בקשת פטנט 244062

ההחלטה:

בקשת פטנט 244062 (השגה על החלטת בוחן)

המבקשת: דא צצז אץז זאא

סד צידע דאאט ג אגא ע"י ב"כ: סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני השגה על החלטת הבוחן הדוחה את הבקשה להאריך את מועד הכניסה לשלב הלאומי בישראל של בקשת פטנט מס' 244062.

2 בקשת הפטנט הוגשה בישראל ביוס 10.2.2016 והיא שלב לאומי של הבקשה הבינלאומית תהתובעת דין קדימה מבקשת פטנט אוסטרלית מיוס 10.7.2013. המועד האחרון לכניסה לשלב הלאומי בהתאם לסעיף 48ד לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 ותקנה 7(א) לתקנות הפטנטים (יישוס האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטיסם), התשנ"ו - 6, חלף ביוס 10.1.2016, דהיינו חודש ימיס לפני הכניסה לשלב הלאומי בישראל. דברי חקיקה אלה ייקראו להלן למען הקיצור "החוק" ו"תקנות היישום", בהתאמה.

3 הבקשה להארכת המועד הוגשה ביוס 11.2.2016. לתמיכה בבקשה הגישה המבקשת תצהיר של מר 8ח1ש0א13. ז11ת1801/\ שהינו הבעליס של החברה המבקשת וכן הממציא של האמצאה מושא בקשת הפטנט. אציין כי תחילה הוגשה הבקשה ללא תצהיר, אך זה הושלס כבר ביוס 6 ועל כן עמד בפני מנהל מחלקת ה- 26.1 ברשות הפטנטים, עת נתן את ההחלטה מושא ההשגה שבפניי ביוס 6.3.2016.

4. בתצהיר האמור מפורטות הנסיבות שגרמו לאיחור בכניסה לשלב הלאומי בישראל. מר 8 הסביר כי הבקשה לא הוגשה בישראל בשל תקלה. על פי עדותו, הוא נעזר בבתו, הגברת ג[סעפטכ] 0118זא1/\, לשס טיפול בכניסה לשלב הלאומי במדינות החברות באמנה והיא

גם עמדה בקשר עם באי הכוח של המבקשת באותן מדינות. הממציא הצהיר כי הייתה לו כוונה להיכנס לשלב הלאומי בישראל וכי סבר בטעות כי ישראל משתייכת לקבוצת המדינות

האירואסיות, המאוגדות ב- ((20/) חסוה?וח8קזכ) 1ה810/ ת518זטת. רק בשלב מאוחר יותר כאשר בדק אילו מדינות חברות באותה קבוצה גילה שישראל אינה נמנית עימןו. באותו מועד הורה לבאי הכוח בישראל להיכנס באופן מיידי לשלב הלאומי בישראל ואולם מועד וה היה חודש לאחר המועד הקבוע בתקנות, כאמור.

5. בהחלטה מושא ההשגה שבפניי נימק הבוחן את סירובו להאריך את המועד בכך שלא ננקטו צעדים סבירים להגיש את הבקשה במועד ולפיכך אין הבקשה עומדת במבחן ה- 6816 ₪6 שהינו המבחן הקובע לעניין וּה. המשיך וקבע הבוחן כי הצעד הסביר הראשון הנדרש ממבקש המבקש להגיש בקשת פטנט בישראל הוא לבדוק מהו המועד ומהי הפרוצדורה הנדרשת לכניסה לשלב הלאומי. עוד קבע הבוחן כי עיוו בתצהיר מעלה כי האיחור נבע ממחדלו של המבקש לברר נושאים אלה במועד.

6. על החלטה זו הוגשה ביוס 5.4.2016 ההשגה שבפניי. השמעת טענות המבקשת התקיימה ביוס טענות המבקשת

7 המבקשת שבה והדגישה כי הייתה לה כוונה להיכנס לשלב הלאומי בישראל ואך בשל טעות אנוש, אשר פורטה בתצהיר, לא עלה הדבר בידיה. המבקשת הטעימה כי האיחור אינו רב, אלא של חודש ימיס בלבד. לבסוף טענה המבקשת כי במקרים דומים שעניינה טעות של עורכי דין בהבנת הדין נעתר בית המשפט העליון לבקשת הארכת מועד. מקל וחומר יש להיעתר לבקשה כזו כאשר הטעות הינה של אדם שאינו בקיא בתחום.

8 סמכות הרשם להאריך את מועד הכניסה לשלב הלאומי קבועה בסעיף 48ד(ג) לחוק כדלקמן:

"הרשם רשאי, לפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה;"

9. מבחן האמצעים הסבירים לפיו קובע הרשם כי להיעתר לבקשה כאמור נקבע בתקנה 7ג(ב) לתקנות היישום:

"שוכנע הרשם כי המבקש נקט אמצעים סבירים כדי שהבקשה תיכנס לשלב הלאומי במועד, יאשר את הבקשה להארכת מועד."

0. מבחן האמצעים הסבירים דורש כי המבקש ינקוט אמצעים על מנת להיכנס לשלב הלאומי ובוחן כי האמצעים שננקטו הם סבירים. כפי שאף ציין הבוחן, לא די בטעות בתוס לב ואין מסתפקס בכך שהמבקש רצה להיכנס לשלב הלאומי בישראל או התכוון לכך. דבריס

אלה באו לידי ביטוי בהחלטת הרשם בבקשה להארכת מועד כניסה לשלב הלאומי בבקשת פטנט מס' 187147 ג ש\1100 131165 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 29.7.2009), בסעיף 13 :

"מבחן ה- "606 6וו[" קובע כי המבקש זכאי לארכה המבוקשת במידה

ונקט באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל במועד.

מוכן הייתי להניח כי טעותו של המבקש נעשתה בתום לב, ואם המבחן היה מסתכס בבדיקת תום לבו של המבקש, אכן היה זכאי לקבלת ארכה. אלא שמבחן ה- 6ז60 6וו₪ אינו עוסק בתום ליבו או בהלך דוחו של המבקש. המבחן דורש נקיטת צעדים סבירים להגשת הבקשה במועד, אין ספק כי הצעד הסביר הראשון הנדרש מאדם המבקש להגיש בקשת פטנט בישראל, היא לבדוק מהו המועד לעשות כן, במיוחד שעה שידוע למבקש, כך על פי עדותו, כי יש מדינות בהן המועד הוא שלושים חודש ויש מדינות אחרות בהן המועד הוא שלושיס ואחד חודשים. אין גם פשוט יותר מלבדוק את המועדים לגבי המדינה בה המבקש מעוניין להגיש בקשה לפטנט, על אחת כמה וכמה כאשר המבקש שכר עורך דין לצורך העניין וכל שנדרש ממנו היה לשאול את עורך דין.

1. המבקשת ביקשה כי אגור גזירה שווה מהחלטות בית המשפט העליון בעניין מועדים שבסדרי דין. סבורה אני כי דוגמאות אלה אינן רלוונטיות לענייננו הן מאחר שלענייננו נקבע דין מיוחד והן לאחר שאין אנו עוסקים בסדרי דין המשפיעים על עניינה של הצדדים להליך בלבד אלא על פעולה, אשר עשויה להבשיל בסופו של יוס לזכות קניינית המשפיעה על זכויות כלל הציבור. טענה דומה כבר נדונה ונדחתה בהחלטה בעניין בקשה להארכת מועד כניסה לשלב הלאומי) .1.060 .6-0 5010826 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, בסעיפים 11-12 :

"אולם, הבקשה המונחת לפני אינה מתייחסת למועדים של סדר דין, בהם ניתן לנהוג בגמישות, בנסיבות מסוימות. מועד הכניסה לשלב הלאומי הינו מועד שבדין המהותי, בו עוברת המצאה מידי בעל בקשת ה- 6:1 (אשר

עד לאותו לגע יכול היה להוציאה לפועל כבקשת פטנט) לידי הציבור, אשר ראשי כעת לעשות שימוש במצאה כלצונו.

אס כן, בעוד שבבקשה לגבי הגמשת סדרי דין עומד מבקש פלוני על מול צד שכנגד דוע (מוגדר, הדי שהמבקשת בעניינו עומדת על מול הציבור כולו,

אשר ייתכן וחלקים ממנו הסתמכו על פקיעת מועד הכניסה לשלב הלאומי על מנת לממש זכותם להשתמש במצאה."

בית המשפט העליון נדרש לשאלת אופן הפעלת שיקול דעת הרשם בבקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי ברע"א 2341/13 1.1.6 א )פאז נ' רשם הפטנטים (פורסם בנבו, 8.8.2013) שם נדונה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם באותו עניין (ע"ר 23511-05-12 .1.1.6 =א\6)פאזוא נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 8.8.2013)). לעניין הפעולות הנדרשות לכניסה לשלב הלאומי קבע בית המשפט המחוזי כי על המבקש לנקוט באמצעים הנדרשים כדי להבטיח כי הבקשה תטופל במהירות, ביעילות ובמועד, כנדרש, וכי אף קיימת חובה לקבוע מנגנוני בקרה המיועדים מלכתחילה למנוע טעויות מן הסוג האמור. קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אושרו על ידי בית המשפט העליון. יודגש כי באותו עניין הסתכס האיחור בכניסה לשלב הלאומי ביומיים בלבד, לעומת חודש ימיס במקרה שבפניי. לעניינו משך האיחור קבע בית המשפט המחוזי כך:

"המערעדת לא הייתה נתונה בסד זמנים מלכתחילה - 30 חודשים שנקצבו להגשת הבקשה בישראל הס זמן די והותד. לפיכך, השאלה אם המערערת נקטה באמצעים סבירים למניעת הטעות אינה נבחנת רק ביחס ליומיים של האיחור, אלא ביחס לתקופה של 30 חודשים שעמדה לדשותה מלכתחילה, שהיא תקופה אלוכה לכל הדעות."

הנסיבות במקרה שבפניי הינן אף מרחיקות לכת יותר מאלה שנדונו בעניין א .6 צז]א. המבקשת כלל לא בדקה מהו הדין בישראל, היכן היא נמצאת ומהן הפעולות הנדרשות כדי להיכנס לשלב הלאומי בישראל. המבקשת הניחה, ללא כל בדיקה, כי ישראל נמצאת בקבוצת המדינות אליה משתייכות הפדרציה הרוסית, טורקמניסטאן, בלרוס, אזרבאיג'אן ומדינות נוספות שהיו חברות בחבר המדינות לשעבר.

למעשה, רק לאחר שחלף המועד להיכנס לשלב הלאומי בדקה המבקשת כי ישראל שייכת לאותה קבוצת מדינות אך לאו. מכאן שלא ננקט כל אמצעי להיכנס לשלב הלאומי ובוודאי שלא הופעלו מנגנוני בקרה כלשהן, אשר נדרשים כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין 4%5.)כצ11א. גס גם אקבל את הטענה כי המבקשת הייתה בתום לב וכי כוונתה להיכנס לשלב הלאומי בישראל הייתה כנה, הרי שלא די בכך לפי מבחן האמצעים הסבירים. ויודגש, אדם שבוחר שלא לשכור ייעוץ של עורכי דין אלא להיעזר באדם שאינו מקצועי לוקח סיכון ואינו פטור בשל כך מלעמוד ברף שנקבע. אין הוא יכול להסתמך על אי ידיעתו ועל העדר מקצועיותו ועליו לבדוק באמצעים הסבירים העומדים לרשותו כיצד להגן על המצאתו באותן טריטוריות בהן הוא מעוניין בכך. ויודגש, די בכך שהמבקש היה בודק

לפני תום 30 החודשים כי ישראל חברה בקבוצת המדינות היוראסיאתיות (5/420) כי לאו וחיה מגלה במועד כי הנחתו הייתה מוטעית.

5. לאור האמור, לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה שבפניי, הגעתי למסקנה כי המבקשת לא נקטה באמצעים סבירים כדי להיכנס לשלב הלאומי בישראל ואף לא נקטה אמצעים כאמור כדי להימנע מן האיחור בכניסה לשלב הלאומי בישראל. הפעולות בהן נקטה, אשר כולן נעשו לאחר תוס 30 החודשים אינן עוברות את הרף הנדרש להיעתר לבקשתה, כפי שזה התפרש בפסיקת בתי המשפט ובפסיקה של ערכאה זו.

6. לפיכך הבקשה נדחית.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס כ"ט חשון תשע"ז 0 נובמבר 2016