בקשת פטנט 263524

ההחלטה:

בקשת פטנט 263524 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה)

המבקשת: .16 ת60וםז

ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות

בפני השגתה של (להלן: "המבקשת") על החלטת הבוחן שלא להאריך את המועד הקבוע בסעיף 164(א)(1) לחוק הפטנטים, התשכ"ו-1967 (להלן: "החוק") להגשת בקשה תובעת דין קדימה על פי אמנת פאריס, עבור בקשת פטנט מס' 263524 (להלן: "בקשת הפטנט").

בקשת הפטנט תובעת דין קדימה מבקשה אמריקאית מס' 15/830,331 115 אשר הוגשה ביוס 7. בהתאם לסעיף 10(א)(1) לחוק, על בקשה בישראל להיות מוגשת בתוך 12 חודשים ממועד דין הקדימה, על מנת להיות זכאית לדין קדימה מבקשה קודמת. מכאן, שהיה על המבקשת להגיש את בקשתה בישראל עד ליוס 4.12.2018. המבקשת הגישה את בקשתה בישראל ביוס 5.12.2018, יוס לאחר המועד הנדרש.

עם הגשת הבקשה בישראל, הגישה המבקשת בקשה להאריך את התקופה להגשת בקשה לדין קדימה בישראל בהתאם לסעיף 164 לחוק ובהתאם לחוזר רשם 035/2016. לבקשה לא צורף תצהיר אודות השתלשלות העניינים, אך צוין כי תצהיר המפרט את נסיבות האיחור יוגש בהמשך.

ביוס 24.12.2018 הגישה המבקשת את תצהירה של הגב' כוכבית קלאר (להלן: "קלאר"), מנהלת מחלקת ההגשות בישראל במשרד באי כוחה של המבקשת. ביוס 20.1.2019 הגישה המבקשת תצהיר משלים בשם גב' קלאר. בתמצית, מציינת קלאר בתצהיריה את העובדות הבאות:

א. תהליך הגשת בקשה לפטנט במשרדי ב"כ המבקשת הינו תהליך מבוקר, אשר בו מעורבים מספר אנשים על מנת להבטיח שלא תארע טעות, היא תתגלה וניתן יהיה לתקנה.

ב. מערכת המחשב בה משתמשת המבקשת לניהול תיקי הקניין הרוחני במשרדה הינה מהחדישות והמתקדמות שיש, והמערכת מספקת שלל תזכורות ואמצעים על מנת למנוע איחור בביצוע פעולות נדרשות בתיקים.

ג. מערכת המעקביס בה משתמשת המבקשת פועלת באופן הבא: עם פתיחת תיק במערכת והזנת מועד דין הקדימה, המערכת פותחת אירוע עם המועד האחרון להגשת הבקשה, ומעדכנת באופן אוטומטי את התזכורות על פי תאריך דיו הקדימה שהוזן.

ד. בהתאם לנוהל העבודה במשרד, עם התחלת הטיפול בהגשת בקשה לפטנט עבור לקוח, נפתח תיק פיזי כמו גם תיק אלקטרוני במערכת המעקביס הממוחשבת המתזכרת את המשתמשים בה אודות מועדים לביצוע פעולות שונות.

ה. מדי יוס, בדיקת המעקביס הפתוחים עבור בקשות שטרם הוגשו, רק לאחר שבקשה מוגשת, נסגר המעקב הרלוונטי במערכת. כל תיק נבדק הן על ידי מנהלן והן על ידי עורך פטנטיס.

ו. ביוס 27.11.2018 (שמונה ימים לפני המועד האחרון להגשת הבקשה בישראל) נפתח עבור הבקשה תיק פיני, כמו גם תיק במערכת ניהול הקניין הרוחני ונשלחה על כך הודעה למבקשת.

ז. ככל הנראה בשל היסח דעת, נפתח על ידה התיק האלקטרוני במערכת התזכורות ללא שהוון למערכת מועד דין הקדימה. טעות זאת הובילה לכך שלא הופיעו תזכורות לטיפול בתיק. גב' קלאר מציינת כי בעת פתיחת התיק במערכת המחלקה עבדה בכוח אדם חסר, בשל מחלות של עובדים בצוות.

ח. ביוס 5.12.2018, יוס לאחר המועד האחרון להגשת הבקשה בישראל, בעודה מסדרת את התיקים הפיזיים במשרדה, גילתה כי המועד האחרון להגשת הבקשה חלף, מבלי שהופיעה במערכת המעקביס תזכורות אודות מועד ההגשה. מיד עם גילוי הטעות נעשו הפעולות הנדרשות, והבקשה הוגשה בישראל עוד באותו היוס.

ט. תקלה שכזו לא יכולה להתרחש בהגשת בקשה לפטנט שהיא שלב לאומי של בקשת 6:1,

שכן המערכת "שואבת" את תאריך דין הקדימה באופן אוטומטי מאתר כ0ק1/, י. בכל שנות עבודתה במשרד, לא ארעה טעות מסוג זה.

5 בהחלטתו מיוס 26.12.2018 דחה הבוחן בקשה זו וקבעו כי מפירוט האירועים שתוארו בתצהיר לא ניתן לומר כי למבקשת לא היתה על השליטה. עוד ציין הבוחן בהחלטתו כי ביצוע פעולה הקשורה להגשה על ידי כוח אדם אחד בלבד שאינו נבדק על ידי כוח אדם נוסף אינה עומדת אף בדרישות

הסבירות. טענות המבקשת 6. סעיף 164(א)(1) לחוק קובע כדלהלן:

(1) לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בו (המועד להגשת בקשה התובעת דין קדימה מבקשה קודמת לפי אמנת פאריס - א.א) בסעיף קטן (א)(1) אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנוע; (א.א ההדגשה הוספה)

המבקשת כינתה את המבחן הקבוע בסעיף "מבחן השליטה" ואף אני אשתמש במונח זה להלן.

7 בהחלטה בבקשת פטנט מס' 70895 בעניין 08 13 0015 (לא פורסם) שם נקבע, ביחס ל- "מבחן השליטה", כי:

"כבלל יש מקום לומר בי כל עניין המתייחס לעיכוב בהגשת מסמכים במשרד הפטנטים הישראלי הוא אמנס בשליטתו של האדם שעליו להגישם, כך שהוא לא יוכל לבוא בטענה שהעיכוב לא ניתן למנעו. כל אדם, ובמיוחד אדם המציג, בין היתר, מבקשי פטנטים בארץ, חייב להפעיל אמצעים המאפשרים לו לעמוד במועדים הקבועים בחוק ובתקנות על פי. עם זאת, יש להבדיל בין טעות אנושית ורשלנות. בלי להכנס לעומק ובפילוסופיה לעניינים הנוגעים בתורת המשפט נראה לי בכל זאת כי טעות אנושית היא דבר שעלול לקרות מפעם לפעם, בכל משרד ומשרד וקשה לומר שאיש יכול לשלוט עליה ושהיא ניתנת למניעה. לא כך בטעות הנופלת עקב רשלנות כי הרשלנות כשלעצמה מצביעה על כך שאדם לא פעל כפי שהוא היה צריך לפעול. בכלל, מה שנעשה או לא נעשה עקב רשלנות הוא כן בשליטתו של האדם הגורם אותה ולא תישמע טענה

ממנו שלא ניתן למנוע אותה.

8 המבקשת הוסיפה והפנתה להחלטה בעניין בקשה להארכת את המועד להגשת בקשה להארכת תקופת ההגנה של פטנט מס' 103984 (21.6.2010, פורסמה באתר הרשות) בה נקבע:

"אין חולק, טעות אנוש יכול שתהיה גם בקיום אמצעי בקרה קפדניים, אין לנו כל שליטה וגם לא ניתן למנוע שלעולם לא תהיה טעות אנוש. מעיון בחומר שהונח בפני, אין לפני ספק כי הטעות נעשתה בתום לב. טעויות אנוש יכול ויצדיקו הארכת מועדים (כמובן בתלות בנסיבות כל מקרה ומקרה). בעניין זה ראה: התנגדות לבקשת פטנט מס' 128863, וכן בקשה להארכת מועד להאורכת תקופת ההגנה של פטנט מס' 112081 (פורסם ביום 19/04/2009), וכן בקשה להארכת מועד להארכת תקופת ההגנה של פטנט מס' 112081 (פורסם ביוס 08/09/2008) (בעניין זה עסקינן באיחור בן שבועיים, תעודת רישום התכשיר לא נקלטה במערכת הנתונים של המבקשת). "

נסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, הן בגדר טעות אנוש שאיננה תוצאה של רשלנות.

המבקשת הוסיפה והפנתה להחלטה בעניין בקשת פטנט 154325, בה אושרה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לצו הארכה לפטנט שהוגשה באיחור שנבע מטעות אנוש בתוס לב. המבקשת טוענת כי גם בבקשה להארכת מועד להגשת צו הארכה המבחן הוא מבחן השליטה, ובאותו מקרה נקבע כי "מבחן השליטה" הינו מבחן קל יותר ממבחן הטעמים המיוחדים הנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. באותה החלטה נקבע כי על פי מבחן ה- "טעמים המיוחדים" ניתן להכיר בטעות אנוש, ולפיכך הוכרה טעות אנוש כמצדיקה הארכת מועד גם תחת "מבחן השליטה".

על בסיס האמור לעיל, יש להכיר בטעות אנוש שנעשתה בתוס לב ושאינה נובעת מרשלנות או הזנחה ולול כטעס להארכת מועד.

בנוסף, הסטנדרט להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי בבקשות שהוגשו תחת האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים (20:1), שונה מהקבוע עבור אמנת פאריס, והוא קבוע בתקנה 7ג תקנות הפטנטים, (יישוס האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטיס), תשנ"ו-1996 הקובעת :

"בקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי תק' (מס'2) תשע"ב -2012

(א) בקשה להארכת מועד לפי סעיף 48ד(ג) לחוק תוגש לרשות בצירוף נימוקים.

(ב) שוכנע הרשם כי המבקש נקט אמצעים סבירים כדי שהבקשה תיכנס לשלב הלאומי במועד, יאשר את הבקשה להארכת מועד."

סטנדרט זה מכונה מקל יותר ממבחן השליטה. סטנדרט הפורש ב

בהוראות לבחינת פטנטים (3.2 ם560010 ,5 2811) באופן הבא:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר המבקשת טוענת כי אין סיבה להבדיל ולקבוע סטנדרט מחמיר יותר עבור בקשות המוגשות לפי

אמנת פאריס, מזה הקבוע עבור בקשות שלב לאומי מבקשות 26.1, וכך הוא המצב במדינות רבות בעולם.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי ראוי להעניק למבחן השליטה פרשנות לפיה נקיטת אמצעיס סביריס על מנת להגיש את הבקשה במועד, עונה על מבחן השליטה ומצדיקה הארכת מועד.

דיוןו והכרעה

באופן עקרוני, מסכיס אני כי אין הצדקה לקביעת שני סטנדרטים שונים להארכת מועד עבור בקשות המוגשות לפי אמנת פאריס מזה הקבוע עבור בקשות 20.1. קביעה כזו תיצור הבדל מהותי בין שני סוגי בקשות הזהות במהותן. אמנס נראה כי מלשונו של החוק עולה במפורש כי נקבעו שני מבחניס שונים, אולס מסקירת הפסיקה כפי שהובאה לעיל, עולה כי הפסיקה באופו עקבי, פירשה את שני הסטנדרטים באופן דומה, וכי בנסיבות בהן ננקטו צעדיס סביריס להגשת הבקשה ניתנו הארכות מועד גם לפי מבחן השליטה.

בעניין ע"א (י-ם) 04-13 -20857 אוניפארם בע"מ נ' נעורים פרמצבטיות (1991) בע"מ דן בית המשפט המחוזי בערעור (בין היתר) על החלטת רשם הפטנטים להאריך את המועד להגשת בקשה לצו הארכה לפטנט, שגם לגביה קבוע הסטנדרט של "מבחן השליטה". בית המשפט המחוזי (פסקה 60) קבע את הדברים הבאים;

"כאמור, הנסיבות עליהן מסתמך הרשם (א.א- שנתן את הארכת המועד המבוקשת), הן, בין היתר: חוסר ניסיונה של חברה צעירה וקטנה בתחום רישום הפטנטיס כפי שהוא נוהג בישראל, לרבות הנחתה המוטעית של המשיבה כי את בקשת הפטנט יש לבקש בתוך ששה חודשים (ולא שלושה) מיוס רישום התכשיר, בדומה להליכי באירופה, בה היא מתורגלת; העובדה כי הטיפול בפטנט נעשה בין שני גורמיס שונים, אשר לא ידעו על עבודתו של זה, מבחינת לוחות הזמנים; והסתייעות במקור חוץ לצורך הסדרת הטיפול בפטנט, תוך היעדר מנגנון בקרה פנימי). בנסיבות אלו, אף אם ניתן היה לצפות מחברה המבקשת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לכות בפטנט להקפיד על קיום מדויק של לוחות הזמנים שנקבעו בחוק בשלבים השונים של ההליך, אין למצוא פגם במסקנת הרשם כי במקרה דנן התקיימו הוראות סעיף 164(א)(1) לחוק, וניתן להכיר ב"חוסר השליטה " שהביאה לאיחור בהגשת הבקשה אף אם אין המדובר ב"כוח עליון", אלא בצירוף של נסיבות אשר בפועל הביאו לטעות בתום לב אשר מנעה את הגשת הבקשה במועד. "

8. כלומר, בית המשפט המחוזי אף הכיר בצירוף של נסיבות אשר הביאו לטעות בתוס לב כמזכות בהארכת מועד תחת מבחן השליטה.

9. כאמור לעיל, הבקשה לא הוגשה במועד בשל טעות משולבת - הטעות האחת היא טעות אנוש - העובדה כי המנהלנית לא הזינה את תאריך דין הקדימה במערכת, והטעות השניה היא כי המערכת איננה מונעת את פתיחת התיק ללא הזנת תאריך דין הקדימה, כך שגם אס הטעות הראשונה התרחשה, הבקשה תוגש במועד.

0. מתצהיר גב' קלאר עולה כי אין כל ספק כי המבקשת רצתה בהגשת הבקשה, ואף נקטה אמצעיס סביריס לשם כך. עוד עולה כי תהליך הגשת הבקשות לפטנט אצל המבקשת הינו תהליך קפדני, המוטמעות בו בקרות רבות על מנת להפחית טעויות ולהביא למצב שכלל הבקשות תוגשנה במועד, וכי בשל מחלות היה מחסור בכוח אדם במחלקה.

1. המערכת בה משתמשת המבקשת היא מערכת ייעודית לתחום זה, מתקדמת ועדכנית. פעולה של הגשת בקשה תובעת דין קדימה לפי אמנת פאריס הינה פעולה שהיא לחס חוקה של תוכנה לניהול קניין רוחני וסיוע ומעקב אחר הגשות של בקשות פטנט. אמצעי בקרה מסוג שדות-חובה בלעדיהם לא ניתן להתקדם בביצוע פעולה מסוימת בתרס הוזן מידע בשדה החובה גם הס שגרתייס במערכות מסוג זה, המתוכננות על מנת לבצע בקרה ולהקטין את טעויות האנוש למידה מינימלית, ולכן ציפיית המבקשת כי כך יהיה הדבר גם במערכת שרכשה, הייתה סבירה. כשל זה, בצירוף טעות המנהלנית מהווה צירוף נסיבות שהוא בגדר "סיבה שלמבקש או לבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנוע". לכך יש לצרף את הפעולה המהירה של המבקשת לתיקון הטעות.

2. לפיכך, הבקשה להארכת מועד מתקבלת.

אופיר אלון רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס א' חשון תש"פ 0 אוקטובר, 2019