מתנגדת
- שם: התעשייה האווירית לישראל בע"מ
- בא כח: ריינהולד כהן ושות'
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
התנגדות לבקשת פטנט 165705 (בקשה לפסיקת הוצאות)
המתנגדת : התעשייה האווירית לישראל בע"מ באמצעות ב"כ ריינהולד כהן ושות'
המבקשת: רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ
באמצעות לוצאטו את לוצאטו, עו"פ
ה ח ל ט ה
1. בפני בקשת המתנגדת לפסיקת הוצאותיה בהליך שבכותרת בסך כולל של 82,203.58 ₪ ובתוספת הוצאות לדוגמא.
2. הודעת ההתנגדות הוגשה ביוס 3.10.2010. המבקשת עתרה לדחיית ההתנגדות על הסף בשל כך שלא הומצאה לה הודעת ההתנגדות בתוך שלושת החודשים הנקובים בסעיף 30 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"). בקשה זו נדחתה על ידי כב' סגן הרשם (כתוארו אז) ונפסקו הוצאות לטובת המתנגדת. על החלטת כב' סגן הרשם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחתה ונפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה. המבקשת הגישה על החלטה זו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נמחקה לבקשתה, לאחר שזנחה את בקשת הפטנט.
3 המתנגדת הגישה כתב טענותיה בהליך ביוס 2.1.2011. המבקשת הודיעה כי היא ויתרה את בקשת הפטנט ביוס בו הייתה עליה להגיש את כתב טענותיה בתשובה. בעקבות הודעת המבקשת הסתיים הליך ההתנגדות.
4. המתנגדת הגישה בתמיכה לבקשתה לפסיקת הוצאות את תצהירו של עו"ד אהוד האוזמן, אליו צורפו חשבונות ששילמה המתנגדת לבא-כוחה על סך 48,919 ₪. כן צירפה המתנגדת פירוט שעות שהשקיעו עובדי המתנגדת לצורך ניהול ההליך, בגין היא מבקשת כי יפסקו לה הוצאות לפי תעריך שעת מל"מ בתוספת 9.8% רווח, בסך של 29,780.67 ₪. פירוט השעות נתחס על ידי ראש מינהל הכספים במתנגדת. עוד נטען להוצאות בגין השעות שהשקיע מר באוס מטעמה המתנגדת, בסך של 3,503.6 ₪.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
המבקשת מתנגדת לבקשה לפסיקת הוצאות וטוענת כי הסכום שנתבקש אינו סביר בנסיבות העניין, שכן בהליך הוגש כתב טענות המתנגדת בלבד. המבקשת טוענת כי בגין הבקשה לדחיית ההתנגדות על הסף ובקשות הערעור שהוגשו נפסקו הוצאות נפרדות ואין לפסוק בגינן הוצאות נוספות במסגרת החלטה זו. כן טוענת המבקשת כי שיפוי המתנגדת בגין עבודתה השוטפת של עובדי המתנגדת אינו ראוי וחורג מסמכות הרשם לפסוק "הוצאות סבירות" כפי שנקבע בסעיף 162(ב) לחוק. לעניין וה מפנה המתנגדת להחלטת של כב' הרשם מיכאל אופיר
בעניין בקשת פטנט מס" 62750 6012081108 [6:161163 1.3465 621081 נ' חברת תרכובות ברום בע"מ, לא פורסמה (1989) (להלן: "עניי[ 1.865 21081)".
בתשובתה לתגובת המבקשת טוענת המתנגדת כי במקום הסתייעות במומחה חיצוני, הסתייעה בעובדיה ובכך אף הקטינה בכך את הוצאותיה. עוד טוענת המתנגדת כי פנתה למבקשת טרם הגישה התנגדותה כדי לחסוך את הוצאות ההליך.
כבר נקבע בשורה של החלטות כי צד שחזר בו מהליך, רואים אותו כמי שהפסיד בדינו (ראה, לדוגמא, בקשה לביטול מדגש רשם 46444 (בקשה לפסיקת הוצאות) עמר בע "מ נ' קיי. איי. פלסטיק בע"מ, פורסמה באתר רשות הפטנטים (2010)). כן נקבע כי בעל הדין שזכה וכי לשיפוי בגין ההוצאות הריאליות שהוציא לניהול ההליך, בתנאי שהן סבירות ומידתיות (בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא - משרד התמ"ת, דינים עליון 2005 (42) 457).
למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי יש לפסוק למתנגדת את הוצאותיה בגין הגשת כתב הטענות בהליך. המחלוקת נעוצה בשאלה האם יש להתחשב בשעות העבודה של עובדי המתנגדת בהכנת כתב הטענות והאם יש מקום לפסוק הוצאות בגין ההליכים שהתנהלו בשלוש ערכאות שונות לעניין הבקשה לדחיית ההתנגדות על הסף. אשיב לשאלות אלה כסדרן.
בהחלטת הרשם בעניין 1.8865 27081) נתבקש כב' הרשם לפסוק הוצאות בגין שעות העבודה של עובדי המתנגדת שביצעו ניסויים ובדיקות מעבדה. באותו עניין לא הובא פירוט מי ביצע את העבודה, האם כולל תשלום מיוחד עבורה, והאם עיקר העבודה בוצעה על ידי המומחה החיצוני שנשכר לצורך ההליך או על ידי העובדים. לבסוף פסק כב' הרשם הוצאות לעניין זה "כמעין פשרה". המתנגדת טוענת כי במקום לשכור מומחה חיצוני לצורך הכנת כתב הטענות, השתמשה בעובדיה. לא יכולה להיות מחלוקת כי אם הייתה שוכרת את שירותיו של מומחה לצורך ביצוע חיפוש הידע הקיים וניתוח התוצאות הייתה וכאית לתשלום בגין כך. לנוכח האמור איני רואה כיצד פסיקת הוצאות בגין רכיב זה במקרה שבפניי חורגת מסמכותו של הרשם לפי סעיף 162(ב) לחוק, שהרי התנאי היחיד הקבוע בחוק הינו כי ההוצאות הן סבירות.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
המתנגדת לא הגישה תצהיר מפורט לעניין ואולם עולה מן החשבוניות כי ד"ר שמעוני ומר באוס היו מעורבים מטעמה בהליך וסיכומי השעות שהשקיעו צורף כנספח לתצהירו של עו"ד האוזמן. צירוף הרווחים לשכר לשעת העבודה נראה לי חריג שהרי אין המטרה אלא להשוות בגובה הוצאות שהוצאו בפועל. לנוכח האמור מצאתי לפסוק ברכיב זה על דרך האומדנה סך של 0 .
במסגרת ההליכים שהתקיימו בשלוש הערכאות בבקשה לדחיית ההתנגדות על הסף, נפסקו למתנגדת הוצאות בסך 3,500 ₪ בגין הבקשה בערכאה הראשונה. בערכאה השנייה התייחס בית המשפט המחוזי לעניין זה וקבע כי משלא נתבקשה תגובת המתנגדת לבקשה, פוסק הוא הוצאות לטובת אוצר המדינה בלבד. בערכאה השלישית שוב לא נדרשה המתנגדת להגיב, אך אין התייחסות לעניין הוצאות המתנגדת בהליך. מקובלת עליי טענת המבקשת כי אין לרשם סמכות לפסוק הוצאות בהליך שלא נשמע בפניו, ולא צוין אחרת בהחלטה באותו הליך. לנוכח האמור, אין לפסוק למתנגדת הוצאות בגין הבקשה לדחיית ההתנגדות על הסף. לפיכך יש לנכות מן החשבונות שהוגשו הוצאות אלה, ובהעדר פירוט בחשבונות, ייעשה הניכוי על דרך האומדנה.
בפסיקת ההוצאות נלקחה בחשבון פנייתה של המתנגדת למבקשת טרם הוגשה הודעת ההתנגדות, פניה שיש לברך עליה.
ביסס לב לכל השיקולים לעיל, אני פוסקת למתנגדת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 60,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד תשלומו בפועל.
ז'קלין ברכה
סיגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס | כ"ב תמוז תשע"ב
2 יולי 2012