התנגדות לבקשת פטנט 181650

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 181650 (בקשה למתן הכרעה מקדמית בנוגע לפרשנות התביעות בבקשת הפטנט)

המבקשת: חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ (המתנגדת לבקשת הפטנט) ע"י ב"כ ש. הורוביצ ושות

המשיבה: ,צ.א הזד .)גזאא הזע אתפפצגנ (מבקשת הפטנט) ע"י ב"כ גילת ברקת ושות'

בפני בקשה (להלן: "הבקשה") שעניינה מתן הכרעה מקדמית לפרשנות התביעות שבבקשת פטנט 181650 (להלן: "בקשת הפטנט"). המחלוקת שבפני נתגלעה לאחר שהוחלפו כתבי טענות בין הצדדים לאור סבורה המבקשת שישנו פער מהותי בין הצדדים באשר לפרשנות התביעות. המבקשת סבורה שיהיה לתרום ליעילות הדיון במידה ושאלת פרשנות התביעות תוכרע לכתחילה בתום המשך ההליך והגשת ראיות בו.

הבקשה הוגשה ביוס 21.1.2014 מטעמי חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המבקשת") שהינה המתנגדת בהליך ההתנגדות במסגרתו הוגשה בקשה זו. כתב תגובה

מטעם /א 11608 16.1 דע א55א (להלן: "המשיבה"), שהינה מבקשת הפטנט,

הוגש ביוס 20.2.2014. כתב תשובה לתגובה הוגש ביוס 11.3.2014. כתבי טענות אלה הוגשו ללא כל תצהיר תומך מטעם מי מהצדדים.

קיבול בקשת הפטנט בישראל פורסם ביומן הפטנטיס 8/2012, ביוס 30.8.2012. הבקשה דנן הוגשה לאחר שהצדדים החליפו ביניהם כתבי טענות ובתום הוגשו ראיות המתנגדת.

בקשת הפטנט העומדת במרכזו של הליך ההתנגדות הוגשה בישראל ב- 2.9.2005 על ידי המבקשת לגבי אמצאה ששמה "הידרוכלוריד של 4-[4-[4-(2-ציאנואתניל)-2, | 6- דימתילפניל]אמינו]-2-פירידיניל]אמינו]בנזוניטריל".

איו חולק כי האמצאה הנתבעת מתייחסת לתכשיר רוקחות במצב מוצק המכיל כמות יעילה תרפויטית של מלח ההידרוכלוריד של רילפויריו כחומר יחיד או בשילוב עם חומריס אנטי- ויראלייס אחריס.

המחלוקת הפרשנית היא האם התכשיר האמור כולל את החומרים אמטריציטבין (להלן: "6)זת") וטנופוויר דיאיווברוקסיל פומראט (להלן: "זס1'"). לטענת המבקשת, האמצאה הנתבעת אינה כוללת תכשירי רוקחות המכילים את מלח ההידרוכלוריד של רילפיוירין בשילוב עם .16 ו- 122 בעוד שהמשיבה דוחה עמדה זו בטענה כי הפרשנות שיש ליתן

לאמצאה כוללת גם תכשיריס בהם מצוי רילפיוירין הידרוכלוריד בשילוב עם .16 ו- שעסז.

כאמור, המבקשת טוענת כי הכרעה מקדמית בשאלת פרשנות התביעות תסייע לייעול ופישוט ההליך וכן תסייע לחסכון במשאבים ובזמן שיפוטי.

מחד, טוענת המבקשת שבמידה ויובהר שעמדתה הפרשנית ביחס לתביעות היא הנכונה, אזי תמשוך המבקשת את התנגדותה ובכך תחסוך את ניהול הליך ההתנגדות, שבהסתמכת על מורכבות בקשת הפטנט, סביר שיהא סבוך ויקר. מאידך, סוברת המבקשת שבמידה וגישתה הפרשנית את התביעות תידחה כבר עתה, הרי שהכרעה מקדמית תייעל את הדיון ותתרום לפישוט ההליך מכיוון שיהא בה כדי לסייע לתחימת גבולות הפטנט המבוקש ולייתר את הדיון בשאלת פרשנות התביעות במסגרת הליך ההתנגדות.

משקובל הפטנט בעקבות ההליך הבחינה, נקבע בסעיף 30 לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "החוק"), כי ניתן להתנגד למתן פטנט בגין הבקשה. סעיף 31 לחוק מפרט את עילות ההתנגדות האפשריות, כדלקמן: "ואלה עילות ההתנגדות למתן פטנט; (1) קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקיבול בקשת הפטנט; 2) האמצאה אינה כשירת פטנט לפי סעיף 2/4); (3) המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה."

המבקשת מתייחסת לבקשה הנוכחית כמעין בקשה לפיצול דיון. דהיינו, התייחסות להליך שבנדון כהליך משפטי בשלביס אשר במסגרתו מתעוררת שאלה שמענה עליה בשלב מוקדס עשוי לחרוץ את גורל ההליך כולו ולכן סוברת כי יש טעם לפיצול הדיון. לחיאוק טענה זו מפנה המבקשת להחלטת רשם הפטנטים בעניין התנגדות לבקשת פטנט 75934, מרכז הארגזים בע"מ נ' לוי (פורסס באתר רשות הפטנטים, 1.4.1992) (להלן: "עניין מרכז הארגזים").

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המשיבה מצדה סבורה שפיצול הדיון יכול שיגרום לריבוי התדיינויות והארכת ההליך, בייחוד בהליך התנגדות לפטנט.

סמכות הרשם לדון בהתנגדות נתונה במסגרת העילות האמורות המנויות בסעיף 31 לחוק. כפי שנקבע בעניין מרכז הארגזים ייתכן ויהיו מקריס בהס יש מקום לפצל את הדיון בבירור העילות השונות כל עוד לא תגרום פגיעה באחד מן הצדדים (באותו עניין נקבע שלא לפצל את הדיון בשאלת הבעלות מיתר העילות). ברס, אין הבקשה שבפנינו בקשה לפיצול הדיון בעילות השונות כי אם בקשה להחלטת ביניים שלטעמה של המבקשת עשויה להכריע במחלוקת.

תקנה 72(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1967 (להלן: "התקנות") מסמיכה את הרשם ליתן סעד בכל שלב משלבי הדיון או להוציא החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת, כדלקמן:

"72. (א) בתום הדיון, או לאחר מכן בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות,

יתן הרשם את החלטתו, אולם -

(1) רשאי הרשם בכל שלב משלבי הדיון להוציא החלטתו באחת הבקשות לסעד, אם נראה לו שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות לענין אותה בקשה או לגבי השאלות העומדות להכרעה;

2) רשאי הרשם, אם ראה לנכון לעשות כן, להוציא החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת או יתן אפשרויות לתקן את הבקשה והפירוט או לנהוג בהס בכל דרך אחרת."

הבקשה שבפני להכריע באופן מקדמי את פרשנות התביעות שבבקשת הפטנט באה בגדר הכרעה בשאלות שבמחלוקת. עם זאת, סעיפי 1(2) לתקנה 72(א) האמורה נוקטות לשון "רשאי" ואינן מחייבות את הרשם להפעילן.

מעיון בכתבי הטענות של הצדדים עולה שמדובר במחלוקת הדורשת ליבון באמצעות ראיות.

מכתב הטענות מטעמי המתנגדת עולה שביסוד דרישתה של המתנגדת לפירוש התביעות עומדת למעשה טענה לחמדנות התביעות (פרק ז' לכתב טענות המתנגדת). לשיטתה ישנה "פרשנות ראויה" (אותה מבוקש לאשר כאן) ומאידך "פרשנות מרחיבה" לגביה מעלה המתנגדת טענות לחמדנות שאינן אלא טענות על סמך הוראות סעיף 13(א) לחוק ותקנה 20 לתקנות.

מכתב הטענות של המבקשת - בתום הגשת הבקשה דנן לפרשנות התביעות - עולה כי לשיטתה, היקף הפרשנות "הרחבה" או "הראויה" (כפי שטבעה המתנגדת) יסודו גם באופן

קריאת הפירוט אך גם באופן הבנתו של בעל מקצוע את הדברים (סעיף 52 לכתב טענות בתשובה מטעמי המבקשת).

בהעדר תצהיר מטעמי המבקשת דכאן לסתור את עמדתה של המשיבה כפי שפורטה בכתבי טענותיה עוד בתום הגשת הבקשה דכאן, איני מוצא שהמקרה להידרש להכרעה בסוגיית פרשנות התביעות על סמן ראיות "פנימיות" בלבד.

דהיינו, מכתב הטענות של המתנגדת עצמה עולה שמדובר בסוגיה הבאה בגדר סימן א' לפרק ג' לחוק אותה יש לברר במסגרת עילה הנקובה בסעיף 31 לחוק שאם ספק אם בנסיבות מקרה זה יש להקדים את בירורה.

במסגרת הליך התנגדות הרשם נדרש לפרש את תביעות הבקשה לאור הידע הקודם וזאת על פי רוב לאחר שמיעת עדויות מומחים וראיות. לא ניתן לפרש את בקשת הפטנט מבלי להבין את ההתקדמות ההמצאתית הגלומה בה - פרשנות אותה לא ניתן כלל להבין במנותק מהידע הקודם (ר' ע"א 245/87 שתהקות 6:0 )110131\/ 110865 נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4), 45, 69; ע"א 407/89 צוק אור נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח(5) 661, 684-688). ככלל הבנתו של הידע הקודם בפני הרשם תלויה בגביית ראיות - לא כל שכן כאשר הדברים נתוניים במחלוקת כפי שבמקרה שבפני.

המבקשת מבססת טעמה להיעדר גיבוי טענותיה בתצהיר באבחנתה בין ראיות "פנימיות" כפי שהדברים עולים מתיק בקשת הפטנט לבדו לבין ראיות "חיצוניות" כגון שמיעת עדויות מומחים. לטעמה ניתן להסתפק במקרה זה בראיות "פנימיות". לעניין ה מפנה המבקשת לכך

שתכשירי רוקחות המכילים את מלח ההידרוכלוריד של רילפיוירין בשילוב עם .16 ו- עתסד

כבר נתבעו בפטנט אחר של המשיבה שמספרו 173438 (תביעות 4, 5 ו-10 שס). לשיטת המבקשת, קבלת גרסתה הפרשנית של המשיבה לפיה האמצאה הנוכחית כוללת גם תכשיריס

בהם מצוי רילפיוירין הידרוכלוריד בשילוב עם .16 ו- כ11, תוביל למתן שני פטנטיס על אותה אמצאה.

מבלי להידרש בשלב וה האם בהידרשות לפטנט אחר של המשיבה אכן מדובר בראיה "פנימית" או "חיצונית", אציין שמאחר שמדובר בפטנט אחר של המשיבה חזקה כי ראיות אלה היו בפני הבוחן עת בחן את הבקשה בהתאם להוראות פרק ב' לחוק והוראות סימן א' לפרק ג' לחוק. משהובאה הבקשה במסגרת התנגדות בפני הרשם יש ליתן בפניו טעמיס מבוססים לקיומה של עילה בהתאם להוראות סעיף 31(1) לחוק לפיהן "קיום סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקיבול בקשת הפטנט": יש להביא בפניו דבר מה נוסף על זה שהיה בפני הבוחן או להצביע על טעמיס אחריס לסירוב הבקשה כגון סתירת החזקה האמורה או על ליקוי בבחינה. איני מוצא שבבקשה דנן הובאו בפני טעמיס מבוססיס שכאלה.

במצב הדברים והבהעדר תחילתן של ראיות מטעמי הצדדים, נראה כי יש להעדיף את דרך המלך לבירורה של התנגדות לפטנט. לאור טענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות בהתנגדות עולה כי יש מקום לבירור עובדתי.

בנוסף, בצד שיקולי יעילות אין לזנוח את כללי הגינות הדיון. המבקשת הודיעה שבמידה ופרשנותה תתקבל הרי שתמשוך התנגדותה למתן הפטנט. וגם זאת, סבורה שבמידה ופרשנותה תידחה הרי שיהיה בכך לתרום ליעילותו של הדיון. על הליך התנגדות להתנהל באופן הוגן (ר' למשל, התנגדות לבקשת פטנט מס' 149319 (בקשה לתיקון כתב טענות)

זה אסזד את דא 2000 נ' אם-סיטמס פלש דיסק פיונירס בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 09.01.2007)). לא ניתן לפסול את האפשרות שקביעות מקדמיות כגון

אלה המבוקשות כאן או אחרות יתנו לצד וכל צד יתרון דיוני אליו לא כיוון מתקין התקנות כאשר קבע את ההליכיים המורכבים מאליהס של התנגדות למתן פטנט.

במסגרת השיקולים של תרומה ליעילות הדיון יש להביא בחשבון, בין היתר, גם שיקוליס מערכתיים (ר' למשל, רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, תק-על 2) 860 (2002); בש"א (י-ם) 946/05 אורני נ' .5\/ 5705%8 [5100 מ6506/), תק-מח 6) 2146 (2006)). היעתרות לבקשה הנוכחית עלולה לפתוח סכר בקשות מסוג זה בכל

הליך התנגדות בו תעלה מחלוקת בעניין פרשנות התביעות ובכך לסרבל את כלל ההליכיים ולא יהא יותר מקום לטענת ייעול הדיון.

מכאן שאף אם ניתן היה להכריע בשאלת פרשנות התביעות כבר בשלב מוקדם זה של ההליך, הרי שאין במקרה זה בטעמים של יעילות הדיון להוות טעם מספיק לדון בבקשה דנן ועל צעד שכזה להינקט במקרה יוצא מסן הכלל בלבד בהסיתרונות הדיוניים ברורים, כגון במקרה בהס ברי ונייר שאין מקום לבירור עובדתי נוסף.

באופן מכלול השיקולים איני מוצא פגיעה בזכויותיה הדיוניות של המבקשת. למותר לציין שבמידה ו בסופה של ההתנגדות יתברר, בין היתר, כי יש לקבל את פרשנותה של המבקשת באשר לבקשת הפטנט, הרי שתוכל לבוא חשבון עם המבקשת במסגרת דרישה לתשלום הוצאות בהתאם.

בשולי הדברים אתייחס לדבריה של המבקשת לפיהס הכרעה מקדמית בפרשנות תביעות בקשת הפטנט מהווה פרקטיקה מקובלת בדין האמריקאי, שס ההלכה היא כי ניתן לקבוע

משפט ווטא לקביעת פרשנות הפטנט (הליך המכונה "4ח1ז1160 תסווזטת" בעקבות (1995) 967 36 .1 52 ,.16 45מ6והניד)15 ע\651016//\ .ע תהות4ה]/ וכן- .ץ ההּמזה ]א

(1996) 370 .1.5 517 ,.186 10511615 /ו050/16/). כפי שעומדת על כך המבקשת,

מטרתו של הליך זה בארה"ב לסייע לייעול ההליך השיפוטי. המשיבה התנגדה להשוואה בין הליך זה לבין ההליכים בפני רשם הפטנטיס בישראל.

איני מוצא לצרכי ההחלטה הנוכחית להידרש להשוואות שערכו הצדדים להליכי השימוע המקדמיים בארה"ב. הליכים אלה נוגעים להליכי הפרה המתנהלים בפני בתי המשפט ולא בפני משרד הפטנטיס שבארה"ב. ודוק, כפי שעמדה על כך מבקשת הפטנט, על פי הוראות פרק י"א לחוק, סמכות בענייני הפרת פטנט מסורה לבתי המשפט ובכלל והסעד לפי סעיף 187 לגבי הצהרה בדבר אי-הפרה אשר ייתכן ועומד ביסוד הבקשה דנן.

על כן, איני מוצא להידרש בשלב דיוני לשאלת פרשנות התביעות. הליך ההתנגדות ימשיך כסדרו. בתוך כך ובהתאם להחלטתי מיוס 24.7.2014 בעניין הארכת מועד הגשת הראיות, על המתנגדת להגיש ראיותיה בהליך ההתנגדות שבנדון עד ליוס 30.10.2014.

הוצאות בקשה זו יבואו בחשבון בעת פסיקת הוצאות בהליך ההתנגדות, ככל שתיעשה.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום ט"צ אלול תשע"ד 1 ספטמבר 2014

סימוכין: 2 "5"