החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט מס' 172563 (בקשת המתנגדת להגשת ראיות נוספות)

המתנגדת: חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: אס 86 קת ג 5 אאא ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשתה של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, המתנגדת בהליך העיקרי (להלן: "המתנגדת") להגשת ראיות נוספות מטעמה. ברקע בקשתה זו של המתנגדת, מס' בקשות והחלטות אשר הוגשו וניתנו בתיק זה, ונוגעות להגשת ראיות נוספות מטעמי הצדדים. לשם הבהירות, אסקור להלן בקצרה את השתלשלות העניינים הרלוונטית בתיק.

2. ביוס 14.4.2010 הוגשו ראיות המתנגדת. ביוס 14.10.2010 ולאור החלטתו של סגן הרשם (כתוארו אז) המתירה הגשתן של ראיות נוספות, הגישה המתנגדת גם את תצהירו ד"ר צ'ייל. בתצהירו זה, טען ד"ר צ'ייל כי קיימת רק צורה אחת של מלח פוספט של החומר סיטגליפטין.

3 ביוס 1.6.2011 הגישה המבקשת בהליך העיקרי (להלן: "המבקשת") את ראיותיה הראשיות ובהן תצהירו של פרופ' אטווד. בהתאם לתצהירו זה, ומענה לניסויים שערך ד"ר צ'ייל לעניין יצירת מלח פוספט של סיטגליפטין מצורה שונה, ערך פרופ' אטווד מספר ניסויים משל עצמו. בתצהירו, טען פרופ' אטווד כי לא קיים קושי לקבל צורות נוספות של מלח פוספט של סיטגליפטין, אגולת מלח פוספט דו-מימני.

4. ביוס 8.3.2012 במסגרת ראיותיה בתשובה, הגישה המתנגדת תצהיר נוסף של ד"ר צ'ייל, שם תקף ד"ר צ'ייל את הניסויים אשר ערך פרופ' אטווד. בין היתר, טען ד"ר צ'ייל כי על פרופ' אטווד היה לשטוף ולסנן את המוצקים שקיבל ולא לאדות את הממס שנותר במשך הלילה תחת ואקוס כפי שפעל במסגרת ניסויו.

לנוכח האמור, הגישה המבקשת בקשה להגשת ראיות נוספות. הגשתן של ראיות אלו אושרה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיוס 6.12.2012. ראיות נוספות אלה הינן תצהיר של פרופ' אטווד המעיד על ניסוי שערך לדבריו במטרה להשיב לטענה אותה העלה ד"ר צ'ייל, מצהירהּ של המתנגדת, בראיותיה בתשובה, כי היה על פרופ' אטווד לשטוף ולסנן את המוצקים שקיבל.

לנוכח אישור הגשתן של ראיות נוספות אלו מטעמי המבקשת, הגישה המתנגדת בקשה להגשת ראיות נוספות מטעמה, ובהן תשובתה לאותן הראיות. בקשתה זו להגשת ראיות נוספות מטעמה אושרה במסגרת החלטתי מיוס 24.12.2012, אך נדחתה בערעור על החלטתי זו, שנדון בפני כב' השופט גינת מבית המשפט המחוזי מיוס 6.1.2013. בהחלטתו זו, קבע כב' השופט גינת כי החלטתו שלא לקבל את בקשת המתנגדת להגשת ראיות נוספות מטעמה, התקבלה בשל העדר תשתית עובדתית ראויה הנוגעת לטיבה של הראיה הנוספת אותן מבקשת המתנגדת להגיש.

בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיוס 6.1.2013, הגישה המתנגדת את בקשתה להגשת ראיות מטעמה, היא הבקשה דנן. בשונה מבקשתה הקודמת, נתמכת בקשתה זו בתצהיר. בהמשך צורפה גם הראיה הנוספת במעטפה סגורה.

עיקר טענות המתנגדת

טוענת המתנגדת, כי הניסויים המתוארים בתצהירו הנוכחי של ד"ר צ'ייל אותם היא מבקשת להגיש, נוגעים באופן ישיר ללב המחלוקת בין הצדדים. כמו כן, טוענת היא שהרשות להגשת תצהיר הנדונה בשלב מוקדם ככל הניתן; כי למרא לא ייגרם עוול מהגשתו שכן תוכל להעמידו במבחן החקירה הנגדית; וכי הניסויים המתוארים בתצהיר לא היו בידיה של המתנגדת בעת הגשת ראיותיה בתשובה.

עיקר טענות המבקשת

עיקר טענות המבקשת הן כדלהלן: כי המתנגדת מעלה בבקשה זו טענות חדשות שיש בהן משום הרחבת חזית אסורה, אשר תגרום לשיבוש ההליך; כי על ראיה נוספת להיות טכנית, פשוטה ובהיקף מצומצם עוד שהראיות אותן מבקשת המתנגדת להוסיף הן בהיקף עצום; ולבסוף כי המתנגדת אינה רשאית לפצל ראיותיה והיה עליה להגיש ראיות אלו במסגרת ראיותיה הראשיות.

בהתאם לתקנה 63 לתקנות הפטנטים (נוחלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), תשכ"תח- בסמכות הרשות לאשר הגשתן של ראיות נוספות. בענייננו, המדובר הוא בתצהיר ובו

ניסויים נוספים שערכה המתנגדת במטרה להשיב לניסוי מספר ניסויים ערך פרופ' אטווד, ואשר הוגש במסגרת ראיותיה הנוספות של המבקשת מיוס 6.12.2012 (להלן: "הניסוי החדש").

במסגרת הניסוי החדש אותו ערכה המתנגדת, חזרה זו על הניסוי החדש של פרופ' אטווד. בתחילה, באופן הכולל את פרוצדורת הסינון והשטיפה בממס השטיפה איוופרופנול, אז קיבלה תוצר והה לזה שהוצג ע"י פרופ' אטווד. לאחר מכן, ביצעה הניסוי שוב, אך הפעמים השתמשה המתנגדת בכמויות גדולות יותר של ממס. לעומת פרופ' אטווד, טוענת המתנגדת כי לאחר שלב הסינון והשטיפה האמור, התקבל תוצר שונה שכן השטיפות הנוספות, סילקו מהתוצר כמות משמעותית של בסיס חופשי של סיטגליפטין, תוצרי לוואי ו/או אי-נקיון. מכאן, מסיקה המתנגדת כי אופן ביצועו של הניסוי החדש של פרופ' אטווד היה מטעה ומוביל למסקנות שגויות.

משעה שנקבע כי הניסוי החדש אותו ערך פרופ' אטווד הינו רלוונטי למחלוקת בין הצדדים בהליך העיקרי, דומני שלא יכול להיות חולק כי אף הניסוי אותו מבקשת המתנגדת להגיש עתה, המשחזר את הניסוי הקודם תוך שינוי שלב השטיפה רלוונטי אף הוא.

עס זאת, אף אס הרלוונטיות של הראיה הינה שיקול עיקרי בהחלטה האס לאפשר הגשתה כראיה נוספת, יש לשקול שיקולים נוספים לעניין גה ובהס בין היתר, אופי הראיה הנוספת, השלב אליו הגיע המשפט והאם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר או יכול היה להגיש בשלב מוקדם יותר (ראה למשל: ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מו(1) 661, 665 (פורסם בנבו, 2.3.1993), רע"א (י-ם) 44549-02-11 ד"ר מאיר נסינג נ' דניאל עג'מי, פס' 9 (פורסם בנבו, 17.3.2011).

המתנגדת מציינת, כי הראיה הנוספת בה עסיקנן מהווה מענה לאופן המטעה בו ערך פרופ' אטווד את הניסוי החדש. לשיטתה, אין דרך אפקטיבית להשיב לניסוי החדש הכולל שלב של סינון ושטיפה, מבלי לערוך ניסויים, אשר יראו כי שלב זה בוצע באופן מטעה ולפיכך מוביל למסקנות מוטעות. סבורתני כי בנסיבות העניין, ובפרט לאור הגשתן של הראיות הנוספות מטעמי המבקשת, יש בראיה המבוקשת להגשה בכדי לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת.

באשר למועד המאוחר לכאורה בו הוגשה בקשתה זו של המתנגדת, יש לזכור כי המדובר הוא בניסוי הבא להשיב על ניסוי אותו ערכה המבקשת לאחר סיוס סבב הגשת הראיות הראשיות מטעמי הצדדים. לפיכך, אין לקבל את טענת המבקשת לפיה ניתן היה לצפות מהמתנגדת לערוך הניסוי ולהגיש בשלב מוקדם יותר. כמו כן, החלטתו של כב' ביהמ"ש מיום 6.1.2013 הותירה למתנגדת פתח להגשת בקשה להוספת ראיות מטעמה, במידה שזאת תבסס תשתית עובדתית ראויה. תשתית זו מצאה ביטויה בתצהיר בתמיכה לבקשה. לפיכך, אינני סבורה

שבקשתה דנן של המתנגדת, יכולה היתה להיות מוגשת קודם לכן. כמו כן, אינני סבורה כי יש בהגשתה של הבקשה דנן ביוס 24.1.2013 משום שיהוי לא סביר.

אינני מקבלת אף את טענתה של המבקשת כי הראיות אותן מבקשת המתנגדת להגיש חריגות בהיקפן. הראיות אותן מבקשת המתנגדת להגיש כוללות שני ניסויים בלבד. הראשון שוב חוזר על הניסוי החדש של פרופ' אטווד ומטרתו לשחזר את תוצאות אותו הניסוי במטרה לוודא כי הניסוי התבצע כנדרש. הניסוי הנוסף, אותו ביצעה המתנגדת, כולל מספר שלבים. השלב האחרון, שעניינו שטיפת התוצרים בממס ובמים, בוצע מספר פעמים. לטעמי, אין בריבוי השלבים שבניסוי בכדי להעיד על היקף הראיה.

מבקשת הפטנט טוענת כי ד"ר צ'ייל השתמש באנליזות מורכבות ביותר, שלא נעשה בהן שימוש עד כה במסגרת ההליך. עוד טוענת מבקשת הפטנט כי לא ניתנה לה הזדמנות באף שלב של ההליך להתייחס לטכניקות האנליטיות בהן משתמשת המתנגדת למעשה.

המענה של המתנגדת לעניין זה הינו כי הטכניקות העיקריות שבהן נעשה שימוש הינן טכניקות מקובלות (822א ואנליזות יסודות) ושני הצדדים נקטו בהן לאורך ההליך. אשר לטכניקות הנוספות, טוענת המתנגדת כי אלה סייעו בלבד למסקנותיו של ד"ר צ'ייל, אך הוא לא הסתמך עליהן (ראה סעיף 25 לתצהיר התשובה של ד"ר צ'ייל מיוס 19.2.2013). כפי שמפרט ד"ר צ'ייל בסעיף 21 לתצהיר, תוצאות האנליזה באחת מן הטכניקות הנוספות ( .6 3אא) תואמות את תוצאות אנליזות היסודות (בגבולות הטעות הסטטיסטית). מקובלת עליי עמדת המתנגדת לעניין זה ואף לא מצאתי סימוכין לטענה כי בראיה הנוספת לא ניתן להשתמש בטכניקות אנליזה אחרות.

בפי המבקשת טענה נוספת והיא כי טענת המתנגדת כי החומר שנתקבל בניסוייו של ד"ר צ'ייל הינו למעשה [584ע60-67. טענה זו מופיעה בפסקה 24 לתצהיר התשובה של ד"צ'ייל. נוכח העובדה שהמתנגדת מוכנה למחיקתו של הסעיף מן התצהיר כך שלא יהווה חלק מן הראיות בהליך איני נדרשת לדון בטענה זו במסגרת החלטה זו.

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. אני מתירה את הגשת התצהיר הנוסף של ד"ר צ'ייל. סעיף 24 לתצהיר הנוסף לא יהווה חלק מן הראיות בהליך.

ב הצדדים יגישו מועדים מתואמים לחמישה ימי דיונים בחודשים נובמבר 2013 - ינואר הימים הדיונים יהיו רצופים, ככל הניתן.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אציין כי משנפתח השער להגשת ראיות נוספות בהליך זה, המשמשות כל אחת בתורה תשובה לראיה שהוגשה בשלב הקודם, סלולה הדרך להימשכות הדיון מעל ומעבר לצורך. הימשכות זו, אשר אף אס לעתיס משרתת את האינטרסיס של צד זה או אחר להליך, אינה תורמת מאומה לאינטרס הוודאות של הציבור.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | 19 :וני 2013 י"א תמוז תשע"ג

סימוכין: 5 "2