התנגדות לבקשת פטנט מס' 118091

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלומוביץ

התנגדות לבקשת פטנט מס' 118091

(בקשה להארכת מועד)

מבקשת הפטנט: 1. .1.6.כן ח₪פ1606[1 1116ה)ותזב

2. -0ן07-) 1160608 6ה:001:1

עייי ב''כ רינהולד בהן ושות'

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות

עייי ב''כ ש. הודוביץ ושות'

החבל כ ה

בפני בקשתה של המתנגדת, להארכת המועד שנקבע לשם הגשת כתב טענותיה. הבקשה הוגשה בהשכמה

בקשה זו הוגשה ביום 7 בדצמבר 2004, לאחר שכקשה קודמת, שהוגשה על ידי המתנגדת, ביום 21 בנובמבר 2004, נדחתה על ידי (החלטה מיום 30 בנובמבר 2004). הבקשה נדחתה מהסיבה שלא הוזכר בכל טעם, לא הוזכרה בה עמדת הצד שכנגד, והיא הוגשה שלושה

ימים בלבד טרם חולף המועד אותו התבקש הרשם להאריך

למתנגדת ניתנה אז, לפנים משורת הדין, אורכה בת 14 ימים לשם הגשת כתב טענותיה, או לתילופין לשם פניה בבקשה להארכת מועד על פי יהמקובלי

בבקשה זו שבפני ציינה המתנגדת כי היא נעשית על דעת, ובהסכמת הצד שכנגד

המתנגדת הוסיפה עוד וטענה לעצם הצורך שבהארכת מועד. לטענתה, מורכבותו של הליך התנגדות למתן פטנט בתתום התרופות, היא כי ארכון מועד נדרשת בה מעצם טיבת וטבעה. טבעה המורכב של הכנת כתב הטענות המפורט נובע מהצורך ביחינת חומד רוקחי, רפואי ומדעי רב, בחוות דעת של עו'/פ, בהסתייעות במומחה ובעדיכת בדיקות

משפטיות. המתנגדת חוסיפה עוד, כי אם כך בסתם פטנט בתחום התרופות, הרי מקל וחומר שכך בפטנט שביחס אליו מתנהלים חליכים בכל תעולס; בשל כך, טוענת המתנגדת,

נוקקת היא להארכת מועד ראשונה בת שלושה חודשים

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המתנגדת הוסיפה וטענה עוד כי פנייתה הראשונה, אותה דחיתי נעשתה לכתחילה בהתאם לפרקטיקה המקובלת מזה שניט בלשכת הפטנטים, לפיה ניתנת אורכה ראשונה בת שלושה חודשים בלא צורך בהנמקה או בקבלוז הסכמת הצד שבנגד

באשר לטענתה הראשונה של המבקשת, הרי שאין חיא מיוחדת לבקשה זו או לפרשת התנגדות זו טענה כללית היא, שעניינה בחלק הארי של חליכי ההתנגדות לבקשות פטנט, ולפחות לאלו שתחום הוא תחום הרוקחות

המחוקקים, הראשי והמשני, מודעים היו למורכבות של ההתנגדות, וקבעו מועדים הארוכים מאלו המקובלים בטדרי הדין הכלליים. ולפיכך, מעניק טעיף 30 לחוק הפטנטים, תשכיט - 1967, שלושה חודשים תמימים לשם הגשת הודעת התנגדות, ותקנה 58(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, טדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכייח - 1968, מוסיפה

חודש נוסף לשם הגשת כתב הטענות

כך עומדים שלושה חודשים לרשות כל אדם המעוניין ללהתנגד לבקשת פטנט. במהלכס יוכל לברר את כל השאלות, אלו שבמדע וטכנולוגיה, אלו שבעובדה ואלו שבדין, הן במקומותינו והן מעבר לים, ולאחר שהגיע היטב את פרטי העניין, וחגיע למסקנה כי האמצאה אינה ראויה לפטנט, יוכל לחגיש הודעת התנגדות. ובשלב זה ניתן לאותו המתנגד חודש שלם נוסף בו יוכל לחבר, לעדוך ולהתאים את פירות בירוריו לכדי כתב טענותיו המפורט.

טענת ייכ המלומד של המתנגדת, מגלמת בחובה את ההנחה לפיה, לוחות הזמנים

שבתקיקה אינט מספיקים, ואינסם מספקים את דרישות המתנגד הרגיל שאין טעם מיוחד עימו. הנחה נראית לי מוגומת, ומכל מקום בקשה להארכת מועד, במתכונת שהוגשה לי אינה הדרך המתאימה להשיג על דבר חקיקה, וודאי שלא בדרך עקיפה כפי המתואר לעיל

טענה נוספת שבפי המתנגדת, עניינה בפרקטיקה שלטענתה שונתה. אין ספק, כי לא ניתן לסלק טענה במחי עט. אכן, במהלך השנים ניתנו דגשים שונים והוחלו נוהגים שונים

בכל הקשור למדיניות אגף הפטנטיס במתן בקשות אורכה

פרקטיקה אינה דבר של מה בכך, ואם אכן מתגבשת פרקטיקה, כמאמר המתנגדת, לא בנקל היא תשונה. אלא אף פרקטיקה, או ינוהגי בלשוננו, מקום שמור להם במקרים בהם מעשה החקיקה אינו מעניק פתרון שלס. במקרים אלה בא הנוהג ומשלים את מעשה

החקיקה

מקום בו הנוהג הנטען סותר את עקרונות החקיקה, או למצער מייתר אותם בתחינות את

מתה, שם אין מקום להעניק משקל יתר לפרקטיקה כזו או אחרת

לענייננו, אכן נהגה מזכירות אגף הפטנטים להאריך מדי פעס את המועדים לעשיית פעולות

הקבועות בדין, גם ללא היוקקות להתלטה שיפוטית. החלטות מעין אלה, ניתנו, דרך כלל,

בשל הסכמה שחושגה בין הצדדים, ולעיתים אף ללא הסכמה זו, וללא הנמקה מיוחדת, כפי שהצביע על כך המתנגדת.

מתן אורכות ללא סיבה, רגילה או מיוחדת, בין אם בהסכמה ובין אם לאו, אינו עולה בקנה אחד עס דרישות לייעול המערכת. כך בכל מערכת שיפוטית אשר מטרתה לסיים הליכים התלויים ועומדים בפניה, ועל אף כמה וכמה שכך במערכת אגף הפטנטים, מערכת אשר שני פנים לה, הפן המנהלי והפן חשיפוטי.

מלבד החשיבות העקרונית לבירור הליכים וסיומם, חשיבות הנוגעות במישרין לזכויות הצדדים המתדיינים, ובעקיפין לנגישות הערכאה הדיונית ולזכויות ציבור המתדיינים כולו, קיימת במערכת אגף הפטנטים מערכת זכויות נוספת, שחשיבותה אינה נופלת מחשיבות וכויותיהם של הצדדים המתדיינים. מערכת הציבור בכללותו, כפי שהן משתקפות בעקרונות השמירה על הפנקס והוודאות המשפטית

שבהסתמכות על תוכנו

מתן אורכות יסודיות בהליכי התנגדות, גם אם הן נעשות בהסכמת הצדדים המתדיינים, אינה משרתת את מערכת הזכויות האמורה, והיא פותחת פתח לפגיעה

בציבור הרחב, בעקרון חוודאות ומכאן גם בכל ההסתמכות

בבוא אף להכריע הכרעה שיפוטית, ובבקשת ביניים, שהוגשה בתיק התנגדות התלוי ועומד, אין אני רשאי להתעלם מהוראות התוק והתקנות, ואין אני רשאי לנהוג מנהג המרוקן אותן מתוכן

ואשר על כן, אין בידי להאריך מועדים שנקבעו מבלי שיתקיימו התנאים הקבועים לכך

מצד שני, חייב אני לשקול גם את הלך רוטם של הצדדים כמו את הסתמכוותנם על נוהג שלעיתים נהגה בו לשכת הפטנטים. בהיותי ער לשיקול וחוק התרופות, מפעיל אני לצד שורתת

הדין, שיקולים נוספים שהם לפנים ממנה, כפי שנהגתי גם בתיק וה

עם ואת טורח אני ומכאר בהחלטתי, את דרישות הדין, ואת העובדה כי אל להם לצדדים להסתמך הסתמכות בכל שהי אלא על הדין החרות והפסוק; ואכן נחה דעתי כי אף במקרה לא נפגעו זכויותיו של צד כלשהו, או שלא נתנה לו ההזדמנות למצות את

זכויותיו המהותיות והדיוניות

מאליו יובן כי החלטה זו אינה יכולה להכיל את כלל החוראות, התנאים והסייגים שבהלכות הארכת מועדים, כפי שנקבעו על ידי הרשמים וסגניהט לדורותיהם, וודאי שלא

בפי שנקבעו על ידי בתי המשפט בדונס בסדרי הדין שבפניהם.

2. ניתן להתוות ולומר כי הגורמים אשיר להם משקל בשאלות של הארכת מועד הם הטעם בגינו מתבקשת האורכה; מידת הוכחתו של אותו הטעש; הסכמת הצדדים; ולסיום משך האורכה המבוקש והתמשכות ההליך בכללותו

מידתיותם של גורמים אלה, על אף שאינה ניתנת להגדרה, תלויה היא, בסכירותם של דברים ובמערכת האיזונים הנגזרת מהם. כך למשל, ניתן לומר, כי כשהאורכה המבוקשת קצרה היא, ניתן להקל במידת מיוחדותו של הטענה הנדרש לה, ולעיתים די בה בהסכמת הצד שכנגד. ככל שמתארכת האורכה המבוקשת ועימה סך תקופות המועדים שבהליך כולו, כך נדרש הטעם העומד בבסיסה להתעצם ולרכוש לו משקל המספיק כדי הצדקתה, ומאידך מאבדת הסכמתו של הצד שכנגד ממשקלה ושאלות שביעילות הדיון ושמירת טוהר הפנקס מתנחזקות לעומתנה

ובאשר לגופה של בקשת האורכה שבפני, הרי שבהתאם לאמור לעיל, לנוכח הסכמת וכהתחשבת בטענת ההסתמכות של המתנגדת, מוענקת לה האורכה המבוקשת

אין לי ספק כי שלושה חודשים, במיוחד כשהם נוספים על הזמן הקבוע, די בהס והותר כדי להכין ולתגיש את כתב טענותיה של המתנגדת

נח שלומוביץ,

פוסק קניין רוחני

ניתן בירושלים יום 4 דצמבר, 2004

בי טבת, תשסייה