החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 17341 (בקשה למחיקת חלק מראיות המבקשת)

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: זה ד את הזע ג א שפד

פיז ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו

ה ח ל ט ה

1. בקשת הפטנט 173441 מושא ההתנגדות הוגשה על ידי חברת .116 ,4/1855 א 1. בקשת הפטנט מהווה שלב לאומי של בקשה בינלאומית שמספרה 26:1/115/2004/024345 מיוס

4,. בקשת הפטנט תובעת דין קדימה מבקשה אמריקאית 11510/635221 מיוס 3. בקשת הפטנט נכנסה לשלב הלאומי בישראל ביוס 30.1.2006. בקשת הפטנט נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 30.4.2013. הבעלות בבקשת הפטנט הועברה ביוס

5 לתברת כ ,. 60 ..ז ד ]ו דע ג אנדס (להלן: "המבקשת".

2. עניינה של בקשת הפטנט הינו "תכשיר הורקה לשחרור ארוך של אריפיפרזול ושימוש בתערובת של אריפיפרזול במכשיר הזרקה". ביתר פירוט בקשת הפטנט עוסקת בשימוש בתכשיר הזרקה המורכב מתרחיף של אמצעי הזרקה מימי הכולל חומר מעודד צמיגות ולפחות [וח/קות 10 של אריפיפרזול. תכשיר ההזרקה אינו מכיל מטריצות של שחרור מושהה אשר מורכבות בדרך כלל מפולימרים. בקשת הפטנט כוללת 35 תביעות התובעות את סוגי אמצעי ההזרקה ואת החומר מעודד צמיגות המרכיביס ביחד עם אריפיפרזול את התרחיף.

3 חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "המתנגדת") הגישה הודעת התנגדות לבקשת הפטנט ביוס 30.7.2013.

4. המבקשת תיקנה את פירוט הבקשה לפטנט במהלך ההתנגדות בשנת 2014. בתוס הליכי התיקון הגישו הצדדים את כתבי טענותיהס בהליך. המתנגדת הגישה את ראיותיה ולאחריה הגישה המבקשת את ראיותיה.

5 ביוס 31.8.2016 הגישה המתנגדת את הבקשה שבפני (להלן: "בקשת המחיקה") למחיקת נספחים 11 ו- 17 וסעיפיס 62, 69 ו- 107-105 לחוות דעתו של 815 [8סצ1 .זכ (להלן: "חוות

דעת ד"ר דיוויס"). ביוס 30.9.2016 הגישה המבקשת את תגובתה לבקשת המחיקה, וביוס 6 הגישה המתנגדת את תשובתה לאותה תגובה.

6. נספת 11 המצורף לחוות דעת ד"ר דיוויס כולל העתק של תצהיר (ם06618178000) של תע .זסם וט הנושא את חתימת ד"ר טורנקליף בתאריך 27.2.2012 (להלן: "תצהיר טורנקליף"). התצהיר הוגש במסגרת בחינת בקשת הפטנט המקבילה בארצות הברית, 15 7 ועוסק בשאלת ההתקדמות ההמצאתית של בקשת הפטנט המקבילה. נספת 11

כולל בנוסף את ה- ‏ ש16016 עשס|ס6ההוהאק מתוך ה-[8טסעקק8 01 08515 ץהותותט5 של אריפיפראזול, מסמך שהוגש במסגרת הליכי הרישוי של התכשיר על ידי מי שקדמה למבקשת בוכות בעלות. סעיף 62 לחוות הדעת של ד"ר דיוויס מתייחס, בין היתר, למסמך אחרון זה.

7 נספת 17 הינו העתק של תצהיר (ת06618180) של 2816 .5 ת6ת5160 .זכ הנושא את חתימת ד"ר וייל בתאריך 13.10.2006 (להלן: "תצהיר זייל"). גם תצהיר ניתן במסגרת הליך הבחינה של בקשת הפטנט המקבילה בארצות הברית ונועד להוכיח כי תוצאות הניסויים שנעשו בפורמולציה מושא בקשת הפטנט היו מפתיעות. סעיף 69 לחוות הדעת מתייחס לאותו תצהיר על דרך ההפנייה. סעיפיס 105 - 107 הינס התייחסות לתוכן התצהיר של ד"ר צייל.

8 הן התצהיר בנספח 11 והן התצהיר בנספח 17 ניתנו בהתאם להוראות תקנות הפטנטים

בארצות הברית, 1.132 ...6 37, שלשונה כדלקמן:

5 ה0זו חח ז0א66יז זס וז זחסוסק 0 יזס מסזום6ו!קקםט חם ]0 הזזם!6 עחם מסת/ד" המ0ז6[661יז 1116 6פ'ז6טסיח 0ו 60ו1וחוז5 610666 עחם ,0 60ו66[פס זס 66160[סיז חם ]0 קסטו על 6 ז5ווחז יזס] 060וטסיזק 010156 01 20515 חס מ10ו66[ס יזס

." 5006010 15 'ז6מוז מסויז66]0 'זס וס

9. בתגובתה לבקשת המחיקה הסכימה המבקשת לבקשת המתנגדת למחיקת תצהיר טורנקליף

במקביל להותרת ה- 16016 ע6010₪הוההחכק הנכלל בנספת 11 כאמור. לאור הסכמה זו, אני מורה על מחיקתו של תצהיר טורנקליף מנספח 11. מאחר וסעיף 62 לחוות הדעת אינו מפנה

לתצהיר ד"ר טורנקליף אלא רק ל--ש6016 ע60106ההותהחכ והמתנגדת מסכימה כי יוותר נספח, אני מורה על השארת הסעיף כחלק מחוות הדעת.

0. לפיכך נותר לדון בקבילותו של נספח 17 לחוות הדעת ובסעיפים בחוות הדעת המתייחסים אליו.

טענות המתנגדת

1. המתנגדת טוענת כי תצהיר ד"ר ייל אינו מהווה ראיה רלוונטית להליך. המתנגדת טוענת כי תצהיר זה הובא רק לצורך האמירה כי ד"ר דוויס מסכים לנטען בו, אמירה שיכל ד"ר דוויס לטעון בלי הצורך בהפניה לתצהיר. בנוסף, המתנגדת טוענת כי עמדתו של אדס שאינו מעיד בהליך אינה רלוונטית לדיון בהליך.

2. המתנגדת טוענת כי התצהיר אינו ראיה קבילה בהליך כיוון שהוא מהווה עדות מפי השמועה, לאחר שאין ביכולתו של המצהיר להעיד מכלי ראשון על המידע והאמירות המצויות בו, וגס אין ביכולתו לאמת את האותנטיות של המסמך עצמו.

3. בנוסף, המתנגדת טוענת כי התצהיר של ד"ר ייל אינו קביל מאחר ואינו עומד בדרישות הדי הישראלי בנוגע לאופן הגשת תצהיר.

טענות המבקשת

4. המבקשת טוענת כי הסתמכות ד"ר דיוויס על התצהיר של ד"ר צייל, אינה מהווה עדות מפני השמועה מאחר ומדובר בחוות דעת של מומחה ולא בתצהיר הניתן על ידי עד עובדתי. כך לטענתה רשאי מומחה הבא לתת חוות דעת להסתמך על מסמכיסם ולחוות את דעתו בקשר לאמור בהס מבלי שאלו יהיו ידועיס לו באופן אישי או שאלו נאספו על ידו באופן אישי.

5. המבקשת טוענת כי התצהיר מהווה חוות דעת שניתנה על ידי המצהיר כחלק מתיק הבחינה של הפטנט האמריקאי המקביל, והוא פתוח לעיון הציבור. ועל כן הוא מהווה חומר מקצועי אשר ניתן לסמוך עליו בחוות דעת שניתנת על ידי מומחה.

6. הכלל הפוסל "עדות מפי השמועה" אומץ בפסיקה הישראלית מימים ימימה (ראה ע"א 48/49 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' סלטי, פ"ד ג(1) 61; ע"פ 64/55 היועץ המשפטי נ' וולפובי\, פ"ד ט(1) 786 ;ד"נ 23/85 מדינת ישראל נ' טובול, פ"ד מב(4) 309).

בבסיס כלל זה העדר יכולתו של העד להעיד על אמיתות הדבריס ומכאן גס העדר יכולתו של הצד שכנגד לחקור בחקירה נגדית על אמיתות התוכן. הדבריס פורטו בהרחבה בספרו של י. קדמי "על הראיות", (מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע - 2009), בעמ' 552 - 553 (להלן: "קדמי").

הדבריס אמוריס גס על מסמך שערך אדס ואשר אינו מובא להעיד על אותו מסמך:

"דו"ח שעודך אדם - והוא הדין בהצהרה או בהודעה הנמסרדת עכ-ידו - המוגש כדראיה מבלי להעיד את עודרכו מהווה, כשלעצמו, "עדות מפי השמועה" ; שהגשתו כראיה כמוה כהשמעת עד המעיד על תוכנו," (עמ' 556)

מן האמור עולה כי התצהיר שבנספח 17 אינו יכול להתקבל כראיה לאמיתות תוכנו. אין מדובר בפרסוס קודס החיצוני לבקשת הפטנט, אלא למסמך שהוגש במסגרת הליך בחינת הבקשה לפטנט על ידי אדס שהיה מועסק על ידי המבקשת או מי שקדמה לה בזכות בעלות.

ברי כי אס היה מובא ד"ר ייל להיחקר על התצהיר, ניתן היה לקבלו כראיה לאמיתות תוכנו, לאחר אותה חקירה ובכפוף אליה. משלא הוגש התצהיר אשר אינו מהווה עוד ראיה לאמיתות תוכנו.

בסעיפים 105 - 107 לחוות דעתו, נתבקש ד"ר דיוויס להתייחס לאמור באותו תצהיר. התייחסותו של ד"ר דיוויס לאמור בתצהיר אינה בגדר עדות שמועה והתייחסותו הינה לאמירות הכלליות שבתצהיר באשר למצב הידיעות בתחוס הרלוונטי במועד הקובע.

המתנגדת טוענת כי יש להוכיח את העובדות שבבסיס חוות הדעת. הדין בעניין אה עס המתנגדת:

"הכלל הוא, כי התשתית העובדתית - קרי: נתוני הרקע - לחוות דעת מומחה "יש להוכיח בדרך הקבועה בחוק ולא על-ידי עדות שמיעה"; ובמקום שזו שנויה במחלוקת ואינה מוכחת בעדות קבילה, נשמט הבסיס מתחת לחוות הדעת. זאת, כמובן, במידה שחוות הדעת מושתתת על הדקע העובדתי ונעוצה בו; ועניין זה נתון לשיקול דעתו של בית-המשפט." (עמ' 606)

4. אמנס על המומחה למסור מהן העובדות עליהס מבוססת מסקנתו ועובדות אלה יש להוכיח ואולס, אין בסעיפים 105 - 107 התייחסות לעובדות כלשהן אלא מסקנה בלבד. המתנגדת תוכל לחקור את המומחה בשאלה על מה נסמכת אותה מסקנה וככל שלא יהיו בידיו תשובות מספקות כן יפחת המשקל שניתן ליתן לדבריו לצורך קביעת הממצאיס בהליך. ברי כי אס מסקנתו מבוססת כל כולה רק על האמור באותו תצהיר אשר כאמור לא ניתן לקבלו כראיה לאמיתות תוכנו, גס המסקנות שהתבססו על אותו תצהיר לא יוכלו לעמוד.

5. מכאן שאיני מוצאת בשלב זה למחוק את האמור בסעיפים 105 - 107 לחוות הדעת והמתנגדת תהא רשאית לחקור את המומחה על הנתוניס המשמשים בסיס למסקנתו. יודגש כי נספח 17, אשר נותר בשלב זה כחלק מן התיק כמסמך שהוצג למומחה אינו מהווה ראיה לאמיתות תוכנו ואין המבקשת תהיה רשאית להוכיח באמצעותו את הליך הפיתוח של הפורמולציה או את ההפתעה שבה נתקבלו נתוני השחרור של הפורמולציה.

סוף דבר

6. לאור הסכמת הצדדים נמחק מחוות הדעת תצהירו של ד"ר טורנקליף המצורף כחלק מנספפתח 1 לחוות דעתו של ד"ר דיוויס. לא יימחקו סעיפים 62, 69, 105 - 107 ונספח 17 לחוות הדעת, בכפוף לאמור בסעיף 25 להחלטתי.

7. לאור התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות. תשומת לב המתנגדת להחלטתי מיוס 6 בעניין המועד להגשת ראיות המתנגדת בתשובה.

ז'קלין ברכה

סגנית רשם הפטנטים ניתן בירושליס ביוס כג' חשוון תשע"ז 4 נובמבר 2016