברה משנת 1991. העד רשום כאחד הממציאים בבקשת הפטנט שבפניי ועל כן אין לומר כי לא קיים קשר בינו לבין המסמכים שעליה הוא מעיד שהם מסמכים שערכו עובדי שונים בחברה, בה הוא מועסק.

טיב הקשר בין העד לבין המסמכים עולה מקורות החיים ומן המסמכים עצמם ועל כן איני סבורה כי היה הכרח שהעד יבהיר בתצהירו מדוע הוא מאמין שעדותו המבוססת על המסמכים האמורים הינה אמת. ייתכן שהסבר שכזה היה מקל על המתנגדת וגם פתוחה בפניה הדרך לחקור את העד על כך בחקירתו הנגדית. יודגש כי ככל שיתברר שאין העד בקיא בנושאים שעליה הוא העיד בתצהירו והקשר בינו לבין האמור בהוא רופף הוא, יינתן לעדות ולנספחים המשקל המתאים.

עוד אדגיש כי המסמכים להם מתייחס העד הם בבחינת "חומר גלם" ונרשמו הם ככל הנראה באופן אמת בידי עורכיהם ועל כן נראה כי חסיס הס גם תחת החריג של רישומיס

במהלך מילוי התפקיד של העובד, כפי שנקבע בע"א 5664/93 כנען נ' ‏ 88 (פד"י נד(1) 114, 1:

"הוא הדין בהתירו הגשת המסמכים על-ידי ממלא תפקיד גם כשלא הייתה חובת רישום ודיווח, שכן, די בכך שהרישום נעשה במהלך התפקיד הרגיל, וכך אכן נעשה (דאה י' קדמי על הראיות (כרך א) [7], בעמ' 301, וראה למשל: ע"פ 236/88 איזמן נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 521). כך גם לגבי קביעתו של בית המשפט שלא נדרש זימון העדים, עודכי המסמכים, מחו"ל, באשר העדה שהעידה טיפלה אישית בנושא זה וגילתה בקיאות בו מה שמלייתר את הצורך בזימון עורכיהם מחו"ל רק לשם אישוד חתימתסם, כשאין ספק באמיתות המסמכים.

ברי כי מטרת הכלל האמור הינה לחסוך בזימון לעדות של העובדי שרשמו את הדברים. חסכון זה מבורך הוא בשים לב לעלויות הגבוהות של הליכי ההתנגדות בפני הרשות.

לאור האמור לא מצאתי לנכון למחוק את הראיות כפי שנתבקש.

הבקשה החלופית לגילוי מסמכים ספציפיים

9. כאמור בפתח הדברים, מבקשת הפטנט הסכימה לבקשה החלופית של המתנגדת לגילוי מסמכים ולו מן הטענה שלא תיתפס כמי שמסתירה מסמכים או מגלה בראיותיה רק את אותו חלק התומך בגרסתה. סבורה אני כי טטענה זה לגילוי טעם חשוב הוא, שהרי צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות.

0. למען ההבהרה יצוין כי הבקשה לגילוי מסמכים מתייחסת לחומרים שאזכרו בתצהירו של ד"ר יו בשמות קוד שונים מבלי שהוצגו דיפרקטיביות המאפשרות לקבוע את זהות החומרים, בפרט אם עסקין בחומריס שנטען כי נתגלו רק בתהליך שבאמצאה וגם בפועל נתקבלו במעבדות של מבקשת הפטנט בניסויים שתוארו בפרסומיס קודמים. בקשה זו הנינה מוצדקת ותסייע בביצוע חקירתו הנגדית של ד"ר יו באופן יעיל ובהכרעה במחלוקת שבין הצדדים.

1. מבקשת הפטנט ביקשה כי יינתן לה פרק זמן של חודש ימים על מנת להגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמה. לפיכך אני מורה למבקשת הפטנט להגיש תצהיר גילוי המסמכים הספציפיים המפורטים בבקשת המתנגדת וזאת תוך חודש ימים. המסמכים, ככל שהם קיימים, יימסרו לעיו