⚖️ החלטה שיפוטית

התנגדות לבקשת פטנט 22008

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: סמארט שוטר בע"מ
  • בא כח: עו"ד ש. הורוביץ ושות'
צד ב'

המבקשת

  • שם: מפעלי נשק ישראל (אי. דבליו. אי) בע"מ
  • בא כח: עו"ד סורוקר, אגמון, נורדמן עו"ד ועו"פ

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 22008 (בקשת ביניים)

המתנגדת: סמארט שוטר בע"מ ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: מפעלי נשק ישראל (אי. דבליו. אי) בע"מ

ע"י ב"כ סורוקר, אגמון, נורדמן עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

1 לאחר שהוחלפו כתבי טענות בין הצדדים ובטרס הגישה המתנגדת ראיותיה, מבקשת הפטנט עותרת למחיקת חלקיס מכתב טענות המתנגדת.

2 כתב הטענות מטעס המתנגדת הוגש בהליך זה ביוס 25.2.2016. כתב הטענות מונה 102 סעיפים על פני 27 עמודים. בכתב הטענות התייחסות ל-13 פרסומים קודמים כיסוד לטענות באשר להעדר חידוש על פי סעיף 4 לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") ולהעדר התקדמות המצאתית על פי סעיף 5 לחוק הפטנטים (זאת, בצד טענות התנגדות על פי סעיפי חוק נוספים אחרים).

3 כתב טענות מטעס המבקשת הוגש ביוס 25.8.2016. כתב הטענות מונה 208 סעיפים על פני 46 עמודים. בכתב הטענות התייחסות פרטנית לטיעוניס של המתנגדת ואף התייחסות מפורטת לפרסומים הקודמים שהוצגו.

4. עיקר כתב טענות מבקשת הפטנט הינו פרק ד' שכותרתו 'אף לא אחד מן הפרסומים שהביאה המתנגדת שולל חידוש'. בפרק זה ניתוח מפורט ביותר של שלושה-עשר הפרסומים הקודמים וניתוח שאלת גילויים את רכיבי המצאה הנתבעת בבקשת הפטנט דנן.

5. כותרתו של פרק ה' לכתב טענות המבקשת הנו 'טענות העדר התקדמות אמצאתית נעדרות פירוט כמתחייב ודינם מחיקה'. במסגרת פרק זה פרטה מבקשת הפטנט את טענותיה מדוע אין לקבל את הניסוח שלטעמה עמוס ופותח פתח להרחבה של טיעוני המתנגדת. עיון בכתב טענות מבקשת הפטנט מראה כי בצד טענותיה כנגד הרחבת הטענות פרטה המבקשת טענותיה בתשובה לצירופיס הקונקרטיים שעוליס מטענות המתנגדת באשר לשאלת ההתקדמות ההמצאתית.

ביוס 30.10.2016 הגישה המבקשת בקשה למחיקת מלשון וסעיפים מכתב הטענות של המתנגדת (להלן: "בקשת המחיקה"). כפי שפרטה בבקשה, ואין הדבר במחלוקת, בקשה זו הוגשה לאחר שפנתה המבקשת אל המתנגדת ביוס 28.8.2016 במכתב בו ביקשה מחיקה מלשון מכתב הטענות של המלשון המפורטות בתת פרק ה.3 של כתב טענות המבקשת שעניינו לשון מרחיבה בקשר עס צירופיס שוניס של פרסומי ידע קודס תוך נקטיבת המלה "ו/או". לשיטת המבקשת בקשת המחיקה הוגשה בחלוף כ-60 ימים ממועד מכתבה שלא נענה. (להשלמת התמונה יצויין שלעת עתה ניתנה למתנגדת ארכה להגשת ראיותיה עד יוס 27.2.2017).

עניינה של בקשת המחיקה נוגע ללשון החוזרת בכתב טענות המתנגדת העושה שימוש בלשון המרחיבה את היקף הטענות להעדר חידוש והעדר התקדמות המצאתית. המדובר בהלך טיעון הכורך יחדיו צירוף של מספר פרסומים ספציפיים יחד ולחוד באופןו חלופי כמו גם עס צירופיס חלופיים של "הידע הכללי בתחוס" או "פרסומים נוספים" וגם יחד עס הקשרס כשוללים חידוש וגם התקדמות המצאתית שלטעמה של המבקשת חוזר בסעיף 28, הערת שוליים 6 בעמוד ובסעיפים 10, 29, 38, 43, 46, 59, 65, 68, 73, 78 ו-89.

כאשר אף בחלק מהמקומות נטענו כי השילוב הוא של מלוא הפרסומים או חלקו.

כך למשל, בסעיף 59 לכתב הטענות :

"לאור האמור בפטנט 088', בקשת פטנט 588', ו/או בקשת פטנט 658' ו/או בקשת פטנט 548' תביעות מס' 5-4 ו-19 נעדרות חידוש ו/או התקדמות המצאתית, בניגוד לסעיפים 4 ו-5 לחוק. "

בתגובתה לבקשת המחיקה התמקדה המתנגדת בשאלות פרוצדורה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 החלות בבתי המשפט. לגוף של דבריס הפנתה המתנגדת להחלטות על פיהן בשלב הראיות ניתן להסתמך על ידע בסיסי בתחוס המדעי הרלוונטי אף אס לא הובא במסגרת כתבי הטענות של הצדדים (תוך שהסתמכה על ההחלטה בהתנגדות לבקשת פטנט 5 טשבע תעשיות פרמצבטיות ואח' נ' 18עהעס\1, פורסם באתר רשות הפטנטים, 5).. ללדבריה, התייחסה בכתב הטענות לפרסומים נוספים לשס הבטחת אפשרות לבקשה עתידית של רשותו של הרשם. לטענת המתנגדת, טענות להעדר חידוש והעדר התקדמות המצאתית אינן מנותקות האחת מהשניה והתשתית להן יכול שתהיה והה ולכן פטורה המתנגדת מלהוסיף ניתוח נפרד של טענת העדר ההתקדמות ההמצאתית.

על רמת הפירוט של כתב טענות בהליך משפטי להיות ברמה אשר תאפשר לצד השני לדעת מה היקף הטענות המובאות בפניו ולהתמודד עמס כדבעי. מטרת כתבי הטענות לתחוס את גדר המחלוקת ולמנוע הרחבת חזית בשלב מאוחר יותר. על כך נקבע ב-רע"א 4712/08 עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע "מ, בפסקא 5 לפסק דינו של השופט דנציגר (פורסם בנבו, 5.11.2008):

"האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי -טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נה(2) 145, 151 (2003))."

2. לא כל שכן, וּכותה של מבקשת הפטנט להיות במצב שיתאפשר לה להגיב עניינית על כתב טענות המתנגדת באופן שישרת את יעילות הדיון ויאפשר לרשם לברר את ההתנגדות באופן הוגן. לאור טיבו המיוחד של הליך ההתנגדות המשרת בסופו של יוס את עקרון טוהר הפנקס ישנו משנה תוקף לחשיבות תחימת העובדות העומדות ביסוד ההתנגדות אותה יש לברר באופן יעיל. רציונאל זה פורט בהחלטה בבקשת פטנט 127833 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' 30101165 1 +2001\/ (בקשה למחיקת חלק מהראיות בתשובה) (12.2.2007):

"הליך ההתנגדות, הנערך לפני מתן פטנט הוא הליך מיוחד המוגדר בזמנים, ואשר בשל היתרון שהוא מקנה למתנגד, בצורת הותרת נטל ההוכחה המוטל על המבקשת, כמו גם ההימנעות מהענקת פטנט במהלכו, צריך להיות יעיל ומהיר. ועל כן יש להקפיד בו הקפדה יתרה על זכויות דיוניות ועל הזכויות המהותיות - קנייניות המגולמות בהן. ולגופו של ענייננו, אין להתיר למתנגד להרחיב את החזית ולהוסיף ראיותיו בכל עת שיחפוץ בכך. כתבי הטענות הם התוחמים את גבולות חזית המחלוקת, והראיות צריך שתוכחנה את אותן העובדות. "

3. לפיכך, על כתב טענות מטעס המתנגד למתן פטנט להיעשות בהתאם להוראות תקנה 58 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות"):

"58. (א) תוך חודש מיום ההודעה לפי תקנה 57 יגיש המתנגד לרשם את כתב טענותיו, ובו יפרט את העילות להתנגדות, את העובדות שעליהן הוא סומך את טענותיו ואת הסעד המבוקש. "

(ההדגשה אינה במקור - א.ק.)

4. כבר נקבע בשורה ארוכה של החלטות בפני רשם הפטנטים כי פרסומים ביחס לידע קודס מהווים עובדות מהותיות שיש לאזכרן במפורש בכתב טענות בהתנגדות למתן פטנט (ר' למשל, התנגדות לבקשת פטנט 109212 אוניפארם נ' סנופי, פורסם באתר רשות הפטנטים 4.6.2002;

התנגדות לבקשת פטנט 127682, .צ.א 251 נ' .186 [[6שץ1006], פורסם באתר הפטנטיס 24.3.2003 ; התנגדות לבקשת פטנט 149319 .112 1 ,[הח410ב16111ח1 2000 6%עד נ' אם סיסטמס פלש דיסק פיונירס בע "מ, פורסם באתר רשות הפטנטים 9.6.2007; התנגדות

לבקשת פטנט 147565, קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ, פורסם באתר רשות הפטנטים 5))..

כאשר מדובר בעילות התנגדות של העדר חידוש, העובדות עליהן יסמוך המתנגד טענותיו הן הידע הקודס על פי דעתו להראות כי המצאה נתפרסמה בפומבי לפי תאריך בקשת הפטנט כדרישות סעיף 4 לחוק הפטנטים. כאשר העילה תהא העדר התקדמות המצאתית העובדות הנדרשות לעניין על פי הוראות סעיף 5 לחוק הפטנטים הן הידיעות שכבר נתפרסמו לפני תאריך הבקשה (כאשר הפרסום הוא בדרכים האמורות בסעיף 4 לחוק) ושאלת ראייתו של בעל מקצוע ממוצע את שאלת ההתקדמות ההמצאתית על סמך אותן ידיעות.

לעניין ווה כבר נקבע, כי על כתב טענות בהליך התנגדות לכלול פירוט הפרסומים בהס יש כדי לשלול חידוש או התקדמות המצאתית מבקשת פטנט. כפי שעמד על כך סגן הרשם י' אקסלרד

(כתוארו אז) בעניין התנגדות לבקשת פטנט מספר 127682 (בקשה לפרטים נוספים), ]5%

.צ.א נ. .186 [[6שץ6מ110 , (פורסם באתר רשות הפטנטיס 24.3.2003), בסעיף 7 להחלטה :

"אם לא תחויב מתנגדת ליתן רמה מינימלית של הסבר, הכיצד יש במסמכים השונים כדי לשלול העדר חידוש ובמיוחד העדר התקדמות אמצאתית, הרי די היה בכתב טענות בן שני סעיפים: האחד - טענה כללית להעדר חידוש והתקדמות אמצאתית, והשני - רשימת מסמכים. והרי לא ייעלה על הדעת בי רמת פירוט עובדתית זאת יהיה בה כדי לאפשר למבקשת לדעת ולהבין מה נטען כנגד אמצאתה. אין לחייב מבקשת לעסוק במלאכת ניחוש..."

ודוק, מתקין התקנות הביא בחשבון את מורכבות ניהולו של הליך ההתנגדות. ככל שתבקש המתנגדת להוסיף ראיה במהלך ההתנגדות הרי שתוכל לעשות את באמצעות בקשה של הגשת ראיות נוספות בהתאם להוראות תקנה 63 לתקנות, שאז במידה וירשה הרשם את הגשתן ישקול גם כיצד להמשיך בבירור ההליך ואת הצורך שבתיקון כתבי הטענות. לא כל שכן, במידה ואף לאחר מתן הפטנט תמצא המתנגדת ראיות נוספות שבעת הזאת אינן בידיה הרי שתהא פתוחה בפניה הדרך לבקש את ביטולו של הפטנט בהתאם להוראות סעיף 73ב לחוק הפטנטים.

בהינתן ההסדריס הללו ולאור ההחלטות הרבות לענייני תיקון או מחיקת כתב טענות או חלקיה שנעשו על ידי ערכאה זו, אעיר שאיני מוצא שזה המקום להידרש להוראות תקנה 1 (א) לתקנות סדר הדין האורחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") עליה משתיתה המבקשת את בקשת המחיקה דנן. לא פעס נקבע כי תקנות סד"א אינן חלות בדיוניס בפני רשם הפטנטים. לכל היותר במקריס של חסר ניתן לפנות להוראותיהן לשס השלמה והיקש

(ר' למשל, התנגדות לרישום פטנט 143977 (בקשה לגילוי מסמכים), ‏ \/ 4508260608 נ'

אוניפארם בע"מ, (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.7.2007), בפסקא 29 להחלטה; בקשה לביטול פטנט 157035 (בקשת ביניים), משה לביא ואח' נ' צח מעוז מזגנים בע "מ ואת', פורסם באתר רשות הפטנטים, 21.6.2015 ;והשוו בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 69909 "במבינו" (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), אקטרינה גוטמן נ' שלמה עיני, פורסם בנבו (14.12.1998)).

ככלל עדיפה הכרעה על פי כללים מהותיים אשר יבטיחו מסגרת דיונית הוגנת ויעילה על פני עמידה דווקנית על הכללים הדיוניים (ר' החלטה בבקשה לביטול פטנט 175676 (בקשה

למחיקה על הסף), מפעלי נשק ישראל (אי.דבליו.אי) בע"מ נ' .5.8 .41 1-51 את, פורסם באתר רשות הפטנטים, 21.5.2013).

כאמור, עיון בכתב טענות המתנגדת מעיד שבנוסף על רמת הפירוט הגבוהה של ניתוח שלושה עשר פרסומי הידע הקודמים נקטה בהוספת לשון מרחיבה אשר יש בה להותיר פתח להרחבת העובדות המשמשות יסוד לטענותיה בהמשך הדרך. אין לקבל הלך טיעון שכוּה אשר לאור היקף ההרחבה המסתברת (ריבוי הצירופים השונים של הפרסומים כמו גם חוסר מסויימות הידע הקודס אליו מורה המתנגדת) יש בו למעשה לפגוע באפשרותה של המבקשת לענות באופו מלא על מכלול הטענות שבפניה ויש בו חשש לפגיעה ביעילות ניהול בירורו של ההליך בפני הרשם.

איני סבור שיש מקום למלה "ו/או" בכתב טענות. למעשה, עצם השימוש בה יש בו כדי להעיד על חשש להרחבת הטענות בהמשך הדברים. כפי שעמד על כך כבוד השופט חיים ה' כהן, ברשימתו"סכלות ו/או איוולת: , לשוננו לעם, לב(א), תשמ"א, בעמודים 3 -4:

"נחה עליו על אחד ממשפטני אנגליה של המאה החולפת רוח הקודש, והוא

המציא את ו/או - לקיים מה שנאמר: טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח

ידך. והיה אם יפרשו וי"ו החיבור שלך כמחברת, תוכל למחות ולהגיד להם,

הרי כתבתי גם או! ואם יפרשו את או שלך כמפרידה, תוכל לצעוק באוזניהם,

הרי כתבתי וי"ו! והכול על מקומו יבוא בשלום. ... ולא נשאר בידך מאומה מן

ודאי. כל הדלתות פתוחות, ואי אתה יודע, מהי הדלת הנכונה ללכת בה

ליעדך. " אמנס עמדתו זו של כבוד השופט כהן נתונה לביקורת. יש הטועניס שלמעשה במלה "ו/או" יש כדי לתרום לבהירות ודיוק הניסוח (ר' המלומד משה אצר,'על ו, או, (/או', לשוננו לעס, לד(ד) (תשמ"ג), עמוד 112 ואילך) אך גם אז שימוש שכזה ייעשה רק כאשר המדובר בהכרח. איני מוצא הכרח שכזה במסגרת ניסוח כתב טענות בהתנגדות למתן פטנט. כפי שעומדת על כך מבקשת הפטנט יש בשימוש בהלך טיעון וה להביא לעמימות והרחבת כתב הטענות באופן שיש בו להקשות על מענה יעיל.

לאור האמור עולה שאין להותיר את כתב הטענות באופן שמותיר פתח להרחבה בהמשך ההליך. עס זאת, לא ניתן לקבל את בקשת מבקשת הפטנט למחיקה של חלקים ותו לא. מחיקה כאמור עשויה להותיר לשון חסרת פשר בכתב הטענות. לא כל שכן, בהליך ההתנגדות למתן פטנט עדיף סעד התיקון על פני המחיקה (ר' התנגדות לבקשת פטנט 121052, והות 0) 331160₪ נ' אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיקה בע"מ (בקשה לדחייה או למחיקה על הסף של סעיפים בכתב טענות המתנגדת, מתן פרטים נוספים, גילוי מסמכיס

והצגת שאלון), פורסם באתר רשות הפטנטים 6.2.2002). לכן, על תיקון הדברים להיעשות על ידי המתנגדת.

לפיכך, על המתנגדת לתקן את כתב טענותיה כך שתימחק הלשון המרחיבה שבסעיף 28, הערת שוליים 6 בעמוד ובסעיפים 10, 29, 38, 43, 46, 59, 65, 68, 73, 78 ו-89 וכתב הטענות יתוקן בהתאם תוך וּיהוי ספציפי של צירופי הפרסומים הקודמים וחלקיהם לגביהס טוענת המתנגדת.

על המתנגדת להגיש כתב טענות מתוקן בתוך 10 ימים.

באפשרות המבקשת יהיה להגיש כתב טענות מתוקן 20 ימים לאחר מכן.

משנתקבל עיקר בקשת המחיקה לה הקדימה המבקשת פניה בכתב אל המתנגדת אשר לא נענתה, המתנגדת תישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד ועו"פ בקשר עס בקשה זו בסך 9,000 ₪ אשר ישאו ריבית והצמדה ממועד החלטה זו ועד מועד התשלום בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ד' טבת, תשע"ז

2 ינואר, 2017