התנגדות לבקשת פטנט 175860

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 175860 (בקשה למחיקת חלקים מראיות המתנגדת בת שובה)

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ע"י ב"כ: ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: ז דא ז זם דאז התצה

ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות'

בפניי בקשה למחיקת סעיפים 9, 10 ו-16 לחוות הדעת בתשובה של ם0:0116 [6החסו]/ .זסם (להלן: "המומחה מטעם המתנגדת") ונספח 24 לאותה חוות דעת מן הטעס שאינס ראיות ממין התשובה כמשמעותן בתקנה 62 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "התקנות"). לחלופין עותרת המבקשת כי אאפשר לה להגיש ראיות בתשובה לראיות אלה.

רקע

עניינה של בקשת הפטנט בפורמולציה למתן פומי של ריבורוקסבן. אין מחלוקת כי החומר הפעיל, ריבורוקסבן, היה ידוע במועד קובע וכי ההתוויה שלו לאותן מחלות הייתה ידועה והאמצאה הנתבעת עוסקת אופן ההכנה של הטבליה שתכליתו להתגבר על ההידרופוביות של החומר הפעיל ובכך להגביר את ספיגתו בגוף.

המתנגדת טענה במסגרת כתב טענותיה בהתנגדות כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית, כי התביעות אינן ברורות והינן חמדנית, כי תיאור האמצאה לקוי, כי האמצאה חסרת תועלת וכי המבקשת לא עמדה בחובות תוס הלב בהליך הבחינה.

במסגרת בקשת הפטנט ובכתב טענות המבקשת נטען כי שימוש בתהליך גרנולציה רטובה שיפר את הזמינות הביולוגית של החומר הפעיל ב-35% וזאת בהשוואה לדחיסה ישירה ללא

גרנולציה (סעיפים 15 - 17 לכתב טענות המבקשת ודוגמא 5 לבקשת הפטנט). עוד נטען כי גילוי זה הינו מפתיע ומבסס את ההתקדמות ההמצאתית שבאמצאה.

בחוות דעתו הראשונה טען המומחה מטעס המתנגדת כי שיטת הדחיסה הישירה לייצור טבליות אמנס פשוטה, אך בעל מקצוע לא היה משתמש בה עבור חומריס פעילים שאינס מסיסים. המומחה פירט כי מנסיונו בחברת הס1ה0תטס'] 6בתס6116//\ בין השנים 1981 ל-1995 כראש המחלקה של פיתוח טבליות, נעשה שימוש בגרנולציה רטובה באופן רוטיני לשיפור ספיגתס של חומריסם פעילים קשי תמס (סעיף 92 לחוות הדעת הראשונה). בסעיפיס 81 - 85 דן המומחה בדוגמא ל לבקשת הפטנט. לטענתו, באותם סעיפים, אין משמעות להשוואה שנערכה בדוגמא זו הן בשל האוכלוסיה הקטנה של בעלי חייס שלגביהן נערכה ההשוואה והן בשל השונות הגדולה של התוצאות. עוד מוסיף המומחה שם כי בעל מקצוע בתחוס לא היה בוחר כלל בגישה של דחיסה ישירה כנקודת פתיחה.

בקשת המחיקה

6. אסקור להלן את תוכן הסעיפיס בחוות הדעת בתשובה שמחיקתס מתבקשת כעת.

בסעיפים 9 ו-10 לחוות הדעת בתשובה חוזר המומחה מטעס המתנגדת על טענתו כי דחיסה ישירה אינה בחירה ראשונה לבעל המקצוע בתחוס ליצירת טבליה וזאת הן בשל בעיות מסיסות של החומר הפעיל והן בשל חוסר אחידות בפיוורו בטבליה. לטענתו, חששות אלה לגבי התהליך היו נפוציס במועד הקובע ואף נכתב עליהס בספרות. כראיה לכך מובא פרק

שכתב שו580₪78 בספרו של ה38ת1.1606 משנת 1989, נספח 24 לחוות הדעת בתשובה.

בסעיף 16 לחוות הדעת בתשובה טוען המומחה כי המומחה מטעם המבקשת טועה בחוות דעתו וכי דוגמא 5 לבקשת הפטנט אינה רלוונטית משוס שבעל מקצוע כלל לא היה מתחיל את תהליך הפיתוח בדחיסה ישירה.

מבקשת הפטנט טוענת כי הסעיפים הנוגעים לניסיונו של המומחה בחברת התרופות ת10ז8תטס' 76116016 היו צריכיס להיות מובאים כבר בראיות הראשיות ולא היה מקוס להמתין עס הבאתן לראיות בתשובה. גם נספח 24 שצורף לראיות בתשובה יכול היה להיות מובא בשלב הראיות הראשיות על מנת לאפשר למבקשת להתייחס אליו. עוד לטענתה, עמדת המומחה מטעס המתנגדת כי דוגמא 5 לבקשת הפטנט אינה רלוונטית הינה טענה חדשה ומפתיעה. המבקשת מדגישה כי דוגמא זו מבססת את טענתה כי יש באמצאה הנתבעת התקדמות המצאתית ועל כן קיימת חשיבות רבה לאפשר לה להתמודד בראיותיה עס טענה זו של המתנגדת.

.10

.1

.12

.3

4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדת סבורה כי אין בסעיפיס האמוריס דבר שצריך היה להפתיע את המבקשת ושלא נטען קודס לכן בכתבי הטענות והראיות מטעס המתנגדת. עוד טוענת המתנגדת כי ספרו של

ה18ז1.1606 הינו ידע מדעי בסיסי והמבקשת אף הסתמכה עליו בראיותיה.

הצדדיס אינס חלוקים על הדין בעניין וה. המסגרת החקיקתית להגשת ראיות בתשובה קבועה בתקנה 62 לתקנות אשר זו לשונה:

"המתנגד רשאי, תוך שלושה חדשים מיום שהוגשו הראיות מטעם המבקש כאמוד בתקנה 59(ב) או תקנה 61, להגיש לדשם דאיות בתשובה, המתייחסות לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי המבקש בראיותיו או שהתעודרו לראשונה באותן ראיות."

סבורה אני כי דין הבקשה להידחות. לאחר שעיינתי בכתב טענות המתנגדת ובחוות דעתו הראשונה של המומחה מטעמה, הגעתי למסקנה כי אין באמור בסעיפיס שמחיקתן מתבקשת דבר שאינו ממין התשובה ושלא הובא קודס לכן בראיות הראשיות של המתנגדת.

המומחה מטעס המתנגדת פירט את ניסיונו בחברת התרופות ואת נקודת המוצא לפיתוח שס כבר בסעיף 92 לחוות דעתו הראשונה. המומחה ביקר את דוגמא 5 לבקשת הפטנט כבר באותה חוות דעת ואף הסביר מדוע לא היה מקוס להשוואה שנערכה במסגרתה. בחוות הדעת השנייה המשיך המומחה לסבור כי הדוגמא אינה רלוונטית אף לאחר שקרא את חוות הדעת של פרופ' רובינשטיין מטעס המבקשת וזאת מן הסיבות שפורטו הן בחוות הדעת הראשונה והן בזו שנייה. סיבות אלה נעוצות בכך שלטעמו של מומחה המתנגדת, בעל מקצוע בתחוס לא היה מתחיל את מסע הפיתוח של טבליה בדחיסה ישירה. טענה זו כי שיטת הדחיסה הישירה לא הייתה נשקלת בידי בעל המקצוע בתחוס והוא היה ניגש ישירות לגרנולציה רטובה שזורה הן בכתב הטענות והן בשתי חוות דעת המומחה והינה הבסיס המדעי לטענה המשפטית של המתנגדת כי אין באמצאה התקדמות המצאתית. על כן לא היה באמור בסעיפיס שמחיקתס מתבקשת דבר שהיה בו כדי להפתיע את המבקשת.

אשר לנספח 24 שצורף לחוות הדעת, מקובלת עליי טענת המתנגדת כי עסקינן בספר בסיסי בתחוס הרוקחות. פרופ' רובינשטיין מטעס המבקשת התייחס אליו כך בסעיף 21 לחוות דעתו:

"על פי הידע הכללי הקודם בתחום שימוש בגדנולציה דטובה עשוי להביא לשיפור בקצב השחדור של החומד הפעיל בטבליה, אך עשוי להביא לעיכוב

בקצב השחרוד. ר' למשל את ההתייחסות בספדו ה -100%5א6ו הבאים:

1. הפדק שכתב חוז[06ח₪0 [8] בספרו של חהסחזזסק6ו.]1, שס בעמי

."..0

5. בנסיבות אלה ומשקבע המומחה מטעס המבקשת כי מדובר בספר שהינו 00%פ]א16, דהיינו ספר מדעי בסיסי בתחום, אין מניעה להביאו אף בשלב מאוחר יותר של ההליך ואף במסגרת ראיות המתנגדת בתשובה (ראה החלטת רשס הפטנטים בהתנגדות לבקשות פטנט 131392, 0, 166189, 135898 בעניין אוניפארם בע"מ נ' .6-0 1366631 5111141186 (פורסמה באתר רשות הפטנטים ביוס 13.10.2007). במיוחד נכוניס הדבריס כאשר המבקשת עצמה התייחסה לקטעיס נבחרים באותו ספר. יתרה מכך, טוב עשתה המתנגדת בכך שהתייחסה לספר וה במסגרת הראיות בתשובה ולא עימתה את המומחה מטעס המבקשת עס פרקים אחריס בספר בחקירה נגדית מבלי ליתן לו האדמנות להתכונן לכך.

6. סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בגין בקשה זו בסך כולל של 0 ש"ח.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס כ"ו אדר א' תשע"ט 4 מרצ 2019

סימוכין: 0 5