מתנגדת
- שם: אוניפארם בע"מ
- בא כח: עדי לויט - עורכי דין
החלטות שיפוטיות
התנגדות לבקשת פטנט (בקשה לפסיקת הוצאות)
המתנגדת: אוניפארם בע"מ ע"י ב"כ: עדי לויט - עורכי דין
המבקשת: .אאתססתמץ ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות' עו"ד
1. בפני בקשתה של אוניפארם בע"מ (להלן: "המתנגדת") לפסוק את הוצאותיה בהליך ההתנגדות
בו פתחה כנגד בקשת הפטנט שבכותרת (להלן: "הבקשה") אותה הגישה. (להלן: "המבקשת").
2 במסגרת ההליך, הגישו הצדדים כתבי טענות, והמתנגדת אף הגישה את ראיותיה. לאחר הגשת ראיות אלו כאמור, הודיעה המבקשת כי וויתרה את בקשתה משיקולי עלות-תועלת.
3 המתנגדת עתרה להוצאות נוכח זניחת הבקשה כאמור וזאת מבלי לנקוב בסכום מבוקש. לאור טענתה של המבקשת כי לא צוין כל סכום כאמור, ציינה המתנגדת בתגובתה את הסכומים להלן:
א. הוצאות שהוציאה לשם ניהול ההליך בעת ניהולו על ידי מר זבולון תומר זּ"ל, עובד המתנגדת, בסך 25,000 ₪ וזאת על דרך האומדנא.
ב. הוצאות שהוציאה לשם ניהול ההליך בעת ניהולו על ידי באי כוחה לאחר פטירתו של מר תומר ו"ל בסך 75,000 ₪ אף הן על דרך האומדנא.
דיון והכרעה
4. סמכותו של רשם הפטנטים לפסוק הוצאות משפט קבועה בסעיף 162(ב) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים").
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
ככלל, צד הזוכה בדינו זכאי לפסיקת הוצאותיו הריאליות וזאת בתנאי שהן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך, ובשים לב ליתר נסיבותיו (בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא - משרד התמ"ת, פ"ד ס(1) 600, 615 (30.6.2005) בבחינת העניין יילקחו בחשבון: אופן ניהול ההליך ; היחס בין הסעד המבוקש לבין שיעור ההוצאות ; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך; שכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10 "נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פס' 3 (16.5.2005)).
במקרה דנן, הצדדים אינם חלוקים כי לאור זניחתה של המבקשת את בקשת הפטנט יש לראות במתנגדת כמי שזכתה בדינה. עס זאת, מציינת המבקשת כי חלקו הארי של ההליך נוהל ע"י מר תומר ו"ל שהיה עובד אצל המתנגדת. לפיכך, ומאחר והמתנגדת לא פירטה כמה זמן הקדיש מר תומר ו"ל לפעילות זאת, האס באה פעילות ואת על חשבון פעילות אחרת של המתנגדת והאס בכלל נגרמו לה הוצאות, לא ניתן לפסוק הוצאות בגין עבודתו של עובד כמוהו על דרך האומדן.
כאשר מדובר בעובד של בעל דין אשר ממילא מקבל את משכורתו בגין עבודתו השוטפת לא נגרמת דרך כלל לבעל הדין הוצאה אותה יש להשיב (ר' למשל: התנגדות לפטנט 173788 (בקשה
לפסיקת הוצאות) אוניפארם בע"מ נ' 68)מפא 1 (12.1.2014); התנגדות לבקשת פטנט 9 (בקשה לפסיקת הוצאות) אוניפארם נ' .6מ1 1001616 11261 (21.2.2017)). עס זאת
אין באמור כדי לשלול את זכותו של מי שמייצג את עצמו להחזר הוצאותיו, אם כי על הוצאות אלו להיות מוכחות כדבעי (התנגדות לבקשת פטנט 166621 (בקשה לפסיקת הוצאות) אוניפארס
בע"מ נ' .6ח1 ,05א₪105611 תאזת) שא (30.7.2014); התנגדות לבקשת פטנט
8 (בקשה לפסיקת הוצאות) אוניפארם בע "מ נ' 6חו[ 511 סאה[) (23.2.2012)).
ערה אני לכך שקיים קושי לבעל דין המייצג את עצמו לאמוד ולהוכיח את הוצאותיו אשר במקריס רביס נובעות מכך שהטיפול בהליך גרע מהכנסותיו אילולא טיפל בו (התנגדות לבקשת
פטנט 192237 (בקשה לפסיקת הוצאות אוניפארם בע"מ נ' ד 4 ,)ג ]את 11 (18.5.2016)). במקרה דנן מתגבר הקושי נוכח פטירתו
של מר תומר וּ"ל, אשר היה מי שניהל את מרבית ההליך עבור המתנגדת. לפיכך, סבורה אני כי יש להעריך את היקף ההוצאות שנגרמו למבקשת באמצעות עיון בכתבי הטענות והראיות
שבתיק ולאור השיקוליס שהותוו בפסיקה לצורך כך, להכריע בעניין על דרך האומדנא. עיון בכתבי הטענות והראיות המתנגדת מצביע על כתיבה תמציתית שנראה שלא נדרשו לה חיפושיים מדעיים ומשפטיים מורכבים או מומחיות מעבר לאו של מר תומר ו"ל. חלק מהפרסומים הפרסומי ידע כללי בתחום הפולימורפים, פרסומים אשר נדרשו בהתנגדויות השונות של המתנגדת כאן לבקשות פטנט העוסקות בגבישים ופולימורפים.
זאת ועוד, המתנגדת הגישה גס בקשה לתיקון כתב טענותיה בנימוק שלא הייתה ערה לטענתה לפסקה מסוימת בבקשת הפטנט. ברי שאין להשית על המבקשת את ההוצאות שנגרמו למתנגדת עקב הגשת הבקשה לתיקון כתב הטענות ותיקונו, והוצאות אלה יש לקזז מהסכום שתובעת המתנגדת.
רכיב נוסף עבורו עותרת המתנגדת לפסיקת הוצאותיה הוא תשלומיה לבאי כוחה החל מהשלב בו הועבר הייצוג בתיק אליהם. כאמור, אף כי המבקשת עותרת לתשלוס בסך 75,000 ₪ בגין רכיב ה, לא צורפה כל ראיה בתמיכה לו.
מן החומרים שבתיק ניתן לראות כי משך הייצוג היה בן כ-6 חודשים בלבד אשר במהלכם כל שהגישה המבקשת הוא הודעה בדבר החלפת מצהיר מטעמה ללא הגשת מסמכים מהותיים נוספים. כמו כן, נוכח כך שהיה אה על המבקשת להגיש ראיותיה במהלך תקופת הייצוג כאמור, ניכר כי באי כוחה של לא נדרשו להיקף עבודה משמעותי באותה העת ולפיכך סכום זה אינו סביר ולא ניתן להעריך את מידת נחיצותו היות שנטעו ללא כל פירוט.
אעיר, כי המתנגדת מפנה בבקשתה לתקנות 156-151 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 8 לפיהן מחויב בית המשפט לשיטתה לפסוק הוצאותיו של זוכה בדין. כידוע, שימוש בתקנות סדר הדין האזרחי במסגרת הליכיים המתנהלים מול רשם הפטנטים ייעשה רק בהעדר הסדר ספציפי הקובע אחרת ובהתקיימות הנסיבות המתאימות (ר' למשל: בקשה לביטול פטנט
0 (בקשה לעיון במסמכים) אוניפארם בע"מ נ' 6 ₪5זבּטסאז, פס' 21 (3.8.2020),
התנגדות לפטנט 236142 (בקשה לפסיקת הוצאות) ישקר בע"מ נ' .6ח1 . זה דאב אאא פס' 14 (1.10.2020)). כמו כן וככל שהיה מקובל להחיל תקנות אלו בענייננו, אוּי ממילא לא ניתן היה לעשות כן תוך התעלמות מתקנה 155(א) לאותן תקנות ולפיה על בעל דין שעותר לקבלת הוצאותיו לפרט את הוצאות המשפט שנדרשו לצורך ההליך ולצרף מסמכים התומכים בכך. משלא צירפה המתנגדת כאמור כל אסמכתא להוצאות שהוציאה, אזי אף אם תקנות אלו מוחלות על המקרה דנן דומה כי לא היה בכך כדי לשנות לענייננו.
לאור כל האמור לעיל, לאחר שקילת כלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרעה בבקשה לפסיקת הוצאות ובתוספת אגרת ההתנגדות בה נשאה המתנגדת לצורך פתיחתו של הליך זה,
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
הנני מחייבת את המבקשת בהוצאות המתנגדת בהליך בסך 5000 ₪. סכום וה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושלין ביום י"ח אב תשפ"א 7 יולי 2021