התנגדות לבקשת פטנט מס' 129724

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 129724 (בקשה להורות על קיום החלטה לעניין הוצאות)

מבקשת הפטנט: [OCR DATA] ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'

המתנגדת למתן פטנט:

מעבדות רפא בע"מ ע"י ב"כ פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'

החלטה

1. לפני בקשתה של מבקשת הפטנט (להלן: "המבקשת") מיוס 3.10.2010 להורות למתנגדת (להלן: "המשיבה") לקיים את החלטתו של כב' סגן רשם הפטנטים (כתוארו אז) מיוס 8 בעניין בקשה לחיקור דין בערכאה ורה. למעשה, מתייחסת הבקשה לחלק ההחלטה המתייחס לשאלת הנשיאה בהוצאות קיומו של חיקור הדין. בהחלטתי זו אתייחס אך ורק להיבט זה של ההחלטה ולא לכל היבט אחר.

2. בסעיף 20 להחלטתו, קבע כב' סגן הרשם, כדלקמן:

"המבקשת תדאג לפעול מול הנהלת בתי המשפט לביצוע החלטתי זו ותשא בכל העלויות הכרוכות בעניין, לרבות הוצאות המשיבה, בהטסת צוות מטעמה לסלובניה ושהותו

שם.

3 עוד בטרס בוצע חיקור הדין בפועל, נערכה בין הצדדים התכתבות בעניין ההוצאות להן תידרש המבקשת להוציא לצורך וּה, אשר בעיקרה נסובה סביב מספר הנציגים שיישלחו מטעמה והמחלקה בה יוטסו - מחלקת תיירים או מחלקה עסקית.

4. ביוס 8.8.2010 שלחה המבקשת למשיבה דרישה להחזר הוצאותיה אשר עמדו על סך 76,449.7 ₪, וזאת בגין שליחת ארבעה נציגים במחלקת עסקים לסלובניה למשך שלושה לילות (שני עו"ד בטיסה מישראל, ראש מחלקת קניין רוחני בסניף מלונדון ומנהלת ממחלקת הקניין הרוחני של המבקשת מיפן).

5. ביוס 1.9.2010 העבירה המשיבה למבקשת תשלוש בסך 25,398.41 ₪ בלבד, וזאת בהתאם לתחשיב שערכה ובו השמיטה ההוצאות שנדרשו בגין עלויות נסיעתה של אחת מנציגי המבקשת - כך ששולמו הוצאותיהם של שלושה נציגים בלבד (ללא הנציגה שהגיעה מיפן). כמו כן, קיזזוה המשיבה בתחשיב שערכה את הפרש העלויות שבין עלות כרטיסי הטיסה שנרכשו במחלקת עסקים לבין עלות משוערת של טיסה במחלקת תיירים.

אך כן, סלע המחלוקת בין הצדדים במקרה זה נוגע באשר ליתרת היקף ההוצאות בהן חייבת המתנגדת לשאת וזאת לנוכח חילוקי דעות באשר לסבירות הוצאותיה בפועל של מבקשת הפטנט.

אין בידי לקבל את גישתה של המבקשת לפיה על המשיבה לשאת בהוצאותיה של המבקשת ללא מגבלה או תנאי. גם כי לא פירט כב' סגן הרשם בהחלטתו מהו היקף ההוצאות בו תידרש המשיבה לשאת, אין משמעה כי כל הוצאה אותה תוציא המבקשת תכוסה על ידי המשיבה.

נשאלת אפוא השאלה האם ההוצאות שהוציאה המבקשת עומדות בגדר מבחן הסבירות הכרחיות והמידתיות לשס ניהולו של הליך חיקור הדין. כך למשל, אין הכרח לשפות בעל דין על כל הוצאה שהוציא בפועל אם היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות

יתר שנקט (ראה: בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, פ"ד ס(1) 600).

באשר לרכיב הטיסות וכעולה מן התכתובת שניהלו הצדדים, נסעו כל ארבעת הנציגים מטעמה של המבקשת במחלקת עסקים. בכל הכבוד לטענתה של המבקשת כי נסיעה זו נכפתה עליה בעל כורחה וכי בלוא הכי נהליה של המבקשת יינסם כי אנשיה טסים במחלקה עסקית, איני סבור כי הוצאה זו עומדת במבחן ההכרחיות והמידתיות.

יחד עם זאת, הריני לקבל את עמדתה של המבקשת ביחס לכמות וזהות נציגיה. לדידי, שליחת ארבעת הנציגים מטעמה המבקשת להשתתפות בהליך מסוג זה, ובמסגרת כוחה המטפלים אישית בהליך בישראל וכן נציגיה המקצועיים של המבקשת עצמה, עומדת במבחן הסבירות. כמו כן, איני סבור כי למשיבה הזכות לבחור מי יהיו נציגיה של המבקשת ובוודאי שלא לבחור עבורו של מי מבין ארבעת הנציגים היא נושאת בהוצאות.

בחינת עלותו של כרטיס טיסה במחלקת עסקים ביחס לעלות כרטיס דומה במחלקת תיירים (כפי שהוצג על ידי המשיבה), מעלה כי עלותו של כרטיס במחלקת העסקים גבוהה בממוצע במאה אחוזים מעלותו במחלקת תיירים. לפיכך, הנני קובע באשר לרכיבי הטיסות כי בנוסף לסכום שהועבר בגין רכיב וה על המשיבה לשאת אף בעלות מחצית מעלות טיסותיה של

הגב' 06ח1 בתוספת הוצאות נסיעותיה במונית כפי שפורטו על ידי המבקשת ובסך 10,559 ₪. סך זה, חושב על ידי חלוקת עלות טיסתה של הגב' 6טסם1 (4,038.38 ₪) בשתיים, בתוספת

עלות נסיעותיה במונית (101.1 ₪) והכל בערך שקלי בהתאם לשער האירו הציג (4.98 ₪) במועד דרישתה הראשונה של המתנגדת (8.8.2010).

ביחס לרכיב הלינה, הרי שנציגי המבקשת הגיעו ללובליאנה כבר ביוס 20.6.2010, היינו יומיים בטרס מועד החיקור (22.6.2010). הסברה של המבקשת לעניין זה היא כי ביוס לקראת חיקור

נערכה ישיבה בה נפגש כל הצוות וכי קימו הישיבה בלובליאנה דווקא היה הדרך היעילה ביותר לקיום פגישה זו.

גם כאן אין בידי לקבל את עמדת המבקשת. אף אם ניתן היה לקבל כי היתה ו הדרך היעילה ביותר לקיום הפגישה, הרי שאינני סבור כי הדבר צריך להיעשות על חשבונה של המשיבה. משכך, הנני קובע כי על המשיבה לשאת בעלות שני שליש מסך עלות הלינה הכוללת של נציגי המבקשת, בתוספת עלות הלינה של הגב' 6טסח1 בפאריז, ובקיזוז הסכום ששולם מטעמה בגין

רכיב ה עובר להחלטתי זו. לאחר חישוב כאמור, תעמוד המשיבה ביתרת זכות בגין רכיב ה בסך 160.68 ₪.

על פי טיב הוצאות אוכל שתייה ולינה כרוכיס יחד. משפטתי לטובת המבקשת הסכומים שפסקתי בעבור רכיב הלינה, איני מוצא מקום להוסיף באשר ליתרת הוצאות האוכל והשתייה הנדרשים על ידה.

עוד דורשת המבקשת כי המשיבה תישא בשכר טרחתו של עו"ד מקומי וזאת בנימוק כי לא ניתן היה לבצע את חיקור הדין בסלובניה ללא עו"ד מקומי הבקיא בפרוצדורה ובשפת המקומי. אין חולק כי חיקור דין בערכאה זרה נעשה על פי סדרי הדין החלקי באותה ערכאה וזו כידוע נכפתה על המבקשת. ברי כי בכדי לקיום החיקור באופן ראוי, על צד להליך להכיר את דיני הפרוצדורה של אותה ערכאה. ודוק, אין מדובר בהוצאות משפטיות של ייצוג בהליך בישראל, אלא בעלויות הכרחיות לקיומו של ההליך. לפיכך, הנני נעתר לבקשה זו וקובע כי הוצאה זו היא מן הכורח ועל כן עומדת במבחן הסבירות. סך חבותה של המשיבה בגין רכיב זה יעמוד אם כן על סך 18,935.78 ₪ (על פי תחשיב המבקשת במועד דרישתה).

לנוכח כל האמור לעיל, הנני קובע כי המשיבה תשלם למבקשת את יתרת ההוצאות שאושרו על ידי לעיל בסך 29,322.36 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין ממועד דרישתה הראשונה של המתנגדת לעניין זה ב-8.8.2010 ועד מועד התשלום בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס כ"א אלול תשע"א

0 ספטמבר 2011